63 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון מסלול שאיפה עיקרי לעלייה חברתית רק אצל בני שכבה סוציאלית נמוכה. ברמת המחקר גרס כי הקצין המצרי מתאפיין אינטליגנציה נמוכה במידה רבה מהקצונה ; רמת הידע הצבאי-מעשי שלו נמוכה הישראלית (אם כי הידע התאורטי שלו גבוה יחסית); וכושרו בהפעלת מערכות מסובכות נמוך. המסמך ציין כי הקצינים המצריים לוקים בגמישות מחשבה, המאופיינת כמרכיב עיקרי בכושר אלתור ותושייה. לפיו, חשיבת הקצין שטוחה, דלה, , ואישיותו פרימיטיביתהמצרי בעלת משאבים פנימיים חלשים, חסרת בגרות אמוציונלית, חסרת עצמאות ובעלת תלות רבה חרד מן החברה ומתייחס . הקצין המצרי בחברה . הוא בודד בעולמו אליה בחוסר אמון ואף בעוינות ושיתוף הפעולה שלו עם הזולת מועט. המצרים אינם מבחינים בין לטענת המחקר, : הטוב הוא גם החזק (או היעיל), מוסריות ויעילות המשטר והחזק הוא גם הטוב. ברקע לכך עמד הנאצריסטי ("הרע ברובו" עבור מצרים), שגרם לרגרסיה בהתפתחות הפסיכולוגית של האישיות המצרית, בעיקר בשל שלילת מחשבה חופשית יוצרת, קונפורמיזם; התעלמות מן המציאות; טיפוח אשליות; וכן, דיכוי יוזמה, ריכוזיות, בריחה מאחריות הניתוק מהמציאות . כך, והסתאבות בירוקרטית גורם גם לקצין האופייני להציב לעצמו מטרות , שמקבלות לעיתים ביטוי של בלתי מציאותיות בריחה מן החובה, עד כדי עריקה ובגידה. "איש הצבא המצרי אינו עונה על הדרישות . כסיבות לכך, ציין של כוח קרבי מודרני יעיל" המחקר את הנוהג לטפח נורמות בירוקרטיות ו"חברתיות", במקום נורמות של צבא ככוח קרבי; את הדגשת הכמות והזנחת האיכות; ואת אופיו הלקוי של הסיוע הצבאי הסובייטי. זאת, רמתם הנמוכה של כלל כשברקע לכך עומדת גם 15,000- : מתוך כהמועמדים לקולג' הצבאי בלבד, 600-500 מועמדים בשנה, אז, התקבלו המכללה ואף רמתם של אלה הייתה נמוכה. חיזקה בצוער הצעיר את חוסר עצמאותו , ועשתה אותו קצין שינהל את האינטלקטואלית המלחמה "על פי הספר". היא עיצבה את דמותו "איש ניירת", בירוקרט הרחוק מהמעשה כ הצבאי, נטול נורמות של מפקד. אישיותם של רבים מן הקצינים הזוטרים – תואמת עוד פחות את התכונות הדרושות .למפקד ומנהיג, מאישיות הקצינים הבכירים רב-סרן מצרי, שהוערך על ידי החוקרים כקצין קרבי מעולה במושגים מצריים (מנהיג הקצינים רמתם של הסגנים השבויים), הגיע למסקנה כי והסג"מים היא כה נמוכה, עד שלכאורה יש . לטענת לסלקם, עד לאחרון שבהם, מן הצבא הגדרנוהו כ'קצין המנהל 1948- "בהמחקר, את הקרב לפי הספר'; על פי התרשמותנו לא נשתנו נתוניו הבסיסיים עשרים שנה מאוחר יותר". הוא, ללא ספק, 1967 פרויקט מחקר שבויי מסמך מחקרי חשוב מאוד, שנכתב באופן רציני ומקצועי ביותר. הוא פורס יריעה רחבה מאוד בשאלה: "מי היא מצרים?", ושימש בוודאי ככלי לימודי ממדרגה ראשונה לכל מי שעסק בתחום בעת ההיא. ראוי לזכור כי הדוח אומנם מתייחס למחקר על שבויי מלחמת ששת הימים, אך בגרסתו .