77 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס , והיעדר יורש 89 הנשיא מחמוד עבאס בן ברור מאיים בהתפרקות נוספת של שלטון הרשות. שחקנים פלסטינים פנימיים – כולל חמאס בגדה – נערכים ליום שאחרי ולכך גם נדרשת המערכת הישראלית. המישור המדיני במישור המדיני, שלוש השנים האחרונות עמדו בסימן קיפאון עמוק. לא התנהלו מגעים מדיניים מהותיים בין ישראל לרשות הפלסטינית, והאמון ההדדי נמצא בשפל. הנהגת הרשות הפלסטינית, בראשות מחמוד עבאס, נחלשה במידה ניכרת ואיבדה את הרלוונטיות הציבורית, בייחוד בקרב הדור הצעיר. בשנים האחרונות התגברה תופעת הדהלגיטימציה הבינלאומית של מדיניות ההתנחלויות ושל שליטת ישראל בשטחים. החלטות של מוסדות או"ם, גינויים מהאיחוד האירופי, וחקירות בבית הדין הבינלאומי בהאג העמידו את ישראל תחת לחץ דיפלומטי, אם כי כזה שלא לווה בסנקציות ממשיות. מנגד, מגמות של נורמליזציה עם מדינות ערביות – בהובלת "הסכמי אברהם" – נבלמו לאחר תחילת הלחימה בעזה, אך לא בוטלו לחלוטין. ניכרה מגמה גוברת של 2025–2024 ב־ יוזמות אזרחיות ועממיות בקרב מתנחלים וחלק ממנהיגי הציבור הישראלי לפעול לסיפוח דה-פקטו של שטחים נוספים, לרבות באמצעות הקמת מאחזים חדשים, חקיקה להחלת חוקי מדינת ישראל, והגברת האכיפה הפלסטינית על-ידי הצבא במקום שיתוף פעולה עם הרשות. כל אלה מאיצים תהליכים של הקצנה לאומית שמעודדת טרור. המישור הכלכלי כלכלת יהודה ושומרון, ובעיקר זו של האוכלוסייה הפלסטינית, חוותה טלטלות . הרשות 2025 ל־ 2022 חריפות בין הפלסטינית עמדה בפני קריסה תקציבית עקב ירידה בהכנסות ממסים (הנגבים דרך ישראל), שחיתות פנימית, ועיכובים בהעברת כספים מצד ישראל על רקע תשלומים למחבלים ובני משפחותיהם, וכן קיצוץ בסיוע האירופי, והפסקת תרומות ממדינות ערב. האבטלה בקרב צעירים פלסטינים ביהודה , בעיקר 30% ושומרון עלתה לשיעור של כ־ עקב ירידה בהיתרי עבודה בישראל בתקופות מתוחות. ענפים כמו חקלאות, תעשייה קלה ובנייה נפגעו במיוחד. מנגד, מספר יוזמות שיתוף פעולה כלכלי – כולל פארקים תעשייתיים משותפים ואזורי סחר – אומנם הושקו, אך השפעתם על התמונה הכללית הייתה מוגבלת. אזורי תעשייה משותפים (כמו ברקן, נפתוח, עטרות) חוו ירידה בשיתופי פעולה יהודים-פלסטינים. העובדים הפלסטינים חוששים מתגובה פנימית, ולעיתים גם מתקשים לעבור את המחסומים בעקבות סגרים ביטחוניים. עם פתיחת מלחמת "חרבות ברזל" הופסקה כניסתם של פועלים פלסטינים לישראל. סגירת המעברים לישראל ומניעת כניסה לפועלים יצר מצב מסוכן לכמאה אלף מפרנסים ללא עבודה. זהו כמובן פוטנציאל למחבלים שיפעלו מתוך ייאוש, ובנוסף סכנה ל"היפוך קָנים" של אנשי מנגנון הביטחון ממורמרים ומיואשים. החברה הפלסטינית נתונה לשחיקה ולחץ. חוסר