18 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס הצבאי: מפקד סנטקו"ם הגיע לסדרת פגישות עם ההנהגה הקטרית בדוחא, ויחד עם הרמטכ"ל המקומי חנך פיקוד אווירי משותף לשני הצבאות, הראשון מסוגו במזרח התיכון. ניכר כי המטרה הייתה לענות לחששות קטר, כיוון שלתפיסתם, המידע לגבי ההתקפה הישראלית היה בידי וושינגטון, אך הם לא שותפו בו. אך, כלל מהלכים אלו גם היו בעוכרי קטר. קובעי המדיניות הקטריים היו רגילים החל משנות התשעים ל"שקט תעשייתי" מבחינת העיסוק האמריקאי בהם, הן במערכת הפוליטית והן בחברה האזרחית. והנה, באוקטובר הופיעו קולות שביקרו את ההשפעה הקטרית 7 החל מההמוגזמת, על רקע הקשר בין קטר לחמאס. הצעת חוק בבית הנבחרים לביטול הגדרת קטר כבעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו A&M אומנם לא צלחה, אבל ההודעה של אוניברסיטת טקסס לסגור את השלוחה שלה בדוחה הביאה לתרעומת קטרית גדולה. הייתה זו עדות להשפעה ברמה האזרחית. דוגמה בולטת נוספת הייתה בביקורת הפומבית החריפה שהשמיעו העיתונאית המקורבת לטראמפ, לאורה לומר, כמו גם איש התקשורת מרק לווין, שמונה על ידי טראמפ למועצה המייעצת לביטחון המולדת. מגמה זו קיבלה משנה תוקף לאחר הצעדים של טראמפ לטובת קטר, משתומכים רבים של טראמפ התנגדו לרעיון להילחם למען קטר כפי שהשתמע מהצו של הנשיא. מנגד, לחץ קטרי התבטא בגינויים כלפי ה"ניו יורק טיימס", כאשר זה פרסם מידע בדבר המימון הקטרי את משפחת סטיב ווויטקוף, ממונה טראמפ למשא ומתן. כאשר התייחס חבר הקונגרס הרפובליקני רנדי פיין לדבריה של לאורה לומר, ואמר כי קטר מממנת אי-שקט בארצות הברית ומהווה איום באמצעות אימוני טייסי קרב בארה"ב, הוא זכה לתגובה חריפה מצד שגרירות קטר בוושינגטון. ההשפעה השלילית על קטר ניכרה גם כאשר לומר תקפה את המדיניות הפרוקטרית של ד"ר סבסטיאן גורקה, סגן העוזר לנשיא לענייני טרור: זה נדרש להגיב בציוץ בו השווה את הקשר עם קטר לכורח, בדומה לתקשורת עם הטליבאן. עניין זה המחיש את הפגיעה בקטר בדיון הפומבי אודותיה, מה שהחריף בעקבות השלכות המתקפה בדוחא. הזירה הישראלית כחלק מריצוי קטר, הכריח טראמפ את נתניהו להתנצל בשיחת טלפון עם ראש ממשלת קטר, כאשר בחדר הסגלגל נכח נציג השלטון הקטרי עלי א-ת'ואדי. בכל זאת, נתניהו הכניס לתוך ההתנצלות ביקורת על התמיכה באחים המוסלמים; האופן שבו ישראל מוצגת ב"אל-ג'זירה"; והתמיכה בעמדות אנטי-ישראליות בקמפוסים. אך הייתה זאת דוגמה לחוסר העקיבות הישראלי והגישה הכפולה ביחס אויב, ופעם שותפה באזור, שחקנית מאוד לקטר - פעם היא מדינת מרכזית בסוגיות ה"בוערות" שעל הפרק, ובעיקר – המו"מ לשחרור החטופים הישראלים. קטר כבר אינה שחקן המצוי מאחורי הקלעים. בניגוד למצב לפני המלחמה, שהידע הציבורי על קטר היה מינימלי (למעט כל שהתרחש ), דעת הקהל הישראלית, 2022 סביב המונדיאל שם, בסוף שנת משמאל ומימין, רואה כיום בקטר גורם עוין. פרשת "קטרגייט" והחשדות הנלווים אליה רק הגבירו גישה זו. גם מכוני מחקר ואישי ציבור ישראליים שראו בקטר גורם פרגמטי שיש לשתף איתו פעולה, פיתחו עמדות שליליות כלפיה, בשל ההקשרים הפוליטיים בישראל. זו הייתה דוגמה נוספת, אם כן, לכך שקטר הגיעה לקדמת הבמה אך הפרסום היה גם בעוכריה. הזירה הפלסטינית לאורך כל המלחמה תנועת החמאס זכתה לא רק לגב כלכלי מקטר, אלא גם לסיוע דיפלומטי ותקשורתי. אך דוחא, שהייתה מזוהה עם שלטון חמאס, הציגה עצמה כמי שלוחצת על התנועה ואינה תומכת בה. לכאורה, שינוי גישה זו הופיע בחתימת קטר באו"ם על התוכנית הצרפתית-סעודית, שכללה תמיכה בפירוק חמאס מנשקו (בפועל, הייתה זו חתימה רק בקונטקסט של סיום המלחמה כפי שהצהיר הנוסח). קטר הבטיחה במהלך המלחמה מספר הבטחות, דוגמת רמיזה על סגירת משרדי חמאס בדוחא בסוף המלחמה. רוח השינוי לכאורה ברגע התקיפה. משמאל: שר הביטחון כ"ץ, המזכיר הצבאי, אלוף רומן גופמן, ראש הממשלה נתניהו וראש הסגל צחי ברוורמן (צילום: לע"מ) באוקטובר הופיעו 7 החל מהקולות בארצות הברית שביקרו את ההשפעה הקטרית המוגזמת, על רקע הקשר בין קטר לחמאס
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=