5 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 95 גיליון חיילי 'גולני', מילואימניקים מהפיקוד ושני אנשי ארטילריה – סך הכול עשרה חיילים. הצבתי את המשקפת, יצרתי קשר עם החטיבה בנפח, הודעתי שאני בחרמונית והתחלתי לדווח בצורה מסודרת. מה שראיתי, לא "הריח" טוב: יותר ארטילריה מהרגיל, יותר תנועות מהרגיל, כולל של מעט טנקים. אך עדיין ה"קונספט" היה של יום קרב. אחרי שנה וחצי בחטמ"ר (חטיבה מרחבית) הייתי בקיא בגזרה. ידעתי היכן ערוכה פלוגת טנקים וכשאלה הניעו – ראיתי את העשן יוצא מאחורי הסוללות ששימשו להם כמסתור. שני הדברים שידעתי לומר על פי הורדת רשתות ההסוואה מהתותחים – היו כמה זמן ייקח עד שיוציאו פגז ראשון ועל פי איזה סוללות, לאיזה מטרות הם יירו. ,13:50 דקות לפני שהחלה האש בשעה ראיתי ארבעה מטוסים סוריים שחלפו בגובה נמוך, ממש ליחכו את הקרקע. הם הגיעו ממזרח למערב, באוכף שמדרום לחרמונית, ממש מתחתיי, כך שראיתי את הקסדות הלבנות של הטייסים. הכול היה מהיר, לא הספקתי לזהות באיזה מטוסים מדובר, אבל ידעתי בוודאות שהם סוריים. לא הספקתי אפילו לדווח על כך והחלה לרדת עלינו ארטילריה. דקות אחדות לאחר מכן זיהיתי, כשלושהארבעה קילומטרים ממזרח לי, עשרות טנקים סוריים בתנועה לכיוון שלנו. דיווחתי לאחור במדויק באיזו יחידה מדובר, על פי הסימנים הטקטיים וסימני החטיבה שהכרתי. דיווחתי על התמונה הפרטנית של פעילות הכלים הבודדים ועל התמונה הכוללת – התקפה חטיבתית להבקעת המכשול שלנו. כאשר התקרבו והגיעו לתעלת הנ"ט (נגד טנקים), ראיתי מול עיניי את כל תהליך ההבקעה הסורי: הפעלת טנקי "נוכרי" לפריצת שדה המוקשים ופריסת טנקי גישור לחציית המכשול. הכול התרחש מול עיניי: ארבע פלוגות טנקים סוריות שכל אחת מהן הפעילה כוח פורץ מכשול וניסתה להבקיע, ממוצבים 188 שעה שהטנקים של חטיבה ומפקד יאיר נפשי (מפקד הגדוד 107- ו 105 ) ירו ו"הדליקו" אותם. ירו, פגעו לנדאוהפלוגה וגם נפגעו – מלחמה... עשרות שנים לא עסקתי בנושא, אך תמיד הבנתי כי עקב כך שהחרמון נכבש ועל התצפיות באביטל ובתל פארס "הומטרו" ארטילריה ועשן – דווקא הדיווחים שלי על כוח הפריצה הסורי 7 הם שהביאו את הפיקוד לשלוח את חטיבה לצפון רמת הגולן. מפקד החטיבה שלי, אלוף- ששהה בנפח, סיפר שבעקבות צורי שגיאמשנה יצחק , אלוף-משנה 188 דיווחיי, מפקד חטיבה (שקיבל אחריות על כלל הגזרה) הורה בן-שוהם – העתודה הפיקודית – לצאת לצפון 7 לחטיבה יאנוש רמת הגולן ולהיערך להגנה. אלוף-משנה , התעלם מהפקודה, 7 , מפקד חטיבהבן-גל באמירה ש"אינו מקבל פקודות ממפקדי חטיבה"... שגיא סיפר שלמזלו הוא ובן-שוהם מצאו בנפח את אלוף-משנה אורי שמחוני, קצין האג"ם של פיקוד צפון, שבהיעדרו של האלוף , אלוף הפיקוד, נתן ליאנוש פקודה יצחק חופי לעשות זאת, והוא "ניאות" להצפין לכיוון עמק הבכא... לאחר תחילת הלחימה לעבר 7 שיגור חטיבה מרחב קוניטרה – הייתה קריטית. אם החטיבה לא הייתה מגיעה לאזור החרמונית בזמן – הטנקים הסוריים היו מגיעים בוודאות לעמק החולה. פשוט לא היה כוח שיעצור אותם. הכוח של יאיר נפשי, שנלחם באזור ה"בוסטר", כארבעה קילומטרים מזרחה ממני, לא הצליח לעצור את כל הטנקים הסוריים, שחלקם הגיעו למרגלות החרמונית עוד לפני החושך. מנגד, יש לזכור כי העיניים של החרמונית ספגנו פגיעה ישירה. עפתי, המשקפת נפלה והבנתי שאם נישאר באותו מקום – לא נשרוד ראיתי חוליית ציידי טנקים סורית – עושה איגוף לעבר טנק שהיה מתחתינו. רציתי להזהיר את הצוות, צעקתי וזעקתי כמו ב"ספר", אפשר היה לראות תמונה של חטיבה מוגדלת בתנועה בהתקפה, כולל היכן נמצא מפקד החטיבה ואמצעי הקשר שלו שין בשין והרבה עוז... המלחמה הסתערה מהמזרח... אשר סדן אז... (ארכיון המל"ם)
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=