מצרים טורקיה סוריה קטר הרשות הפלסטינית ים'חות איראן 2026 , אדר תשפ“ו, מרס 102 גיליון כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז הממלכתי להנצחה למורשת ולמחקרי מודיעין
בני המשפחות השכולות, חברות וחברי המל"מ, קוראות וקוראים יקרים, הזמן עובר ואנו כבר בשנה השלישית מאז אותה התקפה רצחנית על יישובי לאוקטובר 7 העוטף והנגב המערבי ב- . "רשמית" שוררת הפסקת-אש, 2023 אך זו מופרת לסירוגין על ידי חמאס וחיזבאללה, המנסות לבנות את כוחן הצבאי מחדש. לצד האירועים בסביבתנו הקרובה, בימים אלה הזירה האיראנית מתחממת מחדש: דומה כי הפגנות הענק של תושבים באיראן דעכו, אך האווירה רחוקה מרגיעה, בעיקר נוכח הצהרות נשיא ארצות הברית טראמפ, המרמזות לאפשרות תקיפה צבאית אמריקאית, בניסיון לסייע בהפלת משטר האייתולות של ח'מנאי. התקיימה 2025 ב"חצר" שלנו, הפעילות במל"מ במהלך שנת בהתאם לתכנית העבודה עד לתחילת מבצע "עם כלביא" בחודש יוני. אז נאלצנו לסגור את המקום ובהמשך לפתוח אותו מחדש, אך לצמצם פעילות עד ספטמבר. מאז ועד סוף השנה התקיימה פעילות מבקרים מהארץ 7500 אירועים, וכ- 277 מגוונות במקום – נערכו ומחו"ל פקדו אותנו, לרבות כמובן אנשי קהילת המודיעין וצה"ל. שני מוקדים חדשים:בשנה האחרונה נפתחו במל"מ לביקורים המציג את ההיסטוריה של קהילת המודיעין מרכז המבקרים החדש , כולל מלחמת "חרבות ברזל" - היסטוריה 2025 ל- 1948 בין מפוארת הממחישה את חשיבות המודיעין בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל (כישלונות והצלחות). המתעד את מסע ההרג והטבח האכזרי השיבה לאוקטובר מיצג 7 שביצעו מחבלי החמאס וארגוני הטרור הפלסטיניים ב- . המיצג עוסק בכל ההכנות והאימונים, שטיפת 2023 לאוקטובר המוח והחינוך לשנאה, כולל השיטות שננקטו לפגיעה באזרחים ואנשי כוחות הביטחון. במקום מוצגים מסמכים וחומרים מגוונים ואותנטיים אותם נשאו מחבלי החמאס. המיצג מיועד להזכיר, להנציח, להסביר, לחנך ולהוות תיעוד ייחודי וחשוב במורשת של מדינת ישראל. המשכנו לקיים ערבי "חבצלת" שעסקו בלקחי "חרבות ברזל"; 44 קיימנו "בימת מודיעין" וערבי הנצחה ייחודיים. כמו כן ערכנו פעילויות של "זומל"מ" בנושאים איכותיים בהם צופים רבים. מכוני המחקר ממשיכים בפעילותם השוטפת. במסגרתה מופצים פרסומים שונים בתחום המודיעין, הטרור ונושאי מתודולוגיה. התקיימו בחירות לוועד המנהל החדש. 2025 בחמישה בנובמבר ברצוני להודות לחברי הוועד היוצא על עשיתם המבורכת והמסורה ולאחל בהצלחה לחברי הוועד המנהל הנכנס, בהובלת היו"ר האלוף (במיל') אהרן זאבי פרקש. שלפניכם עוסק בנושאים מגוונים סביב תכנית עשרים 102 גיליון הנקודות של טראמפ, המצב מול איראן והשלכותיו, לקחי מלחמת "חרבות ברזל", לצד נושאים רבים נוספים. ברצוני להודות לראש המערכת, ד"ר תא"ל (בדימ') יוסי בן ארי ולחברי המערכת, על פעילותם המסורה והמבורכת ותוצריה - מאמרים וכתבות מעניינות המובאות כאן. .2026 נאחל לכולנו המשך עשייה משותפת בשנת דבר המנכ"ל יובל חלמישתא"ל (מיל') כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה - המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 ' , פקס 03-5497019 ' , טל 4713402 , , רמת השרון 3555. כתובת: ת.ד www.intelligence.org.il האתר – ,mlm@intelligence.org.il דוא"ל – מערכת והפקה ראש המערכת ועורך התוכן: ד"ר תא"ל (בדימ') יוסי בן ארי עורך: דני דור עורכי משנה: לענייני אמ"ן - תא"ל (במיל') חזי סלע, לענייני מוסד - נעם שפירא, לענייני שב"כ - אבי מושבי עורך גרפי: זאב אלדר הגהה: רותם האוזמן ורקוביצקי תאום מערכת: צילה ענבר תחקיר תמונות: רחל נחושתאי דפוס: דפוס פלמינגו, ראשון-לציון חברי המערכת: צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוכי ארליך, ד"ר שולי בינה, מישל בינט-דגן, אמנון בירן, יואב (פישי) דייגי, עו"ד ניצן זהבי, אלי זיו, רוני טל, טומי לירז, זאב לכיש, דרור מאורי, אבי מושבי, גדעון מיטשניק, ד"ר בני מיכלסון, חגי מן, חיים מנור, קובי סגל, חזי סלע, יואב פלג, רון קרניאלי, שלמה קשי, נאוה רייך, אריה שור, נעם שפירא, עודד תבור. כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב-עת זה הם על דעת כותביהם בלבד. שימוש בחומר המתפרסם בכתב עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור