36 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס על מועד, שסימניה פוליטיים, שינויים בהצטיידות ותהליכים ובצבאות שאפשר במדינות לייחסם למגמת מלחמה. על הכנות "התרעה קונקרטית מבצעיות ותנועות כוחות לחזית, והתרעה מיידית על תזוזות כוחות אויב המושגת באמצעות מכ"ם והאזנה לכוחות אוויר יריבים. זו התרעה מאוחרת מאוד שאינה מאפשרת יותר מהתגוננות מיידית ולכן ערכה נמוך ולא מאפשרת גיוס מילואים בזמן". הרכבי סבר שאמ"ן יכול לעמוד בהתרעה הראשונה והרבה פחות . כלומר, אם אין פוטנציאל בשנייה צבאי זמין המאפשר הגנה על כל ,1967 הנכסים של ישראל שהושגו בההתרעה המודיעינית תהיה לקו המגננה האחרון של ישראל מול האפשרות למתקפת פתע. אחריה, אין גורם כוח אחר שיוכל לעשות 1973 זאת, כמו שנוכחנו לדעת ב- .)2023 (וגם ב- , המטכ"ל וגם הממשלה נדרשו לאפשרות 1973 החל מפברואר מלחמה יזומה על ידי מצרים. עלתה האפשרות להחזיק עוד שתי אוגדות מילואים בסיני ואחת מתוגברת ברמת הגולן. השאלות שעלו: לכמה זמן? ואם המצרים ידחו את המתקפה למועד אחר, כמה זמן יימשך הגיוס? המענה שניתן – המודיעין יתריע, כפי שאמר לי אישית הרמטכ"ל אלעזר: "שבוע, לפחות ארבעה ימים מראש, נגייס ונערך ל'סלע'". ל"מודיעין המתריע למלחמה" בעוד מועד, נוסף עוד נדבך – חיל האוויר. ) אמר 1973 בהצגת תוכניות אופרטיביות בפני ראש הממשלה (יולי הרמטכ"ל: "אני רוצה להקדים ולומר, שבכל מקרה אנחנו רואים את חיל האוויר כגורם ראשון גם בהגנה וגם במתקפה. או, במלים אחרות, אם נכנסים למלחמה, זה הזמן שחיל האוויר צריך לשלם את הדיוודנדות ואת העובדה שמושקעים בו האמצעים הגדולים, זה מתקציב הביטחון. הם במצב 50% למעלה מהזה משלמים, כלומר, העובדה שיחסי הכוחות היבשתיים הם כפי שהראיתי, והעובדה שאנחנו מעזים לא לגייס מילואים מוקדמים, נובעת מזה שאנחנו מאמינים ביכולתו של חיל האוויר לעצור בלימה (הכוונה, כנראה – לעצור צליחה) אם תהיה מתקפה באחת משתי החזיתות". תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בדברי האלוף מרדכי (מוטי) הוד, שהיה מפקד חיל האוויר . בדיון הערכת מצב שנערך 1973 במאי 15 עד ה- באפריל, נוכח הידיעה על כוונת מצרים 19 בלפתוח במלחמה, שאל הרמטכ"ל אילו צעדי כוננות לנקוט כדי להרתיע את האויב מלפתוח ארגון צבאי הרוצה להימנע מקיפאון מחשבתי ותפעולי, חייב גוף מאתגר חיצוני שיבחן את חשיבתו ותפעולו האלוף הוד השיב כי התשובה הטובה ביותר היא "לנצל במלחמה. את היכולת הטמונה בחיל האוויר, (ה)יכול להגדיל כוננות לכל מצב. בכך יש הרתעה ככל שנרצה" אמר, ויתרה מזו: "בכך אפשר לחפות 24 כמטרייה על מחסור בטנקים בסיני... חיל האוויר יכול להתעסק שעות עם כל ראש חוף שיחצה וכל ההכנות שלנו לא יעלו 36 ואפילו כסף" (בניגוד לגיוס מילואים שכן יעלה כסף. מטכ"ל, דיון הערכת .)1973 באפריל 19 מצב מצרים, בשתי מלחמות חיל האוויר לא נתן מענה כל שהוא למתקפת פתע. שתי הדוגמאות הללו, מתוך עשרות, לא מעידות רק על הערכות על ההבנה הבסיסית השגויה, שאין אסטרטגיות שגויות, אלא גם לישראל פוטנציאל ביטחוני-צבאי להתמודד עם האיום. זאת, בניגוד למה שנשמע מעת לעת מצה"ל וממשלות ישראל, כי אנו 50 שנים, ולא 52 לא היינו מוכנים לכך לפני "מוכנים לכל אפשרות". שנים לאחר מכן. להלן רשימה קצרה של חוסר הצלחה, אשר להערכתי מקורה במחסור מתמיד במשאבים מכל הסוגים: לא הצלחנו לקיים משטר ביטחון סביר באיו"ש, למרות "חומת מגן", גירוש ערפאת, וכל שאר המערכות והמבצעים שניהלנו שם. בנינו גדר הפרדה על "הקו הירוק" ומסביב לירושלים, אך היא חדירה כל הזמן. הנגב הפך בחלקו לאוטונומיה בדווית עוינת, כשלמדינת ישראל אין שליטה שם. מגבולותינו עם מצרים וירדן זורם נשק לישראל ולגדה המערבית. בנינו מכשול עתיר משאבים סביב רצועת עזה – הוא נפרץ תוך פחות משעה אחת. חזבאללה לא פלש בשבעה באוקטובר. אבל נודה על האמת, לא היה בצפון כוח צבאי ממשי להתמודד "עם כל האפשרויות", ואם חלילה זה היה קורה, לא ברור איזה מענה של ממש היה ניתן לכך. מדינת ישראל לא מסוגלת להגן על דהיינו, עצמה באורח סביר ומתמיד, כי אין לה את מפקד חיל האוויר, אלוף מוטי הוד. "בשתי , חיל האוויר לא נתן 2023 ו- 1973 המלחמות, מענה כל שהוא למתקפת פתע" בט"ש ביהודה ושומרון. "איננו מסוגלים להגן אל מדינת ישראל, משום שאין לנו את הפוטנציאל ההולם הנדרש לכך". (צילום: דובר צה"ל)
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=