מבט מל"מ - גיליון 79 - ספטמבר 2017

1 | תשרי תשע״ח | 79 גיליון | הקרב האווירי שהיה וזה שלא היה לפני מלחמת ששת הימים התרחשו שני אירועים אוויריים 19 בגבול ישראל-מצרים שבהם היו מעורבים מטוסי מיג מצריים. היה או לא היה היפנוזה ככלי אלגנטי לחקירת מחבלים המודיעין הצבאי האמריקני בתהליכי בדיקה יסודית ההונאה שהצליחה אך גבתה מחיר החוליה החסרה הקרב האווירי שהיה - וזה שלא היה המלחמה דרך עיני חייל פשוט הידיעה שמנעה מפלה והובילה למהפך ולניצחון בחזית הדרום תיאוריית “הקונספירציה המשולשת" מרוקו מפתיעה את ישראל במלחמה הנמר שנשכח מסיפורי הגבורה הגעת אויב לעורף ישראל דרך הים: אפשרות שהתממשה ועוד מאמרים ומדורים מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים בגיליון: 2017 , תשרי תשע“ח, ספטמבר 79 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין

2 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center - I.I.C.C 2017 , תשרי תשע“ח, ספטמבר 79 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין תא"ל (מיל') דוד צור | דבר המנכ"ל לחברים ולמשפחות שלום, שנים למלחמת יום הכיפורים 44 בימים אלה אנו מציינים מלאת וזוכרים את חללי המלחמה, שהייתה הקשה ביותר בתולדות המדינה. קשה למצוא ישראלי שעבר מלחמה זו מבלי שיישאר בו משקע על אובדן בן משפחה או חבר. יהי זכר החללים ברוך. מבלי להיכנס למשמעויות הרחבות של המלחמה למדינת ישראל, זהו יום שבו כל איש מודיעין בעבר ובהווה נדרש לקיים חשבון נפש מקצועי, לצד חשבון הנפש האישי. לאחר חודשי הקיץ חידשנו את הפעילות לקראת ראש השנה בכנס שנה למלחמת 50 החברים, שנערך בספטמבר. הכנס עמד בסימן ששת הימים. נשמעו דברים על תרומת המודיעין ביבשה ובאוויר ללחימה המפוארת של צה"ל במלחמה זו. בחלק הבידורי אציין את הופעתם של רבקה זוהר ולירון לב, שזכתה למשובים חיוביים רבים. עם תום החגים נמשיך בפעילות במלוא המרץ. במסגרת מועדון חבצלת יתקיימו אירועים באוקטובר ובנובמבר, כמו כן יתקיימו אירועים של השקות ספרים ובימת המודיעין. שימו לב לפרסומים באתר ובעדכונים הנשלחים אליכם בדוא"ל. פעילות המחקר התרחבה והיא מפוצלת עתה לשלושה תחומים: תחום המידע על מודיעין וטרור, תחום חקר המתודולוגיה המודיעינית ותחום חקר המורשת. הפרסומים מופיעים כולם באתר מרכז המודיעין למידע וטרור, וחלקם מופץ בחוברות ובספרים. במהלך החודשים הבאים נעסוק בתכנון שנת העבודה הבאה, שתתאפיין בתחילת יישום שינויים תשתיתיים. זאת לצד המשך פיתוח תכני המחקר והפעילויות למשפחות השכולות ולחברים. בפרוס השנה החדשה אני רוצה לאחל לכולם שנה טובה - מוצלחת יותר מקודמתה. תא"ל (מיל') דודו צור מנכ"ל העמותה  אתר הנצחה ממלכתי לחללי הקהילה | המרכז למורשת המודיעין מאז ראשית התגבשות היישוב החדש בישראל, ובכל מערכות ישראל מאז ערב הקמת המדינה ועד היום, עמדו אנשי חמ"ן, המוסד, “נתיב" והשב"כ בחזית העשייה הביטחונית וחירפו נפשם; לוחמים עלומים שחלקם קיפחו את חייהם בארצות עוינות ואחדים מהם טרם הובאו למנוחת עולם בישראל. חברו יחדיו ותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וגופי קהילת המודיעין 1983 בשנת המל"ם. -להקים מרכז הנצחה לחללי קהילת המודיעין ומרכז להנחלת מורשת המודיעין הן להנצחה והן כמרכז תיעוד חינוכי, מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין משמש האתר שנועד להנחיל את מורשת המודיעין לכל בית ישראל ובעיקר לדור הצעיר הגדל במדינת ישראל. מלבד אתר הזיכרון לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב, האתר פועל להנחיל תרחישים של מבצעי מודיעין; להפיק סרטי תעודה ומורשת; לנהל מרכז מידע למודיעין ולטרור; לקיים מפגשים ודיונים בנושאי המזרח התיכון והמודיעין; ולהפעיל ספרייה ותצוגות בנושאי מודיעין. המל"ם פועל כעמותה רשומה, ופעילים בה ותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, שפועלים בהתנדבות בהנהלת העמותה ובוועדות השונות כוועד הפועל, ההנצחה, המימון, התכנים, הביקורת, הקרנות וכתב העת “מבט מל"ם“. מקים המל"ם, הנשיא והיו"ר הראשון - אלוף מאיר עמית 2012-2005 יו"ר המל"ם בשנים -אפרים הלוי הנהלת העמותה יו"ר -צבי שטאובר מנכ"ל - דודו צור סמנכ"ל תפעול ומנהל אתר ההנצחה- חנן מזור מזכירת המל"ם -רקפת פאר אחראי תפעול -אבי טל חברי הוועד המנהל של המל"ם: עירית אליגון, דני אשר, אמנון בירן, ברק בן צור, איציק ברזילי, יהודה (בלכר) ברק, עודד חביב, יובל חלמיש, אלי כהן, מנחם כהן, יקותיאל לביא, עופר לונברג, רפי מלכא, צילה נוימן, אמנון סופרין, יגאל סימון, חיים קניג, מאיר שגב, מירי שד"ר, אריה שור, ריבה שניידר טסלר, עודד תבור. :נציגי המשפחות השכולות לוועד המנהל רן, אל"מ (מיל') חגי מן וסטלה שדות-דוד בויטלר, אלי גרינברג, ניסן לב ראשי ועדות המל"ם - ועדת הנצחהאריה (לייבו) ליבנה - ועדת מורשת ותכניםאמנון סופרין - ועדת סרטיםעודד חביב - ועדת כספיםמנחם כהן - ועדת השקעותעמרם אהרוני - ועדת קרנות ההנצחהשמעון אביבי - ועדת גיוס