בכתב מראש המערכת. זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-עת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. א' לחוק זכויות יוצרים 27 השימוש בתמונות על פי סעיף עמותת המל"ם אלוף מאיר עמית ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון 2013 – 2021 ; ד"ר תת-אלוף (בדימ') צבי שטאובר, יו"ר 2005 – 2012 אפרים הלוי, יו"ר 1983 – 2005 , ישעיהו שייקה דליות-בלומברג – המנכ"ל הראשון 2005-2022 , תת-אלוף דודו צור – המנכ"ל השני הנהלת העמותה: יו"ר – אלוף (במיל') אהרן זאבי פרקש, מנכ"ל - תא"ל (במיל') יובל חלמיש, סמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – חנן מזור, מזכירת העמותה – רקפת פאר. חברי הוועד המנהל של העמותה: אבימור חגי (סטיב), רו"ח ארגמן אמנון, ארליך יוכי, ד"ר בינה שולי, בן דוד יפתח, גרוס רותי, ד"ר דובובסקי יורם, דקל יגאל, הלרמן רני, וקסמן גילה, חביב עודד, כרמי שושי, לבנה אריה (לייבו), מזור ברוך, מיטל מוטי, מצרי בן עמי רות, נעמן גיל, סדן אשר, סורקיס ענת, צור דודו, שוחט שאול, שועלי ארי, שפירא חובב, שפירא שרית, ד"ר תמרי דב. נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: דן בן-צבי, עדה גילן-שחם, יפתח בן דוד, עו"ד זהבי ניצן, סטלה שדות. ראשי ועדות ומכונים בעמותה: ועדת הנצחה: אריה (לייבו) ליבנה; ועדת מורשת: ד"ר אפרים לביא; ועדת פעילות חברים: יוכי ארליך; ועדת גיוס חברים: עודד חביב; ועדת כספים: רו"ח אמנון ארגמן; ועדת השקעות: ד"ר עמרם אהרוני; ועדת קרנות: ברוך מזור; ועדת שיווק ויח"צ: דן בן צבי; ועדת גיוס תרומות וחיד"ה: דודו צור; ועדת ביקורת: גיורא חביון. המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי, בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי-שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת-עד בישראל. בשנת חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המודיעין, להקים 1983 מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. , מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, 1985- מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, ב מבוגרים ותיירים – להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בביטאוניה – "מבט מל"מ" ו"רואים Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – I.I.CC מל"מ". 2026 אדר תשפ“ו. מרס 102 גיליון כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז הממלכתי להנצחה למורשת ולמחקרי מודיעין
102 מה בגיליון עמיתות ועמיתים יקרים, . אין 2026 , אנו בפתחה של שנה חדשה מי שיכול לצפות מה היא תלד, ואפילו לא מה יילד חודש, שבוע ואף יום אחד בלבד, המחר שלפנינו... בחרנו להתמקד בגיליון זה בכח המניע את כל המתרחש בגלובוס בפתח הרבע . מטורף ככל 21- השני של המאה ה שיישמע, יותר ויותר מסתבר כי הציר סביבו מסתובב כיום כדור הארץ, מגולם באדם אחד, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ... כמו צ'ארלי צ'פלין שרקד ופלרטט עם בלון כדור-הארץ בסרט "הדיקטטור הגדול", כך Truth ״מקפיץ״ אותנו מידי יום ב-״ 21- "תרנגול הזהב" של המאה ה ״, הרשת החברתית הפרטית שלו, ובכל פלטפורמה דיגיטלית Social אפשרית, ואחרת. זאת, כש"כל העולם ואחותו" מחכים בכיליון עיניים ואזניים לכל ציוץ שלו, ביזארי, בלתי מציאותי, מוזר, ואף סותר את עצמו, ככל שיהיה (רק שיהיה...). לכן, החלק הארי של הגיליון עוסק בהשפעת תכנית "עשרים הנקודות" של טראמפ על עתידו של המזרח התיכון, תוך הסתכלות על כל אחד משחקניו החשובים (למעט ישראל, כמובן…). בחירתנו לעסוק בכך נעשתה מספר חודשים לפני שהגיליון ראה אור, בידיעה ברורה שלכתב-עת המתפרסם שלוש פעמים בשנה, יהיה קשה מאד להדביק את האקטואליה. לכן, ביקשנו את הכותבים לרדת שורשי מושאי מחקרם, ולהביא תובנות שעשויות להיות להן משמעויות בראייה קצת יותר ארוכת טווח. אנו מאמינים כי תהיה בכך תועלת להבנת הסובב אותנו. חלקו האחר של הגיליון אוחז בשורת נושאים מרתקים. אנו ממשיכים לתת מקום למלחמה: חזרת כל החטופים היא הזדמנות מצוינת להביט טיפלה 98 על עשיית מנהלת החטופים עד כה; נראה כיצד אוגדה בהצלחה מרובה בתחום השו״ן; נבחן שוב האם ההתרעה היא באמת המכשלה