55 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס למדינת ישראל לא הייתה תפיסת מערכה סדורה וכוללת למלחמה במימון טרור בפרט, וללוחמה כלכלית בכלל. השימוש בכלי הכלכלי היה של ברירת מחדל מלחמות מנוהלות על ידי אנשי צבא ואנשי צבא מתמחים בהפעלת כלי נשק. עולם הלוחמה הכלכלית מהווה פרדיגמה שונה לחלוטין ומשפטיים. העלויות הכלכליות של מלחמה קונבנציונלית הן עצומות, ומהוות נטל עצום על התקציב של מדינות כדוגמת ארצות הברית, או ישראל. שלא לדבר על אובדן כבד של חיי אדם, עלויות בנייה מחדש של הנזקים וההרס שיצרה המלחמה למבנים, תשתיות ועוד. נטל כלכלי זה משפיע באופן ניכר על חלוקת המשאבים. כמובן שבמלחמת איןברירה אין לשיקול זה משקל רב, אך במלחמות של העידן המודרני יש להתחשב מאוד במרכיב זה. ברור כיום למקבלי ההחלטות שבעידן המודרני הכלכלה והכסף מניעים את כל המערכות, והן גם עומדות בבסיס ההשפעה על מקבלי ההחלטות בצד השני של המתרס. נקודה זו הופכת להיות מאוד משמעותית דווקא במלחמות הא-סימטריות. הכסף הוא הבסיס הקיומי של ארגוני טרור. מצד אחד הוא הדבר החשוב ביותר לגיוס ההמונים לשורותיהם ומהווה את זכות הקיום שלהם, ומצד שני, בלעדיו לא ניתן לממש את הפעילות החבלנית והמהפכנית שלהם. פגיעה אקוטית במערך הכלכלי תביא להשפעה מהותית מאוד על קבלת החלטות ויש בה כדי להחליש מאוד את תפקוד הארגון. אם אכן הכסף הוא המרכיב החשוב ביותר בעידן המודרני, וברור למקבלי החלטות שניתוק צינור החמצן הוא קריטי בניהול סכסוכים, מדוע אנו לא עדים לשימוש אולטימטיבי בכלי הלוחמה הכלכלית? התשובה לכך מורכבת ממספר סיבות: הראשונה, מלחמות מנוהלות על ידי אנשי צבא ואנשי צבא מתמחים בהפעלת כלי נשק. עולם הלוחמה הכלכלית מהווה פרדיגמה שונה לחלוטין. השנייה, החשש של מדינות, ובעיקר האמריקאים, מכניסה לעולמות הצופנים בחובם הסתכנות ב"חרב פיפיות". שלישית, חשש גדול שלוחמה כלכלית "מקסימלית" הופכת את הלוחמה הקונבנציונלית בפועל לבלתי נמנעת. יש להציב קונספט חדש לחלוטין לניהול מלחמות בעידן המודרני, ששם במרכז המערכה העתידית את הלוחמה הכלכלית, כשלצידה עולם הסייבר, התודעה, והלוחמה המשפטית. להערכתי, צריכה לקום זרוע חדשה, אם במסגרת צה"ל או במסגרת המוסד, שתוכל להפעיל את כל הכלים הקיימים במדינת ישראל לטובת המערכה הכלכלית. מתחום הפיתוח של כלים טכנולוגיים, ועד לשימוש בכלים פיננסים אחרים, כלים משפטיים, כלי לוחמת תודעה, ובניית בנק מטרות לפגיעה חשאית או קונבנציונלית. בגוף זה צריכים להיות טובי המוחות במדינת ישראל ומעורבותם של גופים ממשלתיים להם יכולת לתרום מניסיונם וכוחם למערכה הכלכלית. גוף זה יהיה רשאי לפעול מול כל גורם בעולם שיש בו כדי לסייע למערכה הכלכלית ויהיה חייב בשלב ראשון לפתח דוקטרינת לחימה כלכלית נרחבת עבור מדינת ישראל. המלחמה הכלכלית המשולבת יכולה להוות פתרון אלטרנטיבי ולתת מענה לשורה של סוגיות ודילמות בניהול סכסוכים ומשברים. סוג כזה של מלחמה מאפשר למקבלי ההחלטות מרחב גדול הרבה יותר של החלטה עד לכדי הכרעת האויב, וכל זה תוך מענה לבעיות הכלכליות, לבעיות החברתיות ולסוגיות של המשפט הבין-לאומי. אין זה אומר שהגענו לימות המשיח ובטח שלא לפירוק הצבא. צה"ל עדיין יצטרך להיות במלוא כוחו למערכות הגנה ולמלחמה, אבל לדרג מקבלי ההחלטות יהיו פתרונות רחבים הרבה יותר, כולל היכולת של אלטרנטיבה לכלי הקונבנציונלי. הכסף הוא הבסיס הקיומי של ארגוני הטרור. פגיעה אקוטית במערך הכלכלי, יש בה כדי להחליש מאוד את תפקוד הארגון. (אתר צה"ל)
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=