34 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | טנקים. תוצאות 450 – 400 ארבע חטיבות שריון וחטיבה ממוכנת, וסה"כ טנקים 250 הקרב היו מצוינות לצה"ל. אף כי המידע וההערכה דיברו על טנקים מצריים 370- מצריים שהושמדו, מפענוח תצ"א של אותו יום נספרו כ 100 פגועים (לעומת ספורים שלנו). וכאמור, המצרים הודו שהושמדו להם טנקים. היה זה אפוא ניצחון אופרטיבי מזהיר של צה"ל וראשון מאז שפרצה המלחמה בדרום, שלא לומר הפגנת עליונות צה"ל בקרב שב"ש, שהייתה ידועה אך התממשה שוב. היו שהמעיטו בעוצמת המתקפה המצרית, בין היתר משום שלא הייתה "דיביזיונית", וטענו גם שלא כוונה כלל למיצרים, אך טיעונם נסתר בנקל בעובדה שהמצרים העבירו מזרחה לתעלה ולקראת המתקפה שלוש סוללות ניידים, המתקדמים ביותר בארסנל המצרי דאז. 6 טילי נ"מ ס"א גם ממדי הסד"כ המצרי, לפי שאזלי, מוכיחים זאת. סד"כ זה כלל את דיביזיה וכן חטיבה 4 במלואה ובנוסף חטיבת שריון אחת לפחות מדיביזיה 21 ממוכנת. ולשם מה להעביר כוחות אלה אם לא להמשך מתקפה רבתי?! הרמטכ"ל דדו אמנם קיווה למתקפה עוצמתית יותר כדי שיותר כוחות מצריים יושמדו, אך הביע סיפוק רב מהתוצאה שהקטינה משמעותית את הכוחות ממערב לתעלה, מה שהקל על המהלך הבא – הצליחה. חשובה – זו שתקפה באזור 21 במיוחד הייתה המכה שהונחתה על דיביזיית שריון דוורסואר, דהיינו באזור המסדרון לראש הגשר לצליחה. משהוכתה דיביזיה בחודש. 15-16- באוקטובר, הוקל לא מעט על הבקעת המסדרון ב 14- זו ב מעבר צה"ל לגדה המערבית חולל אף שינוי רבתי בהפעלת כוחו. השמדתן הקרקעית של סוללות הנ"מ המצריות שם, אפשרה סוף סוף לחיל האוויר חופש פעולה וחשוב לא פחות – יכולת סיוע לכוחות היבשה, מה שהיווה מכפיל כוח בהיבט האופרטיבי. הידיעה המתריעה וקרב השב"ש (שריון בשריון) המוצלח הביאו אפוא לשיפור משמעותי ביחסי הכוחות בכלל ובגזרת הצליחה בפרט, שכן ממערב 200 (למעט שריון המשמר הנשיאותי בקהיר) פחות מ לתעלה, שם נותרו הטנקים של שתי האוגדות שצלחו). ובמיוחד חשוב 350- טנקים (למול כ באוקטובר בלילה בתנאים יחסיים טובים יותר 15- שהצליחה שבוצעה ב באוקטובר כמתוכנן 13- מאשר לו בוצעה ב המכה בקרב השב"ש לצבא המצרי הייתה קשה, לא רק מבחינה פיסיתמספרית כמתואר, אלא גם מוראלית – לרוח הלחימה שלו ולביטחונו , שבגזרתה הייתה 2 העצמי. גנרל שאזלי מספר על כך ומוסיף שמפקד ארמיה המכה למצרים קשה יותר, התמוטט, אושפז והפסיק לתפקד עד הפסקת האש. שאזלי ציין גם שהכוחות המצריים הוצאו משיווי משקלם. מנגד, כוחו וביטחונו העצמי של צה"ל שבו אליו והיוזמה הצבאיתאופרטיבית הייתה שוב בידיו. המצב האופרטיבי השתנה אפוא מיסודו. לא עוד מתממשת התחזית הקודרת של דיין על נסיגה עמוקה בסיני ואובדן נכסים חיוניים (אום חשיבה, רפידים ועוד). כמו כן, נמנע ההימור המסוכן העצום שבצליחת צה"ל למול שתי דיביזיות השריון המצריות המלאות והלא-שחוקות ממערב לתעלה. צה"ל מימש