מבט מל"מ - גיליון 102 - מרס 2026

30 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס הדמות שראוי להתחיל ממנה את הבנת משמעותם של החות'ים בימינו, הייתה בדר א-דין בן אמיר א-דין אל-חות'י התרבות הזיידית העתיקה שהתמקדה בשמירה על תימן גופא, התחלפה עתה בשנאה אקטיבית לכול הסונים ושל המערב בראשות ארצות הברית, וכמובן של ישראל והיהודים יליד ,של החות'ים בימינו, הייתה בדר א-דין בן אמיר א-דין אל-חות'י (בערך). הוא היה מבני משפחה חשובה מקרב שכבת הסיידים, 1926 ומי שנודע כפוסק הלכה ומנהיג רוחני חשוב. הוא למד בצעירותו אצל גדולי חכמי הדת הזיידיים, התמחה בהלכה ובתיאולוגיה. בין היתר רכש בקיאות גם בשיעה האת'נא-עשריה, היא הזרם המרכזי של השיעה הנהוג באיראן, בעיראק, ובקרב השיעים של לבנון. בהטפותיו לא הסתיר בדר א-דין את עמדותיו הביקורתיות כלפי הממסד הזיידי בתימן, שנראה לו רך מדי, קרוב מדי לכמה עקרונות סוניים, ופרגמטי חסר שיניים. ברוח זאת כתב בדר א-דין חיבורים שנועדו להגן על הקהילה הזיידית מפני הווהאביה. שמועות לא מבוססות גורסות כי באמצע שנות השמונים - המקורות אינם מתיישרים לכדי אישוש האמת ולגבי קביעת המועדים - הוא לקח את בנו חוסיין לעיר קום באיראן, וכי הבן למד שם כשלוש שנים, ובהמשך גם אצל חכמי חזבאללה בלבנון, וכן לימודים אסלאמיים מתקדמים בסודאן. הבן הזה, חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, כבר לא הסתפק כאביו בכתיבת הגות דתית. בראשית שנות התשעים הוא ייסד ארגון חינוכי-דתי בשם "הנוער המאמין", שפעל במסגדים, בבתי ספר ובמדרשות דתיות, תוך עידוד התנגדות לרעיונות מערביים ולתורת הווהאביה. לא כאן המקום לפרט את הדרמות הצבאיות הפוליטיות שהתחוללו נהרג חוסיין אל-חות'י לאחר שפתח במרד גלוי 2004 מאז. בשנת ). אך אחיו 2010 נגד ממשלת צנעא (האב, חכם ההלכה, מת ב- ) הנהיג את 1979 הצעיר של חוסיין, עבד אל-מלכ אל-חות'י, (יליד ,2014 התנועה לכיבושה של צנעא בראש צבא השבטים הזיידים בוההשתלטות המהירה על נמל חודיידה ושאר הארץ. הקימה סעודיה קואליציה שכללה מדינות מהמפרץ, מצרים, 2015 בסודאן, מרוקו ואחרות, ופתחה במבצע "סופה נחרצת" במגמה למנוע התבססות החות'ים הנתמכים בידי איראן, ולשמור על גבולות שחררו כוחות נאמנים לנשיא עבד רבו מנסור 2015 סעודיה. ביולי האדי, בתמיכת הקואליציה, את בירת הדרום. השתרר "תיקו": החות'ים המשיכו לשלוט בצנעא ובצפון, בעוד ממשלת האדי ביצעו החות'ים בסיוע 2019 בספטמבר 14 התבססה בדרום. באיראן מתקפת טילים לתוך שטח סעודיה, כולל פגיעה במתקני , לאחר שמונה שנות 2023 רק ב־ .