35 | תשרי תשע״ח | 79 גיליון | "ידיעת הזהב" שהובילה לשרשרת ההצלחות. ניתן לזקוף ל"ידיעת הזהב" כמה דיבידנדים והתפתחויות אסטרטגיות נוספים. עם גילוי צליחת צה"ל למערב התעלה, נתגלעו חילוקי דעות חריפים בצמרת המצרית. הרמטכ"ל שאזלי תבע מיד להחזיר כוחות מהגדה המזרחית למערבית, ואילו הנשיא סאדאת ושר המלחמה אסמעיל דחו זאת על הסף, שכן לא רצו לוותר על הצלחתם והישגיהם הראשונים בכיבוש הגדה המזרחית ולהודות בכישלון המלחמה. ריב זה הוביל לפיטוריו של שאזלי מיד באוקטובר), ובנוסף הודחו מפקדי הארמיה השנייה 24 עם הפסקת האש ( מאמון ומפקד הארמייה השלישית ואסל. האחרון אגב איבד את דרכו מהחפ"ק שלו בגדה המערבית וכמעט נשבה על ידי צה"ל . 12- יתר על כן, ישראל שלפי נטייתו של הרמטכ"ל דדו, רצתה מאוד לפני ה באוקטובר להגיע להפסקת אש (במגעים המדיניים) - שינתה את עמדתה לאור הצלחות צה"ל ולא נחפזה יותר לבקשה במגעים עם ארה"ב –דהיינו, קיסינג'ר, שניהל מגעים קדחתניים עם בריה"מ בנושא. 3 אך הדיבידנדים האסטרטגיים הגדולים יותר נבעו מכיתורה של ארמיה שהביא אותה למצב כמעט נואש ולחוסר אונים בשל הפצצות חיל האוויר )19 + 7 ובשל ההכרח במזון ובתרופות. ארמיה זו כללה שתי דיביזיות חי"ר ( חייל והייתה נתונה 25,000-ועימם כוחות שריון ואחרים, ובסה"כ יותר מ לחסדי צה"ל. 12- הצמרת המצרית שדחתה על הסף כל דיבור על הפסקת אש לפני ה באוקטובר, עשתה עתה מאמצים מדיניים להגיע אליה בדחיפות בסיועה הנמרץ של בריה"מ. מצרים אף נענתה לתביעות ישראל (שהועברו דרך ארה"ב) כדי שתאפשר העברת שיירות מזון ותרופות לארמיה הנצורה. לישראל התאפשר אפוא לתבוע חילופי שבויים מידיים, שיחות ישירות בנושאים צבאיים ומדיניים, אי הפרעה לשייט ישראלי במיצרי באב אל מנדב ועוד. מקהיר בין משלחות 101- ואומנם, ולראשונה, נערכו שיחות ישירות בק"מ ה צה"ל ומצרים. הדיון נסב בתחילה על העברת שיירת אספקה לארמיה המכותרת, שישראל נאלצה בלחץ ארה"ב להסכים לה. זאת לא לפני שהצלחתי, בהמשך לתביעת שר הביטחון דיין, לקבל מגנרל גמאסי את רשימת שבויינו במצרים באחת הישיבות שהתקיימה בראשותי כחבר המשלחת. וסירוב ישראל לאספקה הדחופה בשל מצבה הקריטי, 3 עם כיתור ארמיה חלה התפתחות אסטרטגית דרמטית: הסובייטים הודיעו שהעמידו בכוננות דיביזיות מוטסות כעזרה למצרים בהסרת הכיתור ולמניעת האיום 6 הפוטנציאלי לקהיר עצמה. הנה כי כן, מפלת הצבא המצרי ומעל הכל כיתור , הביאה כמעט לעימות בין גושי, ואולי אף גרעיני. 