2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 כתב - עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין גיליון שנה למלחמת יום הכיפורים גיליון ב' 50 האלוף אריק שרון, מפקד אוגדה , מתדרך את ראשת הממשלה 143 גולדה מאיר ובכירים אחרים. משמאלה - האלוף שמואל גורודיש; מימינה - השר ישראל גלילי, ומימינו אל"ם יהושע שגיא, קמ"ן האוגדה. (באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. צלם: רון אילן) אל"ם אברהם-רמי לונץ במרכז מוצב מחלקת מודיעין-ים, בעת המלחמה. (באדיבות מוזיאון ההעפלה וחיל הים)
שנה למלחמת 'יום הכיפורים' - גיליון ב' 50 אשר סדן מספר על "העיניים" של מוצב 'חרמונית' – 4 עמוד שלומי רנות מתאר את איתור כוח המשלוח העיראקי – 8 עמוד שייע בר מסדה ז"ל על ההבקעה ל"מובלעת" דרך ציר "אמריקה" – 10 עמוד 188 משה צור (צוריך) כקמ"ן חטיבה – 12 עמוד דני אשר, הקמ"ן שהפך לקצין אג"ם – 16 עמוד עדותו של יוסי ברקן שהיה ראש מדור מצרים – 20 עמוד גדעון אביטל חזר מ"החווה הסינית"... – 23 עמוד בתעלת סואץ 68 אבי דגני היה עם גדוד – 28 עמוד אליהו חיים היה עד לנפילתו של האלוף אלברט מנדלר ז"ל – 30 עמוד שבתי שביט היה ראש מחלקת מבצעים ב"מוסד" – 33 עמוד עדותו של פרדי עיני, עוזרו של צבי זמיר, ראש ה"מוסד" – 34 עמוד המדור "לזכרם" – 36 עמוד זיכרונותיהם של אילן קסמן ומשה פלדמן – 37 עמוד אבי מושבי מתמצת את פעילות השב"כ במלחמה... – 38 עמוד ...ועירא נתן משתף על תפיסת חיילי קומנדו מצריים בסיני. - 41 עמוד יונתן לרנר מתאר את המודיעין של חיל-האוויר... – 44 עמוד ...ושלמה גואטה עם אודי גולן סוקרים את המודיעין של חיל-הים - 48 עמוד יהושע צור סוקר את את צמ"ח מהמלחמה ועד מבצע – 52 עמוד "שלום הגליל" – מדור מצרים 399 מיכאל גביש פיקד על יחידת פיענוח – 53 עמוד נעם שפירא מביא את עדותו ותובנותיו של אלי הלחמי משרותו באמ"ן – 57 עמוד יוסי בן-ארי מציג את קשרי האקדמיה עם אמ"ן לפני המלחמה – 60 עמוד ומבקר את התוצאות שנה אחרי... 50 : סיפוריהם האישיים של רון כתרי ונינה פתאל – 64 עמוד סיקורת: קובי סגל מתמקד בשני ספרים על חיל-האוויר. – 65 עמוד יהודה שפר מסיים את מסכת העדויות במקאמה מרגשת – 66 עמוד המדורים "מי היה האיש שהיה" של יואב דייגי – 67 עמוד ו"איפכא מסתברא" של שלמה קשי. כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 ' , פקס 03-5497019 ' , טל 4713402 , , רמת השרון 3555 . כתובת: ת.ד www.intelligence.org.il , האתר – mlm@intelligence.org.il דוא"ל – מערכת והפקה : תת-אלוף (בדימ') ד"ר יוסי בן אריראש המערכת : אופיר שהםעורך : יוכי ארליך, אבנר אברהם, ד"ר שולי בינה, אלי זיו, רון קרניאלי; אמ"ן - ד"ר בני מיכלסון, עורכי משנה מוסד - נעם שפירא, שב"כ - אבי מושבי וחיים מנור. : אורלי נקרעורכת גרפית ומעצבת : צופית מלצר-טסלרהגהה : צילה ענברתיאום : דפוס פלמינגו, ראשון-לציוןדפוס : צאלה מלצרפיקוח דפוס : צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוסף ארגמן, יוכי ארליך, חברי המערכת ד"ר שולי בינה, אמנון בירן, איתן גלזר, מישל דגן-בינט, יואב (פישי) דייגי, דב הופמן, אלי זיו, טומי לירז, זאב לכיש, אבי מושבי, ד"ר בני מיכלסון, חגי מן, חיים מנור, רוני מרום, לב ניב, קובי סגל, יואב פלג, דודו צור, רון קרניאלי, שלמה קשי, נאוה רייך, אהוד רמות, אריה שור, נעם שפירא. • כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב-עת זה הם על-דעת כותביהם בלבד. • שימוש בחומר המתפרסם בכתב עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור בכתב מראש המערכת. • זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-עת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. עמותת המל"ם ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון; מאיר עמיתאלוף ;2021 – 2013 , יו"רצבי שטאובר; ד"ר 2012 – 2005 , יו"ראפרים הלוי 2005 – 1983 , – המנכ"ל הראשוןישעיהו שייקה דליות-בלומברג .2022-2005 , – המנכ"ל השנידודו צורתת-אלוף הנהלת העמותה: אהרן זאבי פרקשיו"ר – אלוף (במיל') יובל חלמישמנכ"ל – תא"ל (במיל') חנן מזורסמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – רקפת פארמזכירת העמותה – חברי הוועד המנהל של העמותה: חיים אהרוני, יוכי ארליך, ד"ר דני אשר, אמנון בירן, ירון בכר, ד"ר יוסי בן ארי, איציק ברזילי, יגאל ברנע, איתן גלזר, ד"ר יורם דובובסקי, גדי זהר, אלי כהן, עפר לוינברג, אריה ליבנה (לייבו), ברוך מזור, דורון עמיר, מאיר שגב, יצחק (יאצ'קו) שד"ר, חובב שפירא, עודד תבור; נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: דן בן-צבי, עדה גילן-שחם, חגי מן, מיכאל רייס, סטלה שדות. ראשי ועדות ומכונים בעמותה: ; דני אשר; ועדת מורשת ותכנים –ד"ראריה (לייבו) ליבנהועדת הנצחה – ;עודד חביב; ועדת סרטים – איציק פומרנץר' ועדת מורל"ת – ד"ר ;עמרם אהרוני; ועדת השקעות – ד"ר אמנון ארגמןועדת כספים – רו"ח ;אשר קרן; ועדת ביקורת – ברוך מזור; ועדת קרנות – יוכי ארליךועדת גיוס ופעילות חברים – ;שלמה מופזראש מרכז המידע על שם מאיר עמית למודיעין ולטרור – ;יוסי קופרוסרראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין – .