2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון 34 זעירא דווקא ניצת וסיפר לצביקה על הוצאתם החפוזה של משפחות הרוסים ממצרים ומסוריה מרואן מסר את מילת הקוד למלחמה ולא הרחיב, למרות שהיו ברשותו מילות קוד נוספות וביניהן קוד למועדים אחרי הפתיחה באש, גולדה הפנימה את אמינות הידיעות של מקורות "המוסד", ובפרט את בקיאותו של העומד בראשו, וזמיר הפך לגורם חשוב בפורומים אלה מבוכת היודעים, יהירות ותביעה... עם פרדי עיני, עוזר ראש "המוסד" במלחמה נעם שפירא;ריאיין וערך: אל"ם (בדימ') תמלל: מתי מטיאו בימים אלה, במלאת חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, קיימתי שיחה עם פרדי עיני, שהיה עוזר ראש "המוסד" באותם ימים, צביקה זמיר. פרדי זוכר את הימים ההם כאילו קרו אתמול, והינה דבריו: חשתי רע מאוד. 1973 בשישה באוקטובר נוצרה בי אז הטראומה המלווה אותי עד היום. שאלתי את עצמי למה לא נשמענו, למה לא שמעו אותנו... בראשי הדהד, מעל לכול, הביקור של בספטמבר 25- , שהגיע לישראל בחוסייןהמלך במתקן גולדה מאירונפגש עם ראש הממשלה של "המוסד". חוסיין הזהיר שהסורים יחד עם המצרים עומדים לפתוח במלחמה נגדנו. גולדה נחרדה, אך לאחר התייעצות עם יועציה הצבאיים אמרה למלך ש'זה לא רציני'. לו רק הפנמנו את אזהרת חוסיין, שלא זכתה לתהודה מתאימה מצד האחראים, ואולי גם לא מצד גולדה עצמה, שסמכה מאוד על שר הביטחון וראשי הצבא. הפנמה יכולה הייתה לשנות את מצבנו לאין ערוך. הרגשתי הייתה נוראה, משום שלא נשמעו למלך, שהטריח עצמו ובא להזהיר את ישראל, וגולדה בעצם 'נפנפה' אותו. זה לא היה 'פישול' יתום. לפני ואחרי ביקור המלך הצטברו ב'מוסד' לא מעט ידיעות ממקורות מוערכים שדיברו על המלחמה הקרבה. לדידי, וזאת הייתה גם הרגשתו של , המלחמה הייתה בשער. כשהיא צביקה זמיר פרצה, לא הופתעתי, ממש לא הופתעתי. גם זמיר לא הופתע. אין לי ספק בכך, כי שוחחנו על , היה אשרף מרואןכך רבות. מלבד 'המלאך', לנו מקור בצבא מצרים, שדיווח שלושה ימים לפני הפתיחה באש כי תרגיל מתוכנן יהפוך למלחמת אמת בהינתן אות מסוים. ידיעה זו לא הופצה עד לתחילת המלחמה על ידי אמ"ן בנימוקים טכניים. מספר חודשים לפני המלחמה שינו המצרים את תוכניתם הצבאית לתוכנית בהיקף מצומצם. 'המלאך' דיווח על כך והמידע הועבר כנהוג לאמ"ן. בתום הקרבות מסרו הרמטכ"ל וראש אג"ם שהם לא ידעו על השינוי בתכנון הלחימה. צביקה העביר לאמ"ן, כולל לאלי זעירא, את המידע שהיה לנו ממקורות שונים, שאמרו שתהיה מלחמה. ערב נסיעתו ללונדון לפגוש את 'המלאך', הוא עדכן אותו שהוא יוצא לשמוע מה'חבר' בעניין המלחמה. אזי, זעירא דווקא ניצת וסיפר לצביקה על הוצאתם החפוזה של משפחות הרוסים ממצרים ומסוריה. כל 'הנורות האדומות' נדלקו אצל צביקה, כי הוא התקשר אליי באותו לילה וסיפר לי על כך. השאלה הייתה כיצד התייחסו באמ"ן לידיעות אלה, ואם ואיך הן הופיעו בלקטים השונים. מעל לכול בלטה לאורך שנים היעדר נכונות מצד זעירא להכיר בכשליו. הוא יצא בהכרזה ש'המלאך' היה סוכן כפול ששיטה ב"מוסד", למרות שהוא זכה לאין ספור שבחים מאמ"ן (להדגיש ש'המוסד' לא מעריך את מקורותיו שלו, וזו נעשית בידי אמ"ן). לביסוס טענתו, זעירא גייס עיתונאים והיסטוריונים מטעם. כשזמיר נזעק להגיב, זעירא תבע אותו על הוצאת דיבה. הבורר, שופט בית המשפט העליון , דחה את התביעה וחייב את זעירא תיאודור אור לפצות את זמיר. צביקה הוא איש מאוד נוח. יש לו אומנם אופי של 'ג'ינג'י', אבל הוא הסתדר מצוין עם כל גורמי הקהילה. עם ראש אמ"ן אלי זעירא יחסיו היו טובים, ויעידו על כך מספר השיחות שניהל עימו ערב יום הכיפורים. צביקה העריך את אמ"ן, ובוויכוחים שהיו לשנינו על מחדלי הטיפול בידיעות ההתרעתיות מצד אמ"ן, צביקה אמר לי, 'שמע, לנו אין את כל הידיעות שיש לאמ"ן, ולכן אנחנו לא יכולים לקבוע בוודאות שאין להם ידיעות הסותרות את המידע שלנו, מה עוד שאמ"ן הוא האחראי הבלעדי על ההערכה הלאומית'. פסקה אחרונה זו הכתיבה את יחסו של צביקה זמיר כלפי אמ"ן. את זה אני זוכר היטב. צביקה העריך את היכולות של אמ"ן, וסביר להניח שבאותו הזמן שהוא אמר את הדברים הנזכרים לעיל, הוא גם ידע שלאמ"ן יש מקורות משלו ובין אלה 'המקורות המיוחדים'. אמ"ן לא נהג להעביר ל"מוסד" ידיעות מסוימות. בדרך כלל קיבלנו את הידיעות ממקורות אמ"ן, אבל לא את כולן. היו ללא ספק ידיעות שבאמ"ן חשבו שאינן נוגעות ל"מוסד" והן לא הועברו. דוגמה לגישת זעירא אפשר ללמוד מהסיפור הבא: באחד מימי הדיונים שהתנהלו בוועדת 'אגרנט' שבהם הופענו זעירא ואנוכי, שוחחתי עימו בהפסקת אשרף מרואן – מגדולי הסוכנים במזרח התיכון מאז ומעולם. (ארכיון המל"ם) סיפור אישי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=