מבט מל"מ - גיליון 102 - מרס 2026

32 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס במהלך המלחמה שפרצה אחרי טבח השבעה באוקטובר התרחשו מפנים ותהפוכות רבים. יחד עם זאת, אחד הדברים שבהם ישראל הייתה עקבית במדיניותה היה הניסיון לדחוק את טורקיה מלמלא תפקיד מרכזי בסיוע ההומניטרי לרצועה ובמאמצי התיווך אל מול הנקודות של 20 חמאס. מצב זה השתנה בהגעה להסכם על תוכנית הנשיא דונלד טראמפ באוקטובר, כאשר לטורקיה, לצד קטר, היה תפקיד חשוב בשכנוע חמאס לקבל את התוכנית. מאז גם נראה שטורקיה נתפסת כאחת המתווכות המרכזיות וככזו שיש לה כלים וניסיון להביא למימוש תוכנית זו. מציאות זו יוצרת אתגר עבור ישראל לאור העמדה הניצית של טורקיה כלפי ישראל והעובדה שאנקרה חותרת להשאיר את חמאס כגורם בעל השפעה בעזה. לצד זאת, יש לראות את המדיניות הטורקית כלפי עזה כחלק מההקשר הכללי יותר של הפעילות של טורקיה במזרח התיכון, וכן את המתיחות ביחסי ישראל טורקיה על רקע הסוגיה הפלסטינית כנושא אחד מבין נושאים אחרים המביאים למשבר ביחסים בין המדינות. הנקודות 20 לאחר ההגעה להסכם על תוכנית של טראמפ, מקבלי החלטות אמריקאים, כולל הנשיא טראמפ עצמו, הודו לטורקיה ולנשיא שלה, רג'פ טאיפ ארדואן. לאור העובדה שמגעים קודמים להביא לסיום המלחמה נכשלו, נראה שהוספת טורקיה כגורם מתווך הייתה אחד הגורמים אשר תרמו להגעה להפסקת האש ולהחזרת החטופים החיים באוקטובר. הדבר מחזק את עמדתו החיובית מלכתחילה של טראמפ כלפי ארדואן, עמדה שבאה לידי ביטוי כבר בכהונתו הקודמת של טראמפ, אך ביתר שאת בכהונה העכשווית שלו. קיימת עם זאת סתירה מסוימת ביחס להצגה זו: מצד אחד, טוענים הטורקים כי יש להם קשרים רק עם הזרוע המדינית של חמאס ושיש להם תפקיד ממתן ביחס לחמאס. מצד שני, נטען שאנקרה הצליחה להביא את חמאס לאשר את ההסכם בזכות ההשפעה שלה עליו, אך אז עולה הסברה שהדבר נובע לא רק מקשריה עם הזרוע המדינית אלא גם מכך שיש לה יכולת להשפיע על יכולותיו החומריות-צבאיות של הארגון. , משזכה 2006 היחס החם של טורקיה לחמאס קיים לפחות מאז ברוב המושבים בבחירות למועצה הפלסטינית המחוקקת; ולאחר . מנהיגי חמאס מתקבלים באנקרה 2007 ההשתלטות שלו על עזה בבכבוד השמור לנציגי מדינות ונפגשים עם גורמים בכירים. בנוסף, גורמי חמאס נמצאים בטורקיה (חלקם בהסכמה של ישראל ); חלקם מקבלים 2011 בעקבות גירושם במסגרת עסקת שליט מאזרחות טורקית ודרכון; ומתאפשרות להם פעילויות כגון הלבנת כספים וביצוע מבצעי סייבר משטחה של טורקיה. פעמים רבות לאחר מעצרים ופיגועים בישראל וביהודה ושומרון, מתגלה בחקירה שהייתה הכוונה של פעילי החמאס משטח טורקיה. בתקופות של נורמליזציה בין ישראל וטורקיה, אנקרה הייתה יותר קשובה לדרישות הישראליות להגביל את פעילות חמאס משטחה, אך היא הדגישה שעדיף שנציגי חמאס יהיו בהשפעתה מאשר בהשפעת איראן. ההתנגדות לישראל בטורקיה חוצת מגזרים ומפלגות פוליטיות. למעשה, ארדואן זוכה לביקורת שהוא אינו מגלה עמדה נוקשה דיה נגד ישראל. הדבר ניכר כאשר נמשך הסחר עם ישראל למרות המלחמה, מה שזכה לביקורת במהלך הקמפיינים בבחירות .2024 המקומיות בטורקיה במרץ מיד לאחר מכן החלו מגבלות על . באופן כללי, 2024 הסחר עם ישראל ואמברגו מלא הוכרז במאי קיימת סימפטיה אצל הציבור הטורקי לפלסטינים, לא כל שכן בזמן משבר חריף. מעבר לכך, גורמים אסלאמיסטיים בטורקיה מתנגדים לישראל בגלל האלמנט הדתי. גורמי שמאל בטורקיה פועלים באופן דומה לגורמי שמאל באירופה ובארצות הברית בביקורתם על ישראל. בין היתר ניתן היה לראות בטורקיה הפגנות ענק בעד הפלסטינים, הפגנות נגד שגרירות ישראל באנקרה והקונסוליה הישראלית באיסטנבול, פעילות נגד תאגידים בין-לאומיים הנתפסים כתומכים בישראל, ההשפעה של טורקיה בעזה ומעבר לה טורקיה נתפסת כאחת המתווכות המרכזיות *לטורקיה, לצד קטר, היה תפקיד חשוב בשכנוע חמאס לקבל את תוכנית טראמפ מציאות זו יוצרת אתגר עבור ישראל לאור העמדה הניצית של טורקיה *וככזו שיש לה כלים וניסיון להביא למימוש תוכנית זו כלפי ישראל והעובדה שאנקרה חותרת להשאיר את חמאס כגורם בעל השפעה בעזה ד"ר גליה לינדנשטראוס הנשיא ארדואן. ישראל חוששת מהשפעה גוברת של טורקיה על הנעשה ברצועת עזה לעמדה הטורקית תהיה אחיזה וקשב בייחוד בארצות הברית, והדבר יקשה על יכולת התמרון המדינית ישראלית גליה לינדנשטראוס חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ), אוניברסיטת INSS( תל אביב, מתמחה בנושא מדיניות החוץ העכשווית של טורקיה

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=