יוכי ארליךראש המכון לחקר המורשת – ; עורכת איגרת המידע באינטרנט "רואים מל"מ" – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי, בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי-שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת-עד בישראל. חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המודיעין, 1983 בשנת להקים מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. , מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, מבוגרים 1985- מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, ב ותיירים – להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים – בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בביטאוניה – "מבט מל"מ" ו"רואים מל"מ". Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – I.I.CC מה בגיליון כתבות ומדורים 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 כתב - עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין גיליון (באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. צילום: דובר צה"ל)
2022 , תשרי תשפ"ג, ספטמבר 92 גיליון 3
4 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון 23 ... שישה באוקטובר הוא תאריך מיוחד עבורי. נולדתי ביום זה שנים לאחר מכן, מצאתי את עצמי כקצין מודיעין צעיר, סגן, בהר החרמונית ברמת הגולן. המתנתי בבוקר יום השבת לעוד יום קרב וצפיתי, כמו בסרט, כיצד הסורים מורידים את הכיסויים מקני הארטילריה. דיוויזיות סוריות מתחילות לנוע לעברי ומתחילה התופת של מלחמת יום הכיפורים... העיניים של החרמונית אשר סדן*תא"ל (מיל') קודם לכן, סיימתי קורס קצינים במשטרה הצבאית ולחיל המודיעין הגעתי במקרה. קצין המודיעין של הפיקוד הציע לי עסקה: אני אוותר לו על דוח עבירת תנועה, נסיעה במהירות מופרזת, והוא ישלח אותי מצאתי את עצמי בתפקיד 1972 לקורס קציני מודיעין... וכך, באפריל – החטיבה המרחבית ברמת הגולן, 820 עוזר קמ"ן (קצין מודיעין) של שהייתה האחראית על הביטחון השוטף בגבול סוריה, מהר דב והחרמון בצפון ועד הירמוך-צמח בדרום. בשבועות שלפני מלחמת יום הכיפורים היינו חלק ממערך האיסוף שיזם קמ"ן הפיקוד אז, סגן-אלוף חגי מן. ראינו ועקבנו אחרי התנועות בצבא הסורי שהלכו ותכפו. לילות כימים, צפינו מתל פארס על תנועת כלי רכב, טנקים וארטילריה. בשעות הלילה ראינו אותם נוסעים עם אורות "חתול". ידענו שהסורים מעבים את הקו במהלך כל , אך אף אחד לא דיבר על מלחמה. 1973 ספטמבר כדי להבין עד כמה מנותקים מהמציאות היו המפקדים – ראוי לספר על ישיבת הערכת המצב של פיקוד הצפון, שהתקיימה במחנה נפח לקראת ראש השנה. אל לשכת מפקד החטיבה שלנו הגיעו: שר הביטחון, הרמטכ"ל, אלוף הפיקוד, ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומפקדי החטיבות. הפיקוד הציג הערכת מצב, שבמסגרתה התקבלה אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר לגולן. אבל במהלך 7 – להעלות את חטיבה האירוע התבקשנו להמציא מפה גדולה של . לקחתי את 1:500,000 האזור, בקנה מידה של המפה, הכנסתי אותה ללשכה ונשארתי לשמוע על מה המפקדים מדברים. הבנתי שב"משחק המלחמה" שניהלו – הם כבשו את סוריה. דיין הצביע על המפה ודיבר על התנועה בצירים שמובילים לכווית ולעיראק, במטרה להביא משם נפט... בדיעבד, הבנתי עד כמה זה היה מגוחך, אבל בעת ההיא זו הייתה האווירה: אנחנו הגיבורים והחזקים והצבאות הערביים "אפסים" – בורחים ו"משאירים את הנעליים...". , עדיין 1973 בשבת בבוקר, שישה באוקטובר חיינו בתוך בועה, איש לא דיבר על מלחמה. כולנו היינו בקיאים מאוד בגזרה. זה היה לחם חוקנו. הכרנו את האויב בצורה הכי אינטימית. ואז הוחלט שנמקם את שלושת מש"קי המודיעין הטובים ביותר שלנו בשלוש תצפיות. אחד התמקם במוצב החרמון, מש"ק נוסף ציוּוַתי לתל אביטל והשלישי בתל פארס. החלטתי . רציתי החרמוניתשאני עולה לג'בל א-שיח'ה, מקום קצת מרוחק מקו המגע, שבימי קרב ספג פחות ארטילריה. על תילי פארס ואביטל וגם על החרמון, הסורים היו יורים כמו "משוגעים" בימים כאלה. להר החרמונית הם יחסית לא התייחסו, מאחר שמיקומו כשני קילומטרים מטר מעל 300- מערבה מהגבול. בגובה של כ פני הסביבה, יש ממנו תצפית מעולה, בעיקר לפתחת קוניטרה. הגעתי לחרמונית עם קומנדקר, 12:00 בשעה . מצאתי במקום ארבעה 20X120 נהג ומשקפת שער ג' - המודיעין הקרבי לא הקשיבו לי והמשיכו בריצתם קדימה. נראה לי שלא הייתה שום תרבות של העברת מידע מודיעיני לכוחות הלוחמים מצפון לא צפויה כל רעה? כרטיס טווחים מעמדת התצפית הדרומית בבונקר "חרמונית". החיצים מאפיינים אופציות תצפית - לצפון, מזרח ודרום ואת המרחקים מזירת המלחמה (ארכיון המל"ם)
5 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון חיילי 'גולני', מילואימניקים מהפיקוד ושני אנשי ארטילריה – סך הכול עשרה חיילים. הצבתי את המשקפת, יצרתי קשר עם החטיבה בנפח, הודעתי שאני בחרמונית והתחלתי לדווח בצורה מסודרת. מה שראיתי, לא "הריח" טוב: יותר ארטילריה מהרגיל, יותר תנועות מהרגיל, כולל של מעט טנקים. אך עדיין ה"קונספט" היה של יום קרב. אחרי שנה וחצי בחטמ"ר (חטיבה מרחבית) הייתי בקיא בגזרה. ידעתי היכן ערוכה פלוגת טנקים וכשאלה הניעו – ראיתי את העשן יוצא מאחורי הסוללות ששימשו להם כמסתור. שני הדברים שידעתי לומר על פי הורדת רשתות ההסוואה מהתותחים – היו כמה זמן ייקח עד שיוציאו פגז ראשון ועל פי איזה סוללות, לאיזה מטרות הם יירו. ,13:50 דקות לפני שהחלה האש בשעה ראיתי ארבעה מטוסים סוריים שחלפו בגובה נמוך, ממש ליחכו את הקרקע. הם הגיעו ממזרח למערב, באוכף שמדרום לחרמונית, ממש מתחתיי, כך שראיתי את הקסדות הלבנות של הטייסים. הכול היה מהיר, לא הספקתי לזהות באיזה מטוסים מדובר, אבל ידעתי בוודאות שהם סוריים. לא הספקתי אפילו לדווח על כך והחלה לרדת עלינו ארטילריה. דקות אחדות לאחר מכן זיהיתי, כשלושהארבעה קילומטרים ממזרח לי, עשרות טנקים סוריים בתנועה לכיוון שלנו. דיווחתי לאחור במדויק באיזו יחידה מדובר, על פי הסימנים הטקטיים וסימני החטיבה שהכרתי. דיווחתי על התמונה הפרטנית של פעילות הכלים הבודדים ועל התמונה הכוללת – התקפה חטיבתית להבקעת המכשול שלנו. כאשר התקרבו והגיעו לתעלת הנ"ט (נגד טנקים), ראיתי מול עיניי את כל תהליך ההבקעה הסורי: הפעלת טנקי "נוכרי" לפריצת שדה המוקשים ופריסת טנקי גישור לחציית המכשול. הכול התרחש מול עיניי: ארבע פלוגות טנקים סוריות שכל אחת מהן הפעילה כוח פורץ מכשול וניסתה להבקיע, ממוצבים 188 שעה שהטנקים של חטיבה ומפקד יאיר נפשי (מפקד הגדוד 107- ו 105 ) ירו ו"הדליקו" אותם. ירו, פגעו לנדאוהפלוגה וגם נפגעו – מלחמה... עשרות שנים לא עסקתי בנושא, אך תמיד הבנתי כי עקב כך שהחרמון נכבש ועל התצפיות באביטל ובתל פארס "הומטרו" ארטילריה ועשן – דווקא הדיווחים שלי על כוח הפריצה הסורי 7 הם שהביאו את הפיקוד לשלוח את חטיבה לצפון רמת הגולן. מפקד החטיבה שלי, אלוף- ששהה בנפח, סיפר שבעקבות צורי שגיאמשנה יצחק , אלוף-משנה 188 דיווחיי, מפקד חטיבה (שקיבל אחריות על כלל הגזרה) הורה בן-שוהם – העתודה הפיקודית – לצאת לצפון 7 לחטיבה יאנוש רמת הגולן ולהיערך להגנה. אלוף-משנה , התעלם מהפקודה, 7 , מפקד חטיבהבן-גל באמירה ש"אינו מקבל פקודות ממפקדי חטיבה"... שגיא סיפר שלמזלו הוא ובן-שוהם מצאו בנפח את אלוף-משנה אורי שמחוני, קצין האג"ם של פיקוד צפון, שבהיעדרו של האלוף , אלוף הפיקוד, נתן ליאנוש פקודה יצחק חופי לעשות זאת, והוא "ניאות" להצפין לכיוון עמק הבכא... לאחר תחילת הלחימה לעבר 7 שיגור חטיבה מרחב קוניטרה – הייתה קריטית. אם החטיבה לא הייתה מגיעה לאזור החרמונית בזמן – הטנקים הסוריים היו מגיעים בוודאות לעמק החולה. פשוט לא היה כוח שיעצור אותם. הכוח של יאיר נפשי, שנלחם באזור ה"בוסטר", כארבעה קילומטרים מזרחה ממני, לא הצליח לעצור את כל הטנקים הסוריים, שחלקם הגיעו למרגלות החרמונית עוד לפני החושך. מנגד, יש לזכור כי העיניים של החרמונית ספגנו פגיעה ישירה. עפתי, המשקפת נפלה והבנתי שאם נישאר באותו מקום – לא נשרוד ראיתי חוליית ציידי טנקים סורית – עושה איגוף לעבר טנק שהיה מתחתינו. רציתי להזהיר את הצוות, צעקתי וזעקתי כמו ב"ספר", אפשר היה לראות תמונה של חטיבה מוגדלת בתנועה בהתקפה, כולל היכן נמצא מפקד החטיבה ואמצעי הקשר שלו שין בשין והרבה עוז... המלחמה הסתערה מהמזרח... אשר סדן אז... (ארכיון המל"ם)