בצליחה, בעקבות קרב השב"ש והידיעה המתריעה שקדמה לו, גם את אחד מכללי הדוקטרינה המובהקת שלו – העברת המלחמה לשטח האויב. באוקטובר הביאה למהפך צבאי-אופרטיבי 12- ובאחת, "ידיעת הזהב" מה גורלי בחזית הדרום וודאי לניצחון מפואר של צה"ל, ששינה את פני המערכה לחלוטין. לולא הגיעה, ספק אם שורות אלה היו נכתבות כך. בהיבט האסטרטגי באוקטובר הייתה חשיבות אסטרטגית עליונה, הן 12- לידיעת "הזהב" מ ישירות והן בדיבידנדים שהתפתחו מהקשרה הברור להצלחת הצליחה, . סביר 3 לכיבוש הגדה המערבית של התעלה ולדובדבן – כיתור ארמיה באוקטובר לפני מועד הצליחה 12- מאוד שלולא הגיעה "ידיעת הזהב" ב המתוכננת, הייתה הצליחה נוחלת קרוב לוודאי כישלון חרוץ. 16 או אז הייתה אוגדת הצליחה הראשונה נתקלת בדיביזיית חי"ר המתוגברת בטילי נ"ט רבים וכוחות שריון צמוד מחופרים וספק רב ביותר אם הייתה מצליחה להבקיע את המסדרון ההכרחי לראש הגשר, וזאת על סמך הניסיונות העגומים, בימי ראשית המלחמה בדרום לעקור את מאחזי החי"ר המצריים בגדה המזרחית. גם אם ההבקעה הייתה צולחת, במחיר כבד של אבידות ואמל"ח, הייתה האוגדה הצולחת ואולי אף נוספת, עם טנקים צריכות להתעמת עם שתי הדיביזיות המשוריינות 350 לכל היותר טנקים ואולי אף יותר. קרוב לוודאי 500- הטריות ממערב לתעלה ולהן כ שצה"ל וישראל היו נוחלים מפלה שאי אפשר להגזים בחומרתה ושהייתה בבחינת אסון אסטרטגי בל ישוער שספק אם הייתה מתאוששת ממנו שנים רבות. דומה שהיחידים שהיו קרובים להערכה כזו הם העיתונאי והחוקר ד"ר 12- רונן ברגמן ושותפו חנן מלצר, שהכותרות שנתנו בספרם לאירועי ה באוקטובר היו: "הרגע שבו עמד הרמטכ"ל להיכנע" וכשהדגישו: "בהעברת הידיעה 'בבל' הציל את ישראל מהתבוסה המשפילה בתולדותיה". ואכן כך, אלא שאת ההצלה יש לייחס ל"ידיעת זהב" ממקור אחר. כך, "ידיעת הזהב" שהגיעה כשבוע לאחר פתיחת המלחמה בהפתעה בדרום ושהובילה גם להצלחת מבצע הצליחה, כיבוש מערב התעלה – הביאה את צה"ל וישראל להפוך את הקערה הצבאית על 3 וכיתור ארמיה פיה ולצאת מהמלחמה בניצחון מזהיר, אם כי כואב. אחד מסממני הניצחון היה שהיית צה"ל במערב לתעלה שלושה חודשים, וכשהמצרים נאלצים להתמודד עם כיתור של כמחצית צבאם וחוששים ממהלך ישראלי לכיוון קהיר. בכך היה לצה"ל ולישראל גם קלף מיקוח לסילוק הכוח המצרי בגדה המזרחית. חשוב עוד להדגיש שעל אף שהמלחמה בצפון נגד הסורים הייתה מסוכנת ישירות לישראל, הרי שמבחינה אסטרטגית היה ברור שגורל המלחמה בכללותה יוכרע מול הצבא המצרי. בכך בולטת חשיבותה הכבירה של "ידיעת הזהב" לא רק שהביאה בדרום למהפך צבאי גורלי, אלא גלגלה גם התפתחויות אסטרטגיות דרמטיות. והיו לכך רמזים בהתבטאויות סאדאת, שהמהפך הצבאי הכביר במלחמת יוה"כ לרעת מצרים, הביא את נשיא מצרים למחשבה שמלחמה מול ישראל לא תצלח אפילו בתנאי פתיחה של הפתעה גמורה מלחמת יום הכיפורים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=