42 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | וכל טייסיה ישבו בכלא, 1972 באוגוסט 16- בניסיון הפיכה נגד המלך ב ואילו חטיבת החי"ר המובטחת כבר נשלחה לסוריה. לאור נתונים אלה ביקש שאזלי מהמלך חסן לשלוח למצרים לקראת המלחמה חטיבת חי"ר אחרת, ונענה בחיוב. מיד עם היוודע דבר פרוץ הקרבות שלחה מרוקו חטיבת חי"ר למצרים. מרוקו השתמשה במטוסי חיל האוויר שלה וכן במטוסי חברת התעופה המרוקאית להעברה מהירה של הכוחות למצרים. כמו כן היא ביקשה את עזרתה של אלג’יריה להטסת הכוחות למצרים, והנשיא הוארי בומדיין הורה לחברת התעופה הלאומית לבצע את המשימה. אולם, הטייסים הצרפתיים סירבו לבצע את המשימה בטענה שתקנות התעופה הבינלאומית אוסרות 6 על חברות תעופה אזרחיות להטיס חיילים וכלי נשק לאזורי קרבות. החלטה שמעלה שאלות קיים מידע מועט אודות השתתפות כוח המשלוח המרוקאי במלחמת יום הכיפורים בסוריה. מכל מקום תרומתו בפועל לתוצאות הלחימה הייתה ,1973 שולית. אולם, ההחלטה של מרוקו לשגר את כוח המשלוח כבר במרץ על החלטת המלך לשלוח 1973 ולאחר מכן ההודעה לישראל בספטמבר “כוח סמלי", לסוריה מעוררות מספר שאלות. השאלה הראשונה, מדוע החליטה מרוקו, שקיימה קשרים חשאיים , לשלוח במרץ 1956 - חשובים עם ישראל מאז קיבלה עצמאות מצרפת ב כוח משלוח לסוריה? 1973 מצרים וסוריה ביצעו את הכנותיהן למלחמה בחשאיות רבה. הרמטכ"ל שאזלי ניהל אמנם מסע לגיוס כוחות משלוח פוטנציאליים לקראת עימות אפשרי, אך מבלי לשתף את המדינות הערביות בפרטי תכניות המלחמה של מצרים וסוריה ועיתוייה. הפניה למדינות השונות לשגר את כוחות המשלוח נעשתה רק לאחר פרוץ הקרבות. יחסי מרוקו ומצרים ידעו עליות ומורדות, אך בתקופת שלטונו של סאדאת חלה התקרבות בין שתי המדינות. זאת בניגוד ליחסי מרוקו וסוריה, שהיו על פי רוב עוינים או צוננים. למרות זאת, כוח משלוח מרוקאי הגיע דווקא לסוריה כחצי שנה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. אין בידינו מידע מבוסס על הסיבות להחלטה של מלך מרוקו, ולפיכך ניתן - וב 1971- רק לנסות ולהעריך כי ביסוד ההחלטה עמדו הסיבות הבאות: ב הצליח המלך חסן לסכל שני ניסיונות הפיכה, שבהם היו מעורבים 1972 בכירים במערכת הביטחון המרוקאית וכוחות צבא שסרו לפקודתם. נראה כוחותינו לא ידעו כי מדובר בכוח מרוקאי וחשבו בטעות שמדובר בכוח קומנדו סורי, בשל המדים השונים שלהם. מהתיאורים ניתן להתרשם כי החיילים המרוקאים פעלו בתעוזה ובנחישות, אולם הפיקוד על הכוחות היה כושל הגיע לישראל 1973 בספטמבר המלך חוסיין לפגישה דחופה עם ראש הממשלה גולדה מאיר, והזהיר אותה מפני המלחמה הצפויה. ייתכן כי גם חסן מלך מרוקו הבין כי עומדת לפרוץ מלחמה שבה יהיה מעורב גם הכוח המרוקאי, ולפיכך המסר לישראל היה בבחינת התרעה, שבדומה להתרעה הירדנית לא נקלטה בצד הישראלי -כי שיגור הכוח לסוריה נועד להפגין את מחויבות המלך למאבק הערבי ישראלי, לשם ביסוס מעמדו בבית ובעולם הערבי. בכך ניתן להסביר גם את הפרסום התקשורתי של הגעת הכוח ללטקיה בסוריה. שיגור הכוח דווקא לסוריה נועד להפסיק את הביקורת מצד אחת המבקרות העיקריות של בית המלוכה המרוקאי. קיימת סבירות גבוהה כי במועד שיגור הכוח המרוקאי , ומרוקו 1973 לסוריה, המלך לא ידע על המלחמה הצפויה לפרוץ באוקטובר הייתה יכולה להמשיך במקביל בקשריה החשאיים עם ישראל. ייתכן והמהלך לשיגור כוח המשלוח לסוריה נבע גם מרצון להרחיק ממרוקו חלק מכוחות הצבא, ואולי מפקדים ויחידות ספציפיים, משיקולי ביטחון בית המלוכה. השאלה השנייה, מדוע דיווחה מרוקו לישראל על שיגור הכוח לסוריה ?1973 בספטמבר שולב הכוח המרוקאי בהערכות החירום של הצבא הסורי 1973 בספטמבר לקראת המלחמה. על 7 בחזית רמת הגולן, ושולב בנוהל הקרב של דיביזיה בסיס ההיכרות ארוכת השנים של מרוקו עם שרותי המודיעין של ישראל, ניתן לשער שהמרוקאים סברו כי נוכחות הכוח המרוקאי לא נעלמה מעיניהם. לפיכך לא היה צורך לכאורה להעביר את ההודעה בספטמבר בדבר שיגור כוח מרוקאי סמלי לסוריה. 1973 מה גרם אם כן לדווח המרוקאי? כאן המקום להזכיר כי בספטמבר הגיע לישראל המלך חוסיין לפגישה דחופה עם ראש הממשלה גולדה מאיר, והזהיר אותה מפני המלחמה הצפויה. ייתכן כי גם חסן מלך מרוקו הבין כי המסר עומדת לפרוץ מלחמה שבה יהיה מעורב גם הכוח המרוקאי, ולפיכך לישראל היה בבחינת התרעה, שבדומה להתרעה הירדנית לא נקלטה בצד ייתכן שבשל הימצאות הכוח המרוקאי בסוריה נמנעה מרוקו הישראלי. מהעברת מסר מתריע ממוקד יותר, אולי מחשש שהכוח המרוקאי ייפגע בקרבות. במצב זה יהיה בית המלוכה אחראי בעקיפין לפגיעה בחיילים אותם שיגר לסוריה. זמן קצר לאחר תום מלחמת יום הכיפורים חודשו הקשרים החשאיים עם מרוקו, וזו מלאה תפקיד חשוב בתהליך השלום עם מצרים. מראי המקום מצויים בגרסה האינטרנטית מלחמת יום הכיפורים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=