59 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס הכפיפות השונה וההרכב החסר מגבילים את היכולת לקבל בור"ש החלטות ביטחוניות ברמה הלאומית. ההחלטות המשמעותיות מתקבלות ב"ור"ש מורחבת" בראשותו של ראש הממשלה בפועל, רוחו שורה בחדר ומשפיעה על השיח המתנהל בו. היכרות מוקדמת עמו ועם תפיסותיו, תבטיח הלימה טובה יותר בין ההחלטות שיתקבלו לבין תפיסת עולמו הביטחונית וכתוצאה מכך החלטות איכותיות יותר. ההשלכות הרחבות של מבצעי הקהילה מצריכות ממשק הדוק בין ור"ש לבין מל"ל, שאמון על עבודת המטה של הדרג המדיני בנושאים של ביטחון לאומי. ואכן, בהתאם לחוק המל"ל, ראש המטה לביטחון לאומי אמור להיות מוזמן לכל דיוני הוועדה, אלא שהחוק לא מיושם באופן קבוע והממשק בין הוור"ש לבין המל"ל כמעט ולא מתקיים. ור"ש ומסגרות מקבילות הרכב הוור"ש אינו מאוזן מעצם ההבדל בין מעמד ראשי המוסד והשב"כ, לבין ראש אמ"ן. הראשונים הם ראשי ארגונים והמקביל הצה"לי שלהם הוא הרמטכ"ל. הם בעלי סמכות החלטה מלאה על הארגון בראשו הם עומדים ועצמאותם רבה. זאת, בעוד ראש אמ"ן פחות עצמאי מהם, שכן כפוף לרמטכ"ל ולשר הביטחון, וסמכויות הפעלת הכוח שלו מצומצמות משלהם, ותלויות באגפים אחרים בצה"ל כמו חיל האוויר. אמ"ן מאידך גדול יותר ותחומי האחריות שלו רחבים יותר. הכפיפות השונה וההרכב החסר מגבילים את היכולת לקבל בור"ש החלטות ביטחוניות ברמה הלאומית. ההחלטות המשמעותיות מתקבלות ב"ור"ש מורחבת" בראשותו של ראש הממשלה, בו משתתפים, לצד ראשי הארגונים, גם שר הביטחון והרמטכ"ל. הרכב "ור"ש מורחבת" ובכירותו, מאפשרים לקיים בו הערכת מצב ולגזור ממנה החלטות בכל תחומי הפעלת הכוח. כך העיד תמיר פרדו, ראש המוסד בעבר, שהוור"ש המצומצם הלך ודעך בתקופתו משום שההחלטות החשובות התקבלו ב"ור"ש המורחבת". כך גם העידו ראשי המוסד בעבר, נחום אדמוני ודני יתום. זאת ועוד, החלטות שיש בהן השלכות בתחומים שמעבר לגבולות הקהילה מתקבלות בפורומים אחרים, בהשתתפות נציגי גופים שאינם מיוצגים בור"ש, כמו משרד החוץ, משטרת ישראל ואגפים נוספים בצה"ל. ככל שהממשק המקצועי בין גופי הקהילה התרחב, נבנו מסגרות נוספות לתיאום ואלו מאפשרות קבלת החלטות בזמן אמת. הדבר נכון גם לראשי הארגונים שמעדיפים לעיתים לקבל החלטות בפגישות העבודה העיתיות שיש להם עם רה"מ, בלא להידרש להיוועצות עם עמיתיהם. כך קרה שתכולות הוור"ש הצטמצמו עם השנים לדיון בתחום המבצעי-סיכולי בלבד וגם אז כשלב מקדים לקראת דיון בור"ש המורחב. הוור"ש התחילה כחלק מניסיון למסד מנגנון על-קהילתי לסיכום, מסודר ושיטתי. הניסיון נתקל בכוחות חזקים ומשפיעים שהתנגדו מימין, האלוף שלמה גזית, ראש אמ"ן, במרכז ראש המוסד, יצחק-חקה חופי, וראש השב"כ אברהם אחיטוב. ההרכב האחרון של ראשי ור"ש שהסתדרו ביניהם היטב? למיסוד והעדיפו מבנה רופף ומבוזר שהקנה להם עצמאות רבה ויכולת ושליטה בקווים קצרים יותר. העובדה שהוור"ש שרדה במשך השנים מבטאת את הצורך שהיה בה לתיאום בין הארגונים ובינם לבין הדרג המדיני. אלא שהמציאות השתנתה ופונקציית התיאום מקבלת מענה בדרכים שונות ומגוונות, שלא היו קיימות בעת הקמתה. למרות זאת, הוור"ש לא הותאמה לשינויים שחלו בסביבת הקהילה ולכן איבדה חלק ניכר מהרלוונטיות ומיכולת ההשפעה שלה. תחומי העיסוק בה הצטמצמו לעיסוק בנושאים מבצעיים טקטיים בהם קל יחסית להגיע להסכמות והיא לא עומדת בייעודה בכל הקשור לטיפול בסוגיות עומק עקרוניות, או לפתרון מחלוקות בין ארגוניות. במבט רחב יותר, הוור"ש מהווה ביטוי לתרבות האסטרטגית של קהילת המודיעין ולתופעות רוחב שהן חלק מהתרבות הזו – העדפה של אלתור על פני מיסוד, הסכמות נקודתיות על פני פתרון מבני ושיטתי, הסדרות על פני רפורמה תשתיתית ויסודית. כל זה תוך עקיפת בעיות היסוד והתבססות על יחסים בין אישיים ועל קשרים בלתי פורמליים. קהילת המודיעין הישראלית נמצאת בעיצומו של תהליך של באוקטובר. תהליך זה יכול 7 תחקיר וחשבון נפש לאחר כישלון הוצריך להוביל גם לרפורמה מקיפה בקהילת המודיעין כולה. חלק משמעותי ברפורמה שכזו יצטרך לעסוק בקומת הניהוג של הקהילה ובתוכה ור"ש**. במסגרת זו יש טעם לבחון מה היה חלקה של ור"ש בתהליכים שהובילו לכשל ואילו פתרונות מבניים ותהליכיים יתאימו באופן המדויק ביותר לאתגרים העתידיים של הקהילה כולה. *מאמר זה נסמך בין היתר על ראיונות עם אהרון זאבי ראש אמ"ן לשעבר ותמיר פרדו ראש המוסד לשעבר; אתרי האינטרנט של המל"ל ומבקר המדינה; מאמרים וספרים שעוסקים בקהילת המודיעין; ; וגיליונות מבט מל"מ. 2004 מסמך ה"מגנא-כרטה" הקהילתי משנת **ראו גם מאמרם של מתי נור סלע ויוסי בן ארי: השלכות שבעה ,2024 , מאי 97 באוקטובר על מודל צמרת הקהילה (מבט מל"מ .)41 עמ'
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=