30 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | הידיעה שמנעה מפלה והובילה למהפך ולניצחון בחזית הדרום תא"ל (דימ') סגן רח"ט מחקר למבצעים במלחמה. בעל עיטור המופת (ממבצע "ירקון") | לברן אהרון באוקטובר 12 - הרקע המלחמתי עד להגעת "ידיעת הזהב" ב באוקטובר, על רקע מחדל ההתרעה בפרוץ המלחמה, קרסה הקונספציה 6- ב האג"מית. לאמור – "הסדיר יבלום". חמש דיביזיות חי"ר מצריות מתוגברות בטילי נ"ט רבים ובחטיבות שריון וממוכנות (צמודות לדיביזיות), חוצות את התעלה, גוברות בנקל על קו המעוזים הדליל (למעט אחד) וכובשות ק"מ לכל ארכה. סך 10 בגדה המזרחית של התעלה רצועת שטח ברוחב של טנקים. 1,000- אלף חייל ולמעלה מ 100 עוצמתן 143 ) ושתיים מילואים ( 252 לעומתן שלוש אוגדות צה"ל, האחת סדירה ( טנקים. טילי הנ"ט והנ"מ המצריים גורמים לשחיקה 650- ) ולרשותן כ 162- ו רבה בכ"א, בטנקים ובמטוסים. באוקטובר נוחלת התקפת נגד צה"לית חפוזה כישלון חרוץ, וכך גם 8- ב 11 לא צולחים המאמצים לעקור את מאחזי המצרים בקדמת סיני עד באוקטובר. באוקטובר מוחלט במטכ"ל להעביר את מאמץ צה"ל העיקרי במלחמה 9- ב לצפון למול המתקפה הסורית ברמת הגולן המאיימת יותר על ישראל, אחרי שצה"ל מצליח להשיב את השטח שנכבש תחילה על ידי הסורים (למעט באוקטובר הוא אף פותח במתקפה לעבר הגולן הסורי 11- החרמון). ב ולכיוון דמשק במגמה להוציא את סוריה מהמלחמה בהקדם האפשרי כדי להילחם במאמץ עיקרי בחזית אחת בלבד. מנגד, בחזית הדרום, קיפאון צבאי מדאיג והתלבטויות קשות בדרג הצבאי , הגיעה לישראל ידיעה הראויה יותר מכל לתואר "ידיעת 1973 באוקטובר 12 - בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, ב זהב". בשונה מידיעות איכותיות אחרות, ידיעה זו לא הוחמצה והובילה למהפך גורלי ולניצחון קריטי בחזית הדרום. לא פחות מכך - הגעת הידיעה מנעה הימור מסוכן והיתכנות ממשית לכישלון צבאי קולוסאלי. למרות זאת, לא זכתה הידיעה לתהודה הראויה לה. ראוי אפוא להביאה לעיני כל, לו רק כדי לאזן במעט את מחדל ההתרעה ותמונת המלחמה העגומה וכן למען ההיסטוריה והזיכרון. וכדי להבין את מלוא ערכה ותרומתה של הידיעה, חשוב לתאר את הרקע עד הגעתה ולהציג את תרומתה והשלכותיה בתחומי המודיעין, הצבאי - אופרטיבי והאסטרטגי והמדיני כיצד להמשיך במערכה. באוקטובר דנים עם הרמטכ"ל בפיקוד דרום בשאלה הגורלית איך 10- ב לשנות את פני המערכה, כדי לצאת מהקיפאון הצבאי המסוכן. האופציות ברורות אך קשות: הראשונה, מאמץ לעקור את המצרים ממזרח לתעלה שיגבה מכוחותינו מחיר כבד באבדות ובאמל"ח, וזאת כשצה"ל כבר נשחק דיביזיות משוריינות 2 בייחוד במטוסים וטייסים. השנייה, לצלוח למול שממערב לתעלה וזאת כשהמהלך מחייב הבקעת מסדרון לראש גשר, והפירוש - הימור מסוכן ביותר ולא ברורה ההצלחה. והשלישית, השארת המצב הקיים שפירושה קיפאון שמשמעותו מלחמת התשה בקווים קשים ובתנאי גיוס מלא שישראל אינה יכולה לקבל. מפקד החזית רא"ל (מיל') בר לב (שגויס משולחן הממשלה), והאלופים ) ושמואל (גורודיש) גונן (אלוף הפיקוד), 143 אריאל שרון (מפקד אוגדה מצדדים מאוד בצליחה לגדה המערבית כדי לשנות המצב הצבאי. הרמטכ"ל, דדו, מתלבט מאוד לאור שחיקת כוחות צה"ל, ובעיקר בחיל האוויר (מטוסים וטייסים) ורוצה להגיע בהקדם להפסקת אש ל"התארגנות מחדש". הוא מעוניין גם שהדרג המדיני יהיה שותף להחלטה הצבאית הגורלית, ובעיקר האם לצלוח. שר הביטחון, דיין, אינו מוכן לקבל את רעיון הפסקת האש (בחוגיו רואים בכך כניעה), אך מתלבט גם הוא באשר לאופציה הנבחרת ומסכים להביא הדיון לממשלה. משחזר הרמטכ“ל ל“בור“, לאחר סיום הישיבה בממשלה, זכורני שדדו ניגב בידו את מצחו ואמר לפורום: “עכשיו אני יודע מה לעשות, ניערך היטב, נבלום את באוקטובר ונכה בהן קשות, ואחרי 14-13 - מתקפת דיביזיות השריון המצריות ב זה נצלח את התעלה“. וכך היה מלחמת יום הכיפורים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=