2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון 17 נורו 1970- כבר שכחנו שב קטיושות על ירושלים והכנסת, מאתרים באזור מנזר כרמיזן ובית סחור.. אם קצין האג"ם הוא טוב, הרי שיחליף את מפקד הגדוד הראשון שנפגע; ואם הוא חלש, הרי שמטבע הדברים יעבור מרכז הכובד, גם האג"מי, לקמ"ן כוננות ומלחמה נדחק ונדחה. במהלך הלחימה על ירושלים ומחמישה ביוני – פעלו גדודי החי"ר של החטיבה והסיירת החטיבתית באזור ארמון הנציב; בכיבוש ארמון הנציב ומוצבי ה"נקניק" וה"פעמון"; באזור מוצבי הרדאר; באזור אבו-טור; ופלוגותיה אף נכנסו בשערי העיר העתיקה. בתום הקרבות בירושלים נעו הכוחות ליעדיהם בהר חברון והשיתו ממשל צבאי על העיר והאזור. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים השתנה . חשיבותה של ירושלים 16 הייעוד של חטיבת מחוז אולי התעצמה, אך שוב לא הייתה זו בעיה צבאית מיוחדת. המצור נפרץ והפרוזדור התרחב ונעלם. לא עוד קו עירוני ולא שטח ריבוני מנותק בהר הצופים. לצורך החזקת קו הגבול החדש במזרח לאורך הבקעה ובקו הירדן, בנה פיקוד המרכז חטיבה מרחבית חדשה. בשתי מִפקדות של החטיבות המרחביות שעמדו לרשותו ערב המלחמה, נעשה שימוש שונה וחדש בשליטה על יהודה ושומרון. המטכ"ל עסק באותן שנים בלחימה המתעצמת בחזית הדרומית על גדות הסואץ ובחזית הצפונית ברמת הגולן. בצד תכנון מערך ההגנה, עסקו בפיקודים דרום וצפון באינטנסיביות, גם בתכנונים התקפיים. העיסוק בתכנונים כאלה בפיקוד המרכז נדחק לשוליים. הגם שהפקודות חייבו תכנון אופרטיבי-הגנתי בגבול הירדן, הרי שכמעט לא היה לכך ביטוי ברמת פיקוד המרכז והכוחות שעמדו לרשותו. סדר הכוחות במילואים של החטיבה נותר בעינו; סדר כוחות ענק של עשרה גדודים – ארבעה גדודי חי"ר (חיל רגלים), ארבעה גדודי חי"מ (חיל משמר), גדוד מרגמות כבדות, יחידת נ"ט (נגד טנקים) ויחידות חטיבתיות כמו סיור, רפואה ואספקה. אף אחד לא נתן את הדעת לאנומליה שנגזרה ממוטת שליטה בלתי אפשרית זו. ערב מלחמת יום הכיפורים מנה סדר כוחות החטיבה והמחוז חיילים. גורמי התכנון והארגון (תוא"ר) 17,000 המטכ"ליים והפיקודיים לא התפנו לעסוק במערך המילואים של החי"ר בכלל ובזה של חטיבת מחוז ירושלים בפרט. בניית האוגדות הקבועות ואיתן חטיבות השריון והחטיבות הממוכנות מיצתה, ככל הנראה, את כל הקשב בשנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. האמל"ח של יחידות החטיבה הוחזרו לאחר מלחמת ששת הימים למחסני החירום שלהן במרחב ירושלים. מאותה עת, הן הפכו למאגר כוח אדם פיקודי-צה"לי לביצוע תעסוקות בט"ש (ביטחון שוטף). פעילות האימונים לשמירת הכשירות המבצעית הצטמצמה לכדי "כמעט אפס". כחלק מההזנחה של מערך החי"ר כולו, לא רועננו התקנים והמצבות. מצבת הגדודים .120% בחטיבה עמדה לעיתים על גם הנשק והציוד נותרו במחסנים כמעט כמו שהיו בשלהי מלחמת העצמאות. אומנם במחסנים ובתקן היו גם תמ"קי (תתי-מקלע) "עוזי" ורומ"טי , אך רוב הנשק האישי בגדודי FN (רובי מטען) החי"ר ובגדודי החי"מ היה המקנכ (מקנ"כ – מקל נגד כלום...) – הרובה הצ'כי. נשק הנ"ט האיכותי המשיך להיות הבזוקה הבלגית. גם הציוד התבסס ברובו על זה שנאגר במרחב ירושלים בשנים הראשונות של המדינה, כחלק ממבצע "נמלים", שבדרך כלל לא התאים לתקן הנדרש. , תפסה 1973 כוננות "כחול לבן", באפריל-מאי את מטה החטיבה עסוק בהכנות ובביצוע מצעד למדינה. הקמ"ן פעל 25- צה"ל לרגל השנה ה בעיקר בכל הקשור לשילוב חטיבת צנחנים משה (וחצי) במילואים, בפיקודו של אלוף-משנה , באבטחה ההיקפית של המצעד שעבר גם לוי במזרח ירושלים. כחלק מהכוננות באותה עת, נתבע גם פיקוד המרכז לרענן את תוכניותיו האופרטיביות. זכורני שבמסגרת רענון תוכנית ההגנה "סלע", שנערך רחבעם ב"מצודת כפיר", הקדים אלוף הפיקוד ואמר שהמטכ"ל דורש זאת אף שלמעשה זאבי אין סיבה לכך, כי אין שום סיכוי לביצוע התוכנית. כך גם נראו ההכנות בשטח. הפיקוד לא נתן את דעתו למימוש אפשרי של התוכנית. מלבד קו דני אשר (מימין), הכותב, עם מש"קי המודיעין , בפאתי העיר סואץ (ארכיון המל"ם) 16 של חטיבה פעם קמ"ן - תמיד קצין אג"ם
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=