אמון בהנהגה, אבטלה, עליית מחירים, ותחושת חוסר מוצא פוליטי – כל אלה יוצרים תסיסה גוברת, בעיקר בקרב צעירים. רבים מהם פונים לאינטרנט ולמדיה החברתית, שם הם מוצאים מגוון רחב של מסרים רדיקליים נפוצים ביותר. קשרי הגומלין בין התחומים הקשרים בין ביטחון, מדיניות חברה וכלכלה בולטים במיוחד בשטחי יהודה ושומרון. הקיפאון המדיני והיחלשות הרשות הפלסטינית מגבירים את האלימות ואת תחושת הוואקום השלטוני, מה שמוביל להסלמה ביטחונית. ההסלמה פוגעת בכלכלה, יוצרת אבטלה ותחושת ייאוש – בעיקר בקרב צעירים פלסטינים – ומובילה לעלייה במוטיבציה לפעולות אלימות, וכך ספירלה נוצר מעגל שלילי מתמשך של בלתי נגמרת!! סיכום 2025 ל־ 2022 המציאות ביהודה ושומרון בין התאפיינה בהסלמה ביטחונית חריפה, בקיפאון מדיני עמוק ובמשבר כלכלי ממושך, במיוחד בצד הפלסטיני. היעדר אופק מדיני, שחיקה של הרשות הפלסטינית, והתגברות מגמות חד־צדדיות – הן בצד הישראלי והן בקרב תאי טרור מקומיים – מבשרים על פוטנציאל להידרדרות נוספת אם לא יחול שינוי מהותי. תמונת המצב החמורה והמאיימת ביהודה ושומרון, כפי שמתאר אותה "אבני" היא קריאת השכמה למקבלי ההחלטות בדרג איננה ההתפרצותהמדיני ובדרג הבטחוני. "מתי". אלא שאלה של "אם" שאלה של ראוי לבחון כבר היום את המאפיינים האפשריים של התפרצות כזו ולחשוב על .דרכים למנוע אותה או להיערך אליה השילוב בין קריסת הרשות, התחמשות גורמי טרור, אירועי אלימות של קיצוניים יהודים והעמקת השליטה הישראלית – מתכון אפשרי להתפרצות כוללת. יוצר ייתכן שאירועים חריגים כמו מותו של אבו מאזן, ומאבק הירושה בעקבותיו, או עימותים בהר הבית יהיו ה"ניצוץ" שידליק את התבערה. "אבני" סבור כי המבט לעתיד מחייב חשיבה אסטרטגית רב מערכתית שכוללת: אסטרטגיה מדינית ישראלית לגבי האחיזה בשטח ואופי קשריה (אם בכלל) עם הרשות הפלסטינית, שילוב בין יוזמות מדיניות חדשות, חיזוק מוסדות שלטון פלסטיניים לגיטימיים, ועידוד שיתופי פעולה כלכליים – אשר עשויים, ולו באופן חלקי, לרכך את המציאות הקשה ולעצור את מגמת ההסלמה. במצב הדברים הנוכחי אין כל יכולת "להוריד את הרגל" מהמשך מהלכי איסוף המודיעין וניהול הסיכול בהובלת שב"כ ובשילוב זרועות מסורתי ועמוק עם צה"ל, הימ"מ ומשמר הגבול, על מנת לשמר רמת איומים "סבירה" וברת הכלה. ישראל ניצבת בפני אתגר אסטרטגי המחייב החלטה אנה פניה מועדות באזור יהודה ושומרון. שלוש השנים האחרונות עמדו בסימן קיפאון עמוק. לא התנהלו מגעים מדיניים מהותיים בין ישראל לרשות הפלסטינית, והאמון ההדדי נמצא בשפל מבצע מעצרים. דובר צה"ל . הכתבה הופצה 2025 * הראיון נערך בסוף יולי למכותבי מל"מ כ"קריאת השכמה" (התרעה) .2025 בספטמבר 7 ב-
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=