22 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס על חידוש תנועת האנשים והסחורות לרצועת עזה וממנה. בה בעת, לשותפות הביטחונית בין מצרים לישראל צריכות להתלוות הסכמות מדיניות. בניגוד למדיניות הישראלית בעשור האחרון שנטתה להחליש את הרשות הפלסטינית, מצרים רואה בה את הגוף הלגיטימי היחיד המוסמך לשלוט בגדה ובעזה. בעיניים מצריות, כל פתרון אחר – בין אם כיבוש ישראלי, כאוס, שלטון חמולות, או המשך שלטון חמאס – הוא מתכון לחוסר יציבות שיזלוג בסופו של דבר גם לשטחה, יסכן את ביטחונה הלאומי וירחיק הסדר צודק וקבוע של הבעיה הפלסטינית. לפיכך, קהיר פועלת באינטנסיביות בזירה הפנים-פלסטינית לקידום פיוס בין פת"ח לחמאס, כאשר הצעד הראשון הוא הסכמה על הקמת "ממשלת טכנוקרטים". ממשלה כזו, שתורכב מאישים א-פוליטיים המקובלים על הפלגים הפלסטיניים ועל ישראל, תוכל לזכות בהכרה בין-לאומית ולנהל את תהליכי השיקום ואת התקציבים האדירים שיידרשו לשם ביצועם. עם זאת, מצרים אינה עיוורת לחולשותיה של הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית. התוכנית המצרית כוללת דרישה לרפורמות עמוקות ומבניות בדרך ל"רשות פלסטינית מתוקנת". רכיבי הרפורמה כוללים בין היתר עריכת בחירות כלליות לפרלמנט ולנשיאות הפלסטיניים בתוך כשנה, שיפור השקיפות, מאבק בשחיתות והסרת תכנים מזיקים ממערכות החינוך. בניית עזה מחדש: שיקום בשלושה שלבים מבקשת 2025 תוכנית השיקום המקיפה שהציגה מצרים במרץ להפוך את החורבן חסר התקדים ברצועת עזה להזדמנות לבנייה מחדש באופן מודרני ובר-קיימא. מעבר ליעד ההומניטרי, התוכנית נועדה לייצר מציאות יציבה שתחזק את השלטון החלופי לחמאס ותשרת בכך את האינטרס המשותף של ישראל ומצרים. התוכנית נחלקת לשלושה שלבים שאמורים להתבצע על פני חמש שנים: השלב הראשון - חירום חודשים). 6 והתייצבות (יימשך שלב זה מיועד למתן מענה הומניטרי מיידי. יעדיו המרכזיים אלף יחידות 200 כוללים הקמת דיור זמניות באתרי מחסה מוסדרים שיספקו קורת גג למאות אלפי העקורים; פינוי מיליוני טונות של הריסות ופסולת בניין; ופירוק ונטרול נפלים ומטענים שלא התפוצצו. בשלב זה, ציר צלאח א-דין יוכשר מחדש כעורק חיים לוגיסטי לתנועת משאיות סיוע וציוד הנדסי כבד. השלב השני - שיקום התשתיות (יימשך שנתיים). זהו שלב הביניים, שבו המיקוד עובר מפתרונות זמניים לפתרונות ארוכי טווח. היעד מיליון תושבים, משימה הדורשת תכנון 1.6- הוא הקמת מגורי קבע ל עירוני מחודש. במקביל, יושקע מאמץ בהכשרת אדמות חקלאיות שנפגעו במלחמה ובשיקום יסודי של תשתיות המים, הביוב, החשמל והתקשורת. השלב השלישי - פיתוח והשלמת השיקום (שנתיים וחצי). השלב הסופי בתוכנית נועד לסיים את פיתוח המרקם העירוני והאזרחי. הוא כולל בנייה של מוסדות ציבור, בתי ספר, מרפאות ומבני ממשל, אלף יחידות דיור קבועות. 200 לצד הוספת עוד כבתוכנית המצרית מוצע פתרון יצירתי לשתי בעיות יסוד: הצפיפות וכמויות פסולת הבניין האדירות ברצועה. ההצעה כוללת שימוש בכ- מיליון טון של הריסות מבנים, בשילוב חול שיובא מסיני, לצורך 50 קמ"ר 14 ייבוש שטחי ים. היעד הוא הרחבת שטח רצועת עזה בכמערבה לים התיכון. רעיון זה, המהדהד את יוזמת "האי המלאכותי" שנידונה בישראל בעבר, יכול לייצר עתודות קרקע חדשות ולהפוך מפגע סביבתי למשאב נדל"ני, אך יש ספקות לגבי ישימותו והשלכותיו הסביבתיות. בנוסף, מצרים מציעה את עצמה כשער הכלכלי-אזרחי של עזה לעולם החיצון. חלק מתשתיות האנרגיה והתחבורה שמצרים פיתחה בסיני בשנים האחרונות יכולות לשרת את הרצועה בכפוף להתאמות הנדרשות. כך למשל, מצרים עשויה לספק לעזה מים וחשמל ממתקני התפלה ומתחנות כוח בסיני ולשמש צינור לייצוא ולייבוא סחורות דרך נמלי הים והתעופה המחודשים באל-עריש. נדבך כלכלי נוסף הוא הקמת אזורי תעשייה ומסחר בגבול עזה-סיני. מהלך כזה יכול לייצר אלפי מקומות תעסוקה לפלסטינים, להפחית את התלות הכלכלית של עזה בישראל ולחזק את האינטרס של כל הצדדים בשמירה על השקט והביטחון. אזורי התעשייה אף עשויים ) המשולש בין ישראל, מצרים QIZ להשתלב בהסכם הקוויז ( וארה"ב, המעניק פטור ממכס בייצוא לשוק האמריקאי. התוכנית המצרית אינה מזניחה את הממד האידיאולוגי. ההבנה בקהיר היא שחמאס אינה רק כוח צבאי אלא תנועה דתית רדיקלית שהחלשתה מחייבת מערכה על התודעה. למצרים ניסיון רב שנים, לעיתים עקוב מדם, במאבק בתנועות אסלאמיסטיות, בראשן "האחים המוסלמים" – תנועת האם של חמאס. אפשר שגם בהיבט מצרים מבינה שהמציאות 7 הביטחונית שקדמה לבאוקטובר לא תוכל לשוב ומכירה בצורך הישראלי באטימת הגבול להברחות בתוכנית המצרית מוצע פתרון יצירתי לשתי בעיות יסוד: הצפיפות וכמויות פסולת הבניין האדירות ברצועה. ההצעה כוללת שימוש מיליון טון של הריסות 50 בכמבנים, בשילוב חול שיובא מסיני, לצורך ייבוש שטחי ים CC BY 2.0 Ninian Reid פגישת טראמפ וא-סיסי בערב הסעודית. צילום מתוך פליקר.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=