מבט מל"מ - גיליון 95 - יוני 2023

23 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון . ארבעה אוטובוסים מפוארים המתינו לנו 2006 שמונה בינואר איש בדרך חזרה אל 187 . בצידו המצרי של מסוף הגבול בטאבה ; איתנו באו 890 "החווה הסינית" – לוחמי "החווה הסינית" מגדוד גם בני משפחות שכולות, לא רבים מדי, אחים ואחיות; קומץ אנשי שריון, חרמ"ש (חיל רגלים ממוכן ומשוריין) וסיור, שמילאו תפקיד דרמטי בחילוץ פצועים מהשטח; גם מתנדב מד"א, כוח אבטחה וצוות פסיכולוגים לכל צרה. האירוע, הסתבר, די עניין, כדי שיצטרפו אליו כמה עיתונאים... חזרנו ל"חווה הסינית" כדי להיפרד ממנה לעד גדעון אביטל-אפשטיין עו"ד ד"ר 890 קמ"ן גדוד ...באוטובוס התיישבתי לצידו של קובי זכאי. בספסל שלפנינו שִחזר פיני לבנה, הרופא שלנו, עם אחד החובשים, את הרגע שבו נהרג יאיר צורף, רס"פ (רב-סמל פלוגתי) התאג"ד. כדור ארור פגע בו בתחילת הקרב ושיתק את ליבו. שום דבר בחיים לא הכין את פיני ואת קומץ החובשים שלו, ואת אפרים סנה ואת צוות פלוגת החובשים החטיבתית – לרגע הזה של מפגש עם המוות שנמשך שעות ארוכות כל כך. אנשי הרפואה נדרשו למצוא בתוכם הרבה תושייה וחמלה, כדי לשמש מלאכי שרת לכל החיילים והחללים, הגופים והגופות, שהגיעו אליהם כנהר שאינו יודע סוף. זאביק דרורי, סגן מפקד הגדוד שניווט את מהלך הפינוי הרפואי, אומנם לא הגיע לסיור, אך ודאי לא ישכח לעולם את המסדר הזה, את השורות, את הפנים. בשלב זה נלכדתי מחדש בהרהורי חרטה על הצטרפותי למסע. ממילא, רק תוגה תצמח ממנו, לא מרפא ולא נחמה. שאלות ישנות ואולי גם חדשות ייזרקו לחלל האוויר, ומעט תשובות משכנעות תימצאנה. אולי מוקדם מדי לתיקון, ואולי, להפך, כבר אין טעם. עד מהרה מתפתח באוטובוס ויכוח מאופק ונטול התלהבות, מאוד לא ישראלי, כמעט אקדמי. רק מעטים נוטלים חלק בשיחה. הרוב מטים אוזן או תופסים "חרו ּפ", כמו לקראת צניחה בשטח בלתי מוכר. הוצאתי מחברת כדי לשרבט הערות למזכרת. הדפים מונחים כעת לפניי. הקרב היה נחוץ, או לא? המשימה בוצעה, או לא? מישהו באוגדה, בפיקוד, או בצבא, ידע בכלל מה מחכה לנו? איפה, לכל הרוחות, נתקעו התצ"א (תצלומי אוויר) והקש"א (קציני שיתוף אש)? למה לא הועלו המרגמות על המטוסים בא-טור? למה לא הגיע סיוע ארטילרי? למה לא אושר חילוץ, מוקדם יותר בטרם האיר השחר? מדוע הסתלק הגדוד של אחרי שארבעה טנקים שלו נפגעו? מה אהוד ברק , על מידע גיל דודהאמת בגרסתו של קצין האג"ם, קריטי בדבר עוצמת האויב ומיקומו, שקיבל שעות והעביר נתן שונריספורות לפני היציאה לקרב מ ?עוזי יאיריאו לא ל ועלו עוד שאלות: איזה כוח מצרי ניצב מולנו: ? מי שם, 16 פלוגה, גדוד מוגבר, כנף של דיוויזיה למעלה, פישל, ואולי אף לא אחד, כי זו דרכן של כל המלחמות? מישהו הכין שיעורי בית וטען כי באוקטובר) 16( שר הביטחון הציע בצוהרי-היום להפעיל את חיל האוויר במרחב "טרטור" "עכביש", אך שרון התנגד בגלל קרבה יתרה לכוחותיו. בלילה, מול עיניים מייחלות 23:00- סמוך ל את סיפור המערכה, איציק מרדכיוטרוטות, פרס שלב אחרי שלב, מטר אחרי מטר, שם אחרי שם; הוא דיבר איתנו וגם אל ההיסטוריה, כמו חזן העובר לפני התיבה, והציבור בקיא בתפילה ואומר "אמן" ולא מתאונן. איציק, בבטלדרס חום, היה נרגש וגם שאלות רבות ותשובות, אם בכלל, מעטות כוחות לא מעטים נמצאו בסביבה, אך ידו של צה"ל קצרה מלהושיע. אשא עיניי אל ההרים – מאין יבוא עזרי עליהן רשומים שמות חללי הגדוד 890 האנדרטאות של גדוד שנפלו במלחמת יום הכיפורים (הצילומים: אתר ההר העגול) סיפור אישי

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=