2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון 22 מתקפת הנגד הפיקודית התפכחות כואבת אל מול גבורה נוקבת לגבי קו המגע, היווה גם את הבסיס לפקודה הפיקודית לקראת מתקפת הנגד בשמונה באוקטובר... על בסיס התיאור המודיעיני הנזכר, התוכנית הפיקודית הבסיסית למתקפת הנגד הייתה: אוגדה ("ברן"), תתקוף אברהם אדן, בפיקוד האלוף 162 מצפון לדרום, מאזור מעוז "מילנו" (קנטרה מזרח) ועד מעוז "מצמד" (הפתח הצפוני של אגם המר ועד הצוהריים. להזכיר, 08:00- הגדול), החל מ בפועל עמדו מולה שלוש דיוויזיות חיל רגלים מחופרות בקרקע, מתוגברות באמצעי נ"ט רבים ... ולאחר 15- ו 24 וטנקים, כולל חטיבות שריון מכן, לצלוח את התעלה על גבי אחד מהגשרים שכלל לא התאימו למעבר הטנקים המצריים – טון בלבד 40 טון מול 52- הכבדים של צה"ל, כ של הטנקים המצריים – אף לא אחד התריע על כך... 162 פקודת ההמשך הייתה שאם מהלך אוגדה בפיקודו של האלוף אריאל שרון 143 יצלח, אוגדה תתקוף באופן דומה, מצפון לדרום, ממזרח לתעלה, בין האגם המר הקטן לסואץ (מול שתי דיוויזיות חיל רגלים מחופרות בקרקע...). גם כאן, הונחתה האוגדה לצלוח את התעלה מערבה, במידה שקיים ולהשתלט על מרחב העיר סואץ גשר מצרי, – החלטה שנלקחה ללא ניתוח מודיעיני של היערכות האויב ומשמעויות הלחימה בשטח בנוי, לדעתי, מתוך שיקולי יוקרה, אינטרס או קפריזה מדינית, תוך התעלמות מהמשמעויות הצבאיות הרות האסון שלה. זמן לא רב לאחר מכן, התברר הפיאסקו המביך בשטח... שיכרון החושים וחטאת היוהרה מתוצאות מלחמת ששת הימים – השפיעו בצורה דרמטית על מקבלי ההחלטות ברמות השונות. התקפת הנגד בשמונה באוקטובר נשענה על מודיעין חלקי, ולכן גם התקבלה כהחלטה חפוזה (אחרי יום לחימה אחד בלבד!), ללא כל הבעת התנגדות מצד מפקדי האוגדות הלוחמות. חוסר מתן היזון חוזר לפקודות לא הגיוניות בתחומי אופי ויחסי הכוחות (שריון מול מערכי חיל רגלים); לוח זמנים קצר מאוד לביצוע; ורצון עז להחזיר המצב לקדמותו במהירות האפשרית – היו בעוכרי מקבלי ההחלטות, מרמת המטכ"ל ומטה. מקבלי ההחלטות גם לא היו ערניים לשינויים שחלו בצבא המצרי מאז מלחמת ששת הימים: התפיסה של התקפה צה"לית ניידת – התעלמה בצורה מוחלטת מאופיו ויכולותיו של חיל הרגלים המצרי, שהיה מצויד היטב בכלי נ"ט מגוונים שהפעלתם פשוטה. זאת, למרות כל הלקטים המודיעיניים שהופצו בנושא. ראיה לכך הייתה שאנשי תח"ש (תורת חיל השריון), שידעו על הימצאות טיל ה"סאגר" בזירה המצרית, לא הוציאו כל הנחיה או תרגולת להתמודדות מול האיום שהוא יוצר בשדה הקרב, מאז שנודע לצה"ל על .1970 הימצאותם, כבר בשנת המצרים הוכיחו כי הטנקים של צה"ל, כנושאים בלעדיים בנטל המתקפה, פגיעים מאוד בעת תקיפת מערכי חיל רגלים, בביצורי שדה הרוויים בנשק נ"ט. אלה, ואמצעי האש הארטילריים הרבים, הצליחו להדוף ולפגוע קשות בניסיונות התקיפה הצה"ליים. במלחמת יום ומשפט סיכום באשר למודיעין: הכיפורים, בגזרת פיקוד הדרום, בלטו בצורה חריפה חוסר בתקשורת וחוסר בנוהלי עבודה מסודרים ומתורגלים בכל הרמות. גם אלה תרמו את תרומתם השלילית לתוצאות הקשות של .1973 מתקפת הנגד בשמונה באוקטובר חדר המודיעין המרכזי היה בגודל של פחות משישה מ"ר ובו נעשתה כל עבודת קריאת הידיעות, עיבודן, כתיבת דוחות והעלאת נתונים על מפות המודיעין גדליה לא הדגיש מספיק בדבריו את הסכנה הקיימת ליחידות השריון של צה"ל מריבוי כלי הנ"ט (נגד טנקים), לסוגיהם השונים, לרבות טילי ה"סאגר". כותב המאמר, על הקרקע, עם כוח צנוע של זחל"מים. נשקו ה"כבד" ב'הכתף' וה"קל" חגור על מותניו. (ארכיון המל"ם) . הגשרים המצריים 162 האלוף אברהם אדן מפקד אוגדה לא התאימו לשאת את הטנקים הכבדים של של האוגדה. (ארכיון המל"ם) לקראת מתקפת הנגד הפיקודית
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=