ופעילות חבריםיובל חלמיש - ועדת פיתוח משאביםמאיר שגב - ועדת מכרזיםמאיר שגב - ועדת תשתיות ובינויריבה שניידר טסלר - ועדת ביקורתמינא -חיים מנור - עורך אחראי של כתב העת "מבט מל"ם"רון כתרי - עורכת אגרת המידע באינטרנט "רואים מל"ם"יוכי ארליך - ר' חוג ידידי המל"מ - חיד"הדודי שמחה עמותת המל"ם מערכת "מבט מל"ם" רון כתריהעורך הראשי: אפי מלצרהעורך: מיטל שטדלרסגנית העורך: שמעון אביבי, יוכי ארליך, יוכי וינטרויב, רפי קיטרוןעורכי המשנה: eldarzv@netvision.net.il זאב אלדרהמעצב והעורך הגרפי: אבנר אברהם, יוסף ארגמן, אמנון בירן, יהודה ברק, עמוס גלבוע, מישל דגן חברי המערכת: בינט, יואב דייגי, גדעון מיטשניק, בני מיכלסון, חגי מן, דוד נוימן, אהוד רמות, סטלה שדות, נעם שפירא, יוסי לבקוב כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב העת הם על דעת הכותבים בלבד כתב העת "מבט מל"ם" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של מל"ם ובאחריותו שימוש מסוג כלשהו בחומר הכלול בידיעון זה - אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת של המו"ל אתר הנצחה ממלכתי לחללי קהילת המודיעין / המרכז למורשת המודיעין 03-5497731 , פקס 03-5497019 טל' | 4713402 רמת השרון 3555 ת"ד mlm@intelligence.org.il :דואר אלקטרוני www.intelligence.org.il :אתר אינטרנט

3 | תשרי תשע״ח | 79 גיליון | תא"ל (מיל') רון כתרי | דבר העורך הראשי כתבות ומדורים   רפי קיטרון | TRUST אסור לתת אמון ב - |40 שמעון (סיימון) לביא | היפנוזה ככלי אלגנטי לחקירת מחבלים |80 הביא לדפוס: דני אשר | המודיעין הצבאי האמריקני בתהליכי בדיקה יסודית |11 גדעון מיטשניק | ההונאה שהצליחה אך במחיר |12 מאיר זמיר | החוליה החסרה |16 אהרון לברן | הידיעה שמנעה מפלה והובילה למהפך ולניצחון בחזית הדרום |30 אבירם ברקאי | תיאוריית “הקונספירציה המשולשת" של מלחמת יום הכיפורים |36 שאול שי | מרוקו מפתיעה את ישראל במלחמה |40 דני אשר | הגעת אויב לעורף ישראל דרך הים: אפשרות שהתממשה |43 עמוס גלבוע | הנמר שנשכח מסיפורי הגבורה |33 מ' ע' | עם הרבה תושייה וטיפ טיפת מזל |46 עמי מורן | הופעת הבכורה של ההתנקשות המדינית |48 מינא- חיים מנור | פרשת המרגלים: שני גיבורים ולקחים רבים |50 אבנר ברנע | מודיעיון: אתגר המפגע הבודד בעידן התפוצצות המידע |52 לזכרם: אברמינו משולם, יום-טוב (יומי) עיני, מרדכי רביד, יצחק אלרון |56 טובה קלדס | שנים למותה של שרה אהרונסון 100 : נשות הצללים |58 י. ארנון | שירותי מודיעין זרים: המפלגה הסינית עינה פקוחה |60 נעם שפירא | שירותי מודיעין זרים: המודיעין בצ' קוריאה בצל גחמות המנהיג |63 באדיבות השב"כ | מחבלת שנעזרה בסיפור כיסוי מעורר אמפתיה על אב חולה |64 נעם טפר | מודיעין וספר: יאסר ערפאת - רטוריקה של מנהיג בודד |66 פסח מלובני | מודיעין וספר: דגל אדום מעל המזרח התיכון |66 יואב דייגי | מי היה האיש שהיה? |66 שמעון אביבי | 79 תשבץ מודיעין |68 פסח מלובני | הקרב האווירי שהיה - וזה שלא היה |22 תני גבע | המלחמה דרך עיני חייל פשוט |26 שלום רב לקוראינו, בפתח דברי אליכם - ברכה חמה לשנה נפלאה, בריאות טובה, אושר, נחת וסיפוק בעשייתכם. בגיליון שלפניכם תמצאו דיון מעניין אף מחדש בשורה של 44 נושאים ותחומי עניין מגוונים. בנושא מלחמת יום הכיפורים, שנים להתרחשותה, ישנו מאמר מעניין של אהרון לברן על אודות "ידיעת זהב" חיונית והשלכותיה; פרק מודיעיני מספרו החדש של אבירם ברקאי, שבו הוא טוען להפרכת תיאוריית הקונספירציה מבית מדרשם של ד"ר אורי מילשטיין ונוספים; מבט למעורבות מרוקו במלחמה, מעיניו של ד"ר שאול שי; ופרשיות נוספות שבליבן חטיבת הנחתים המצרית (ד"ר דני אשר) ו"הנמר" הנשכח ברמת הגולן (עמוס גלבוע). כמו כן כולל הגיליון השלמות בנושא מלחמת ששת הימים, שבעניינה הרחבנו בגיליון הקודם: פסח מלובני (ברכות להוצאת ספרו החדש לאור!) על אודות המעורבות האווירית הסובייטית; תני גבע (אל"ם במיל', מפקד יחמ"ן במלחמת "שלום הגליל", קצין האיסוף של פיקוד הדרום), ששימש כנהג "פשוט" בפלוגת , משתף ברשמיו מן הזווית הייחודית של 7 הסיור של חטיבה לוחם בחזית סיני. תמצאו כאן גם השלמות בנושא מלחמת סיני – מהלכי ההונאה של ישראל (גדעון מיטשניק) ומאמר מעניין של פרופ' מאיר זמיר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, המתמקד במהלכי בן גוריון בתחום שיתופי פעולה מודיעיניים. יעניינו אתכם, לבטח, גם המאמרים בנושא המודיעין הסיני (י. ארנון) ותוספת אקטואלית (נעם שפירא) בנושא המודיעין של שנים להתאבדותה ההירואית של לוחמת ניל"י 100 צפון קוריאה; מינא דן בפרשת המרגלים; עמי מורן -שרה אהרונסון; חיים מנור מציג "הופעת בכורה" להתנקשות המדינית; וד"ר אבנר ברנע עוסק בהווה – אתגר המפגע הבודד, בעידן "התפוצצות המידע". בצד כל זאת – "מודיעין וספר"; תשבץ (אביבי); "מי היה..." שוב אני פונה אליכם – האירו והעירו. ויותר מכך – כתבו לנו משלכם. המאמץ לא גדול, התרומה – ניכרת וחשובה. איחולים לשנה טובה באמת, שלכם מלחמת יום הכיפורים 8 מלחמת סיני שנים למלחמת ששת הימים 50

