83 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס מי היה האיש שהיה יואב דייגי ? איפכא מסתברא איפכא מסתברא dyogenes@netvision.net.il מי היה האיש... מיד 1942 . הצטרף למחתרת הציונית בשנת 1925 נולד בעיראק בלאחר ה"פרהוד". , נקלט הקיבוץ בעמק יזרעאל והתנדב לפלמ"ח. 17 עלה לישראל בגיל שרת במחלקה הערבית של הפלמ"ח. השתתף כמ"מ בקרבות לשחרור הדרך לירושלים בפיקודו של צבי זמיר. של אגף המודיעין ואף אימן את גיבורי 131 הצטרף ליחידה 1954 בהפרשה ("העסק הביש"). נשלח על ידי המוסד לאלג'יריה לארגן מסגרת הגנה עצמית 1956 בשל צעירים יהודיים. העיראקי לישראל 21 השתתף במבצע "יהלום" לעריקת טייס המיג .1966 עם מטוסו בהמשיך לפעול במסגרת המוסד גם לאחר סיום תפקידו בהתנדבות בהדרכה ובהנחלת המורשת. .2023 נפטר ב 101 פתרון החידה מגיליון האיש שהיה: אלוף עמוס לפידות .2019 נפטר ב- 1934 נולד בהיה המפקד העשירי של חיל האוויר מדצמבר .1987 ועד ספטמבר 1982 בהצטיינות. התחיל 1954 סיים קורס טיס ב- , טייס מטאור 101 כטייס מוסטנג בטייסת . במלחמת סיני, מבצע קדש, 117 בטייסת לחם כטייס אורגאן ומיסטר וליוה את מטוסי הדקוטה שהצניחו את הצנחנים במעבר המיתלה. עבר הסבה למיראז' בצרפת ומונה 1961 בלסגן מפקד טייסת המיראז' הראשונה מונה למפקד הטייסת 1965 . ב- 101 טייסת בה לחם במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה מונה לראש מחלקת אמל"ח בחיל האוויר. מונה למפקד בסיס חצור עליו פיקד במלחמת יום הכיפורים. 1973 באפריל במהלך המלחמה נפגע מטוס הפנטום בו טס, והוא נחת נחיתת חרום ברפידים. מונה לראש להק מודיעין חיל האוויר, ובהמשך מונה לראש להק 1975 באוויר. מונה למפקד חיל 1982 מונה לראש פרויקט הלביא ובדצמבר 1981 ב- , לאחר פרישתו מצה"ל, התמנה לראש אגף במשהב"ט 1990 האוויר. בכאזרח. כיהן כנשיא הטכניון בחיפה. 2001-1998 בשנים עמד בראש ועדות חקירה לחקר שריפות שונות, בדק את משק הגז, ועמד בראש ועדה לנושא בטיחות התעופה האזרחית במדינת ישראל. בעל תואר ב.א במתמטיקה ופיזיקה מאוניברסיטת תל אביב ותואר מ.א בהנדסת מערכות כלכליות מאוניברסיטת סטנפורד ארצות הברית. שניים מארבעת בניו שרתו כטייסים בחיל האוויר. איתן גולדברג, אלעד עודד, גבריאל גת, דוד לזרוס.פתרו נכונה: "עמוס ירקוני – מאוהלי קדר למפקדה המיתולוגי של הזוכה בספר סיירת שקד" – תרומת משפחת ירקוני: גבריאל גת mlm@intelligence.org.il לדוא"ל: פתרונות יש לשלוח: 03-5497731 : או לפקס האם תפקיד קברניטי המודיעין מול מקבלי ההחלטות הוא לקיים למידה משותפת ולגבש יחד דפ"אות אויב מתחרות; או שחובת בכירי המודיעין מסתכמת בלספק "שורה מודיעינית תחתונה", חדה ככל האפשר? אל"מ (בדימ') שלמה קשי טור ה"איפכא" הפעם אינו יוצא נגד דעה שלטת כלשהיא, אלא מנסה להתמודד עם דעות הקוראות לשינוי במתכונת הקיימת