בתפיסת הביטחון שלנו; וננסה (שוב) להחזיר לבמת העשייה את הדפוס שנשכח של ״אורות אדומים״. ברקע, נציב את מקומה המרכזית של הלוחמה הכלכלית במלחמה המודרנית. אלה, ועוד מאמרים ייחודיים נוספים, מהסתכלות ביקורתית על ור״ש במבט היסטורי ועכשווי, ועד קריאה, בעמוד האחורי, לכל גימלאי הקהילה ״החורכים״ דרך קבע את מסכי הערוצים השונים כמסבירים ופרשנים: למי שאין לומר דברי טעם, ראוי שיידום, ולא יבייש את עצמו, ואותנו, מול כל עם ישראל. לקראת חג הפסח, שיפציע אלינו ביומו הראשון של חודש אפריל, נאחל רק שתעלה ארוכה על פצעי הגוף והנפש של לוחמי, נפגעי, ומשפחות פגועי השבעה באוקטובר ומלחמת ״חרבות ברזל״. שלום ושלווה לכל דבר ראש המערכת יוסי בן אריד"ר תא"ל (בדימ') הגישה העסקית-כוחנית של טראמפ במזרח התיכון שי הר צבי: 4 הפלסטינים: בין תקוות לאכזבותיוחנן צורף: 8 "עוד תשובו לכרוע ברך בפני איראן"תמר עילם גינדין: 12 קטר - כבר לא מאחורי הקלעיםאריאל אדמוני: 16 מצרים - המפתח הדרומיאופיר וינטר: 20 מי את סוריה החדשהכרמית ולנסי: 24 החות'ים - ממצודת הרים לטרור שיעיחגי ארליך: 28 ההשפעה הטורקית בעזה ומעבר להגליה לינדנשטראוס: 32 לצה"ל אין פוטנציאל להחזיק בשטחיםדב תמרי: 35 "על מה אבדה הארץ"קובי סגל: 38 לזכרם 42 "הוכחנו שיודעים להביא מודיעין שו"ן" :98 מוד"ש, אוגדה 44 ללוות את השברשרית שפירא: 48 המלחמה הכלכלית בעידן המודרניאודי לוי: 52 ור"ש - עבר, הווה, עתידש': 56 סרטי קולנוע ככלי לתיעוד שטחי אויבאליעזר גוטליב (לונקה): 60 חוויות של איש מוסד בכיר באוזבקיסטןאיציק ברזילי: 64 דוד המלך כאבי הסיכול הממוקדחיים מנור: 68 שני פילוסופים בראש שירותי ביטחוןשולי בינה: 72 ספירלת טרור נפיצה ביו"שאבי מושבי וחיים מינא-מנור: 74 "אורות אדומים" - "אורות כחולים"דני אשר: 78 סיקורת 81 מעניין לעניין 82 איפכא מסתברא ומי היה האיש שהיה 83 פרשנות או שרלטנותאריה שור: 84
4 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס "הגישה שלי בעסקים היא פשוטה וישירה: אני מכוון מאוד גבוה, ואז אני ממשיך ללחוץ וללחוץ כדי להשיג את מה שאני רוצה. לפעמים אני מסתפק בפחות ממה שרציתי, אבל ברוב המקרים אני מצליח להשיג את מה שרציתי" (מתוך הספר של טראמפ: "אומנות העסקה"). כשנה אחת בלבד חלפה מאז הנשיא טראמפ חזר לכהונה שנייה בבית הלבן, וכבר עתה ניכרים השינויים העמוקים שהתחוללו ברחבי המזרח התיכון, שהינם תוצאה ישירה של תפיסת עולמו ומדיניותו. למרות סגנונו הייחודי והלא שגרתי, טראמפ מציג תפיסת עולם ברורה - העדפת הסדרים מדיניים ועסקאות כלכליות על פני מעורבות צבאית ממושכת ועתירת ממון. זאת, בהתאם לגישה אותה קידם עוד במהלך קמפיין הבחירות (וכן בקדנציה הראשונה שלו), כי הוא מתכוון "לסיים מלחמות ולא לפתוח חדשות". לתפיסתו של טראמפ, פעולות צבאיות צריכות להיות עוצמתיות וקצרות, כפי שהיה בתקיפה באיראן, בפעילות נגד גורמי דאע"ש בסוריה ובניגריה, ונגד שלטון מדורו בונצואלה. זאת, כדי לא לגרור את ארצות הברית למעורבות צבאית ממושכת, שתוביל להרג חיילים ובזבוז כספים ומשאבים רבים. תפיסות אלו של טראמפ באו לידי ביטוי במסמך אסטרטגיית .2025 הביטחון הלאומי של ארצות הברית, שפורסם בחודש דצמבר מדובר, בין היתר, בהבלטת התפיסה של "אמריקה תחילה", תוך מתן דגש לאינטרסים האמריקנים על פני קידום ערכים ליברלים; ברתיעה ממהלכים צבאיים ממושכים; ובחיזוק העוצמה והעליונות הכלכלית והטכנולוגית של ארצות הברית. למעשה, ניכר כי טראמפ שואף לעצב סדר עולמי חדש. ולשם כך הוא מוכן לבצע מהלכים צבאיים נקודתיים ולקדם מהלכים מדיניים נרחבים. טראמפ, שרואה עצמו בראש ובראשונה כאיש עסקים, מנסה לממש את גישתו גם בהתנהלות בזירה הבין-לאומית. זו נשענת על ניצול הכלים העומדים לרשותו, כדי להפעיל לחצים על היריב במטרה לחלץ את העסקה הטובה ביותר, תוך ניסוי ותהיה לגבי היעדים שניתן להשיג. אסטרטגיה זו נחלה מספר הצלחות, כמו הנכונות של מהתקציב על הוצאות ביטחון, ובמידה 5% מדינות נאט"ו להשקיע מסוימת גם בשינוי מאזן המכסים. מנגד, גישה זו נחלה כישלונות, בייחוד (אך לא רק) מול מנהיגים טוטליטריים ואנטי-מערביים, במידה רבה נוכח המנופים המוגבלים שיש לטראמפ מולם. כך למשל, הנשיא פוטין והמנהיג העליון של איראן ח'אמנאהי, מסרבים עד כה להתגמש