2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון מלחמה בעין צלמיה... 56 בוצעה גיחת צילום שכיסתה את כל החזית והייתה חריגה בממצאיה. כמעט כל הסימנים המעידים למלחמה אותרו בה ז"ל, חתנו משה יפהכמו במקרה של השריונר ובעלה של השרטטת שלנו עמוס חורבשל האלוף ; שהשתתפתי בחתונתם אך מספר חודשים נירה ... הצלחנו לזהות את הטנק 1973 קודם לכן, בקיץ שלו, לנתח את סביבתו ולהציע נתיב לחילוצו. המלצתנו התקבלה, המחלצים הגיעו אל הטנק, אך משה כבר לא היה בין החיים... טרם פרוץ המלחמה מדור מצרים ביחידת הפיענוח עמד במשימה, והתריע בקול רם וברור על המצב החריג והמאיים של צבא מצרים. אנו, המפענחים, שראינו והכרנו היטב את צבא מצרים במשך זמן רב, הבחנו בכל השינויים, התגבורים והפעילויות שנעשו על ידי האויב, כהכנותיו למלחמה. הבעיה הייתה באמ"ן מחקר, שלא התייחס לכך... יש לדעת – הערכת מודיעין שאינה מתחשבת במודיעין החזותי, אינה שלמה. עם ממצאים כפי שאיתרנו אז – לא היה צורך לחפש הסברים אחרים ולהתפלפל מודיעינית! העובדות החזותיות היו מספיקות כדי להבין נכונה את המציאות! ועוד הערה לסיום: מפקד חיל האוויר דאז, האלוף , התלונן שאילו ידע על מצב ה"פקקים" בני פלד על הצירים לתעלה היה תוקף אותם. ובכן לדעתי, האשמה זו הייתה מיותרת וללא אחיזה במציאות: ללא קשר לעבודת מפענחי חיל האוויר לטובת מִפקדת החיל והטייסות, גם אנו דיווחנו לחיל האוויר על הגשרים וה"פקקים" בדרך אליהם, ואף סיפקנו הגדלות צילומיות שהגיעו ל"בור" המבצעי שלו. בנוסף, בידי החיל היו מפות השליטה של החזית, שהכילו סימון ברור של כל המטרות בשטח, כולל צירים, נקודות גישור, עמדות לריכוזי כלים, מִפקדות וסימונים גרפיים אחרים, שהיו תוצר התוכניות המבצעיות של צה"ל, לרבות תוכניות חיל האוויר. לכן, בהסתכלות מהירה במפה – ניתן היה לראות בקלות את כל אותם אובייקטים ממערב לתעלת סואץ. מי שהיה רוצה להפציץ את הכוחות המצריים ב"משפכים" ובצירים הצפופים – לא צריך היה לחכות לממצאי הפיענוח, אלא פשוט לתקוף בהתאם לנתוני השטח של אותן מפות, ניתן היה לעשות זאת כבר מהיום הראשון! דאג "לדחוף" מיידית לחיל האוויר את הממצאים, כמטרות מומלצות לתקיפה. הממצאים סומנו על מפות ופסיפסי פיענוח, שוכפלו בשט"ל (שירותים טכנולוגיים למודיעין) , והופצו לנזכרים לעיל. עד שעזרי הפיענוח 121 הגיעו לידי המשתמשים – עבר זמן רב ויקר. מדי בוקר, יצאו מפות הפיענוח והפסיפסים המפוענחים בטיסה לרפידים, נאספו והופצו על ידי פיקוד דרום ליחידותיו בשטח, כאשר רובם כבר לא היו רלוונטיים ליום הלחימה, אלא בעיקר לתכנון עתידי. היינו מאוד מתוסכלים מכך, מאחר שידענו שכאשר המידע יגיע לכוחות בשטח – הוא עלול להיות, כאמור, כבר לא רלוונטי. לצערנו הרב, השפעתנו על קרבות היום-יום, הייתה מזערית. ובמילים אחרות: אם הקמ"נים בשטח היו רואים ויודעים את שידענו בזמן הפיענוח, הם היו יכולים להועיל ליחידותיהם, משמעותית! , בנוסף לפיענוח השוטף, 3 עם כיתור ארמייה הכנו פסיפסי פיענוח (פוטוסטטים) מפורטים של ביצורים, כלים וכוחות ברמת הכלי והעמדה הבודדת. עזרי מודיעין אלה הופצו ושימשו לתכנון מבצעי וכעזרים בתהליך הפרדת הכוחות. החל מהיום השני למלחמה התחלנו לפענח ולזהות כלים פגועים של המצרים ושלנו, על מנת שנוכל לעדכן את סדר הכוחות המצרי ולעקוב אחר כוחותינו. נתקלנו בבעיות קשות שונות: איכות הצילומים הייתה ירודה מאוד ולא אפשרה זיהוי כלים מפורט; כלים שרופים שהתפוצצו אכן אותרו, אך איבדו צורה, ולכן לא ניתן היה לקבוע את סוגם ושיוכם; והתמרון והקִרבה בין הטנקים שלנו ושלהם יצרו מצבים שטנקים של שני הצדדים התערבבו זה בזה, ולכן, ההבחנה בין טנק מצרי פגוע לטנק צה"לי – הייתה קשה עד בלתי אפשרית. כתוצאה מכך, קשה היה לקבוע במדויק בימים הראשונים את "קו המגע". לאור הבעייתיות הזו, אך בשל חשיבות הנושא, הקמתי צוות ייעודי לפיענוח ודיווח על כלים פגועים בשני הצדדים. מעקבנו אחר טנקי צה"ל סייע באיתור ובחילוץ לוחמים מתוך הטנקים הפגועים, סא"ל דוד גדליה, קמ"ן פיקוד הדרום, מעל האלוף שמואל גורודיש-גונן. מאחור יושב האלוף מוטי הוד, שסייע בכל תחומי השת"ף עם חיל-האוויר. (באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. צלם: רון אילן) פיענוח כלים פגועים: התפכחות בלי אבל... דיפוני צליחה ולוגיסטיקה היו מלאים; יחידות לוחמות של טק"א, ארטילריה ושריון קודמו לחזית; והטנקים איישו את רמפות הירי שלאורך התעלה ) מדור מצרים 9248( 399 יחידת הפיענוח
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=