הופץ כחמש שנים לאחר מכןהסופית הוא למרות שברור היה לכל קורא או משתמש כי מושאי המחקר מתייחסים למציאות שהכירו לאחרונה ,1972 הפצתו באפריל, ניתן להניח כי 1967- ב , כנראה – לפחות אצל חלק מהקוראים או יצרה תקפות המשתמשים – הטיה, ונתנה לממצאיו ונופך הרלוונטיים למועד הוצאתו לאור. היינו, אפשר וזיכרון הממצאים היה טרי יחסית אצל המשתמשים, כמציאות עכשווית, גם ערב פרוץ המלחמה. וקשה ביותר שבה טרמינולוגיה בוטהכך, השתמשו הכותבים לתאר את מושאי מחקרם – העצימה, לאין שעור, את הדימוי השלילי כנראה 1967 , בעוד חמש השנים שחלפו, ביןשל מצרים , עשו שינוי משמעותי. קשה להניח כי 1972- ל הקורא הנתקל במינוח מסוג זה ("פרימיטיבי"; "שטחי"; "דל"; "חלש"; "תלותי"; "כנוע"; "חרד"; "בלתי מוסרי"; "שקרן"; "מסואב"; "בלתי מציאותי"; "חסר עצמאות, יוזמה תושייה"; "חסר אחריות ומשתמט ממנה"; "מאבד עשתונות"; וכדומה) – יכול לעצב לעצמו דעה, שיהיה בה ממד חיובי כלשהו לגבי המצרים. ניסוח הדברים, והנימה המזלזלת והמתנשאת המשתמעת מהם, הערכה מונוליטית שלילית, יוצרים רושם של דטרמיניסטית, שאינה מאפשרת כל פתח ממשי לשינוי מהותי בעתיד. בנוסף, אחת המסקנות המתבקשות מדוח זה, שהופץ שנה ומחצה לפני שישה באוקטובר שאופציית המלחמה ביוזמה מצרית , היא 1973 קלושה ביותר (אם אפשרית בכלל), ואם בכל זאת תעלה על הפרק – יהיה זה רק תוצר של הערכת מצב לקויה ושגויה (ובמשתמע . המסר, הברור – המרשם לכישלון מצרי מובטח) מאוד ממסקנות המחקר, הוא שנוכח התמונה אין לכוחות הקודרת מאוד לגבי הנעשה בצבא – הביטחון המצריים אפשרות ויכולת להתגייס מול אתגר הנחייה של הדרג המדיני לתכנן מהלך קרבי נגד ישראל. ראוי לסיים באזכור שני ממצאים של המחקר, שנדחקו לשוליו, שביכולתם היה להצביע על שהתרחש לאחר פרסומו: האחד, ההדגשה כי הכבוד הערבי-המצרי, שאבד במלחמת ששת הימים, יוחזר רק באמצעות השגת ניצחון . הממצא ב"סיבוב המלחמה" הבא נגד ישראל לאחר מלחמה מוצלחת מנקודת השני גרס כי מבט ערבית – מנהיג שייזום מהלך של שלום עם ישראל, לא יופרע על ידי העם... , שמצאו בצדק ביטוי גם בכותרות ממצאים אלה מתמצתים, בדיוק היסטורי מלא, את המסמך, שהתרחש בזירה המצרית-ישראלית שנים ספורות לאחר פרסומו. * מבוסס על עבודת הדוקטורט של הכותב. לא 1967 מחקר על שבויי 1973- תאם את המציאות ב ה"הד" הפך לחוזר, וחיזק את התפיסות הקונספטואליות השגויות אצל מי שיצרו אותן – חוקרי אמ"ן ברובד הלא פורמלי, היו הדברים מורכבים מעט יותר: רבים מחוקרי אמ"ן היו תלמידיהם של חלק מאנשי האקדמיה המדוברים פרופסור שמעון שמיר – מחקר רהוט שתשתיתו מופרכת? (ארכיון המל"ם) קשרי אגף המודיעין עם האקדמיה ערב המלחמה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=