ביחסי מובילי קהילת המודיעין מול מקבלי ההחלטות. דעתו של הקורא לשינוי, תא"ל (במיל') איתי ברון חשובה ומשפיעה. זאת, כיוון שהוא רב-זכויות מודיעיניות (עמד בראש חטיבת המחקר), ומאחר והוא מתמיד בניסיונותיו לשכלל את מתודולוגית ההערכה המודיעינית. במספר מאמרים, הרצאות וראיונות (למשל ב"ידיעות הגישה המוצעת: ), הציע ברון, בעקבות 2024 אוקטובר 11 אחרונות", ערב יום הכיפורים, , מתכונת חדשה ליחסי המודיעין עם הקברניט: NYE החוקר האמריקאי לא עוד מתן "שורה תחתונה" של המודיעין, הערכה וצפי, לא יחסי "ספקלקוח", אלא "למידה משותפת" בין המודיעין למקבלי ההחלטות, שתוליד הערכה משותפת. גם תא"ל (במיל') ד"ר מאיר פינקל סבור כך, וכן ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, הגורס כי המעריך הלאומי הינה ממשלת .)8 , עמ' 99 ישראל, ולא אף ארגון מודיעין ("מבט מל"מ" קשה לראות ממשלה בישראל שתהיה מוכנה לקבל טענות ה"איפכא": את שיטת ברון במתכונתה הטהורה. ראשית, לא על קברניטי המודיעין לקבוע את מתכונת העבודה עם מקבלי ההחלטות, אלא עליהם להתאים עצמם לדפוסי העבודה ודרישות המחליטים. שנית, קיימת סכנה רבה למקצועיות ויושרת המודיעין, כאשר הוא תחת למידה משותפת, שעה שזו עלולה ליצור אינטימיות יתר, ובתורה – השפעה על החשיבה העצמאית של קצין המודיעין. מכניזם כזה אולי יקל "משפטית" על המודיעין ("הקברניט החליט"...), אך אין היא ערכית ומקצועית, מה גם שהיא עלולה לחלחל לדרגים נמוכים. שלישית, אם מוביל המודיעין יפעל ב"למידה משותפת" בסמיכות רבה מדי למחליטים, תגבר מאוד הסכנה של גלישת המודיעין לתחום המפתה של המלצות מבצעיות, ומכאן לאובדן האובייקטיביות המודיעינית. יצוין כי למידה משותפת קיימת ממילא גם כיום, בכל סקירה ומסמך הניתנים למקבלי ההחלטות, בכל לימוד שטח ואויב של קמ"ן עם מפקדו. אך זאת, תוך שמירה על ריבונות המודיעין, ועל גבול ברור בינו לבין מקבלי ההחלטות. תפקיד המודיעין המלצה להמשך: להמשיך את המתכונת הקיימת. אומנם להעשיר ככל שנדרש את בסיס הידע של המחליטים, ובהחלט לקיים דיון שאלות ותשובות, אבל: א. יש לשמור על עקרון העצמאות והאובייקטיביות של המודיעין. הערכת המודיעין חייבת לכלול הערכה וצפי עצמאיים של מציג המודיעין, גם אם הם סותרים את הערכת מקבלי ההחלטות או ציפיותיהם. יש לשמור על יחסי "ספק-לקוח" גם אם נעשה בירור משותף מעמיק עם מקבלי ההחלטות : הגבלת "הלמידה המשותפת" לדיאלוג לבירור המציאות בלבד, לא לעיצוב הצפי. ב. מנגד, הערכת המצב, המשקללת את המודיעין עם הנתונים המבצעיים וגורמים משפיעים נוספים, תישאר באחריות מקבלי ההחלטות ורק בה נכונה מעורבות מודיעינית בעיצוב הערכת המצב של קברניטי המודיעין. אל"מ (בדימ') שלמה קשי שנה במערכת הביטחון. 51 מילדות - איפכא מסתברא
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=