37 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון צמד סיפורים קצרים המלחמה כשיעור לחיים 2143432 . משה פלדמן, מ.א ... פלוגה א', קורס מפקדי כיתות 1973 ערב יום הכיפורים, אוקטובר , חזרה משבוע אימונים בשטח... מסדר כוננות... 906 בגדוד הנח"ל ומשוחררים למגורים. עושים את החג בבסיס... גם לעשות חג בבסיס אחרי שבוע שטח – זה לא רע.... , התארחתי עם משפחתי בגוש 1973 ביום שישי, ערב יום הכיפורים ל' בתל אביב, אצל חברי מאז הגיוס לצה"ל, אמנון רימון (זונדהיימר). באותה תקופה. הילדים הלכו 8200- אמנון היה ראש מדור הפעלה ב לישון וה"זקנים" התיישבו לשחק ברידג'... לפני שמשחררים אותנו... עוד מסדר, לוודא שהציוד תקין... המחסניות מלאות... המימיות מלאות במים... ...13:55 , יום כיפור... צוהריים בשמיים עוברת רביעיית "סקייהוקים" בכיוון כללי צפון-מזרח... מה קורה? ואז... צפירה... צעקות, הקפצה... מסדר! מפקד המחלקה לחוץ... זה אמיתי, מלחמה... מה פתאום? המלחמות האחרונות שאני זוכר... ששת הימים... ההתשה... לפנות ערב מגיעים אוטובוסים... עולים, מבצעים שברי זיכרונות אילן קסמןסא"ל (בדימ') מהר שיבוץ קרבי... נוסעים לרמת הגולן... מגיעים... לילה... שומעים לראשונה את הסיפורים... איך הסורים שטפו את הרמה... פחד... ככה התחלתי את מלחמת יום הכיפורים שלי... וכולנו זוכרים: איך זה הסתיים... את סגן סימן טוב שאומרים שהתריע... את הכתובות שעל הקיר, שאיש לא רצה לקרוא... את המונח "הסבירות הנמוכה"... וזה הלקח שעלינו ללמוד: שכחנו את סיסמת בית הספר "הריאלי" בחיפה – "והצנע לכת", למרות שרבים מהמפקדים אז באו משם. איקרוס ודדלוס שרצו להגביה עוף... היוהרה... ההיבריס... עלינו להיות צנועים... להשאיר היוהרה לאחרים, כי ידוע לאן זו הובילה אותנו... הייתי שם באוקטובר ...1973 כך תמיד נהגתי לפתוח את שיעורי ההיסטוריה שבהם לימדתי על המלחמה – על מקומם של מנהיגים וחשיבות הטלת ספק בקבלת החלטות... לא הספקנו לשחק הרבה. אמנון קיבל לפתע טלפון מהיחידה, קם ונסע ללא מילים. בערך בחצות, נחת בשדה דב הסמוך, ברעש אדיר, מטוס "הרקולס". נלחצתי מאוד: נחיתת מטוס צבאי בתל אביב, בעיצומו של יום הכיפורים, בלילה (כשהדתיים בקואליציה עירונית...), אינו עניין של מה בכך. נראה היה שקורה משהו רציני... מוקדם בבוקר חזרנו הביתה, לכפר סבא. בכבישים הייתה כבר תנועה דלילה של כלי רכב. התארגנתי, ולקראת הצוהריים נסעתי לקריה, לפגוש את עוזר (קראנו לו, בבדיחות צבי לידורראש אמ"ן, תת-אלוף דעת, ה"סנדק"), כדי לשמוע מה קורה. האזעקה תפסה אותי בדרך. אמרתי ללידור שאני ע' קמ"ן (קצין , ופניי אילן סער, אצל 7 מודיעין) מילואים בחטיבה מועדות אליו. הוא עצר אותי באמירה שהחטיבה כבר במגע, והוא מייעד לי תפקיד אחר. מאחר ששנים רבות עשיתי מילואים בסיני כמפקד תצפיות בתעלה, לידור מינה אותי להיות קצין איסוף המודיעין שנצבר מטייסים ששבו מגיחות בחזית המצרית. הייתה זאת ההפעלה הראשונה של "מרכז סיוע האוויר", שהוקם בעקבות הלקחים של הצבא האמריקאי במלחמת וייטנאם ועסק בהכוונת האש. בכל טייסת היו לי קציני מודיעין, שדרכם העברתי לטייסים את הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) המודיעיני לגזרת פעולתם. אותם קצינים תחקרו את הטייסים בתום גיחות ההפצצה לגבי מיקום האויב באזור פעולתם. המידע על האויב שהתקבל בזמן אמת היה רב ומדויק מאוד. הוא כלל מקומות צליחה, תנועת כוחות, מקום קרבות, אבדות אויב, מצב המוצבים ועוד. בימים הראשונים של המלחמה, המפה הניידת 6 שלי הייתה מצרך מאוד חשוב ומבוקש בחמ"ל ענף "המצרי" ב"בור", בפרט מאחר שהמודיעין שהתקבל מהפיקוד היה מועט. מערכות הקשר ביחידה אפשרו להאזין ולדבר בכל רשת מבצעית צה"לית עד רמת החטיבה, והדיווחים תרמו לגיבוש תמונת האויב ותמונת כוחותינו. , מאוד נרגש 29 הייתי אז סרן מילואימניק, בן מהמתרחש סביבי. באחד הערבים נערך משחק במסגרת אליפות אירופה בכדורסל. כשראיתי חיילים יושבים על ספסל וצופים בו, הפלתי אותם לרצפה וצעקתי: "תעשו משהו, זה לא תרגיל, זאת מלחמה...". כך פרקתי קצת את המתח האישי... לא אשכח את הצעקות והבקשות של אנשי המוצבים להפציץ אותם: "אנחנו סגורים בתוך הבונקר של המוצב והמצרים מפעילים להביורים על הגג, תפציצו אותנו... דחוף!". לא אשכח את תחושת אי הוודאות בשעות הקשות של הלחימה: "נעשה למצרים אמבטיה" (הפצצת סכר אסואן). לא אשכח את הדיבורים אחרי נפילת מטוסו של מפקד רמת דוד, שמבחינת זוריק (ארלוזור לב), חיל האוויר וצה"ל, אולי עדיף היה ש... 03:00- , הרמטכ"ל, יושב בדדוולא אשכח את לפנות בוקר בודד על ספסל, מול מפת המודיעין , לופת 6 הראשית בחמ"ל (חדר מלחמה) ענף בידיים את הפנים, ואני מולו מסמן חיצים אדומים של צליחות ותנועות המצרים מזרחה, ומרגיש כאילו הם דוקרים לו בלב... קסמן – לא שכח...
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=