20 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס פסגת השלום שנערכה בשרם 2025 באוקטובר 13 א-שיח' ב- – בהשתתפות נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ – פתחה צוהר לסיום המלחמה ברצועת עזה והביאה, בשלב ראשון, לעסקה לשחרור החטופים הישראלים. כמו כן, היא המחישה את תפקידה החיוני של מצרים לא רק כמארחת הפסגה, אלא כשחקנית ציר במאמץ הבינלאומי הכולל לעיצוב המציאות ביום שאחרי המלחמה. חשיבותה של מצרים בכל הסדר עתידי נובעת מגורמים מגוונים: גבולה המשותף עם רצועת עזה, שהינו הצינור היחיד של הרצועה לעולם שאינו בשליטה ישראלית מלאה; ערוצי השיח שברשותה עם ישראל והפלגים הפלסטיניים; וניסיונה כמתווכת הזוכה להכרה אזורית ובין-לאומית רחבה. כל אלה מקנים לה יכולות ייחודיות להשפיע על תהליכי הייצוב, השיקום והפיתוח העתידיים ברצועה. על רקע המציאות המורכבת המתהווה מאז כניסת הפסקת האש לתוקפה, נדרשת ישראל להכריע בין שתי חלופות יסוד שיעצבו את פניהם של רצועת עזה ושל יחסיה עם קהיר בעתיד לבוא. החלופה הראשונה, והרצויה, היא סלילת נתיב של שותפות עם מצרים, קרי קידום מהלכים להסדרה ברצועת עזה תוך הידוק שיתוף הפעולה והדיאלוג עם קהיר. ההיגיון העומד בבסיס חלופה זו גורס כי למרות פערים בין הצדדים, האינטרס הישראלי והמצרי נפגשים בנקודות קריטיות רבות. יישום החלופה עשוי להישען על תוכנית השיקום המקיפה שמצרים הציעה . זו זכתה לגיבוי רחב מהליגה 2025 עוד במרץ הערבית ומהקהילה הבין-לאומית והשפיעה גם הנקודות של טראמפ. 20 על תוכנית היתרונות הגלומים בשותפות רב-ממדיים: היא תאפשר הכנסת כוח ייצוב בין-לאומי לאכיפת סדר ופירוז ברצועה, תקל על יצירת מנגנונים מוסכמים לפיקוח על גבולותיה ותסייע לביסוס שלטון פלסטיני חלופי לחמאס. בתרחיש האופטימי, שותפות כזו תסיר את איום החמאס בעזה מעל ישראל ומצרים ותסלול נתיב לחזרת רשות פלסטינית מתוקנת לעזה כחלק מפתרון מדיני רחב. מנגד, החלופה השנייה כרוכה בחיכוך מתעצם בין ישראל למצרים בצל חידוש הלחימה עד לפירוק חמאס בכוח. במקרה כזה, יגבר החשש המצרי מפני משבר הומניטרי שייצור לחץ להגירה של פלסטינים מעזה לסיני, סיפוח שטחים ברצועה לישראל ויצירת אזורי חיץ קבועים המנתקים את עזה ממצרים. בראיית מצרים, האיום החמור ביותר הוא פגיעה בריבונותה דרך הידפקות המוני פליטים עזתים על גבולותיה, תרחיש העלול לייבא גורמי טרור פלסטיניים לשטחה, לערער את היציבות הביטחונית בסיני, לסכן את הסכם השלום שלה עם ישראל ולהביא לחיסול המפתח הדרומי מצרים היא גשר הכרחי שדרכו ניתן להוביל את *ישראל מחויבת לשותפות עם מצרים כעוגן אסטרטגי ביום שאחרי המלחמה ללא מצרים, ישראל עלולה למצוא את עצמה מתמודדת לבדה מול *עזה ואת הסכסוך הישראלי-פלסטיני לעתיד טוב יותר על ישראל ומצרים לגבש *הריסות עזה, תוך פגיעה בנכס אסטרטגי ראשון במעלה - הסכם השלום החלוצי עם שכנתה מדרום חזון אסטרטגי משותף. לא רק תיאום ביטחוני-טקטי סביב מעבר משאיות סיוע או פריסת כוחות, אלא עיסוק בתמונת העתיד המדינית ברצועת עזה ובמכלול הפלסטיני ד"ר אופיר וינטר* נתניהו והנשיא-סיסי. על ישראל ומצרים לגבש חזון אסטרטגי משותף ולא רק ביטחוני-טקטי. צילום: אבי אוחיון לע"מ בחירה בנתיב החיכוך עם מצרים צפויה להעמיק את בידודה האזורי והבין-לאומי של ישראל, ותרתיע את מצרים מלמלא תפקידים קונסטרוקטיביים בעזה ביום שאחרי המלחמה אופיר וינטר חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ), אוניברסיטת INSS( תל אביב
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=