4 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | TRUST אסור לתת אמון ב - raphik@bezeqint.net ד“ר בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה | רפי קיטרון  הוצגו שיטותיה והישגיה של ה“אוכראנה“, המשטרה החשאית הצאריסטית, 1 במאמר “הולדתו של הסוכן הכפול* במאבקה באויבי השלטון. הנשק הקטלני ביותר בשימושה היה הפרובוקטור, פיתוח של הסוכן הכפול. בשורות הבאות נעסוק במבצע מורכב שהוציאה לפועל יורשתה של ה“אוכראנה“, שבמסגרתו פותח אף יותר השימוש בסוכנים כפולים ובפרובוקטורים, ומהווה מופת של מבצעי סיכול , בעיצומה של מלחמת העולם 1917 בראשית הראשונה, הופל משטר הצאר ברוסיה בהתקוממות עממית, שנודעה לימים כ“מהפכת פברואר“. הוקמה אז ממשלת מעבר ליברלית, בנובמבר של 7- אולם היא לא האריכה ימים. ב באוקטובר לפי הלוח היוליאני, 24 אותה שנה ( שהונהג אז ברוסיה), הופלה הממשלה הזמנית שבראשות אלכסנדר קרנסקי בידי המפלגה הבולשביקית, שבראשה עמד ולדימיר איליץ' 1918- לנין. מהלך זה כונה “מהפכת אוקטובר“. ב שינו הבולשביקים את שם מפלגתם ל“מפלגה הקומוניסטית של בריה“מ“. זמן קצר לאחר מהפכת אוקטובר החלה מלחמת אזרחים, שבה נלחמו הבולשביקים ותומכיהם (“הצבא האדום“), בכוחות האנטי מהפכניים, שנודעו בשם הקיבוצי “הצבא הלבן“, ושנתמכו על ידי כוחות חיצוניים – בהם בריטניה, ארה“ב, צרפת ויפן. המלחמה, שגבתה מיליוני קרבנות , הסתיימה בניצחון “הצבא 1921 ונמשכה עד האדום“. המהפכה ומלחמת האזרחים שבעקבותיה גרמו לרבים לגלות מרוסיה, בעיקר לארצות הסלאביות שבמזרח אירופה, לארצות הבלטיות, לגרמניה ולצרפת. קהילות משגשגות של “גולים לבנים“ (כך כונו בבריה“מ) התפתחו בברלין ובפריז. בדרך כלל היו הגולים הלבנים אנטי בולשביקים/קומוניסטים ושיעור ניכר מהם היה מונרכיסטי. רבים מהגולים הלבנים השתתפו בצבא הלבן או תמכו בו. על פי הערכות אלף לשני מיליון 900 היה בין 1920- ל 1917 שונות, מספר הגולים בין סוף איש. הגולים יסדו שלל ארגונים לצורך המאבק במשטר הסובייטי. החשש כי יקבלו עידוד או סיוע ממארחיהם, ובעיקר כי ייצרו קשר עם האופוזיציה רוסית, הפכו את הגולים הלבנים לאיום. ממילא הם היו מטרה-הפנים להסתננות לתוכם על ידי המשטרה החשאית הרוסית. בגזרת הלבנים: הדמויות הבולטות התבססו במלחמת העולם הראשונה המנהיג הבכיר בקרב הגולים היה הדוכס הגדול ניקולאי ניקולייביץ, נכדו של הצאר ניקולאי הראשון. בשל ייחוסו נחשב ליורש העצר, אף כי צבר לא מעט מתנגדים. זאת בין היתר בשל אחריותו לכישלון הצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה. הוא ו“המועצה המלוכנית העליונה“ התמקמו בקרבת פריז. הבולט במנהיגי הלבנים היה הגנרל, ברון פיוטר וראנגל, מבכירי הצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה והמנהיג האחרון של “הצבא הלבן“ במלחמת האזרחים. הוא התמקם ביוגוסלביה, שם יסד את “הארגון הצבאי הכלל רוסי“ שאיחד את כל אנשי “הצבא הלבן“ לשעבר באירופה, ושהיו לו נציגויות ברחבי אירופה. וראנגל לא האמין בפעילות טרור ושאף לשמור על אחדות המהגרים עד שיתאפשר שובם לרוסיה. עוד בלט בקרב הלבנים הגנרל אלכסנדר קוטפוב, שהיה סגנו של וראנגל במלחמת האזרחים ולפני כן התפרסם בשל הצטיינותו הגיע 1924- במלחמת העולם הראשונה. ב קוטפוב לפריז ולאחר מות וראנגל באותה רוסי. -שנה מונה ליו“ר הארגון הצבאי הכלל בהיותו ראש הארגון תמך בפעילות טרור בתוך בריה“מ, ואימן את אנשיו בחבלה ובמבצעים חשאיים. עוד דמות בולטת היא בוריס סבינקוב שעל אודותיו ידובר בהמשך. אל מול אלה ניצבו שירותי הביטחון הרוסיים. הוקמה המשטרה הסובייטית 1917 בדצמבר הראשונה על פי צו רשמי של לנין, שהעמיד בראשה את פליקס דז'רז'ינסקי. רוסית למאבק במתנגדי -הייתה זו ה“צ'קה“ - “הוועדה המיוחדת הכלל ג.פ.או (“המינהל - הוחלפה ה“צ'קה“ על ידי ה 1922- המהפכה ובחבלה“. ב או.ג.פ.או (“המינהל הפוליטי - ל 1930- הפוליטי הממלכתי“), שהפך ב התאגד 1934 הממלכתי המאוחד“), גוף שגם הוא לא האריך ימים. ביולי זה האחרון עם משרד הפנים ונקרא נקוו“ד (“הקומיסריון העממי לענייני ועד נפילת בריה“מ הוא נקרא ק.ג.ב. 50- פנים“); משנות ה בצל הקמת “הטראסט“: יאקושב נעצר החלה ה“צ'קה“ לפעול נגד ארגוני הגולים, הן לצורך זריעת 1920- כבר ב מדנים בקרבם והן כדי ללמוד על יכולותיהם וכוונותיהם. פעילות מקבילה התנהלה בתוך בריה“מ נגד אנשים וארגונים שהיו חשודים בנאמנות נסתרת לממשל הצארי. עם אלה נמנה ארגון מוסקבאי שנקרא “ההתאחדות המונרכיסטית של מרכז רוסיה“ (להלן: “ההתאחדות“), שקיים אומנם הדוכס הגדול ניקולאי ניקולייביץ. המנהיג הבכיר בקרב הגולים