6 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון לצפון רמת הגולן 7 ההחלטה לשלוח את חטיבה , שבלמה את 188 – חרצה את גורלה של חטיבה הסורים בדרום רמת הגולן, עם שליש מהטנקים שהגנו על צפון הרמה... בליל שישה-שבעה באוקטובר נמשכה ההתקפה הסורית. למרות שלא היה ברשותי אמצעי לראיית לילה, דיווחתי על כך לחטמ"ר בפירוט, כולל על טרקטורים שפילסו את הכניסות לתוך שטחנו. הארטילריה הסורית "שטפה" אותנו. בשעת לילה מאוחרת צלצל הטלפון מנפח. הדובר על הקו הזדהה, "אני רפול, מפקד האוגדה". ואמר, "מצב כוחותינו קשה מאוד", ושאל, "מה אתה רואה?". הסתכלתי במשקפת וראיתי מספר משאיות תחמושת סוריות שנכנסו בלילה ונעו מאחורי הטנקים התוקפים. המשאיות הסתובבו ונסוגו מהשטח בפראות. אמרתי לרפול שהסורים נסוגים טקטית והסברתי לו למה. ברור שהייתה זו רק נסיגה מקומית, כשלמוחרת התחדשה המתקפה. לימים, לאחר עשר שנים, קיבלתי מרפול, בהיותו כבר הרמטכ"ל, קרדיט על האירוע... למוחרת בבוקר כבר לא היה לי קשר עם נפח. אחת השאלות הקשות שהתעוררו לאחר המלחמה הייתה: מדוע הדיווחים המפורטים שהגיעו מהתצפית שלי בחרמונית, שלאורך שלושת ימי הלחימה הראשונים סיפקו תמונת מודיעין מקיפה ומדויקת, לא הועברו ממִפקדת שלחמו בגזרה? 7 לכוחות חטיבה 820 חטיבה דני אין לי אלא להיתלות בתת-אלוף ד"ר , מחבר הספר "הסורים על הגדרות", הטוען אשר . לדבריו, "על קמ"ן 7 שמדובר בכשל של חטיבה החטיבה היה לבדוק איזה תצפיות יש במרחב שלו. בדיקה עם האוגדה ומול החמ"ל בנפח הייתה מגלה שיש קמ"ן שיושב בחרמונית, רואה הכול ומדווח מידע מדויק ואיכותי, אבל זה לא קרה". אוכל רק להוסיף, שלהתרשמותי, מאחר שיאנוש והחפ"ק (חבורת פיקוד קדמית) שלו התמקמו בעורף הר בר-און – הם לא ראו את שדה המערכה ולא השפיעו במאום על קרב הבלימה ההרואי שניהלו מפקדי הגדודים ז"ל, בעמק הבכא. משולם רטסואביגדור קהלני , התמניתי לקמ"ן 1976 אחרי המלחמה, בשנת , שהייתה אז בפיקודו של קהלני. במהלך 7 חטיבה הריאיון לקראת כניסתי לתפקיד – סיפרתי לו שבמלחמה הייתי על החרמונית ודיווחתי מהתצפית על קרב הבלימה שלו. הוא חשב שאני מתבדח, הסתכל עליי, תפס את הראש ושאל: "אז למה לא דיווחת לי?". ובחזרה לקרב: ככל שהתקדם הזמן – התסכול שלי גבר. עברתי בין רשתות הקשר ושמעתי דיווחים על המלחמה, אך אלה לא רלוונטיים למה שאני צופה בו. למשל, ראיתי חוליית ציידי טנקים סורית – עושה איגוף לעבר טנק שהיה מתחתינו. רציתי להזהיר את הצוות, צעקתי וזעקתי, ופתאום ראיתי שהם הפנו קנה וירו בהם. ייתכן שזה היה בעקבות הדיווח שלי, אך יכול להיות שהם ראו זאת בעצמם. ביום ראשון בבוקר, שבעה באוקטובר, אחרי לילה מסויט, לא היה לי מושג מה קורה ברמת הגולן כולה. ראיתי רק מה שקורה בגזרתי: חטיבת טנקים סורית תוקפת וטייסים שלנו נופלים – מיתוס שנשבר והביא לטראומה אישית קשה. זיהיתי בשטח היערכויות של סוללות טילי , שליוו את 6- קרקע-אוויר חדשים, מדגם סאם כוחות השריון הסוריים המתקדמים לתוך הרמה. דיווחתי עליהם כדי שיטווחו בארטילריה שלנו, אך זה לא היה אפשרי – בוקה ומבולקה שררה בכול... כשהטנקים שלנו הגיעו לחרמונית – הם ירו על הטנקים הסוריים מתחת, אבל כדי לפגוע הם היו צריכים להתקדם לקצה הרכס. אז, התחלנו "לחטוף" אש ארטילרית מדויקת, בכמויות אדירות, יום ולילה. אם החטיבה לא הייתה מגיעה לאזור החרמונית בזמן – הטנקים הסוריים היו מגיעים בוודאות לעמק החולה הכול התרחש מול עיניי: ארבע פלוגות טנקים סוריות שכל אחת מהן הפעילה כוח פורץ מכשול וניסתה להבקיע בוקה ומבולקה בכול... עם שר הביטחון משה דיין בתוך החרמונית – צופים אולי לעמק הבכא. העיניים של החרמונית
7 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון העיניים של החרמונית ראשון ושני (שבעה-שמונה באוקטובר) היו ימים של תסכול מטורף. ראיתי הכול, אך לא היה למי לדווח. ביום שני אחר הצוהריים זיהיתי גדוד חיל רגלים סורי חוצה בטור את תעלת הנ"ט . חייליו התפרסו RPG עם נשק קל ומטולי נ"ט והחלו להתקדם לכיוון שלנו. לנו לא היה הרבה עם סרט 0.3 מה לעשות: הוצאנו החוצה מקלע והתחלנו לירות בהם. למזלנו, הם לא הצליחו לטפס, כי מדרון התל היה פריך. הם נסוגו, נעו צפונה ונתקלו בלוחמים של "גולני" באזור בוקעאתא. ביום שלישי, תשעה באוקטובר, באור ראשון, ממש לפני שהשמש זרחה, ראיתי ענני אבק בטווחים של מעל עשרה קילומטרים. זיהיתי שמדובר בטנקים והבנתי שעומדת להתרחש מתקפה גדולה. דיווחתי למִפקדת החטיבה והרחבתי במתן מידע, ככל שאלה התקרבו. , ואחר כך הבנתי שזו T-55 תחילה זיהיתי טנקי . ההתקפה לוותה בירי אדיר 3 דיוויזיה משוריינת