37 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס הכישלון הגדול של המודיעין – שלא הצליח, אולי לא ניסה, להבהיר לממשלות שאל-לו להיות קו ההגנה האחרון לא כל השנים הללו שנים. 50 הפוטנציאל המתאים לכך! וזה נמשך נתניהו היה ראש הממשלה. אני לא מציע פתרון, משום שקודם לכל פתרון, חובה להכיר בבעיה ואין אנו מכירים בה. לכן, עוד נופתע, נחליף את ראשי הצבא ומערכת הביטחון, אך דבר לא ישתנה. חוזר ואומר: העיסוק בכישלון המודיעין ומושג ה"התרעה", הנמשך שנים, וסביר שעוד יימשך, מאפיל על ההבנה 50 מזה למעלה מההכרחית שאיננו מסוגלים להגן על מדינת ישראל, משום שאין לנו ועד 1967 את הפוטנציאל ההולם הנדרש לכך. פשוט אין, כבר מאז היום. לכישלון התרעה למלחמה המיוחס לארגוני המודיעין ראוי להוסיף הערות אחדות: מה היה הכישלון המתמשך של ארגוני המודיעין הישראליים, בראש ובראשונה של אגף המודיעין במטכ"ל? הכישלון הגדול של המודיעין – שלא הצליח, אולי לא ניסה, להבהיר לממשלות שאל-לו להיות קו ההגנה האחרון. ראשי ארגוני המודיעין לא נאבקו במטה הכללי ולא בממשלה, כדי להסביר ולשכנע שה"התרעה המודיעינית למלחמה" אל-לה להיות קו המגננה האחרון, שעה שמאחוריו אין כוח פיזי צבאי הולם. כישלון מודיעיני נוסף הוא ויתור על חקיקה המחייבת את הממשלה והעומד בראשה ואת שר הביטחון למפגשים עיתיים עם נציגי המודיעין "ממודיעין לשם התרעה, למודיעין 2017 המוסמכים (ראו מאמרי מלשם הבנה"). העיסוק בכישלון המודיעין ומושג ה"התרעה" מאפיל על ההבנה ההכרחית שאיננו מסוגלים להגן על מדינת ישראל, משום שאין לנו את הפוטנציאל ההולם הנדרש 1967 לכך. פשוט אין, כבר מאז ועד היום איך להתגונן מפני תפיסת מציאות מוטה באגף המודיעין וארגוני מודיעין ממלכתיים? זו שאלה מטרידה מזה עשרות שנים. אנו מכירים את הקמת מחלקת הבקרה ומכניזם ה"איפכא מסתברא" בתוכה, כמענה והייתי עֵד 1976 אפשרי לקיבעון מחקרי באמ"ן. כן, זו הוקמה במקורב באותו הזמן. היה לי ספק גדול בתועלת הצפויה מהמחלקה הזו, מהסיבות הבאות: המחלקה הייתה חלק ממחלקת/חטיבת המחקר. חברי המחלקה באו ממחלקת המחקר, וניסיונם המקצועי היה מחקר מודיעין. תפקידם היה, וזה היה לב העניין, לנסות להעריך באופן שונה את מסמכי המודיעין הקונספטואליים, אך קידומם היה בידי ראש אמ"ן וראש חטיבת המחקר. זה יצר מתח פנימי, ולא היה סיכוי סביר להצלחת הסידור הזה. כל ארגון צבאי, כמו מטה כללי, פיקוד מרחבי או פיקוד פונקציונלי, ראוי שיִיּבחן וייבדק על ידי גוף חיצוני שלא בוחן את המוצרים את החשיבה של גופים אלה. דהיינו, איך מאתגרוהתוכניות, אלא ומדוע הם חושבים כך ולא אחרת; מה טיב יחסי סוכנויות המודיעין עם שאר הישויות בצה"ל ועם סוכנויות המודיעין הכפופות לראש הממשלה; ומה יחסי אמ"ן עם הממשלה והעומד בראשה; מה היא התרבות הנהוגה בארגונים הצבאיים ומה מקור ההשפעות ארגון צבאי הרוצה להימנע החיצוניות והפנימיות. במילים אחרות, מקיפאון מחשבתי ותפעולי, חייב גוף מאתגר חיצוני שיבחן את חשיבתו ותפעולו. חברי גוף בקרה כזה לא חייבים להיות בעלי רקע מודיעיני. עדיף שניסיונם יהיה מתחומי הפילוסופיה; מדעי החברה; או היסטוריה, ואפשר שיבואו ממכוני מחקר ומכל סביבה בה בוחנים התנהגויות של קבוצות בעלות ייעוד מוגדר וסמכות לפי חוק. הכרתי ישות דומה בארה"ב - The Office of Net Assessment: The ONA used a multidisciplinary “net assessment” approach that went beyond simply counting military hardware to consider cultural, historical, economic, and demographic factors affecting military capabilities. אומנם השוואה בין השירותים הצבאיים של ארה"ב לאלה של ישראל היא בעייתית, אך בכל זאת יש דמיון. הכרתי אישית את בפנטגון, ONA אנדרו מרשל המיתולוגי, בעבר ראש הישות האותו פגשתי בארץ ובוושינגטון. אפשר היה ללמוד כי סידור כזה רלוונטי גם בישראל, אך בתנאים הבאים: הגוף האמור יהיה עצמאי לחלוטין, לא יהיה כפוף לממשלה ושלוחותיה ולא לצה"ל; סמכויותיו ייקבעו בתקנות מחייבות; הוא לא יותנה בתקציב צה"ל; חבריו לא ימונו על ידי צה"ל או משרד הביטחון, וגם לא על ידי משרד ראש הממשלה. יכולתה של מדינה להתמודד בהצלחה מול מדינות לסיכום: וארגונים אויבים מותנית בחשיבה מתמדת אודות הפוטנציאל הלאומי למלחמה, מול הפוטנציאל של היריבים. זה חורג בהרבה מהעיסוק במה שמכונה "התרעה למלחמה". יש לכך משמעויות לא פשוטות ולא קלות בכל תחומי החיים של הפרט והכלל, ודאי בהקשר לסוגיית היחסים עם הפלסטינים, שכן אם אין פוטנציאל להתמודדות ביטחונית, חובה לחשוב על האלטרנטיבה לכך. התנאי הראשון להתמודדות נכונה הוא להכיר בכך ולא לכסות על מציאות זו בדיון על המודיעין וההתרעה למלחמה, כסיבת הסיבות. )2025 בנובמבר 12 (נכתב ב- אנו נכשלים כל הזמן בסביבה 1967 . "מאז 1967 מפת הניצחון, יוני האסטרטגית"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=