מבט מל"מ - גיליון 95 - יוני 2023

8 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון התצפית שהתגברה על ההפתעה... מאמר זה עוסק באיתור כוח המשלוח העיראקי שהפתיע את . יצוין כי לאוגדות 1973 באוקטובר 12 , ביום שישי 210 אוגדה הלוחמות לא הגיעה מראש התרעה קונקרטית להגעת כוח כזה, אם כי האפשרות שהדבר אכן יתרחש עלתה כבר בעשרה לחודש בו. 11- והתחזקה משמעותית ב איתור כוח המשלוח העיראקי ברמת הגולן 210 בגזרת אוגדה שלומי רנות*סא"ל (בדימ') עם סיום שלב הבלימה, ביום רביעי, עשרה באוקטובר, חפ"ק דילג למורדות תל יוסיפון. בהיעדר 210 (חדר/חבורת פיקוד קדמי) אוגדה תוכנית איסוף אוגדתית "תפורה" ומאורגנת עם תחילת ההבקעה, לא נעשה שימוש מסודר באמצעים שהיו זמינים לה. סגן-אלוף שייע בר מסדה, קמ"ן (קצין מודיעין) האוגדה, הבין את הצורך המיידי לבנות יכולת איסוף שדה עצמאית לחפ"ק והשתיתה על תצפית מאולתרת שארגנתי. זה היה היום שבו הצטרפתי למחלקת המודיעין האוגדתית. בשל ניסיוני הקודם, שייע העמיד , וכך הוקמה 20X120 לרשותי ג'יפ סיור ומשקפת התצפית האוגדתית היחידה בימים הראשונים של ההבקעה. באותו היום ממש, חבר אלינו צוות גנ"ד (גדוד נייד) על זחל"ד – זחל"ם (זחלי למחצה) דיזל, כשהקב"ר (קצין בינה רשתית) ). תצפית משה גולדברגהראשי שלו היה "גודי" ( יוסי שנייה הוקמה מאוחר יותר, בפיקוד הקצין , שהצטרף אלינו.אביתר את התצפית הראשונה ביצעתי יום לפני ההבקעה, כאשר עליתי לרכס עכשה עם סרן משה בר-כוכבא ועם תת-אלוף איתמר ציזיק (בריל), סגן מפקד האוגדה. דיווחנו שהקו הקדמי הסורי המקורי תפוס במלואו ופעיל לחלוטין. אי ההתייחסות לנתונים אלו בתכנון האוגדתי – עלתה לצערי בנפגעים רבים יום לאחר מכן. חפ"ק האוגדה פעל בצמידות רבה לכוחות הלוחמים, ומייד לאחר פתיחת ציר חן ארינבהג'בא, הוא דילג בשעות אחר הצוהריים המוקדמות באוקטובר ללוע של תל שער. עליתי עם 12 של הג'יפ והצבתי תצפית בצידו המזרחי של התל, על שפתו, כמאתיים מטר במעלה המדרון ממיקום החפ"ק. מחלקת הגנ"ד שהגיעה איתנו – פרסה אנטנות והחלה לפעול, לא הרחק מזחל"די החפ"ק. בשעה זו, יחידות האוגדה העיקריות, חטיבה /יוני זיכל, ואחרי פציעתו איתן אדיב (קמ"ן: 679 אורן , ואחריו נח אפרת (קמ"ן: 179 ) וחטיבהמגל ) – היו בתנועה מזרחה וצפונה לכיוון מחנות שחור (קמ"ן: יוסי פלד בפיקוד 205 כנכר; וחטיבה ) הועברה תחת פיקוד האוגדה שלנו, שלמה אליה ופרסה באזור ג'בא – תל בזק – דרום תל שער. ההבנה הראשונה שלנו שכוח אויב מגיע לגזרתנו , בענני 16:00 הייתה כאשר צפינו, בערך בשעה אבק מאזור כפר שמס (מזרח דרום-מזרח מתל שער). נראה היה שכוח זה מתקדם, דרך תל ענתר, למרחב שבין כפר נסג' ובין תל אלמל (זאת, בניגוד לדיווח שלפיו כוח זה הגיע בשעות בין ערביים מדרום, מכיוון תל חרה). בשלב זה הייתי לבד בתצפית. כשראיתי שהכוח הלא מזוהה מתקרב – ירדתי בריצה לחפ"ק ודיווחתי על כך לקמ"ן. שייע שלח את איתמר צ'יזיק לבדוק את המתרחש. הוא שהה איתי בתצפית זמן קצר וחזר לדווח לקמ"ן על התנועה שנצפתה. עם התקרבות הכוח לאזור תל ענתר – כפר נסג' –א-טייחה, הבחנתי וזיהיתי שמדובר בחטיבת שריון – טנקים בעירוב נגמ"שים (נושאי גייסות משוריינים) וכוחות תומכים. בלט לעין שצבע הכלים שונה מהרק"ם (רכב קרבי משוריין) הסורי – צבעם היה ירוק כהה יותר. בהתקרבות הכוח, התבהרה התמונה: זיהיתי בוודאות, מדרום לכפר נסג', מראה לא שכיח – תותח נ"מ (נגד מטוסים) M-113 , שאליו היו צמודים שני נגמ"שי ZSU-57-2 (מתוצרת ארצות הברית!). נזכרתי, מלימוד הצבא העיראקי, שבשריון שלהם חפ"ק מפקד החטיבה וכי לעיראקים, ZSU-57-2 מוגן על ידי תותחי נ"מ שהיו מצוידים באמצעי לחימה סובייטיים, אכן היו וחבורתו על זחל"מ המודיעין. (ארכיון המל"ם) 205 רס"ן שלמה איליה, קמ"ן חטיבת שיריון סיפור אישי

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=