הנפט האסטרטגיים של ארמקו מלחמה, השתררה הפוגה חלקית, אך גם היא קרסה. נסתפק באזכור שלושה היבטים מהפכניים שהכניסו החות'ים, על רקע ההיסטוריה הארוכה של הזיידיה. מעבר לקנאות שיעית "קלאסית" המועד החשוב בלוח השנה השיעי הוא יום העאשורא, היום העשירי בחודש מוחרם, שבו מציינים את נפילת חוסיין בכרבלא ואובדן הנהגת האסלאם לסונים. במרחב השיעי הכללי זהו יום של טקסי הספד שבהם נישאות דרשות, פיוטים, ובכי קולקטיבי על חוסיין ומלוויו. באיראן מאז מהפכת ח'ומיני הפך יום העאשורא למפגן של קנאות שיעית, כולל תהלוכות וטקסי סיגוף. לא כך היה בתימן הזיידית המסורתית. ), ומאות השנים שלפניו, היה יום 1948 – 1904 בימי האִמאם יחיא ( העאשורא בתימן מצוין ללא טקסי האבל הדרמטיים, אלא יותר כמו במסורת הסונית של תפילות לזכר חוסיין כנכדו של הנביא. יום של דרשות על צדק, איסוף תרומות לעניים וכדומה. האִמאם ראה בטקסי האבל "חידושים אסורים" (בִּדְעַה) שעלולים לערער את הסדר החברתי. תחת החות'ים, ובהשפעה איראנית ברורה, השתנה אופיו של יום העאשורא. החות'ים מציגים עצמם כממשיכי דרכו של חוסיין בן עלי – הלוחם הקדוש למען הצדק והאמת מול עריצות ועריצים. אויביהם מתוארים כממשיכי דרכו של יזיד, הכליף השני בשושלת בית אומיה הסונית, ומי שהרג את חוסיין. התרבות הזיידית העתיקה שהתמקדה בשמירה על תימן גופא, התחלפה עתה בשנאה אקטיבית לכל הסונים. החות'ים טיפחו דמוניזציה של הסעודים, של המערב בראשות ארצות הברית, וכמובן של ישראל והיהודים. סיסמתם המרכזית נהייתה: “אללה אכבר, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה ליהודים, ניצחון לאסלאם”. הסיסמה הייתה לקריאת קרב ולהצהרת הזדהות עם קורבן העריצות. סעודיה בעיניהם היא ממשיכתו של יזיד הרוצח, היא מושחתת, בוגדנית, מי שפועלת להשליט אסלאם ווהאבי. התעמולה החות'ית, מושמעת בשלל כלי תקשורת, מתארת את תימן כמדינה שסובלת מניצול בידי מדינות זרות, בעיקר סעודיה וארצות הברית, וגם קורבן של אליטות תימניות ישנות. הם עצמם, החות'ים, הם מגני העם ולוחמי צדק. החות'ים מכריזים אמנם כי הם זיידים, אבל נראה שטשטשו כל הבדל משמעותי בינם לשיעה השניים-עשרית. הם מציגים את מות לוחמיהם כחובה דתית, ומתאבלים עליהם בסגנון טקסי העאשורא של איראן וחזבאללה. תעמולתם מדגישה נאמנות עיוורת למנהיגות, והיא כל כולה משיחית וקורבנית. ערוצי הטלוויזיה והרדיו של החות'ים עובדים בשיתוף פעולה עם אלה של איראן וחזבאללה, ומשתמשים להפצת תכני השיעה הקנאיים גם בפלטפורמות כמו יוטיוב, טוויטר, ופייסבוק. שנאת היהודים וישראל במשולב עם ההתחברות לשיעה הקנאית בסגנון של איראן וחזבאללה, אימצו החות'ים ממקורות אלה גם שנאת ישראל בוטה ואנטישמיות מוצהרת. סיסמתם כללה לא רק את "המוות לישראל" אלא גם את "קללה על היהודים" (אל-מות לאסראיל, א-לענה עלא אל-יהוד). זה לא היה המצב עד המהפכה החות'ית. בימי האמאמים הזיידים, היחס למיעוט היהודי לא היה שונה בעקרון מבשאר ארצות האסלאם, אולי פה ושם היו הם נוקשים יותר. נהוגה הייתה חובה על יהודים להתייצב לעבודות כפייה כתנאי להמשך קיומם. ילד יהודי שהתייתם אוסלם בדרך כלל, ועוד. תחת החות'ים, גם ללא נוכחות ממשית של יהודים בתימן (רובם ), יובאה מידה עוצמתית של 1949 המכריע עלה לישראל עד שנת אנטישמיות ארסית והייתה לרכיב מרכזי בזהותם האידיאולוגית. הם עבד אלמאלכ אלחות'י

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=