עלינו, עשרת מונים ממה שספגנו עד אז. זיהיתי מתקפה סורית חטיבתית "קלסית", עם מיטב והנגמ"שים T-62 אמצעי הלחימה שלהם – טנקי . כמו ב"ספר", אפשר היה BMP-1 החדשים – לראות תמונה של חטיבה מוגדלת בתנועה בהתקפה, כולל היכן נמצא מפקד החטיבה ואמצעי הקשר שלו. הכרתי את הסימנים "כוח הטקטיים שלהם, ואפילו זיהיתי את רפעת אסד". הסורים הציבו שניים-שלושה טנקים, שהחלו לירות בכינון ישיר אל המוצב שלנו. ספגנו פגיעה ישירה. עפתי, המשקפת נפלה והבנתי שאם נישאר באותו מקום – לא נשרוד. הבונקר לא יכול היה להכיל אותנו: היינו עשרה חבר'ה עם נ"נ (נושא נשק) מפונצ'ר, בלי מים ברדיאטור. ירדנו מהחרמונית ביום שלישי לפני הצוהריים וחזרתי לנפח למוחרת, בעשרה באוקטובר לחזור טמלרבצוהריים. תודרכתי על ידי הקמ"ן ולעלות לחרמונית. הוא עדכן אותי שהעביר את שמי למפקדי הכוחות, אמר לי שהם יתקשרו ידענו שהסורים מעבים את הקו , אך 1973 במהלך כל ספטמבר אף אחד לא דיבר על מלחמה. דיין הצביע על המפה ודיבר על התנועה בצירים שמובילים לכווית ולעיראק, במטרה להביא משם נפט... דקות לפני שהחלה האש בשעה , ראיתי ארבעה מטוסים 13:50 סוריים שחלפו בגובה נמוך, ממש ליחכו את הקרקע באוקטובר, 11- איתי ואני אספק להם מודיעין. ב בסביבות שמונה בבוקר, עליתי שוב לחרמונית. ראיתי את תחילת מתקפת הנגד של כוחותינו , מצפון 188- ו 7 , , על חטיבותיה 36 – אוגדה בחאן ארנבה, בציר 210 לתל דהור; ואוגדה קוניטרה-דמשק. "דופקים את 210 ראיתי את כוחות אוגדה הראש בקיר". עם כניסתם לחאן ארנבה, הסורים חיכו להם עם אש נ"ט יעילה. ממרחק ,20x120 של שלושה קילומטרים עם משקפת ניתן לראות את נצנוץ ה"סאגרים" שהסורים שיגרו לעבר כוחותינו. דיווחתי, אך לא הקשיבו לי והמשיכו בריצתם קדימה. נראה לי שלא הייתה שום תרבות של העברת מידע מודיעיני לכוחות הלוחמים. ו"אנקדוטה" לסיום: במהלך מתקפת הנגד, תוך כדי הדיווח מהבונקר בחרמונית, מישהו שם לי יד על הכתף, ללא אומר. הסתובבתי וראיתי , שמבחינתי היה "חצי אל". הוא משה דייןאת שאל לשמי, התיישב לידי והתחיל לשאול שאלות על הגזרה. תוך כדי השיחה, הבחנתי בבריחה של חיילים סוריים. העברתי אליו את המשקפת כדי שיראה את הפעם הראשונה שאנחנו מכים בהם. הוא שאל אותי, "אם הם חיילים, למה הם בלי נשק?". זו הייתה הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה שהרגשנו התרוממות רוח. ואז, מוטי קירשנבאוםלפתע הגיח מחזית הבונקר הידוע, דחף לדיין מיקרופון ושאל, "שלום שר הביטחון, מה יש לך לומר לעם ישראל?". דיין השיב לו, "היום הסורים יבינו שהמרחק בין דמשק לארץ ישראל הוא אותו מרחק בין ארץ ישראל לדמשק...". אחרי המלחמה ראיתי לעצמי חובה להישאר בצבא קבע ולהילחם על שינוי המודיעין הקרבי לכלי משמעותי הרלוונטי מאוד לכוחות בלחימה. הייתי חלק מהצוות שהפך יחידות מודיעין, הן בחטיבה והן באוגדה, לבעלות יכולות של איסוף קרבי המועבר לכוחות הלוחמים. בכל תפקידיי – כקמ"ן חטיבה, קמ"ן אוגדה, קמ"ן גיס וקמ"ן פיקוד, כמו גם בהיותי כן מפקד מו"ס (מרכז מודיעין וסיור בבסיס האימון ליחידות השדה) – הדגשתי מאוד את איסוף המודיעין הקרבי והעברת תוצריו לכוחות הלוחמים. * מאמר זה מבוסס על ריאיון שערך שלמה מן עם אשר סדן, שפורסם באתר "נעמוש", .2023 בינואר 18- ב והמתקפה המיוחלת החלה... אשר סדן וזוגתו. מאז שלושה פסי סמל עם שני פסי סגן, חמישה פסים של אושר עד היום (ארכיון המל"ם)
8 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון התצפית שהתגברה על ההפתעה... מאמר זה עוסק באיתור כוח המשלוח העיראקי שהפתיע את . יצוין כי לאוגדות 1973 באוקטובר 12 , ביום שישי 210 אוגדה הלוחמות לא הגיעה מראש התרעה קונקרטית להגעת כוח כזה, אם כי האפשרות שהדבר אכן יתרחש עלתה כבר בעשרה לחודש בו. 11- והתחזקה משמעותית ב איתור כוח המשלוח העיראקי ברמת הגולן 210 בגזרת אוגדה שלומי רנות*סא"ל (בדימ') עם סיום שלב הבלימה, ביום רביעי, עשרה באוקטובר, חפ"ק דילג למורדות תל יוסיפון. בהיעדר 210 (חדר/חבורת פיקוד קדמי) אוגדה תוכנית איסוף אוגדתית "תפורה" ומאורגנת עם תחילת ההבקעה, לא נעשה שימוש מסודר באמצעים שהיו זמינים לה. סגן-אלוף שייע בר מסדה, קמ"ן (קצין מודיעין) האוגדה, הבין את הצורך המיידי לבנות יכולת איסוף שדה עצמאית לחפ"ק והשתיתה על תצפית מאולתרת שארגנתי. זה היה היום שבו הצטרפתי למחלקת המודיעין האוגדתית. בשל ניסיוני הקודם, שייע העמיד , וכך הוקמה 20X120 לרשותי ג'יפ סיור ומשקפת התצפית האוגדתית היחידה בימים הראשונים של ההבקעה. באותו היום ממש, חבר אלינו צוות גנ"ד (גדוד נייד) על זחל"ד – זחל"ם (זחלי למחצה) דיזל, כשהקב"ר (קצין בינה רשתית) ). תצפית משה גולדברגהראשי שלו היה "גודי" ( יוסי שנייה הוקמה מאוחר יותר, בפיקוד הקצין , שהצטרף אלינו.