2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון 46 אלי זעירא ואת עוזרו, תת-אלוף אריה שלו. שניהם הודיעו לנוכחים כי לפי המקור הבכיר – מצרים וסוריה יפתחו במלחמה נגד ישראל לפנות ערב. ראש ענף מחקר, סגן-אלוף יהודה פורת, הגיע אחרי שעה קלה, ולרנר ירד לתא התרעה על מנת להזעיק את אנשי מחמ"ן כי "היום יש מלחמה". בהיעדר פק"ל היערכות למלחמה, התחילה התארגנות של גורמי מחמ"ן השונים לקראת מלחמה. ככל שעברו השעות, הסתבר שהיו נושאים רבים שנדרשה להם תשובה, שלא הוכנה קודם לכן. קצינים נשלפו מתפקידיהם ונשלחו ליחידות שנדרשה בהם הצבת חירום, מבלי שהוכנו לכך לפני. נערכה "השתלטות" על חללים חדשים במשל"ט (מרכז שליטה) חיל האוויר, שהיו בשלבי בנייה אחרונים, תוך כדי התקנת תשתיות תאורה, קשר וריהוט. לערך, כאשר 13:50 המלחמה התחילה בשעה בצפון ובדרום – דיווחו לתא 848 הנח"אים בבסיסי התרעה על המראות רבות בסוריה ובמצרים. ראש מדור התרעה, רב-סרן אברהם בנדק (הידוע לכול כ"פט"), מסר על המתרחש לקצין השליטה וממש הורה לו להזניק את מטוסי חיל האוויר להגנת שמי המדינה. מייד לאחר מכן, הוא תיאר את המתרחש למפקד חיל האוויר, שהתקשר ישירות לתא התרעה. הראשונים שנכנסו לפעולה, במלוא הכוח, היו שני גופי המשנה, שהיו הפעילים ביותר גם בבט"ש: – שכלל את הנח"אים בבסיסי מערך ההתרעה n ותא התרעה. תהליכי הפעולה של הנח"אים 848 בזמן המלחמה התבססו על התהליכים המוכרים בבט"ש בשנים שלפניה. בנוסף, נפתחו תוך כדי המלחמה מספר אפיקי דיווח ישירים, ולא שגרתיים, בין הנח"אים לבין צרכנים שונים באזורם, כמו יחידות בקרה או חפ"קים (חדרי פיקוד קדמיים) פיקודיים. – שנדרש לספק מידע רלוונטי ענף מל"ם n לתוכניות התקיפה של חיל האוויר. אנשיו התחילו בתנועה מתמדת בין צוותי התכנון לבין מקורות מידע אפשריים במחמ"ן ובאמ"ן מחקר. גם כאן נדרשו התאמות רבות תוך כדי המלחמה, על מנת לפתוח צינורות מידע שיאפשרו הגעת מודיעין רלוונטי לתכנון מבצעי האוויר. 24- בבוקר יום ראשון, שבעה באוקטובר, פחות מ שעות מתחילת המתקפה המצרית-סורית, יצא ", שנועד להשמיד את 5 חיל האוויר למבצע "דוגמן מערך הטק"א ברמת הגולן ולאפשר חופש טיסה באזור, על מנת לסייע בבלימת התקיפה הסורית. כישלון המבצע הבהיר לכל חיל האוויר, ולאנשי מחמ"ן כחלק ממנו, כי מדובר במלחמה נרחבת וקשה הרבה יותר מהצפוי. בהיעדר פק"ל (פקודות קבע לקרב) חירום, כאמור, נוצרה "תוך כדי תנועה" שגרה בעבודת מחמ"ן במשל"ט, אך ללא סדר יום מובנה של התכנסות פורומים רלוונטיים לעדכון ולתחקיר. חיל האוויר נוהל מתוך תא רמשל"ט הקטן, ורמחמ"ן העביר את מרבית שעותיו שם. הוא גם ליווה את מפקד החיל לדיונים בדרג המטכ"לי. זה היה האופן היחידי כמעט שבו השפיע מחמ"ן על קבלת ההחלטות ברמה המערכתית. תמונת המודיעין שנוצרה אצל רמחמ"ן התבססה בעיקר על המידע שהתקבל בתא רמשל"ט בזמן אמת. בפעמים רבות המידע היה אופטימי מדי. בשטף האירועים ובדחיסות שלהם – התבררה משמעות גדולה מאוד של הדיווחים הראשוניים והקושי לשנות את הרושם שהם יוצרים אצל המקבלים אותם, מאוחר יותר. היוזמות האישיות והספורדיות של קצינים, בהיעדר פק"ל ובהיעדר מערכת תקשורת ייעודית, ככל שעברו השעות, הסתבר שהיו נושאים רבים שנדרשה להם תשובה, שלא הוכנה קודם לכן. סוללת טילי קרקע-אוויר שנחשפה עם עוד הדומות לה אחרי הצליחה. (באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. צלם: מיכאל צרפתי) מחמ"ן בשעות הראשונות ללחימה כך החלה המלחמה שגרת הלחימה מודיעין חיל-האוויר במלחמה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=