בעמדותיהם, חרף המאמצים של טראמפ לקדם את עם איראן. באופן 2.0 סיום המלחמה באוקראינה וכן הסכם גרעין דומה ניתן לראות גם את הרעיונות של טראמפ להנעת אוכלוסיית עזה, שנתקלו בהתנגדות עזה מצד מנהיגי ערב, ובראשם הנשיא א-סיסי והמלך עבדאללה, וכפי שהגיחו אל העולם במפתיע, כך נדמה שנעלמו במהירות. הדבר נובע, בין היתר, מהעובדה שלעיתים השפעת הגישה העסקית-כוחנית של הנשיא טראמפ על המזרח התיכון - לצד הזדמנויות ואתגרים לישראל אלו שינויים שמייצרים *טראמפ הצליח בגישתו העסקית-כוחנית לחולל תוך פחות משנה שינויים מהותיים במזרח התיכון הנכונות האמריקאית להעמיק את שיתופי *לישראל הזדמנויות מדיניות וביטחוניות רבות, אך לצידם גם אתגרים משמעותיים כבר *הפעולה הביטחוניים והצבאיים עם סעודיה, קטר, טורקיה ומדינות נוספות עלולה לאתגר את היתרון האיכותי של צה"ל כדי להימנע מהתנגשות *עתה ניכר שישראל מאבדת בהדרגה את תפיסתה על ידי מדינות ערב כ"פותחת דלתות" בוושינגטון אינטרסים עם ארצות הברית של טראמפ, עולה הצורך בגיבוש תפיסה אסטרטגית רחבה, שתיתן מענה להתפתחויות האזוריות, תוך העמקת התיאום ושיתופי הפעולה הרב-ממדיים עם הממשל האמריקאי ד"ר סא"ל (בדימ') שי הר-צבי הוא כל כך רוצה שזה יקרה... טראמפ מקבל את פרס נובל לשלום. AI הדמיית לתפיסתו של טראמפ, כל האמצעים כשרים כדי להשיג את מטרותיו, גם אם הדבר אומר התנהלות שחורגת מהדפוסים המקובלים בעולם הדיפלומטי שי הר צבי חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ראש זירה לשעבר בחטיבת המחקר באמ"ן. צילום: גלעד קוולרצ'יק
5 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס נראה כי טראמפ מציג רעיונות שהם יותר בגדר משאלות לב, מאשר מדיניות מתוכננת ועבודת מטה מסודרת. טראמפ מאמין ביכולותיו האישיות ובקשרים ישירים כדי להשפיע על בני שיחו. לתפיסתו, כל האמצעים לגיטימיים כדי להשיג את מטרותיו, גם אם הדבר אומר התנהלות שחורגת מהדפוסים המקובלים בעולם הדיפלומטי. גישה זו בלטה כבר בכהונתו הראשונה, כאשר נפגש בזמנו עם מנהיג צפון קוריאה; ובאה לידי ביטוי בכהונה השנייה בפגישה שקיים עם הנשיא פוטין באלסקה; בנכונות לאפשר לשליח המיוחד וויטקוף ולחתנו קושנר להיפגש עם בכירי חמאס; ובהזמנה של נשיא סוריה אחמד א-שרע לבית הלבן. גם הפגישה עם ראש עיריית ניו יורק ממדאני, משקפת הלכה למעשה תפיסה זו. ביחס לראש הממשלה נתניהו, ניכר כי טראמפ מקפיד להאדיר את שיתופי הפעולה והקשר האישי שיש בין השניים. גישה זו השתקפה במפגשים הרבים בין השניים בשנה האחרונה, והשבחים שטראמפ הרעיף על נתניהו, למשל בפגישתם האחרונה במאר א-לאגו. טראמפ אף נזהר לרוב מלהטיח ביקורת ישירה ופומבית בנתניהו, גם כאשר קיימים חילוקי דעות ביניהם. זאת, ככל הנראה, מתוך הערכה שחיכוכים פומביים, כפי שהיו בתקופת ביידן, דווקא עלולים לפגוע במאמצים המשותפים. לכך ניתן להוסיף גם את התמיכה שטראמפ נותן לנתניהו בקריאה להעניק לו חנינה. מעשית, נראה עד כה שנתניהו וטראמפ הגיעו להסכמות במרבית הנושאים המשמעותיים - טראמפ נתן לנתניהו "אור ירוק" לתקוף באיראן; ולאורך זמן - להמשיך במלחמה בעזה. נתניהו מצידו נענה לכל הדרישות המרכזיות של טראמפ, בדגש על סיום המלחמה באיראן ובעזה; ותמיכה בהחלטת מועצת הביטחון , חרף ההתייחסות בה לפתרון שתי המדינות. גם סביב ניסיון 2803 החיסול הכושל בקטר של ראשי החמאס, הממשל הטיח אמנם ביקורת על הפעולה, אך נמנע מלהשתלח בפומבי בראש הממשלה, ונתניהו נאלץ בסופו של יום לקבל את הדרישה האמריקאית ולהתנצל בפני ראש ממשלת קטר בשיחת טלפון מפוקחת מהבית הלבן. חרף זאת, ניכר כי קיימים פערים בין השניים בשורה של סוגיות אזוריות, ובראשן – כיצד מתקדמים לשלב השני בעזה והמעורבות הטורקית בכוח הרב-לאומי; שאלת התקיפה הנוספת באיראן; סוגיית ההתנהלות מול הרשות הפלסטינית והאופק המדיני לפלסטינים שהינו תנאי לגישת יורש העצר הסעודי להתקדמות בתהליכי הנורמליזציה; שאלת הסדרי הביטחון עם סוריה ופירוק F35 חזבאללה, והאפשרות למכירת מטוסי קרב מתקדמים מדגם למדינות ערב ולטורקיה. תוכנית טראמפ ל"יום שאחרי" ההישג המוחשי ביותר עד כה של הנשיא טראמפ בזירה הגלובלית בכלל ובמזרח התיכון בפרט הוא ההסכם לסיום המלחמה בעזה מדינות 13 ולהחזרת החטופים. האישור הגורף של מועצת הביטחון ( הנקודות שהציג ל"יום 20 תמכו, ורק רוסיה וסין נמנעו) של תוכנית שאחרי", אף העניק לה לגיטימציה בין-לאומית רחבה. הנשיא טראמפ שואף כמטרת על לשמר את הפסקת האש ולקדם את תוכניתו ל"יום שאחרי", כפי שגם ניכר מהקמת המפקדה המשותפת בקרית גת. עם זאת, קיימים לא מעט אתגרים וסימני שאלה, בייחוד בכל הקשור להקמתו של כוח הייצוב הבין-לאומי, שהינו אחד מלבנות היסוד בתוכנית. הכוח אמור לפעול לפירוז הרצועה, כתנאי הכרחי לשיקום עזה, להמשך התהליכים המדיניים ואף לנסיגה ההדרגתית של צה"ל מהקו הצהוב. מעשית, לא ברור אילו מדינות יהיו מוכנות לקחת חלק בכוח שיוקם. ישראל כבר הביעה התנגדות נחרצת למעורבות של טורקיה וקטר, וסעודיה מצידה בכלל מביעה הסתייגות מהשתלבות של מדינות מוסלמיות וערביות, בשל החשש כי אלו לא יהיו נכונות להתעמת עם חמאס. המשמעות עלולה להיות עיכוב ממושך בתחילת פעילותו של הכוח, וסימני שאלה לגבי יכולותיו למלא את משימתו ולהוביל את התהליך הנדרש של פירוז הרצועה. לכך אף עלולות להיות הקרנות על הנכונות של מדינות ערב העשירות, ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, להשקיע את עשרות מיליארדי הדולרים הנדרשים לתהליך הממושך והיקר של שיקום עזה. היהלום שבכתר - נורמליזציה עבור הנשיא טראמפ, "הסכמי אברהם" מהווים את גולת הכותרת של פעילותו במזרח התיכון, ובהתאם הסכם נורמליזציה היסטורי בין ישראל לסעודיה אמור להיות ה"יהלום שבכתר". לתפיסתו, הסכם כזה יסלול את הדרך להצטרפות מדינות נוספות בעולם הערבי טראמפ ונתניהו. הנשיא האמריקאי מקפיד להרעיף שבחים על ראש ממשלת ישראל, גם כאשר קיימים חילוקי דעות ביניהם. (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ) טראמפ מקווה כי הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה,יסלול עבורו את הדרך לקבלת פרס נובל לשלום, שלגישתו יקבע את מעמדו כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים טראמפ מבין היטב כי ללא תמיכה, ולו בעקיפין, ברעיון שתי המדינות, אין סיכויים ממשיים לקדם את תהליכי הנורמליזציה טראמפ ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. הסכם נורמליזציה היסטורי בין ישראל לבין סעודיה אמור להיות "היהלום שבכתר" לתפיסתו של הנשיא האמריקאי
6 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס והמוסלמי ולהרחבת "הסכמי אברהם", כפי שכבר התבטא בהצהרה שלו על הצטרפות קזחסטאן. לכך יש משמעויות כלכליות אדירות, בין היתר נוכח האפשרות לקדם את חזון המסדרון הכלכלי מאסיה לאירופה, דרך המזרח התיכון. לתהליכים אלו יש גם הקרנות גיאואסטרטגיות רחבות בתחרות הגלובלית נגד סין. גם בממד האישי, טראמפ מקווה כי הסכם נורמליזציה יסלול עבורו את הדרך לקבלת פרס נובל לשלום, שלגישתו יקבע את מעמדו כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים. התפיסה ההסדרית של טראמפ משתקפת גם ביחסו למנהיג סוריה, אחמד א-שרע, כפי שבאה לידי ביטוי בהזמנתו לבית הלבן, ובמאמצים מצידו לקדם הסדרי ביטחון בין ישראל לסוריה, לעיתים תוך הבעת חוסר שביעות רצון מהפעולות הצבאיות של ישראל במדינה. מלחמת "חרבות ברזל" אמנם הסיטה את רכבת הנורמליזציה מהמסלול, אך לא הובילה להתרסקותה. בית המלוכה הסעודי שב ומדגיש בשנתיים האחרונות את נכונותו להמשיך בקידום התהליך, אך מדגיש כי ישראל צריכה לעמוד בשני תנאים בסיסיים – סיום המלחמה בעזה, ובעיקר הצגת מפת דרכים מוחשית להתקדמות בנתיב להקמת מדינה פלסטינית, ולא רק הצהרות חלולות וחסרות משמעות. יורש העצר הסעודי אף הבהיר כי הוא מצפה לערבויות ממשיות מצד הממשל האמריקני לכך שיתקיים משא ומתן תחום בזמן להקמת מדינה פלסטינית. למעשה, בניגוד להערכות לפני המלחמה, כיום מתחוור כי אין אפשרות ממשית לעקוף את הסוגיה הפלסטינית בדרך לנורמליזציה. נוכח זאת, ראוי לתת דגש למדיניות של הממשל האמריקאי ביחס לסוגיית שתי המדינות. דומה, כי טראמפ מבין היטב כי ללא תמיכה, ולו בעקיפין, ברעיון שתי המדינות, אין סיכויים ממשיים לקדם את תהליכי הנורמליזציה. ייתכן ועל רקע זה, הוא ומקורביו (כגון הסנטור לינדזי גראהם) החלו בחודשים האחרונים בפיזור רמזים בדבר האפשרות לתמיכה ולו חלקית ברעיון כזה, כפי שאף ניכר בהחלטת מועצת הביטחון שכללה סעיף, אמנם לא מחייב, על נתיב להכרה במדינה