80 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס הטמעתם ויצירת רצף של פעילות חשיבה תורתית, ברמות השונות, שתביא למתן פתרונות ולהנחלתם ליחידות המבצעיות. מצער להיווכח מה שכחנו מזמן: כבר בניתוח הלקחים ממלחמת יום הכיפורים ניתן מקום ניכר לליקוי בולט בהכשרת הלוחמים והמפקדים - הכרת האויב, תורת הלחימה שלו והאיומים שהוא מייצר בשדה הקרב וחיפוש הדוגמא היותר מוכרת וזכורה אחר מענה הולם. היא ה"סאגר" - טיל הנ"ט שאמ"ן ידע עליו הכול אך לא השכיל להנחיל את הידע ולהציג את האיום לכלל המערך הלוחם, כך שיחויב לגבש פתרונות, לפחות ברמה הטקטית. לאחר המלחמה, כחלק מהפקת הלקחים, הוקמה מערכת ארגונית שתפקידה היה ליצור את הכלים שיאפשרו למפקדים ולקמ''נים, בכל הרמות, לעסוק בתודעת האויב (תוד"א) ולחפש פתרונות (בדמות תרגולות ותוכניות מבצעיות) אל מול האיומים שהוא מייצר. כך, באמ"ן-מחקר נוסדה בעקבות המלחמה מחלקה, שתפקידה היה לחקור את תורת הלחימה של צבאות ערב ודרך הוצאתה לפועל. במחלקת ההדרכה במטכ"ל נבנה גוף נוסף, שתפקידו העיקרי היה למצוא דרכים להטמעת תורת הלחימה של האויב במערכת ההדרכה וההכשרה של צה"ל ודרכם בתכנון המבצעי. על בסיס לקחי המלחמה ובשל העובדה שנתוני מודיעין לא עוררו פעילות תגובתית מתאימה בקרב הגורמים האג"מים לפני 70 המלחמה, בסוף שנות הנבנתה ביוזמת אמ"ן, באמ"ן-מחקר, מחלקת תו"ל אויב, בראשה עמד אלוף משנה דני אגמון, מי שהיה קמ"ן כבר במלחמת השחרור והמשיך מאז לשרת במילואים כקמ"ן במדרג מגוון של יחידות שדה, המנגנון במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. 36 לרבות אוגדה נקרא - "אורות אדומים". מנגנון זה שאף לזקק את סך כל המידע המודיעיני המצטבר בכל הקשור ליכולות, כוונות וחידושים בתורת הלחימה של אויבינו לכדי .הגדרה של איום חדש המתפתח בשדה הקרבתמצית אחת; עיקרה: האיום זכה למחקר מעמיק ובמקביל להוצאת צי"חים למערכות המודיעין לשם השלמת התמונה. המחקר סוכם בחוברת שכותרתה הייתה "אורות אדומים", שהגדירה את האיום. רמ"ח תו"ל אויב שולב בתקופה המסוקרת בפורום רמ"חים של מחלקת הדרכה של המטכ"ל. בפורום שבו לקחו חלק רמ"חי התורה של כל חילות השדה, הוצג "האור האדום". לאחר ההצגה "האדומה" החל דיון תורתי של "אורות כחולים" ובהמשכו חולקו מטלות, לרוב לרמ"חי התורה בחילות (באותה עת לא הייתה עדיין זרוע היבשה) ובזרועות (כולל בחיל האוויר) להצביע על אמצעים וטכניקות קרביות נדרשים שבתחום אחריותם המקצועית. הפתרונות וההמלצות נידונו שוב בפורום והוצגו, על פי רוב, גם ביום עיון צה"לי שהוקדש להצגת האיום ולדיון במענים שהועלו במחלקת סיכום הדיונים ויום העיון גובש ההדרכה. מחלקת ההדרכה במטה הכללי שונמכה ורוב מטלותיה הועברו לזרוע היבשה החסרה כל כך בגורם מודיעין אמיתי לבניין הכוח נראה שגם בסבב זה יודו גורמי המודיעין, ברמות השונות, כי לא דאגו שהכרת המודיעין את תוכניות האויב תביא בעקבותיה לחיפוש ומתן מענה אג"מי מתאים ב"אורות כחולים" שהפכו למעין הנחיות אג"מיות לחילות וליחידות בדרג הלוחם לביצוע. מיד לאחר מכן שולבו ההנחיות .והפכו להיות חלק מהתוכנית המבצעית במענה האופרטיבי בהמשך, ואולי משקטן "האיום הגדול" של פעילות בעצימות גבוהה אל מול צבאות ערב, הלך ונשחק המנגנון. המחלקות במה"ד ובאמ"ן פורקו בהדרגה: מחלקת תו"ל אויב באמ"ן מחקר תרמה את תקניה, בזה אחר זה, להקמתה של זירת הטרור (היה זה מבחינתי כרמ"ח תו"ל אויב האחרון, "ניצחון גדול לטרור"...). זירת הטרור, כמו גם גורמי מודיעין רבים אחרים, עמדו מול איומים חדשים, הפעם בעצימות נמוכה. אלה אפיינו את הצרכים המבצעיים שמולם עמד צה"ל בלמעלה מארבעת העשורים האחרונים. מחלקת ההדרכה במטה הכללי שונמכה ורוב מטלותיה הועברו לזרוע היבשה החסרה כל כך בגורם מודיעין אמיתי לבניין הכוח. שינוים ארגוניים אלה הביאו בהדרגה לכך שידע מודיעיני, גם אם נצבר במערכת המודיעינית, לא תרם בהכרח לשינוים הנדרשים בתכנון המבצעי ברמת המטכ"ל כמו גם בפיקוד המרחבי ובזרועות, דוגמת חיל האוויר. שדה הקרב הנוכחי משתנה תדיר לנגד עינינו. הארגונים השונים בגבולות ישראל אינם מייצרים כיום רק "איומים קטנים". לעתים מצטברים איומים גדולים יותר, המחייבים פעילות מודיעינית ותורתית משולבת ומאומצת. פעילות זו הייתה הקטליזטור המרכזי למתן המענה בתכנון ובביצוע האג"מי/מבצעי. נראה שאת מנגנון "אורות אדומים", שפותח . אמ"ן שהשכיל בעבר ונשכח, יש לבנות מחדש לבנות מערך חדש ומקיף המאפשר ליחידות בדרגים השונים, "לחימה מבוססת מודיעין", צריך לחדש ביתר שאת פעילות מוקדמת יותר (בלוח הזמנים של העשייה הצבאית) שתרכז בהצבעה על איומים, חקירתם, הנחלתם והטמעתם לדרג השדה. יש כמובן לשלב בעשייה גם את הדרג הפרוש בשטח של גורמי מודיעין השדה, ובראשם הקמ"נים היחידתיים, אלה הפועלים כתף אל כתף עם הלוחמים בשדה ויפה שעה אחת קודם.הקרב. אלוף משנה דני אגמון
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=