אביתר את התצפית הראשונה ביצעתי יום לפני ההבקעה, כאשר עליתי לרכס עכשה עם סרן משה בר-כוכבא ועם תת-אלוף איתמר ציזיק (בריל), סגן מפקד האוגדה. דיווחנו שהקו הקדמי הסורי המקורי תפוס במלואו ופעיל לחלוטין. אי ההתייחסות לנתונים אלו בתכנון האוגדתי – עלתה לצערי בנפגעים רבים יום לאחר מכן. חפ"ק האוגדה פעל בצמידות רבה לכוחות הלוחמים, ומייד לאחר פתיחת ציר חן ארינבהג'בא, הוא דילג בשעות אחר הצוהריים המוקדמות באוקטובר ללוע של תל שער. עליתי עם 12 של הג'יפ והצבתי תצפית בצידו המזרחי של התל, על שפתו, כמאתיים מטר במעלה המדרון ממיקום החפ"ק. מחלקת הגנ"ד שהגיעה איתנו – פרסה אנטנות והחלה לפעול, לא הרחק מזחל"די החפ"ק. בשעה זו, יחידות האוגדה העיקריות, חטיבה /יוני זיכל, ואחרי פציעתו איתן אדיב (קמ"ן: 679 אורן , ואחריו נח אפרת (קמ"ן: 179 ) וחטיבהמגל ) – היו בתנועה מזרחה וצפונה לכיוון מחנות שחור (קמ"ן: יוסי פלד בפיקוד 205 כנכר; וחטיבה ) הועברה תחת פיקוד האוגדה שלנו, שלמה אליה ופרסה באזור ג'בא – תל בזק – דרום תל שער. ההבנה הראשונה שלנו שכוח אויב מגיע לגזרתנו , בענני 16:00 הייתה כאשר צפינו, בערך בשעה אבק מאזור כפר שמס (מזרח דרום-מזרח מתל שער). נראה היה שכוח זה מתקדם, דרך תל ענתר, למרחב שבין כפר נסג' ובין תל אלמל (זאת, בניגוד לדיווח שלפיו כוח זה הגיע בשעות בין ערביים מדרום, מכיוון תל חרה). בשלב זה הייתי לבד בתצפית. כשראיתי שהכוח הלא מזוהה מתקרב – ירדתי בריצה לחפ"ק ודיווחתי על כך לקמ"ן. שייע שלח את איתמר צ'יזיק לבדוק את המתרחש. הוא שהה איתי בתצפית זמן קצר וחזר לדווח לקמ"ן על התנועה שנצפתה. עם התקרבות הכוח לאזור תל ענתר – כפר נסג' –א-טייחה, הבחנתי וזיהיתי שמדובר בחטיבת שריון – טנקים בעירוב נגמ"שים (נושאי גייסות משוריינים) וכוחות תומכים. בלט לעין שצבע הכלים שונה מהרק"ם (רכב קרבי משוריין) הסורי – צבעם היה ירוק כהה יותר. בהתקרבות הכוח, התבהרה התמונה: זיהיתי בוודאות, מדרום לכפר נסג', מראה לא שכיח – תותח נ"מ (נגד מטוסים) M-113 , שאליו היו צמודים שני נגמ"שי ZSU-57-2 (מתוצרת ארצות הברית!). נזכרתי, מלימוד הצבא העיראקי, שבשריון שלהם חפ"ק מפקד החטיבה וכי לעיראקים, ZSU-57-2 מוגן על ידי תותחי נ"מ שהיו מצוידים באמצעי לחימה סובייטיים, אכן היו וחבורתו על זחל"מ המודיעין. (ארכיון המל"ם) 205 רס"ן שלמה איליה, קמ"ן חטיבת שיריון סיפור אישי
9 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון בלט לעין שצבע הכלים שונה מהרק"ם (רכב קרבי משוריין) הסורי – צבעם היה ירוק כהה יותר יצוין כי מבדיקה שעשיתי אחרי הקרב, הסתבר שהטנקים , ללא T-54 העיראקיים היו מסוג אמצעי אינפרה אדום... יכולתי לראות מעמדתי מסך עשן-זרחן מדויק ורחב, שחסם בצורה נהדרת את כל רוחב הגזרה מדרום לצפון הפתעה דו-צדדית העיראקים באים, העיראקים באים... , ייתכן כנגמ"שי פיקוד. M-113 נגמ"שי בשלב זה, היה ברור לי לחלוטין שלא מדובר בכוח סורי וכי שילוב הכלים הצביע בוודאות שמדובר ירדתי שוב 17:00 בחטיבה עיראקית. בסביבות לחפ"ק ודיווחתי שזיהיתי חטיבת שריון עיראקית! הגנ"ד האוגדתי שהתמקם בסמוך אלינו – כיוון את האנטנות שלו למרחב הגעת הכוח. הקב"ר גודי זיהה בוודאות דיבור בעגה עיראקית, מה שחיזק את זיהוי הכוח העיראקי ככזה. בשעות שלפני החשכה, ניתן היה לעקוב בקלות אחרי פריסת החטיבה העיראקית, שפחות או יותר עצרה אחרי שעברה את ציר א-טייחה-כפר נסג', ונפרסה בצורה מבצעית לכל רוחב הגזרה (בשונה מהתנועה בשני טורים בזמן הגעתה). בעקבות ההערכה במפקדת האוגדה כי עם רדת החשכה לעיראקים יעמוד היתרון ביכולת ראיית לילה, שלא הייתה לכוחותינו – מפקד האוגדה עצר והחזיר את הכוחות שהיו בתנועה לכנכר. הוא הורה להיערך בגזרתה, כדי לחסום את יכולת 205 לחטיבה העיראקים לנוע מערבה. יצוין כי מבדיקה שעשיתי אחרי הקרב, הסתבר שהטנקים העיראקיים היו , ללא אמצעי אינפרה אדום... T-54 מסוג לנתק מגע 205 על מנת לאפשר לחטיבה ולהיערך לשעות הלילה, מפקד האוגדה הורה על יצירת מסך עשן ארטילרי לכל רוחב חזית הכוח העיראקי – היה זה ליל ירח בהיר, כך שיכולתי לראות מעמדתי מסך עשן-זרחן מדויק ורחב, שחסם בצורה נהדרת את כל רוחב הגזרה מדרום לצפון. מספר דקות מאוחר יותר, במצב חשכה, אך עם אור ירח בהיר, זיהיתי טורי אבק "יוצאים" מתוך מסך העשן ומתקדמים מערבה. היו אלו שמונה-עשרה טורים שנעו