5 | תשרי תשע״ח | 79 גיליון | קשרים עם גורמים לבנים בפטרוגרד אך לא היווה איום של ממש. ביקר אלכסנדר יאקושב, 1921 בנובמבר פקיד בכיר בממשל הסובייטי וחבר חשאי בהתאחדות, בטאלין, אסטוניה, אצל פעיל לשעבר של “הלבנים“, יורי ארטומונוב. במהלך הביקור סיפר יאקושב כי אף שהוא משרת בממשל הבולשביקי הוא נמנה על מתנגדיו, וכמותו רבים נוספים. הם הצליחו לחדור למנגנון הממשלתי ול“צבא האדום“. חדשות אלה ריגשו את ארטומונוב, שמיהר לדווח עליהם במכתב למועצה המונרכיסטית בברלין. המכתב נפל לידי ה“צ'קה“ וכך, עם שובו למוסקבה, נעצר יאקושב. לאחר חקירות ממושכות הוא הסכים לפעול בשירות ה“צ'קה“. גיוסו היה פרי מבצע של ממש שניהלו שני קציני ה“צ'קה“ ארטוזוב (ראש סקציית הריגול הנגדי) ופיליאר. בעוד יאקושב כלוא, קצין ה“צ'קה“ קולשניקוב יצר קשר עם ארטומונוב הנ“ל, בשם “חברו הטוב“ יאקושב, וסיפר כי הלה נפל למשכב. הוא אישר את דברי יאקושב אודות מורת הרוח ברוסיה וגילה לו את דבר קיומה של בשיחותיו עם חברי המועצה תיאר את רוסיה כמתחילה להתעורר מחלום הבלהות של המהפכה, כשיסודות אנטי קומוניסטיים הולכים ומתחזקים בה. בהמשך הדגיש את הנקודות הבאות: ה“טראסט“ הוא שיספק את המידע הנחוץ לגבי התנועה וימלא את כל המשימות המודיעיניות; על ארגוני הגולים להימנע מפעילות בתוך בריה“מ ולהניא את המעצמות הזרות מפעולות תוקפניות; העבודה בתוך בריה“מ תבוצע על ידי חברי ה“טראסט“ ללא התערבות מבחוץ. הוסכם שהמועצה תמנה נציגים בכמה בירות לצורך קשר עם ה“טראסט“, וכך נעשה. יאקושב נפגש גם עם נציגים של וראנגל, אך אלה לא נפלו ברשתו והטילו ספק בסיפורו. בשלב זה היו ל“טראסט“ מגעים עם שירותי מודיעין זרים, ככל הנראה באמצעות קשרי הגולים בבירות אסטוניה, פולין, פינלנד ואנגליה. כך הועבר מידע כוזב רב לארצות הללו, בעוד מידע אמיתי ששורבב מקנה אמינות לחומר ההונאה. המסר של מידע זה היה כי בצל השינויים הרבים בבריה“מ אין לצאת למלחמה נגדה או לבצע מעשי טרור, שכן היא עתידה לשוב ולהיות חברה מכובדת בקהילה הבינלאומית. אשר למהפכת הנגד ההולכת ומתבשלת – על תפקיד הגולים בה להתמצות בסיוע בלבד. במקביל תכנן ארטוזוב חדירה עמוקה יותר לחוגי המהגרים. לשם כך שוגר , כדי להיפגש עם הדוכס הגדול ניקולאי. 1923 יאקושב לפריז באוגוסט הוא לווה על ידי הגנרל פוטאפוב, חבר המטה הכללי של “הצבא האדום“, כביכול מראשי ה“טראסט“ ומי שהדוכס הכיר עוד מחצר הצאר. בפגישה הבטיח הדוכס את תמיכתו ואף שבפועל לא עמד בהבטחתו, הייתה זו הצלחה: יאקושב זכה ביוקרה של תמיכת חבר בכיר במשפחת המלוכה, ובכך התאפשר לו ליצור קשרי עבודה עם קבוצת קוטפוב בפריז, למשל. היעד: בוריס סבינקוב, המסוכן שבחברי המשמרות הלבנים ההצלחות הביאו את הג.פ.או לשחר אחר טרף מיוחד. מי שסומן כמטרה היה בוריס סבינקוב, שנחשב למסוכן שבחברי “המשמרות הלבנים“. בתקופת -השלטון הצארי הוא עמד בראש זרוע הטרור של המפלגה הסוציאל רבולוציונית, ובין היתר השתתף ברצח הנסיך הגדול של רוסיה, סרגיי אלכסנדר, ושל שר הפנים פלכה. סבינקוב נעצר אך הצליח להימלט, חזר לרוסיה לאחר מהפכת פברואר ומונה לסגן שר הביטחון; הוא לא הסכים עם מהפכת אוקטובר, היה מראשי “הצבא הלבן“ ואף הקים בתוך בריה“מ ארגון מחתרתי שחבריו זרעו טרור - עד שהג.פ.או הצליח לפרקו. בעת המדוברת קומוניסט היחיד בעל כריזמה, שנאבק למען -היה סבינקוב המנהיג האנטי רוסיה דמוקרטית נגד כוחות טוטליטריים מימין משמאל. דז'רז'ינסקי היה מודע לסכנה שהייתה גלומה בו. כך יצא לדרך מבצע “סינדיקט“, שמטרותיו לצורך כיסוי בוים בגבול הפיני קרב יריות, שבעקבותיו פורסם כי ריילי נהרג בחילופי הירי. בחקירתו שמר תחילה על שתיקה אך לאחר שהראו לו עיתון בריטי ובו דיווח על מותו - פתח את פיו ודיבר בחופשיות. באחד מהטיולים ביער, שאליהם הוא נלקח מדי פעם, הוא נורה מאחור ומת לרוסיה במטרה להפיל את 1918 - סידני ריילי. נסע ב המשטר הבולשביקי אך נחשף ונאלץ להימלט ה“התאחדות“ ואת שמותיהם של העומדים בראשה. ארטומונוב התלהב והסכים לקיים עמם קשר באמצעות חבר הנציגות האסטונית במוסקבה, כהצעת קולשניקוב. עוד הסביר קולשניקוב כי הכיסוי להתאחדות יהיה “אגודת האשראי העירונית של מוסקבה“, ובקיצור ה“טראסט“ (באנגלית ); זהו כביכול ארגון סחר עצמאי הפועל בהיתר Trest , ברוסית Trust השלטונות, אך מטרתו האמיתית היא לסייע למתנגדי המהפכה. ארטומונוב “קנה“ את הסיפור כלשונו ודיווח על כך לממונים עליו במועצה המונרכיסטית שבברלין. עד מהרה זרמו המכתבים בין הגולים בטאלין ל“טראסט“ במוסקבה, שבהם הגולים חשפו פרטים מבצעיים לגבי היחידות הצבאיות שלהם. בהערה מוסגרת, יש הגורסים שה“התאחדות“ הומצאה כל כולה על -ידי ארטוזוב כמעין “מלכודת דבש“ לשם התחקות אחר תנועות אנטי בולשביקיות בתוך בריה“מ ובקרב המהגרים ולסכלן. מנגד, על פי רוב היה זה ארגון מונרכיסטי אמיתי, אך הוא זוהה וטופל 1921 הכותבים עד בחשאי על ידי ה“צ'קה“, בעיקר באמצעות הכפלת חבריו והחדרת סוכנים אל שורותיו, כך שלמעשה שלט בו המודיעין הסובייטי. וחזרה לסיפורנו. מטבע הדברים יריבי הבולשביקים מחוץ לרוסיה, שהתנסו בעבר בשיטות של ה“אוכראנה“, ניסו להעמיד את ה“טראסט“ ואת יכולותיו במבחן. כך למשל ביקשו סיוע בהברחת תומכים שלהם ממחבואם ברוסיה למערב. לאחר שאחדים מהם חולצו בשלום ולאחר שכמה שליחים הוברחו באמצעותו לתוך רוסיה - כמובן באדיבות הג.פ.או - גבר האמון בארגון. ארטוזוב החליט לשגר את יאקושב לברלין כדי שייצור קשר ישיר למועצה , לאחר שתודרך היטב, יצא יאקושב לדרכו. 1922 המונרכיסטית. בנובמבר