פלסטינית. המשמעות עלולה להיות מתיחות גוברת בין טראמפ לנתניהו, ככל שהאחרון ימשיך להצהיר על סירובו להציג אופק מדיני לפלסטינים. כמהלך משלים, הנשיא טראמפ וצמרת הממשל דוחים פעם אחר פעם בנחרצות כל אפשרות לסיפוח חד צדדי של שטחים ביהודה ושומרון על ידי ישראל, ואף מטיחים ביקורת על הפשיעה הלאומנית הצלחה של כוח רב-לאומי שאמור להתפרס ברצועה עלולה להוביל לניסיונות לבינאום הסכסוך גם ביהודה ושומרון נגד פלסטינים. זאת, מתוך הבנה כי יש בכך כדי להחליש עוד יותר את מעמדה של הרשות הפלסטינית, המעורער ממילא; להצית גל אלימות בשטח, העלול להקרין גם על היציבות הפנימית בירדן; לפגוע במערכות היחסים הטעונות בין ישראל למדינות ערב; ובתרחיש מחמיר אף לגנוז את חלום הנורמליזציה. הסכמי הגנה עם סעודיה וקטר העמקת מערכות הקשרים הביטחוניות והכלכליות עם מדינות ערב וטורקיה מהווה נדבך מרכזי נוסף באסטרטגיה של הנשיא טראמפ במזרח התיכון. הנכונות של סעודיה וקטר להשקיע כל אחת כטריליון דולר במשק האמריקאי מהווה תמריץ משמעותי עבור טראמפ. בכך למעשה מדינות אלו מייצרות נתיב כלכלי מהיר, עוקף ירושלים, לוושינגטון. התמורה שטראמפ העניק בדמות הסכמי הגנה לשתי המדינות ושדרוג המעמד של סעודיה לבעלת ברית בכירה שאינה חברה בנאט"ו (קטר זכתה למעמד הזה בתקופת ביידן), משקפת את תפיסתו העסקית ואת המחויבות האמריקאית הגוברת לביטחונן. לכך יש להוסיף את הנכונות של טראמפ למכור לסעודיה ולטורקיה מערכות אמל"ח . גם אם אספקת F35 חדישות, ובראשן מטוס הקרב המתקדם מדגם המטוסים צפויה להתבצע בעוד מספר שנים, מדובר בחשש מהותי ), המעוגן QME לפריצת חסמים ובאתגר ליתרון האיכותי של צה"ל ( גם בחוק האמריקאי. ?2.0 תקיפה נוספת או הסכם גרעין באופן מפתיע, לכאורה, הגישה העסקית של טראמפ באה לידי ביטוי גם ביחסו לאיראן. מצד אחד, טראמפ אימץ את גישת "הלחץ המקסימלי", בה ניסה לנקוט גם במהלך כהונתו הראשונה כאשר נטש את הסכם הגרעין, תוך הקשחת הסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן. טראמפ אף היה הנשיא האמריקאי הראשון שביצע תקיפה צבאית כנגד אתרי הגרעין של איראן. למעשה, לתפיסתו, הפעולה הצבאית, ובייחוד תקיפת האתר בפורדו, הבטיחו את אחת המטרות המרכזיות שלו, כי איראן לא תוכל להשיג נשק גרעיני בשנים הקרובות, בוודאי בתקופת כהונתו. גישת הלחץ של טראמפ באה . המטרה: לדון באמצעים ליישום הסכם הפסקת האש ברצועת עזה ולתהליך שלום במזרח התיכון. ויקיפדיה 2025 פסגת שארם, אוקטובר
7 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס בהתפתחויות בדעת הקהל בארצות הברית יש כדי להציב איום מוחשי על עוצמת הברית האסטרטגית בין המדינות בטווח הבינוני-ארוך לידי ביטוי גם בדברי הביקורת שלו על הפעילות האיראנית לשיקום מערך הטילים, כמו גם באזהרות שהשמיע באם המשטר האיראני יפעל באלימות כנגד המפגינים. נראה, כי דברים אלו משקפים את התפיסה של טראמפ בדבר הצורך להפעיל לחצים על איראן במטרה לקדם עסקה טובה, אך מבלי להתחייב לדרך פעולה כזו או אחרת, במידה והמגעים ייכשלו. הימים 12 מהצד האחר, טראמפ פעל לסיום מהיר של מלחמת בין ישראל לאיראן, מנע מישראל לבצע תקיפה מאסיבית באיראן בשעות האחרונות לפני כניסת הפסקת האש לתוקף, ואף שב וקורא למנהיג איראן לחדש את המו"מ לעסקת גרעין חדשה. עם זאת, לעת עתה, נראה כי הפערים בין הצדדים גדולים מדי ולא קיימים מרחבי הסכמה אפשריים. זאת, בעיקר נוכח הדרישה האמריקאית לאפס ההעשרה באיראן, ומנגד הסירוב המוחלט של המנהיג העליון לקבל את הדרישה הזו. התעקשות אמריקנית לכלול בהסכם גם את תוכנית הטילים האיראנית תעמיק עוד יותר את הפערים בין השתיים. מכאן עולה השאלה האם טראמפ יהיה נכון למערכה צבאית נוספת מול איראן. נוכח התפיסה הבסיסית של טראמפ שמסתייג ממהלכים צבאיים רחבים, בייחוד כאלו העלולים לגרור את ארצות הברית ולהקרין על היציבות האזורית, נראה כי בטווח הקצר, טראמפ יסתייג מלתת לישראל אור ירוק למהלך התקפי נוסף. תחת זאת, הוא ימקד, כאמור, את מאמציו בהחרפת הסנקציות הכלכליות ובניסיונות לחדש את המו"מ על עסקה חדשה. עם זאת, ככל שטראמפ יחוש כי כל המאמצים להשיג עסקה עלו בתוהו, והוא ישתכנע כי איראן פועלת בשיטתיות לשקם את יכולותיה ההגנתיות וההתקפיות, כך הוא עשוי לגלות נכונות גדולה יותר