לעניין מעניין 82 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס לא לעיתים מזומנות יוצא לאדם לחזות בשינוי ההיסטוריה שהוא עצמו היה חלק בה. הרגשתי את התחושה המוזרה הזאת כשקראתי את הראיון עם עמיתי, אלוף , על 101 במיל' אהרון זאבי-פרקש, גיליון ״גילוי הגרעין האיראני״ בתחילת שנות .2000 ה- .1992 התמניתי לרח״ט מחקר באמצע הבנתי לאחר כמה חודשים כי אין אנו ערוכים מספיק טוב למחקר איראן ובעיקר התחום הגרעיני שהיה חשוד כבעייתי עוד טרם הגעתי. שיניתי את הרכב כוח-האדם בענף הרלוונטי. כך למשל קיבלתי בוגרי התוכנית "תלפיות" כדי לתגבר את היכולת להתמודד עם הבעיות הטכנולוגיות הנוגעות לתחום, ונתתי לו דגש גם בתשומת הלב שלי. הבנו 1994 ועוד יותר ב- 1993 לקראת שיש פרויקט גרעין צבאי פעיל באיראן וסיכמנו את הנושא בסקירה רחבה. יתר הסקירה תורגמה 1994 על כן, לקראת סוף לבקשתי לאנגלית והועברה לעיון המערכת האמריקאית, לה הצגתי את הנושא גם במפגש פנים אל פנים. האמריקאים מינו ועדה מכובדת לבדיקת הטענות שלנו ולא השתכנעו (כמדומני שמחליפי, עמוס גלעד, הצליח בעזרת החומר שהצטבר לאחר מכן לשכנע אותם כי אנו צודקים). מאותה עת שיצאה הסקירה שסיכמה את כל המידע שהצטבר בידנו, פעלנו בהבנה מוחלטת שיש אתגר גרעיני-צבאי פעיל באיראן. את ההבנה הזאת העברנו לשותפים בעולם, בזהירות המתבקשת עקב רגישות החומר. כדי להדגיש עד כמה חשבנו שהאתגר הזה רציני, אני מרשה לעצמי לספר, בזהירות הראויה, שיחד עם נציג של גוף נוסף בחיל המודיעין נכנסנו לראש אמ״ן דאז, אורי שגיא, ואמרנו לו שלדעתנו נכון לשנות מאמצים מסוימים לכיוון האיראני, כי לדעתנו זה הפך איום חמור ביותר. הבנו שיש גרעין צבאי פעיל באיראן 1994- כבר ב 101 התייחסות לראיון עם האלוף (במיל') אהרון זאבי-פרקש, גיליון האלוף (במיל') יעקב עמידרור לאור העובדה שעבור חטיבת המחקר, וממילא גם ליחידות האיסוף באמ"ן ולרוב מערכות המודיעין בעולם, היה ברור של המאה הקודמת 90 מאמצע שנות השיש באיראן פרויקט גרעין צבאי מסודר, התפלאתי מאוד לקרוא שהאלוף (במיל') 2000 זאבי-פרקש מכוון לתחילת שנות האת תחילת העיסוק הרציני בנושא - שילוב מדענים ותרגום נכון של השפה הטכנית - עשור לאחר שהמערכת כולה כבר עבדה על האיום הגרעיני של איראן במקצועיות ובמרץ רב. אני מעיר את ההערה משום כבודם של אותם חוקרי הענף הרלוונטי בחטיבת המחקר, המדענים שלצידם ואנשי האיסוף, שבעבודה סיזיפית היו הראשונים בעולם לאתר את פרויקט הגרעין האיראני בשנים , וכדי שההיסטוריה תהיה 1994-1993 מדויקת יותר. , והאמור 101 קראתי את הרשימה על אורי לוברני והשאה, גיליון בה שונה בחלקו מהזכור לי מהימים ההם, אז כיהנתי כעוזרו של משה דיין. הרשימה מציגה את לוברני כחלוק על דיין באשר לעתיד משטר השאה והדבר שימש כביכול עילה להוצאתו של אורי מאיראן על ידי דיין. אפתח ואציין שהערכתי וחיבבתי את אורי. היינו עמיתים בשיחות השלום בוושינגטון שלאחר ועידת מדריד, כשהוא עמד בראש המשלחת מול לבנון ואני מול הירדנים והפלסטינים. לכן, יש לי כבוד ויחס חיובי מאוד לאורי. נאמר בכתבה שדיין ביקש לסיים את כהונתו של לוברני בגלל חילוקי דעות. אדרבה, ככל הזכור לי לוברני הוא שביקש לסיים מטעמים משפחתיים ודיין ביקש שיישאר בתפקידו, ואפילו רשם בכתב ידו מכתב אנושי לבנותיו של אורי, להסביר מדוע חשוב שיישאר. ולבסוף, אינני בטוח בכך, אך דומני שמכתבו של אורי כלל הערכה שהנפילה תהא בטווח חמש שנים, ולא 1978 מיוני בטווח קצר או מיידי. אינו מוכר לי. CIA סיפור העברת החומר ללסיכום, אפשר לכתוב באהדה מוצדקת על לוברני מבלי בהזדמנות זו למתוח ביקורת שלטעמי אינה מוצדקת על דיין. אני מצדיע, מכבד ומעריך את כל הפעילות שבוצעה בנושא קודם כניסתי לתפקיד ראש אמ"ן, וכמובן לא מבטל פסיק מעשיית כל אלה שעסקו במלאכה קודם לכן. סיפרתי רק את "הסיפור שלי", מהרגע שפחריזאדה מונה לאחראי על תוכנית הגרעין הצבאית והיא הופרדה מזו האזרחית. נקודת הציון ההתחלית שלי התבססה על המידע שהתקבל מאז כניסתי לתפקידי והשיח עם רוה"מ שרון, שלבקשתו ביצעתי סבב שיחות בארה״ב, אנגליה, גרמניה וצרפת, כדי לשכנע ראשי שירותים, שרי ביטחון ושרי חוץ, איתם נפגשתי אישית, בקיומה של תוכנית גרעין צבאית איראנית. תגובת האלוף (במיל') אהרון זאבי-פרקש: ביקורת שאינה מוצדקת על משה דיין השופט פרופ׳ אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאה (בדימוס), בית-המשפט העליון.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=