3 ארמיה באוקטובר לא רק שהביאה בדרום 12- במילים אחרות, ""ידיעת הזהב"" מה למהפך צבאי גורלי, אלא גלגלה גם התפתחויות אסטרטגיות דרמטיות. אפשר להרחיק ולומר, והיו לכך רמזים בהתבטאויות סאדאת, שהמהפך הצבאי הכביר במלחמת יוה"כ לרעת מצרים, הביא את נשיא מצרים למחשבה שמלחמה מול ישראל לא תצלח אפילו בתנאי פתיחה של הפתעה גמורה ובהצלחה ראשונית - ותרם להגעה להסכם שלום עמה. זאת, אף על 14- פי שבדברו ובכתבו על המלחמה, התעלם סאדאת מתבוסת צבאו ב - יומיים לאחר הגעת "ידיעת הזהב". 1973 באוקטובר הרהור קצר על היעדר התהודה הראויה ל"ידיעת הזהב" באוקטובר הייתה "ידיעת זהב" יקרה מפז, היא לא זכתה 12- אף שהידיעה מ לתהודה הראויה לה. תמהתי שנים לסיבות לכך. הראשונה היא קרוב לוודאי הלך הרוח העגום בצה"ל ובציבור הישראלי בתום המלחמה הקשה. פתיחתה בהפתעה רבתי ובכישלונות צבאיים ראשוניים הותירו את רישומם המדכדך, כך ש"ידיעת הזהב" שהובילה להפיכת הקערה נבלעה באווירה המתייסרת ולא הדהדה כמגיע לה. שנית, ייתכן שבכירי צה"ל, שהיו עסוקים בוועדות חקירה, כמו גם בין קובעי דעה בציבורי הישראלי, לא ידעו מספיק על אודותיה ואולי גם לא ירדו לעומק חשיבותה, ערכה ו"אחריותה" למהפך המזהיר. שלישית, יתכן והסיבה קשורה לעמדתו ה"פושרת" והמצטנעת של ראש המוסד דאז צבי זמיר. בספרו "בעיניים פקוחות" הוא מקדיש ל"ידיעת באוקטובר שורות מועטות בלבד וללא 12- הזהב" שאותה דיווח לקבינט ב הצגת חשיבותה העצומה. קשה להאמין שהוא כתב כך רק בשל קנאות לשמירת סודיות, נראה יותר שהיה קשה לו להתפאר ב"ידיעת הזהב" שהביאה למהפך הגורלי ולניצחון המזהיר על רקע המחדל ההתרעתי הקשה בפתיחת המלחמה (שלא היה אחראי לו). וגילוי נאות: לפני שנים ניסיתי לשכנע את צבי זמיר להגיש את "ידיעת הזהב", הכה קריטית לגורלנו, ואת המעורבים בהגעתה, לוועדת "פרס ביטחון ישראל", אך לשווא. וחבל, שהרי היא הצילה את צה"ל וישראל מתוצאות מרות שיכלו להשפיע על מעמדה וגורלה באזור ובעולם לשנים רבות. היה יכול להיות בכך, אולי, "תיקון" כלשהו למחדל ההפתעה המודיעיני במלחמה. ואסיים בציטוט המיוחס לאלוף נחמיה תמרי ז"ל: "ההיפך מלכתוב – זה לשכוח". ואכן, כזאת אין לשכוח. מקורות : שמעון גולן, "קבלת החלטות בפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים", צה"ל הוצאת 2003 מערכות והמחלקה להיסטוריה, האלוף (מיל') וראש המוסד לשעבר צבי זמיר, "בעיניים פקוחות" (בשיתוף אפרת 2011 מס), כנרת זמורה ביתן, )1987 (בעברית 1980 גנרל שאזלי, "חציית התעלה", משה"ב, 2003 רונן ברגמן וחנן מלצר, "מלחמת יום הכיפורים – זמן אמת", ידיעות אחרונות, הימים שהובילו לשינוי במעמד המוסד והעומד בראשו" מבט 27 ד"ר חגי צורף, " 2016 , אפריל 74 מל"מ, גיליון כיתור הארמיה השנייה והשלישית באוקטובר 23-18 לזכר עדנה לברן, שותפה נאמנה ל"קשר"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=