72 102 גיליון 2026 אדר תשפ"ו, מרס באוקטובר ובחירת הנשיא 7 מלחמת הטראמפ לנשיאות ארצות הברית, יצרה מציאות חדשה במזרח התיכון, המציבה אתגרים והזדמנויות למדינות האזור. ראשי שתי מדינות מוסלמיות, איראן וטורקיה, מינו לתפקידי המפתח, ראשי המודיעין והממונים על הבטחון הלאומי, אישים בעלי מאפיינים יוצאי דופן – האחד בעל תואר בלימודי המחשב ופילוסופיה והשני פילוסוף שאת עבודת הדוקטורט שלו עשה על הפילוסופיה המוסלמית בתקופת תור הזהב המוסלמי. שניהם שונים מקודמיהם בתפקיד, ושניהם ייאלצו להתמודד עם המציאות החדשה והמשתנה בשתי המדינות הללו השונות זו מזו: האחת אסלאם שיעי והשנייה אסלאם סוני, אך לשתיהן היסטוריה מפוארת ושאיפה להגמוניה אזורית. גם האתגרים בפניהן שונים, ובשתיהן קיימת אופוזיציה השואפת לדמוקרטיזציה. איראן ספגה מהלומה ישירה וכואבת במיוחד מצד ארצות הברית. לראשונה מאז , ניצבה איראן 1979 משבר בני הערובה בשנת בפני כוח אמריקני ישיר. אולם בעוד שבמשבר בני הערובה אילפה איראן את ארצות הברית להפנים את משמעויות המזרח התיכון החדש שבראש אחד מקטביו עומד שלטון נחוש, דתי-משיחי, המשבר הנוכחי הפגין שבעל הבית האמריקני, "השטן הגדול", רק השתהה. הפעם בשיתוף "השטן הקטן" חיל האוויר הישראלי, הציב לשלטון האסלאמי אתגר קיומי. שני ראשי המודיעין, שמונו ישירות על ידי "המנהיג העליון" נחשבים לאנשי אמונם, ויפעלו לחיזוק מעמדם בזירת החוץ והפנים. בשתי המעצמות האזוריות הללו יש משמעות מיוחדת וחשובה לארגוני המודיעין, כולל בייזום וקביעת מדיניות. אשר על כן ראוי לעמוד על טיבם של המינויים החדשים ולנסות ולבחון אנה מועדות פניהם. *** , מונה עלי ארדשיר 2025 באוגוסט 5 בלאריג'אני על ידי נשיא איראן מסעוד פזשקיאן, לעמוד בראש "המועצה העליונה לביטחון לאומי" (שוראי עאלי אמנית מלי) גוף חדש מעל ארגוני המודיעין והביטחון הלאומי. נראה שהמינוי נבע ישירות מחולשתה והשפלתה של איראן בהגנה על אתרים אסטרטגיים מול התקפות ישראל. המינוי, שבא די בהפתעה, נעשה בתקופה קריטית למשטר הנתון במשבר כלכלי מתמשך, אופוזיציה המסכנת את יציבות המשטר, ושינויים מפליגים בזירת החוץ: תבוסת החזבאללה, התקרבות מדינות המפרץ, מצרים וטורקיה לארצות הברית של טראמפ ולקראת הסדרים חדשים ופתרון הבעיה הפלסטינית. העיתונות האיראנית תארה את לאריג'אני כביורוקרט יעיל ופרגמטי, שעמד בעבר בנחישות על עמדות פטרוניו, ולכן ישרת בנאמנות את ההנהגה הקולקטיבית של נא להכיר: שני פילוסופים בראש שירותי המודיעין באיראן ובטורקיה שניהם מוכווני מטרה: הראשון, עלי לאריג'אני, מונה כדי להתמודד עם ההשפלה שספגה איראן במלחמת "עם כלביא" והפגיעה במעמדה בעקבות השינויים הדרמטיים באזור, והשני, אבראהים קאלין, כדי לחזק את מעמדה של טורקיה כשחקן מרכזי במזרח התיכון וביסוס מקומה כמעצמה אזורית. שניהם מגיעים לתפקיד עם רקע אקדמי מרשים. האם זה יספיק? שני ראשי המודיעין, שמונו ישירות על ידי "המנהיג העליון" נחשבים לאנשי אמונם, ויפעלו לחיזוק מעמדם בזירת החוץ והפנים עלי ארדשיר לאריג'אני מחאה בביירות נגד ביקור לאריג'אני שולי בינה מזרחנית. שירתה במשרדי החוץ וראש הממשלה ד"ר שולי בינה המשטר. בעיר השיעית נג'ף 1957 הוא נולד בבעיראק, לאב בעל תואר איתוללה, שלימד בסמינר הדתי בעיר הקדושה לשיעה. המשפחה עברה לעיראק לאחר שהשאה התנכל לאנשי הדת ולאורחות חייהם, וחזרה 1958 לאיראן עם עליית משטר קאסם בשאימץ אידאולוגיה לאומית-עיראקית חילונית, והתנכל לשיעים האיראנים בתחומה. מאות אלפי האיראנים שחזרו לאיראן לאחר רבות שנים בעיראק, אימצו זהות לעצמם דואלית-פרסית וערבית, שלטו בשתי השפות ושמרו על קשרי קהילה גם לאחר שחזרו לאיראן. עלי ואחיו לא המשיכו בקריירה דתית, ורכשו השכלה חילונית. כתלמיד מצטיין למד מדעי המחשב באוניברסיטה אליטיסטית, והמשיך בלימודי פילוסופיה. עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה ג'ורג' וושינגטון בבירת
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=