41 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון הודעתי לו שאנו במלחמה ואם שעות לא יגיע לאבו- 24 תוך רודס וימסור מי מחביא את אנשי הקומנדו והיכן – דמו בראשו עירא נתן היה רכז שב"כ צעיר בדרום סיני במלחמה. הוא מתאר, בשפתו שלו, כעדות אישית מרתקת, את המרדף ולכידת אנשי קומנדו מצריים, מבצע שבו נטל חלק משמעותי. לכידת אנשי קומנדו מצריים בדרום סיני אבי מושביהביא לדפוס: עירא נתן כתב: את האחריות לביטחון 504 קיבל השב"כ מיחידה 1973 "בפברואר הפנים בדרום סיני. בשונה מיתר השטחים בשליטת ישראל – יהודה, שומרון ורצועת עזה – לא הייתה כל עוינות בין הבדואים, תושבי דרום סיני, לבין מדינת ישראל. שיתוף פעולה עם גופי המודיעין למיניהם לא נחשב לדבר שלילי...". "...ביומי הראשון בדרום סיני, הייתי עד למחזה שלא היה מתרחש ברצועת עזה של אותם הימים, מקום שבו שירתִּי ארבע שנים טרם הגעתי לדרום ."1973 סיני, בפברואר "כך לדוגמה: התקבלה ידיעה על חשד לחדירה של אנשי מודיעין מצריים. מושל דרום סיני באותם ז"ל, כינס באור זאביק עשתהימים, סגן-אלוף יום ובשטח פתוח כעשרה ראשי שבטים בדואים ליד המזח באבו זניימה, לחוף מפרץ סואץ. הוא התייעץ איתם כיצד למצוא את החוליה והטיל עליהם משימות, לעיני קהל בדואים סקרנים שצפו באירוע. אם אירוע כזה היה מתרחש בעזה של אותם ימים, סביר להניח שלמחרת, ואולי באותו יום, היו עשר לוויות". "גורם נוסף ששיחק תפקיד חשוב בהתמודדות של גופי המודיעין בין ישראל למצרים הייתה סירת שירות שמדי שבועיים הפליגה מאבו זניימה לצד המצרי. מהצד שלנו, הביאו עמם הבדואים אבני חן (טורקיז) ממכרות אום בוגמה הקרובים, וכאשר חזרה הסירה ממצרים – היא הביאה עימה לדורותיה 504 מזון לתושבי דרום סיני. יחידה השתמשה בה ומהצד השני חיכו לבאים אנשי המודיעין המצרי, בראשות יחיא שבאייק, על כל המשתמע מכך". "אחד מהנוסעים הקבועים הוא גיבור סיפורנו, סוכן שלנו. הוא התגורר במערב חצי האי וסחר באבני החן מהמכרות. תפקידו היה לכסות עבורנו את השטח של שבט החמאדה. טיפוס אפור ללא כל מאפיין מיוחד. הייתה בו איזושהי מוזרות, שלא הצלחתי לעמוד על טיבה. מעולם לא התקבל על אודותיו כל מידע שלילי. התקשיתי ליצור עימו קשר חם, שהכרחי (לדעתי) בין מפעיל לסוכן". "דרום סיני הייתה כאמור האזור השקט ביותר בכל שש השנים, מאז מלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים. מלבד מקרה בודד של מיקוש, לא היה שום אירוע פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) באזור. השקט הופר בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, ששימשה מעין 'נייר לקמוס' לחשיפה של הנאמנות האמיתית של חלק מהסוכנים". "באותה תקופה, היה לנו שיתוף פעולה מעולה , הן ביחסים האישיים והן בקשרים 504 עם יחידה המקצועיים. הם עסקו באיסוף ממצרים, ואנחנו פרסנו את סוכנינו בשיטת 'הכיסוי הבסיסי' שעל פיה עבדנו". "תוכנית המלחמה של המצרים בדרום סיני כולם מסבנים את כולם... ...ואז, הסתיים השקט! משתתפי המרדף בואדי פיראן... (צילום: עירא נתן, ארכיון המל"ם) סיפור אישי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=