במקביל. הבנתי מייד שכוח השריון העיראקי מבצע מתקפה לילית ממזרח מערבה. ירדתי שוב בריצה לחפ"ק ודיווחתי על התקפת העיראקים – שהאגף הימני שלהם נראה מכוון לאזור הצמוד לתל שער, מקום שבו היה החפ"ק שלנו. בעקבות תיאוריי, החליט בריל, סגן מפקד האוגדה, לעלות איתי לתצפית ולוודא במו עיניו את אמיתות הדיווח. כשהוא הגיע, הטווח כבר התקצר, כך שבקלות היה ניתן לראות את הטורים העיראקיים במשקפת שדה ואף בעין בלתי מזוינת. בריל ראה והבין את המצב תוך שניות, ואחרי דקה ירד בזריזות במדרון חזרה לחפ"ק. תוך זמן קצר להפליא, החפ"ק התקפל וירד מהתל, מחשש להישאר מכותרים על ידי הכוח העיראקי. חוליית הפיקוד הקדמית של מפקד האוגדה, האלוף דן לנר, חזרה לעמדתה הקודמת על רכס ה"בוסטר", כאשר סגן המפקד בריל נשאר באזור ג'בא – בקרבת .205 חטיבה נשארתי בסמוך לחפ"ק של בריל, ובשעות הבוקר, לאחר הפגיעה בכלי רק"ם של הכוח העיראקי שתנועתו נעצרה, עליתי חזרה לתצפית בתל שער. ירדתי ממנו רק אחרי מספר ימים, עם החלפת .מוסה פלד של האלוף 146 האוגדה שלנו באוגדה העיראקית נכנסה ללחימה חזיתית 12 חטיבה , שכל יחידותיה היו מותשות ובסדר 210 מול אוגדה כוחות חסר. אבל העיראקים הגיעו ללא הבנה כלשהי של שדה הקרב ונראה שהופתעו ממש כמונו ממפגש הכוחות. ההשפעה העיקרית של הגעת העיראקים הייתה בעצירת תנופת ההצלחה של יחידות האוגדה לכיוון כנכר והיכולת להגיע לטווח אש ארטילרית מדרום וממזרח לדמשק, שהושגה על ידי , שפעלה מצפון לאוגדה 36 הארטילריה של אוגדה , והייתה מאוד משמעותית בהסכמת נשיא 210 סוריה אסד להפסקת אש. הגעת הכוח העיראקי קיבעה את הקו הסופי של המובלעת בסוריה, גם ,146 לאחר מספר ימי קרבות קשים של אוגדה 40 בעיקר במרחב אל מל-מסחרה עם חטיבה הירדנית ועם יחידות עיראקיות נוספות בגזרת תל מרעי-כפר שאמס. הוכח שתצפית אחת מקצועית וערנית – עשויה לשנות את תמונת הקרב בצורה דרמטית, וכי שילוב של זיהוי בעין עם יכולת האזנה טקטית יעילה – מייצר מודיעין איכותי שבא לידי ביטוי בהצלחה מבצעית מרשימה. * סגן-אלוף (בדימ') שלומי רנות היה קמ״ן אוגדה 15- ) במילואים, לאורך כ 49 (בעבר אוגדה 210 שנים. , על הכוחות העיראקיים אותם החטיבה שלו 205 שלומי רנות מתדרך את שלמה איליה, קמ"ן חטיבת שריון עומדת לפגוש בשדה הקרב. (אילוסטרציה מתוך הספר של איליה "ביד אחת". ארכיון המל"מ.) איתור כוח המשלוח העיראקי
2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון 10 הצגתי את תמונת המודיעין, תוך שימת דגש על שדות המוקשים שמשני צידי ציר "אמריקה" המלחמה הסתערה מהמזרח... ההבקעה למובלעת בציר "אמריקה" ז"לשייע בר-מסדה תא"ל הייתי סגן קמ"ן (קצין מודיעין) וקמ"ן פיקוד 1973-1968 בין השנים הצפון. חודשיים לפני פרוץ המלחמה סיימתי את תפקידי ושובצתי , שהייתה אוגדת מילואים 210 במנמ"ש (מינוי משני) כקמ"ן אוגדה בהקמה. בתפקידי זה הייתי קמ"ן האוגדה בקרבות הבלימה ברמת הגולן ובהבקעה ויצירת המובלעת בצפון הרמה. העשייה המודיעינית העיקרית, בתקופתי בפיקוד צפון, הייתה מצד אחד המלחמה בפח"ע (פעילות חבלנית עוינת) בשלוש הגזרות שבאחריות הפיקוד (ירדן, סוריה ובעיקר ה"פתחלנד" בלבנון); ומצד שני, מעקב מודיעיני לאחר שיקום הצבא הסורי אחרי מלחמת ששת הימים – בניית סדר הכוחות שלו והקמת תשתית הביצורים החדשה. מחקר השטח כלל שלושה תחומים עיקריים: מוצבים, מיקוש ועבירות. בתחום העבירות – התמקדנו בעיקר במציאת נתיבי תנועה לטנקים, בתאי שטח שנחשבו וסומנו במפות עבירות כבלתי עבירים או עבירים במגבלות. במסגרת זאת הפעלנו גם צוות גאולוגים מהטכניון, לאיתור – הגדולה והקטנה. הנתיבים לג'ותנתיבים ב שאותם חיפשנו היו מיועדים לתכנון עקיפת המערך הסורי העיקרי. שדות המוקשים הנרחבים שהניחו הסורים על כל צירי הפריצה, פוענחו על ידינו וסומנו במדויק על גבי הפוטוסטטים – עזרי שטח תכנוניים, שיועדו לכל הכוחות. ראוי לציין שבתכנונים האופרטיביים וב"משחקי" המלחמה הפיקודיים, כל ממצאי מחקר תנאי השטח באו לידי ביטוי. השתתפה בבלימת המתקפה 210 אוגדה הסורית בציר גשר אריק-חושניה ובהדיפת כל 11 , שרידי הכוח הסורי מרמת הגולן. ביום חמישי באוקטובר, נקראנו לקבוצת פקודות פיקודית, שבה הוצגה התוכנית הפיקודית והוטלו על האוגדות המשימות למתקפת הנגד: אוגדה ) תבקיע בציר ג'ובתא רפאל איתן (בפיקוד 36 אל-חשב ותשתלט על צפון רמת הגולן עד )דן לנר (בפיקוד 210 גבעות קטנא; אוגדה בציר ג'ובתא אל-חשב 36 תנוע בעקבות אוגדה ותשתלט על אזור תל שער ומחנות כנכר במרכז ) תיערך מוסא פלד (בפיקוד 146 הרמה; ואוגדה במרכז ודרום רמת הגולן ותבלום מתקפה סורית טיל סאגר – מהקטלניים ביותר בלוחמת בלוחמת חי"ר בשריון, בסיני וברמת הגולן. (ארכיון המל"ם) סיפור אישי