6 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | היו לפתות את סבינקוב לשוב לבריה“מ ולהעמידו למשפט ראווה שיפגע במורל בקרב הגולים. מאחר וסבינקוב תיעב את המלוכנים לא פחות מאשר את הבולשביקים, אי אפשר היה להשתמש ב“טראסט“ המלוכני. לפיכך הוקם ארגון ליברל דמוקרטי, כמובן בשליטת הג.פ.או. שארטוזוב (תחת השם ניקיטה ניקיטוביץ טברדוב) “מונה“ לעמוד בראש הענף המוסקבאי. על פדורוב (תחת השם מוכין), הוטל ליצור את הקשר עם סבינקוב. הקרקע הוכשרה עוד קודם לכן לאחר שעוזרו האישי של סבינקוב, ליאוניד דנילוביץ ששנייה, נתפס אגב ניסיון להיכנס לבריה“מ ובה בעת נתפס גם אחד ממפקדי הפרטיזנים של סבינקוב, זקונוב, עם אנשיו. לאחר שהופעל עליהם לחץ הסכימו ששנייה וזקונוב לשתף פעולה. זקונוב נשלח לפולין, דמוקרטית, -כביכול כשליח המחתרת הליברל וסיפר למודיעין הפולני ולנציגי סבינקוב כי הוא וששנייה הצליחו ליצור קשר עם אותה מחתרת וכי זו מחפשת קשרים בחו“ל כדי לקדם את פעילותה. לחיזוק סיפורו מסר לפולנים מספר מסמכים צבאיים אותנטיים. הידיעות אודות המחתרת עוררו אכן עניין ומוכין ( שמו הבדוי של פדורוב) נשלח לוורשה ולפריז. אלא שסבינקוב סירב לפגשו ודרש כי מוכין ישוב למוסקבה בלוויית נאמנו של סבינקוב, פומיצ'ב. האחרון אמור היה להיפגש עם ששנייה, לוודא כי אינו תחת שליטת הג.פ.או, לפגוש חברים אחרים של המחתרת ואז לשוב ולדווח ישירות לסבניקוב. ביקורו של פומיצ'ב במוסקבה בוים היטב על ידי הג.פ.או. הוא לא גילה שום סימן להכפלתו של ששנייה ואף השתתף בפגישה של המחתרת, שניהל מיודענו ארטוזוב. דיווחיו לסבניקוב היו כה משכנעים שהאחרון הסכים . בעת ההתרחשויות הללו 1924 לפגוש את “מוכין“, פגישה שנקבעה לאביב היה מצבו של סבניקוב עגום, הוא היה נתון בדיכאון, מוכן לאחוז בכל קש אפשרי וככל הנראה גם מכור לסמים. הוא נפגש בפריז עם “מוכין“ אך אופיו החשדני הביאו לנקוט באמצעי זהירות נוסף - הוא שלח את עוזרו הנאמן, קולונל פבלובסקי, לרוסיה בלי להודיע מראש להנהגת המחתרת. בשלב זה הייתה חדירת הג.פ.או אל חבורת סבניקוב כה יעילה עד שפבלובסקי נתפס מיד ולאחר “הטיפול“ המקובל הסכים לשתף פעולה. המלכודת לסבניקוב הייתה, אם כן, ערוכה ומוכנה. מזה זמן הולעט סבינקוב בדיווחים על פעולות טרור שביצעו חברים דמוקרטי, בדרך כלל בהשתתפות ששנייה. כתמיכה-בארגון הליברל בדיווחים אלה סופקו לסבינקוב, בדרכים שונות, עותקי גיליונות של ה“איזווסטיה“,ביטאונה הרשמי של ממשלת בריה“מ, ש“בושלו“ עבורו ובהם דווחו אותן פעולות. עתה דיווח קולונל פבלובסקי, בהנחיית הג.פ.או, על פעולת טרור שנכשלה (כפי שדווח גם ב“איזווסטיה“) ושבה נפצע. עקב זאת, כך המשיך, נותר הפלג האקטיביסטי של הארגון ללא מנהיג, ונוכחותו של סבינקוב הפכה חיונית. שוב התעורר חשדו של סבינקוב ועל כן חזר ושיגר את פומיצ'ב לרוסיה, הפעם כדי לעמוד על אמינותו של פבלובסקי. כמו בביקור הקודם הצליח הג.פ.או לשטות בו ועם שובו לפריז נלווה אליו “מוכין“. המסר שעמו הגיע “מוכין“ היה כי אם ימשיך בחשדותיו ולא יגיע למוסקבה כדי ליטול את הפיקוד - ינתק הארגון את קשריו עמו. לאחר מספר ימי התלבטות, וחרף מחאות 15- חבריו, החליט סבינקוב לעשות מעשה. ב חצה עם זוג חברים את 1924 באוגוסט רוסי, בפתח כניסה כביכול של -הגבול הפולני הארגון, ולמחרת נעצר במינסק. במשפטו באוגוסט ונמשך יומיים הוא 27- שנפתח ב חזר בו בנאום ארוך מדעותיו הקודמות, והכיר ללא סייג בזכותם של הבולשביקים לשלוט בבריה“מ. סבינקוב נידון למוות אך גזר הדין שנות מאסר. הוא קיבל דירה 10- הומתק ל קטנה בכלא במוסקבה ותנאים נוחים. , בנסיבות לא ברורות, 1925 במאי 7- ב סבינקוב קפץ, נפל או הופל מחלון דירתו ונהרג. אשר לזוג שנלווה אליו במעבר הגבול- הם שוחררו ללא משפט ואף קיבלו עבודה בלשכת התיירות, כנראה כדי להסיט אליהם את חשד הסגרתו. היעד: “אלוף המרגלים“ סידני ריילי גם היעד הבא היה מהבולטים ביריבי המשטר הבולשביקי - סידני ריילי, שכונה “אלוף המרגלים“. ריילי היה סוכן בריטי (כנראה יהודי רוסי במזרח הרחוק, בגרמניה וברוסיה 19- במוצאו) שפעל מסוף המאה ה לרוסיה 1918- ושמו הלך לפניו כרב מרגלים נועז ורב עלילות. הוא נסע ב במטרה להפיל את המשטר הבולשביקי אך תוכניותיו נחשפו, כנראה עקב בגידה, והוא נאלץ להימלט. מאז המשיך בפעילותו זו מבחוץ והפך למטרה ראשונה במעלה של הג.פ.או. כהכנה למבצע נפתח “חלון“ מיוחד בגבול הפיני עם בריה“מ בפיקוד איש הג.פ.או. הצעד הבא נעשה בסיוע מריה זכרצ'נקו שולץ, אחייניתו של לרוסיה, בראש קבוצה 1924 הגנרל קוטפוב. הגנרל שיגר אותה בספטמבר קטנה של נאמניו, כדי לבדוק את סיפור ה“טראסט“. לא תופתעו ללמוד כי הארגון הצליח לרכוש את אמונם. הם אף שולבו במטהו של יאקושב והועסקו בפענוח ובהצפנת תכתובת כביכול של ה“טראסט“ אל ומאת גופים בחו“ל, ושלחו דיווחים נלהבים לקוטפוב בפריז. במכתב של אותה מריה לריילי נרמז כי מתבשלת מהפכת נגד בבריה“מ. בהתייעצות עם קוטפוב סוכם כי ריילי ייצא להלסינקי ויתייעץ שם עם בונאקוב, נציגו של קוטפוב. מצויד במידע מצינורות ה“טראסט“ אודות הגעתו הצפויה של ריילי, יצא יאקושב להלסינקי ונועד עם בונאקוב. היעד הבא בקרב הגולים היה פוליטיקאי ועיתונאי ידוע, ואסילי שולגין. ה"טראסט" היה ער כי שולגין מונע מרצון עז למצוא את בנו, שנעלם בקרים . יאקושב הזמינו אפוא לבריה"מ והבטיחו כי ה"טראסט" יעשה כל מאמץ 1920 - ב לאתר את הבן. שולגין נענה להזמנה, אף שהוזהר בוריס סבינקוב. ההצלחות הביאו את הג.פ.או לשחר אחר טרף מיוחד

