31 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון יד הגורל הביאה לנפילתו של מפקד האוגדה בדיוק במקום שבו נהרג המפקד המצרי באותו היום, בהפרש שעות ספורות בלבד. מכה כואבת ניחתה על האוגדה המצרים ידעו להילחם... שבאמצעותה צפיתי על גזרת הלחימה. אולם, כל אימת שעליתי לעמדת תצפית – נורה לעברי פגז מטנק מצרי שהסתתר בין שלדי טנקים פגועים. בלית ברירה, הורדתי את המשקפת לקרקע והצבתי אותה על חצובה. את הדיווחים העברתי לזחל"ם 13 , בצעקות או שניגשתי אליו רגלית. עד יום שבת באוקטובר, התנהלות הלחימה הייתה סטטית – ירי מסיבי של טנקים וארטילריה מצריים. באוקטובר התקיימה 13-12 ראוי להזכיר כי בליל במוצב הפיקוד המצרי, בלחץ סובייטי, קבוצת פקודות להמשך המתקפה מזרחה, לעבר המעברים. מתקפה זו אמורה הייתה להתקיים באוקטובר, למשוך אליה את כוחות צה"ל, 13- ב ובכך להקטין את הלחץ על סוריה ולהציל את צבאה מתבוסה מוחצת. שני מפקדי הארמיות המצריות והרמטכ"ל שאזלי התנגדו לכך, בטענה (מוצדקת) שיציאה מרדיוס ההגנה של מטריית הטילים – תמיט אסון על הצבא המצרי. ואולם, הנשיא סאדאת הכריע על המשך המתקפה, אך זו נדחתה ליום נראה כי חלק מהכוחות באוקטובר. 14 , המוחרת לא ידעו על דחייה זו! , כמדי יום, פתחו המצרים באוקטובר 13 , בשבת בהפגזה ארטילרית מסיבית. בשעות לפני הצוהריים זיהיתי שורות של מאות חיילים נעים רגלית, כמו בהסתערות "פלנגות", לרוחב הגזרה שלנו. הם היו במרחק של כשניים-שלושה קילומטרים; חלקם נשאו מזוודות של טילי נ"ט (נגד טנקים) "סאגר". דיווחתי על כך ברשת הקשר למפקד החטיבה, שהוכנסה לכוננות קרבית. הטנקים עלו לעמדות ועיני כולם היו נשואות מערבה לעבר החיילים המצריים. כשאלה הגיעו לטווח של כקילומטר או קילומטר וחצי, כל חיילי חיל הרגלים נשכבו על הדיונות ונעלמו מהעין, כאילו "בלעה אותם האדמה". והינה, כעבור דקות אחדות, עפו לעברנו מאות טילי "סאגר" נגד טנקים, במקביל להפגזה ארטילרית כבדה. כעבור שעה לערך החלה, בחסות הפגזה ארטילרית כבדה, ההסתערות של הכוח המצרי: מפת הגזרה ופריסת הכוחות (ארכיון המל"ם) עדות אישית לנפילת האלוף מנדלר...
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=