11 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון כשהתבררה תמונת הקרב הזו, ביקש דן לנר את אישור הפיקוד להבקיע בציר "אמריקה" מיקמתי שתי תצפיות ארוכותטווח לתצפית על הציר ובעיקר על מוצבי חאן ארינבה שבמבואות העיירה היעד המרכזי כביש קוניטרה-דמשק אפשרית. בקבוצת הפקודות הפיקודית, הציג קמ"ן , את סיכום המודיעין, חגי מןהפיקוד, סא"ל שבו התייחס להיערכות הסורית במוצבי הדרג הראשון בקו של קדם המלחמה, על פי "קיבולת המוצבים". כלומר, לא היה מודיעין מעודכן בעקבות הלחימה עד אז, ובכלל זאת – היערכות שרידי הכוח הנסוגים מרמת הגולן חזרה לשטח הסורי. בשלב התייחסות מפקדי האוגדות, ביקש האלוף דן לנר אופציה לנוע או להבקיע בציר "אמריקה" (הכביש הראשי מקוניטרה לדמשק), אם יתברר שאין אינדיקציה להיערכות במוצבי אין קושי להתקדם 36 חאן ארינבה ושלאוגדה בציר ג'בתא אל-חשב. זאת, כדי להימנע מעיכוב ייכנסו לעומק 36 עד שה"זנבות" של אוגדה השטח. אלוף הפיקוד לא אישר באותו שלב את הבקשה. התמקמה בגבעת 210 מִפקדת אוגדה "הבוסטר" מול ציר קוניטרה-דמשק. מיקמתי שתי תצפיות ארוכות-טווח לתצפית על הציר ובעיקר על מוצבי חאן ארינבה שבמבואות העיירה. קיימנו קבוצת תכנון אוגדתית, שבה נדונה המשימה שלנו כפי שנקבעה על ידי הפיקוד. בנוסף, נדונה גם האפשרות שלא אושרה על ידי הפיקוד (להבקיע בציר "אמריקה"). מאחר שלא היה לנו מודיעין עדכני על ההיערכות הסורית במוצבי חאן ארינבה, הצעתי למפקד האוגדה לבצע "פטרול אלים" לעבר מוצב "עשרת הבתים" (הקדמי מבין המוצבים הסוריים). ואכן, נשלח מפקד פלוגה עם חמישה טנקים עד טווח של כחצי קילומטר מהמוצב. הטנקים ירו מספר פגזים ודיווחו שאין במוצב סימני חיים. גם התצפיות לא הבחינו בסימני חיים במוצבי חאן ארינבה, שהופצצו ברציפות על ידי מטוסינו. הבקיע 36 בינתיים, הכוח הקדמי של אוגדה בגזרת ג'ובתא בחסות "מסך אש מתגלגל" והגיע לציר הרוחב הסורי ללא נפגעים. כשהתבררה תמונת הקרב הזו, ביקש דן לנר את אישור הפיקוד להבקיע בציר "אמריקה". האישור ניתן, על ידי אלוף הפיקוד חופי או על ידי קצין האג"ם (אגף מבצעים) שלו, אורי שמחוני. כינסנו את מפקדי הכוחות לקבוצת פקודות חפוזה. הצגתי את תמונת המודיעין, תוך שימת דגש על שדות המוקשים שמשני צידי ציר "אמריקה". הצגתי זאת על גבי פוטוסטט שפירט את מיקום שדות המוקשים וגם חילקתי עותקי פוטוסטט לכל אחד ממפקדי הכוחות. ציינתי שאין לנו מודיעין פוזיטיבי על היערכות הסורים במוצבי חאן ארינבה ובעיירה עצמה, שאינם ניידים, T-34 למעט מיקום שני טנקי אך משמשים כתותחי נ"ט (נגד טנקים). כמו כן, ציינתי שיש בפלוגות הנ"ט בחטיבות חיל הרגלים הסורי טילי "סאגר" נישאים, אך אין לנו מידע על הימצאותם במוצבי חאן ארינבה. למיטב זיכרוני, לא בוצע שלב של אישור תוכניות למפקדי הכוחות. הכוח המוביל היה שהוכפף 36 הגדס"ר (גדוד הסיור) של אוגדה .)179( לנו ופעל בכפוף לחטיבה של רן שריג הוא החל לנוע מערבה על ציר "אמריקה" לכיוון חאן ארינבה, בחיפוי יתר הטנקים של החטיבה שנפרסו בגבעת "הבוסטר" ובחיפוי גדוד ארטילריה אחד, שהפגיז את מוצבי חאן ארינבה 36 (יתר גדודי הארטילריה שלנו הוכפפו לאוגדה ושולבו ב"מסך האש המתגלגל" המערכתי). כשהתקרב הכוח הקדמי של הגדס"ר למוצבי חאן ארינבה על ציר הכביש, נפתחה לעברו אש נ"ט מתותחי הטנקים הנייחים, כמו גם ירי של טילי "סאגר", ממשגרים קרקעיים שהיו במוצבים. הטנקים הראשונים נפגעו והאחרים ניסו להתחמק על ידי ירידה מציר הכביש והתפזרות בשטח. כך, מרביתם עלו על שדה המוקשים שהיו זרועים לצידי הכביש. בשלב זה, כל המאמץ האוגדתי התמקד בחילוץ הגדס"ר; ובמקביל – הפניית יתר כוחות האוגדה לתנועה (שעדיין לא סיימה לפנות 36 בעקבות אוגדה את הציר לג'ובתא). באופן מפתיע, התקבל דיווח מכוח של מספר טנקים וזחל"מים (זחלים למחצה) – שהם הצליחו לעבור תחת אש את מוצבי חאן ארינבה והגיעו לצומת שממזרח לכפר. לאור דיווח זה, שוב שונתה התוכנית – במקביל להשלמת חילוץ הגדס"ר, הופנו כוחות האוגדה, כולל חטיבת , להמשך לחימה מערבה, כשהתנועה 679 שריון נעשתה כבר בחשכה ותחת אש ממוצבי חאן ארינבה שעדיין לא נכבשו. רק בהמשך אותו לילה (מחטיבה 471 הפנה הפיקוד את גדוד צנחנים , שכבש וטיהר חזי שלח), בפיקוד סגן-אלוף 317 את המוצבים ללא כל אבדות. (ארכיון המל"ם) 210 אלוף דן לנר – מפקד אוגדה ההבקעה למובלעת בציר "אמריקה"
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=