7 | תשרי תשע״ח | 79 גיליון | האחרון היה מסויג עד שיאקושב “הצליח“ להביא אליו את אחיו מבריה“מ, ובכך הוכיח את יכולותיו של ה“טראסט“. כמו כן הביא יאקושב את מריה להלסינקי, דרך אותו “חלון“ בגבול הרוסי, מה שהיווה “נסיעת מבחן“ מוצלחת של המעבר. הגיעו ריילי וקוטפוב 1924 בספטמבר להלסינקי ונועדו עם מריה, בונאקוב ויאקושב, שהבטיחו כולם כי הוא יכול להגיע למוסקבה ללא חשש. נוכח היסוסיו של ריילי הציע לו יאקושב כי יבוא לפגישה עם מועצת ה“טראסט“ וישוב להלסינקי לאחר יומיים. ריילי קיבל את ההצעה וכתב לאשתו כי הנסיעה הכרחית וכי “לחלוטין אין בכך סיכון“. למחרת בערב נלקח לגבול ועבר לרוסיה דרך ה“חלון“ המאובטח. הוא נפגש בלנינגרד עם המנהיגים כביכול של ה“טראסט“ (יאקושב, גנרל פוטאפוב ונוספים), ניהל עמם דיונים שפרטיהם אינם ידועים ובדרכו חזרה לתחנת הרכבת - נעצר. לצורך כיסוי בוים בגבול הפיני קרב יריות, שבעקבותיו פורסם כי ריילי נהרג בחילופי הירי. בחקירתו שמר תחילה על שתיקה אך לאחר שהראו לו עיתון בריטי ובו דיווח על מותו - פתח את פיו ודיבר בחופשיות. באחד מהטיולים ביער, שאליהם הוא נלקח מדי פעם, הוא נורה מאחור ומת. ככל הנראה הייתה הכוונה המקורית לשמוע ממנו דברים בדיוני “מועצת הטראסט“, לאפשר לו לחזור בשלום לפינלנד ומאוחר יותר להביאו לרוסיה ולעצרו - אלא שהדברים שהשמיע על אודות תוכניותיו, שהוכיחו עד כמה הוא מסוכן, הביאו למעצרו כבר בביקורו זה. יש הגורסים כי המידע ששאבו הרוסים מריילי לגבי השירותים המערביים איפשר להם “לשתול“ את סוכניהם בשירותים החשאיים של מדינות המערב, “שרשרת שתילות“ שנמשכה עשרות שנים. היעד: הפוליטיקאי והעיתונאי הנודע ואסילי שולגין היעד הבא בקרב הגולים היה פוליטיקאי ועיתונאי ידוע, ואסילי שולגין. ה“טראסט“ היה ער כי שולגין מונע מרצון עז למצוא את בנו, שנעלם . יאקושב הזמינו אפוא לבריה“מ והבטיחו כי ה“טראסט“ 1920- בקרים ב יעשה כל מאמץ לאתר את הבן. שולגין נענה להזמנה, אף שהוזהר, ובליל עבר דרך “חלון“ בגבול היוגוסלבי. מאותו רגע לווה 1925 בדצמבר 23- ה על ידי אנשי ה“טראסט“, בהם ידידו הוותיק יאקושב וכן מריה ובעלה, שנוכחותם הסירה כל פקפוק כי ידע עד כמה הם התנגדו לבולשביקים. לפי אחד הסיפורים, הוא השתתף בטקס כנסייתי שאורגן במיוחד עבורו במרתף מוסקבאי ונשק את ידיו של “כומר אורתודוכסי“, שהיה מתחת לגלימתו המשנה לראש הג.פ.או, מנז'ינסקי. לאחר מספר חודשים, לאחר שהמאמצים לאיתור בנו העלו חרס, החליט שולגין לשוב ליוגוסלביה. קודם חזרתו סיכם עם יאקושב כי יכתוב ספר 1926 על רשמיו וכי ישלח לו את טיוטת הספר לצורך הערות. באפריל חזר לבלגרד ועד מהרה פרסם את ספרו “שלוש בירות“ ובו הביע את התרשמותו כי המצב קשה, אך בריה“מ בדרך להתאוששות והבולשביקים יסולקו מהשלטון. הספר שיקף למעשה את קו התעמולה של ה“טראסט“, שלפיו כל התערבות עלולה לפגוע בהתפתחות זו. . אחד מבכיריו 1927 אקורד הסיום של מבצע ה“טראסט“ התרחש באפריל ומי שנטל תפקיד מרכזי בכל הפעילויות דלעיל, אדוארד אופרפוט, הגיע יחד עם מריה שולץ (שעמה ניהל אז רומן) לפינלנד. אופרפוט חשף בפני השלטונות את סיפור ה“טראסט“ שממנו ערק. סיפורו, כפי שכתב בעצמו, התפרסם בעיתון בשפה הרוסית שיצא בריגה והכה גלים. כמו בנושאים רבים אחרים הקשורים ל“טראסט“, הדעות חלוקות אם אופרפוט היה פעיל ב“טראסט“ תחת לחץ כטענתו, או שעריקתו הייתה מבצע הונאה מתוחכם. ארגוני המהגרים הוכו מכה קשה לאחר שהתברר עד כמה היו תמימים וחשופים להטעיות, ועד כמה היו חשופים לג.פ.או. כך גברו הפילוג והחשדנות בקרבם. בכך לא הסתיים סיפורם של מריה שולץ וחברה אופרפוט. בשיחות עם גנרל קוטפוב, שהגיע אף הוא לפינלנד, סוכם כי השניים ישובו לבריה“מ לבצע פעולות טרור. ושוב יש גרסאות שונות: האם מריה - שמשך שנים ניסתה לשכנע את יאקושב לעבור לפעילות אלימה ונדחתה - התפכחה ושאפה נקם ולכן שכנעה את אופרפוט? או שהיו אלה קוטפוב וחבריו שלחצו על אופרפוט להוכיח את כנותו ואת חזרתו למוטב? מכל מקום, שוגרו שתי חוליות חבלה, האחת למוסקבה בראשות מריה ובה גם אופרפוט, והשנייה ללנינגרד, בראשות ויקטור לריונוב. הגיעו הקושרים ברכבת 1927 במאי 30- ב לילה מהלסינקי אל הגבול ושם התפצלו. החוליה של לריונוב הגיעה ללנינגרד ועלה בידה לפוצץ אולם כנסים קומוניסטי ולשוב בשלום ביוני פרסמה סוכנות הידיעות 10- להלסינקי. לגבי חוליית מוסקבה, ב הרוסית “טאס“ ידיעה על ניסיון לפוצץ את מפקדת הג.