לקדם מהלך התקפי נוסף נגד איראן. יתרה מזאת, ככל שתחול עליית מדרגה בהיקף ובעוצמת הפגנות המחאה ופעולות הדיכוי של המשטר יובילו להרג אזרחים רבים, כך טראמפ עשוי לשקול פעולה צבאית כנגד יעדי המשטר. ההידרדרות בתמיכה בישראל בדעת הקהל האמריקאית במציאות הנוכחית, אי אפשר לדון לעומק במערכת הקשרים הנוכחית והעתידית בין ממשל טראמפ לממשלת ישראל, בלי להבין את ההתפתחויות בדעת הקהל בארצות הברית. אם בעבר ישראל נהנתה מתמיכה רחבה ודו-מפלגתית, בעשור האחרון ניכרת ירידה דרסטית בתמיכה בה, בעיקר מצד הדמוקרטים, אך גם מצד האגף הניצי במפלגה הרפובליקנית. טראמפ עצמו נתן לכך ביטוי, כאשר ציין כי השפעת הלובי היהודי בקונגרס נחלשה משמעותית בשנים האחרונות. ברקע, התחזקות זרמים פרוגרסיביים בעלי תפיסות אנטי-ישראליות ואף אנטישמיות; תפיסת ראש הממשלה נתניהו כבעל ברית של הנשיא טראמפ; הביקורת החריפה על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים; וההשקעות של קטר באוניברסיטאות העילית בארצות הברית. לכך יש להוסיף את הגישה הביקורתית כלפי ישראל גם מצד , הטוענים MAGA חוגים במפלגה הרפובליקנית, בעיקר במחנה הכי זו גוררת את ארצות הברית למעורבות יתר במזרח התיכון. העלייה החדה בהיקף התקריות האנטישמיות ברחבי המדינה; הפגנות המחאה בקמפוסים; ובחירתו של ממדאני לראש עיריית ניו יורק, משקפים הלכה למעשה מגמות אלו. עם זאת, חשוב להדגיש כי מגמות אלו אינן משפיעות על התמיכה האישית של טראמפ בישראל ומחוייבותו לביטחונה. הזדמנויות וסיכונים לישראל מדיניות הנשיא טראמפ טומנת בחובה הזדמנויות מדיניות וביטחוניות עבור מדינת ישראל, אך לצידן גם סיכונים ואתגרים לא מבוטלים. מצד אחד, במקביל לסיום המלחמה בעזה ולהחזרת כל החטופים, החיים והמתים, ניצבת האפשרות להשתלב בתוכניות האזוריות הרחבות של הממשל האמריקאי. התקדמות תהליכים אלו תאפשר לישראל למקד את המשאבים בהתמודדות עם מכלול האיומים מצידה של איראן ובעלי בריתה במרחב. לכך חשיבות מיוחדת נוכח ההבנה שאיראן פועלת לבנות את יכולותיה שנפגעו במלחמה, ואף ממשיכה להעניק לחזבאללה סיוע כספי וביטחוני בהיקפים משמעותיים כדי לשקם את כוחו. יתרה מכך, נוכח העובדה שהסכם הסיוע הרב-שנתי הנוכחי אמור , ניצבת בפני ישראל הזדמנות לקדם הסכם סיוע 2028 להסתיים בחדש, שיהיה מותאם לאתגרי התקופה בעקבות המלחמה ולשינויים המתחוללים בארצות הברית, ובכלל זאת לרצון של הממשל לצמצם את המעורבות במזרח התיכון (למרות סימני השאלה האם מדובר במטרה שניתנת למימוש בעתיד הנראה לעין, נוכח האתגרים הרבים באזור לאינטרסים האמריקנים). זאת, באופן שיבטיח את המשך היחסים המיוחדים והקשרים הביטחוניים העמוקים גם בעשורים הבאים, נוכח החשש לכרסום במידת התמיכה בישראל בממשלים הבאים. בהתאם, ישראל צריכה לחתור להסכם במודל אחר מהקיים, שמצד אחד יבטיח את המשך התמיכה האמריקאית, בייחוד בכל הקשור לאספקת מערכות אמל"ח מתקדמות, אך במקביל יפעל להעמיק את שיתופי הפעולה בתחומים חיוניים עבור הממשל. מהווה למעשה תקדים 2803 מהצד האחר, החלטת מועצת הביטחון בה כוח רב- 1967 של בנאום המשבר בעזה, והפעם הראשונה מאז לאומי אמור להתפרס ברצועה. מעבר לכך, ככל שחולף הזמן וחמאס מהדק מחדש את אחיזתו בשטח, גוברים סימני השאלה לגבי היכולת לפרק את חמאס ולסיים באופן מעשי את שלטונו ברצועה. החשש הוא שהכוח הרב-לאומי יהיה נטול שיניים וימנע מחיכוך עם פעילי חמאס, במאפייני התנהלות דומים לכוח יוניפי"ל בלבנון. זאת, לצד הכרסום הצפוי בחופש הפעולה האופרטיבי של צה"ל, בשל החשש מפגיעה בכוחות הזרים שיפעלו ברצועה. בממד הביטחוני, הנכונות האמריקאית להעמיק את שיתופי הפעולה הביטחוניים והצבאיים עם סעודיה, קטר, טורקיה ומדינות נוספת עלולה לאתגר את היתרון האיכותי של צה"ל, ולהוביל לפריצת חסמים. הידוק שיתופי הפעולה הבילטרליים בין מדינות ערב לארצות הברית, עלול אף לפגוע בנכונות מצידן לשלם במטבע הנורמליזציה עם ישראל כדי לקבל תמורות מהממשל. למעשה, כבר עתה ניכר כי ״גזרים״ שבעבר נשמרו לנורמליזציה דוגמת מכירת אמל״ח מתקדם והסכמי הגנה, כבר ניתנים לסעודיה בעבור השקעות הענק בארצות הברית. לסיכום, נראה כי הנשיא טראמפ הצליח בגישתו העסקית-כוחנית לחולל תוך פחות משנה שינויים מהותיים במזרח התיכון, שמייצרים לישראל הזדמנויות מדיניות וביטחוניות רבות, אשר עשויות להוביל לחיזוק עוצמתה האסטרטגית הכוללת. בה בעת, תהליכים אלו מייצרים כאמור גם אתגרים משמעותיים, העלולים להוביל להתנגשות אינטרסים עם הממשל האמריקאי במגוון סוגיות. מכאן עולה הצורך החיוני בגיבוש תפיסה אסטרטגית רחבה, שתיתן מענה להתפתחויות האזוריות, תוך העמקת התיאום ושיתופי הפעולה הרב-ממדיים עם הממשל האמריקאי. )2026 בינואר 4 (נכתב ב-
