57 47 ושוב גלבוע וחטיבה ערב המלחמה ופתיחתה הקומנדו הסורי בחרמון 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון זיכרונות קצין מילואים 5 בענף אלי הלחמי. תמצית ריאיון עם אל"ם (בדימ') מתי מטיאו.תימלל: נעם שפירא; ריאיין: אל"ם (בדימ') ,1937 נפגשתי עם אלי הלחמי בביתו, בן פתח-תקווה ויליד שנת לשיחה על שירותו הצבאי באמ"ן ותובנותיו במנהרת הזמן. אלי נותר צעיר ברוחו, זוכר הכול בפרטי פרטים, כאילו הדברים קרו אך אתמול. מסלול שירותו כלל לא מעט הערכות שלו שחרגו מהקונצנזוס הכללי, ועל כן היו לא פעם עילה ל"שבירת כלים", עד כדי פרישתו מהמערכת. אני מביא הפעם את חוויותיו מתקופת מלחמת יום הכיפורים באוקטובר . מזכיר כי בתחילת שנות השבעים אלי הלחמי היה אזרח ונקרא 1973 למילואים מעת לעת. עד אחרי מלחמת 5 "הייתי איש מילואים של ענף עזבתי את צה"ל 1967 ששת הימים. בסוף אוגוסט ונסעתי לשליחות בקנדה. עוד קודם למלחמת יום ז"ל (שהיה ראש המדור עמוס גלבועהכיפורים, הצבאי בענף) נהג לקרוא לי למילואים. הרקע לכך היה המחקר שנעשה על הדוקטרינה הסובייטית, שבעקבותיו הוצאנו שנינו סקירה על שינוי תפיסת המגננה הסורית והמעבר מהגנה במוצבים לרצועות הגנה מהחזית לעומק. הייתי בקיא בתחום". "בשל היותי בעבר קת"ם (קצין לתפקידים ובקיאותי בשפה הערבית, 154 מיוחדים) ביחידה עמוס קרא לי לפתע לעתלית... אחרי מבצע 'ארגז ביוני 21 , ' (חטיפת קצינים בכירים סוריים בלבנון 3 ), כדי לסייע בחקירה ובכתיבת הדוחות של 1972 לא רצו שאיש 504 אותם חטופים. חוקרי יחידה מילואים מהמחקר יחקור אותם, אלא העדיפו לעשות זאת בעצמם... לכן, גלבוע, שישב איתם בתוך החקירות, היה מוציא לי את החומר החוצה, ואני כתבתי וערכתי את הדוחות". "בין השבויים החטופים התבלט 'עימאד' (תת- , ראש מחלקת המבצעים בצבא נזיר ג'ראחאלוף) סוריה אז. ג'ראח התייחס בחקירתו לחטיבת שריון בחומס. הוא סיפר שהיא הוקמה כחטיבת 47 מילואים להגנה; הוסבה לחטיבת מילואים; ואחר כך ציידו אותה בטנקים, ותפקידה היה להגן על הנשיא. אך הדגיש שאם חאפז אל-אסדמשטר חטיבה זו יורדת ונערכת בדרום חזית רמת הגולן – משמעות הדבר היא יציאה סורית . בחקירה זו, סיפרו ודאית למלחמה נגד ישראל והציגו הקצינים הסוריים את כל תוכנית ההגנה הסורית דאז על רמת הגולן. בעקבות זאת, ואחרי את 1973 שהחזרנו אותם, שינו הסורים במרץ כל תוכניותיהם המבצעיות, להגנה ולמתקפה, כיוון שהבינו שהחטופים דיברו בהיותם בשבי...". "...ואנקדוטה מעניינת: בין הקצינים היה טייס, סגן-אלוף ממוצא פלשתינאי. כשהביאו אותו לעתלית, קשרו לו את העיניים והושיבו אותו בחדר שהיה בו צוהר קטן למעלה. החוקרים שאלו אותו אם הוא יודע היכן הוא נמצא. תשובתו הייתה: 'כן, אני בעתלית'. כשנשאל: 'איך אתה יודע?', השיב: 'אני רואה מפה את דמון ואני נולדתי כאן, בדמון...'". הייתי בבית 13:50- , ב 1973 "בשישה באוקטובר הכנסת הגדול בפתח תקווה, אז גרנו מולו. אני בא מבית דתי ואבי היה גבאי בית הכנסת. היה לנו טלפון בבית (נדיר אז). הלכתי לשם והתקשרתי לענף. , ממלא מקום ראש קותי (קותי) מורשאלתי את המדור, שהחליף את עמוס גלבוע) אם הם רוצים שאבוא. הוא אמר לי: 'לא, לא, אין צורך, אנחנו ננפנף אותם עד הערב'. כמובן שלא 'נפנפנו' את הסורים. למוחרת התייצבתי בענף. דבר ראשון ראיתי את תוכנית ההיערכות הסורית. אמרתי לקותי, 'ריבונו של עולם, איך אתם שתקתם? זו הרי התוכנית להיערכות חירום סורית למלחמה '. מה שתפס לי את העין היה Par excellence פריסת הארטילריה הסורית, כיוון שבהכשרה שלי הייתי גם קצין תותחנים: לחטיבות הסוריות היו מילימטר. והינה ראיתי מדוחות 122 אורגנית תותחי מילימטר – תותחים 130- הפיענוח את תותחי ה בינוניים שלא היו שייכים לחטיבות, אלא רק ברמת הדיוויזיות והמטכ"ל. אלה הוצבו בעמדות הנקראות לפי הדוקטרינה 'עמדות הזנק': נחפרו בעומק שליש מטווח הירי שלהם מקו החזית, מה שאִפשר להם לירות את יתרת שני שליש הטווח לעומק שטח (בהגנה זה הפוך אינדיקציה למתקפהה'אויב' – – התותחים מוצבים בעומק שני שליש טווח מקו החזית, כדי שאם תהיה אש מנגד הם לא ייפגעו)". ,)5 , ראש ענףאבי יערי"אמרתי לקותי ולאבי ( 'אתם לא רואים שהמערך מוצב וערוך בדיוק לפי הדוקטרינה ההתקפית הסובייטית הידועה לנו? זו היערכות חירום ברורה וודאית ליציאה למתקפה, בתוך כמה שעות!'. לא קיבלתי תשובה...". "לאחר שעסקתי גם בריכוז המודיעין על השבויים שלנו בסוריה, שלא ידענו כמה ומי הם במדויק, רצה אבי יערי שאעזוב את הענף ואעלה לרמת הגולן. אמרתי שלפני שאני עולה – אני רוצה ללמוד סיפור אישי אל"ם אלי הלחמי – מייצג נאמנה את כל בעלי ה"שריטות" העמוקות מהמלחמה...
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=