פ.או בעיר. יולי, נמסר כי שלושת חברי החוליה, כולל מריה 5- בפרסום נוסף, ב ואופרפוט, נלכדו והוצאו להורג. נמסר בדו“ח רשמי של ממשלת 1928- מעניין – אך לא מפתיע – כי ב בריה“מ כי החוליה כללה שניים בלבד - ושמו של אופרפוט לא הוזכר. גם לגבי אופן מותו יש גרסה נוספת, שלפיה נהרג אופרפוט באזור סמולנסק ואילו מריה נהרגה מערבה משם, לאחר קרב שבו נלחמה עד אחרון הכדורים שבאקדחה. מבצע “טראסט“ הסתיים לאחר חשיפתו. הצלחתו הרבה עד אז הסתייעה בחולשת המהגרים הלבנים ותמימותם היחסית. נכון שההצלחה לא הייתה מלאה, שכן הג.פ.או לא הגיע לשליטה מלאה על כל התאים המונרכיסטיים, לרבות בתוך בריה“מ, אך גם בהתחשב בכך מדובר בהישגים מרשימים. ומה באשר לדמויות שהוזכרו ושלא הוזכרה אחריתם? הדוכס הגדול לבריסל 1924- מדום לב. הגנרל וראנגל עבר ב 1929- ניקולייביץ נפטר ב ונפטר שם בביתו; יש הטוענים כי הורעל על ידי אחיו של משרתו, שהיה בפריז, ועל פי עדויות נחטף 1930- סוכן הג.פ.או. הגנרל קוטפוב נעלם ב באמצע רחוב סואן בידי שלושה אנשים והוכנס למכונית. הגרסאות חצויות בין הטענה כי נאבק בחוטפיו ונפטר מהתקף לב, נחנק בתוך שטיח שבתוכו גולגל או הוברח לבריה“מ. מהצד השני של המתרס, ארתור ארטוזוב, שניהל את המבצע, המשיך בקריירה מוצלחת עד שנאסר במאי , במסגרת הטיהורים הגדולים וכחלק ממזימה כביכול של הגנרלים. 1937 כרבים וטובים, וגם פחות טובים, הוצא להורג באוגוסט של אותה שנה. , במוסקבה, 1926 לעומתו זכה דז'רז'ינסקי, מייסד ה“צ'קה“, למות ביולי , מיד לאחר שנשא נאום בן שעתיים בפני הוועד 49 מהתקף לב בגיל הבולשביקי המרכזי שבו תקף בשצף קצף את טרוצקי ומרעיו. השלטון  .1991- הקומוניסטי פס מהעולם ב מקורות והערות מופיעים בגיליון האינטרנטי ואסילי שולגין. לאחר שהמאמצים לאיתור בנו העלו חרס, החליט לשוב ליוגוסלביה

8 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | היפנוזה ככלי אלגנטי לחקירת מחבלים אל"ם (דימ') | שמעון (סיימון) לביא  כשמבקשים לחקור מקורות מודיעין, כמו מחבל טרור, יש להסיר מהם עכבות. באמ"ן נעשה לשם כך שימוש בכלי חריג - היפנוזה. הטרנס ההיפנוטי מאפשר להתגבר על התנגדות קוגניטיבית, מודעת או לא, וזאת ללא הפעלת כוח. יש גם יתרון למהופנט: ההליך משקיט את מצפונו, בבחינת "אני לא דיברתי, כוח חיצוני הכריח אותי" השתלטה חוליית טרור בת שמונה מחבלים מארגון 1975 במרץ 5- בליל ה הפת"ח על מלון סבוי בתל אביב. המחבלים חדרו מהים באמצעות אונייה, שממנה הורדה סירת זודיאק. לערך, בפיקוד עמירם 05:15 בפריצת כוחות מסיירת מטכ"ל למלון בשעה לב ואלון שי, הפעילו המחבלים חומר נפץ על -לוין, נחמיה תמרי, עמר בר בני הערובה. הפיצוץ הרס חלק מהקומה העליונה של המלון. בהשתלטות המחלצים נהרגו שבעה מהמחבלים ומחבל אחד נותר בחיים. לוחם סיירת תדריך לפני הפריצה למלון סבוי. חקירת המחבל ששרד בהפנוט העלתה כי אין סירה או מחבלים נוספים מטכ"ל, סמל איתמר בן דוד ומפקד הסיירת לשעבר, אל"מ עוזי יאירי, שהצטרף לכוח הפורץ, נהרגו. גם לאחר השלמת ההשתלטות על המלון היה חשש שמא עלולים להיות מחבלים נוספים או אפילו חוליית מחבלים חופשית על סירה נוספת. אולם, מחקירת המחבל היחיד שנותר בחיים, מוסא ג'ומעה, לא ניתן היה לקבל תשובה ביחס למספר סירות הזודיאק שהורדו מהאונייה ומה מספר במרץ נחקר ג'ומעה תחת הליך של טרנס היפנוטי, 6- המחבלים. בבוקר ה

9 | תשרי תשע״ח | 79 גיליון | להרפותו, שהמתח לא יפגע במטרת ההליך. חשיבות ההליך ההיפנוטי ככלי לשימושים מודיעיניים נובעת מהפחתת הגבולות של המהופנט - מושגת אחידות בין דבריו ומחשבותיו. מוחו ופיו של המהופנט שווים המה. בשלב זה יוצר המהופנט שחזור מלא וחי של מידע הכולל זיכרונות ותמונות. מבחינה מודיעינית "חוזר" המהופנט לזירת האירוע בזמן ובמקום, תוך שהוא חווה את כל ההתרחשות מחדש כאילו היא מתרחשת זה עתה בפניו. גם משטרת ישראל עשתה שימוש נרחב בהיפנוזה לקבלת מידע בחקירותיה, והפעילה לשם כך את פרופ' מוריס קליינהאוז. ראש אמ"ן שלמה גזית נוגס ב"תפוח אדמה" תחילת השימוש בהיפנוזה במסגרת הפעלת סוכני מודיעין הייתה מעט לאחר מלחמת יום הכיפורים. באותה תקופה רווחו מופעי הבידור של , בהליך היפנוטי 1975 הליכים היפנוטיים לשם שעשוע. סופם היה בשנת שבוצע בנערה בשם יפה סוויסה משדרות שבו המהפנט הבידורי לא הצליח להשיבה להכרתה. התערבות פרופ' קליינהאוז, מחלוצי הטיפול התרפויוטי בהיפנוזה, בנוכחות החתום מעלה, הצליחה להשיב את הנערה לאיתנה. 1984 בעקבות כישלונות נוספים של מהפנטים לא מוכשרים נחקק בשנת , שקבע את 1984 ביוזמת קליינהאוז חוק השימוש בהיפנוזה, תשמ"ד – דרכי השימוש במכשיר זה. , נעשה ביחידות לאיסוף יומינט של 1984 ועד 1974 במשך עשור, משנת קהילת המודיעין שימוש בהיפנוזה כמכשיר בהפעלת סוכני מודיעין ומכשיר חקירה של מחבלים. זאת בלי שהוצג להם כי מדובר בהליך היפנוטי. במסגרת השיח להטמעת הפעלת המנגנון ההיפנוטי, ביקש ראש אמ"ן , לבדוק על עצמו איך פועל המנגנון. 