8 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס תוכנית טראמפ בראיית הרשות הפלסטינית והחמאס התוכנית המקיפה של טראמפ לסיום המלחמה ברצועת עזה (תכנית הנקודות), זכתה להיענות פלסטינית אך לוותה ברגשות של 20 הכנעה והשלמה עם החולשה המחריפה שכפתה המלחמה על שני המחנות הפלסטינים. הרשות הפלסטינית של אבו מאזן, שלא הייתה חלק מהתוכנית, גילתה סימנים מסוימים של קורת רוח מהנחישות שהפגינה ארצות הברית בתוכנית זו, להחלה מיידית של הפסקת אש, להפסקת ההרג של רבים מתושבי הרצועה, לסיום "מלחמת השמד", כלשונה, שמנהלת ישראל נגד תושבי רצועת עזה ולשימת קץ ל"אסון שהמיטה חמאס" על הפלסטינים במלחמה "חסרת האחריות" שפתחה נגד ישראל. חמאס לעומת זאת נאלצה להסכים לתנאים להם סירבה עד לתוכנית זו, משום הלחץ הכבד שהופעל עליה מתוך הרצועה, מצד דמויות רבות המזוהות עמה ומצד מרבית מדינות ערב שרצו לשים קץ למלחמה מדממת זו. יותר משאמרה כן ליוזמה של טראמפ, היא לימדה בתשובתה על המתחים הרבים עמם היא מתמודדת ועל ההסתייגויות הרבות שיש לה מהתוכנית. טראמפ הוא זה שקבע בתגובתו כי תשובת חמאס היא בבחינת הסכמה מלאה לתכניתו. את קביעתו זו חמאס לא העזה להמרות. התנועה הסבירה בדיעבד את הסכמתה לתכנית, בצורך להפסיק את הסבל של תושבי רצועת עזה ואת "מלחמת השמד" שמפעילה ישראל נגדם (נימוק שניתן לפרשו בעיתוי זה, כהודאה בכישלון). וכדי לנפנף בהישג מסוים, טענה חמאס שארצות הברית אילצה את ישראל לקבל את תכתיביה, או בלשון אחרת - ההתנגדות המזויינת בפעולתה גרמה לירידה במעמדה של ישראל בעיני ארצות הברית. אולם כאשר הפכה יוזמת בנובמבר, 17 ב- 2803 טראמפ להחלטה רשמית של מועצת הביטחון מיהרה חמאס לדחות אותה, בעוד הרשות הפלסטינית מיהרה לאמצה. חמאס טענה שאין בהחלטה ערובה להפסקת אש מוחלטת, אין בה לוח זמנים לסיום המלחמה ולא ערבויות שיבטיחו את איחידושה על ידי ישראל. ארצות הברית, טוענים דוברי התנועה, התחייבה שהמלחמה לא תחודש. על יסוד זה, טענו, מילאנו את חלקנו, החזרנו את כל החטופים ועתה נראה שארצות הברית "התהפכה עלינו". כל זאת, בעוד הרשות הפלסטינית ראתה בה החלטה המשתלבת עם המדיניות המובלת על ידה מאז נבחר אבו מאזן לנשיא, הנשענת על האו"ם וההחלטות הבין-לאומיות. ועתה, לאחר שנים רבות, החלטת מועצת הביטחון מקודמת - שלא כצפוי – על ידי ארצות הברית וכוללת אופציה מותנית לכינון מדינה פלסטינית, למורת רוחה של ישראל. זהו סוג של חלון הזדמנויות, שלא היה קיים מזה שנים, אומרים דוברי הרשות. בהתבטאויותיו האחרונות, אבו מאזן מקפיד להדגיש את הורדת אופציית הגירוש מהרצועה (בה תמך הנשיא טראמפ עם כניסתו לתפקיד) מסדר היום של החלטת מועצת הביטחון, כאחד המניעים לקבלתה. גם התמיכה הרבה, המסתמנת בשנה האחרונה בהקמת מדינה פלסטינית מצד מדינות חשובות כמו בריטניה, צרפת, קנדה ואוסטרליה, וכן היוזמה הצרפתית-סעודית שעברה לאחרונה באו"ם, נקשרות לתוכנית טראמפ ומשתלבות עם תקוותיו של אבו מאזן. הפלסטינים: בין תקוות לאכזבות שאלת מפתח היא, * 2803 פרק נוסף בהיסטוריה רווית משברים של הפלסטינים: תוכנית טראמפ והחלטת מועצת הביטחון האם יש בכוחה של תוכנית טראמפ ובאופן בו היא מנסה להביא את המלחמה לסיומה, כדי להכריע את הפילוג והעימות בין הדבר תלוי יותר מכל, ביישום הסעיף הראשון בהסכם, העוסק בפירוז הרצועה, פירוק או מסירת *חמאס לרשות הפלסטינית רוב הציבור הפלסטיני חש תשישות ועייפות מהמשך הפילוג בין שתי התנועות*הנשק של חמאס וסיום שלטונה ברצועת עזה סא"ל (במיל') יוחנן צורף אבו מאזן: "נשק אחד, שלטון אחד, מדינה אחת" כדי לנפנף בהישג מסוים, טענה חמאס שארצות הברית אילצה את ישראל לקבל את תכתיביה יוחנן צורף חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתחום יחסי ישראלפלסטינים
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=