1975 האלוף שלמה גזית באוגוסט בפגישה שנערכה בלשכתו עמי ועם אל"מ אברהם אלזון, ניתן תדרוך על מהות ההיפנוזה ועל יתרונותיה ומגרעותיה ככלי איסוף מודיעיני. בעוד השלושה משוחחים, נטל גזית תפוח עץ מסלסלה לידו והחל לאכול ממנו. לשאלתי האם הוא מוכן לנסות לעבור תהליך סוגסטיבי קל הוא השיב בחיוב. או אז הוא התבקש על ידי, וגם ביצע, להסתובב בכיסאו עם פניו אל ארונית הספרים לשמאלו, ולעצום את עיניו בעודו אוחז בתפוח. במשך כמה דקות הוכנס האלוף גזית לטרנס היפנוטי קל. דרגות) הוא היה 3 של הטרנס (היפנוט קל מתוך 1 בהיותו בדרגת הפנוט מהופנט קל, ציית ונענה לסוגסטיות. אפשר שהיה עייף ביותר מיום עבודה עמוס. הוא שוכנע כי בידו תפוח אדמה שעליו עדיין מצויים רגבי אדמה, ולא תפוח עץ. כאשר התבקש לנגוס "בתפוח האדמה" הוא עשה זאת ופלט חשיבות ההליך ההיפנוטי ככלי לשימושים מודיעיניים נובעת מהפחתת הגבולות של המהופנט - מושגת אחידות בין דבריו ומחשבותיו. מוחו ופיו של המהופנט שווים המה. בשלב זה יוצר המהופנט שחזור מלא וחי של מידע הכולל זיכרונות ותמונות. מבחינה מודיעינית "חוזר" המהופנט לזירת האירוע בזמן ובמקום, תוך שהוא חווה את כל ההתרחשות מחדש כאילו היא מתרחשת זה עתה בפניו בלי שהיה מודע לכך או נתן הסכמתו. האם, לשלב הירידה לסירת -בהליך הוחזר המחבל בזמן ובמקום אל אוניית הזודיאק שנועדה להגיע אל חופי ישראל. המחבל תיאר בפרוטרוט, באופן חופשי, רהוט ורציף, את התדרוך שניתן לחוליית המחבלים טרם הירידה לסירה, את משימתם, את שמות חבריו למעשה הטרור, את האמל"ח שנשאו, את סדר ישיבתם בסירה וכו'. חקירתו בהיפנוט העלתה כי מדובר בסירה בודדה, היא סירתו של המחבל, וכי אין סירה או מחבלים נוספים. הליך שמשקיט את מצפונו של הנחקר המהופנט בהליכי היפנוזה. זאת באמ"ן בוצעו תחקורים של סוכנים ומקורות של אמ"ן כדי לענות על שאלה שבה מתחבטים בקביעות מפעילי סוכנים בקהילת המודיעין - מהימנות ואמינות הסוכן שהם מפעילים. מדובר במקורות יומינט, שלגביהם תמיד עולה שאלת מהימנות המקור, להבדיל משאלת מהימנות המידע שהוא מספק. סוכן מודיעין מהימן יכול לספק מידע בלתי אמין לחלוטין, כי המידע שבידיו הגיע ממבוע בלתי מהימן. מנגד מקור מודיעין בלתי אמין, שמבועיו בדרך כלל בלתי מהימנים, עשוי להפתיע ולספק ידיעת זהב. ההיפנוזה בהפעלת מקורות מודיעין ובטיפול בנחקרים, כמו מחבל טרור למשל, נועדה להסיר עכבות, רצוניות או בלתי רצוניות, של המהופנט. היא לא נועדה להתמקד בשאלת מהימנות המידע שהוא מספק. הטרנס ההיפנוטי מאפשר להתגבר על התנגדות קוגניטיבית - מודעת או לא, בתום לב או מתוך מניע נסתר - לשתף פעולה עם החוקר או המפעיל. וזאת בדרך אלגנטית, ללא הפעלת לחץ. המהלך נעשה באווירה נוחה, נינוחה ונעימה ואפילו בשיתוף פעולה של המהופנט, ובערבית. ככל שהאיכות המודיעינית של המידע המועבר גבוהה יותר, עלול המועמד להיפנוט לחוש כי הוא מתנגד לחשיפת המידע. התגברות על התנגדות זו אפשרית בטרנס היפנוטי. מצפונו מושקט וממותק בשכנוע עצמי כי המידע שמסר נמסר שלא בשליטה עצמית, אלא מתוך של שליטה של אחר, לא מרצון חופשי. ההליך ההיפנוטי משקיט את מצפונו של המהופנט, בבחינת "אני לא דיברתי, כוח חיצוני הכריח אותי". ניתן לבצע הליך היפנוטי ללא הסכמת המהופנט. ככל שהתנגדות המועמד להיפנוט חזקה יותר, כך כניסתו לטרנס ההיפנוטי קלה יותר; שכן ההתנגדות מנוצלת כצינור נוסף לסוגסטיות, ואז ההיפנוזה עמוקה יותר. מחבל או מקור מהופנט אינו יודע כי הוא עומד לעבור הליך היפנוטי, אלא מאמין כי מדובר בהליך של רענון זיכרון. לא מוצע להשתמש בהסכמת הסוכן לעבור תהליך היפנוטי, כאמצעי לבחינת כנותו ואמינותו. בדרך כלל יש לבצע את ההליך ההיפנוטי ללא ידיעתו. בטרנס היפנוטי המהופנט אינו ישן, הוא קשוב לנעשה סביבו ולנאמר בשליטה מלאה. המהופנט מצוי בהרפיה עמוקה, המחלישה ביקורת אינטלקטואלית מצדו אך אינה מנטרלת אותה כליל. כך מתאפשר למהופנט לקבל בפתיחות את הנאמר לו. במסגרת התהליך יוצר המהפנט אצל המהופנט תהליך נפשי, דרך סוגסטיות שונות. אלה יוצרות אצל המהופנט חוויה של שינויים בזמן ובמקום, בתחושה, בתפיסה ואף בתהליכים פיזיולוגיים ומוטוריים במקרים מסוימים. נוצר למעשה מצב תודעתי השונה ממודעותו לזמן ולמקום שלפני הטרנס ההיפנוטי. המהופנט עובר למצב אחר, של זמן ומקום שונה, תוך הפעלת מודעת. שינוי כזה, של זמן ומקום, לרבות פקודות פוסט -המערכת התת היפנוטיות, לא יכול להתבצע אם הוא מנוגד למערכת הערכים של המהופנט. כמו כן לא ניתן לבצע הליך היפנוטי לאנשים שבוחן המציאות שלהם לוקה בצורה חריפה. המהפנט משתמש בדמיון מודרך, תוך אפשרות להיעזר בחפצים שונים להמחשתו ולהאצתו. זאת הן בשלב הראשון, של הכנסת המהופנט לטרנס, והן בשלב העמקת הטרנס ושימורו. במשך כל ההליך, שתוצאתו היא ניתוק המהופנט מהעולם החיצון והותרת המהפנט זמנית כמייצג ומקשר לעולם החיצון, משמר המהפנט את הטרנס. ככל שנוצר אצל המהופנט מתח חובה

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=