19 | תשרי תשע״ח | 79 גיליון | שנמתחה עליו בתקשורת האמריקאית לאחר ההפגזה הצרפתית בדמשק ביוני, שבמהלכה נהרגו אזרחים רבים. במהלך פגישתו עם הנשיא טרומן חשף דה גול בפניו הוכחות לקנוניה הבריטית לסלק את הצרפתים ולהשתלט על סוריה. דיווחי השגרירות הסורית בוושינגטון לאחר הביקור מצביעים על עומק חשדנותו של הנשיא האמריקאי בבריטים ובמנהיגי ערב. לכך הייתה תרומה מיידית לעניין הציוני, לאור חשיבות תמיכת הנשיא מול מחלקת המדינה, שעל פי רוב צידדה בעמדה הבריטית בשאלת ארץ ישראל. התקבלה 1947 . "מבצע עכו": בדצמבר 3 ידיעה בש"י ממקורות צרפתיים על כוונת הבריטים לפנות את ארכיון הקונסוליה בביירות לנמל חיפה כדי להעבירו בדצמבר עצרה יחידה 25- לבריטניה. ב קטנה מחטיבת כרמלי ליד עכו משאית ובה הארכיון ארוז במיכלי מתכת ושמונה שקי דואר דיפלומטי. לאחר שחרור הנהג ומלוויו, הוסתר המטען באחד מקיבוצי הסביבה. רק לאחר משא ומתן חשאי עם השלטונות הבריטים הוחזרו אליהם המסמכים, חלקם נותרו בידי הש"י. שני קציני מודיעין צרפתים עברו על המסמכים ושנים לאחר מכן כתב ראש הריגול הנגדי הצרפתי בזכרונותיו כי המידע שהתקבל ממקורות ציוניים סייע לחשיפת עשרות סוכנים בריטים. מבצע זה היווה תשובה של ההגנה להשתלטות הבריטית על ארכיון הסוכנות ב"שבת השחורה" .)1946 ביוני 29( קיבלו סוכני 1948 אתיופית": בפברואר - . עסקת הנשק "השוויצרית 4 ההגנה מידע על עסקת נשק גדולה בתיווך בריטי בין החברה השוויצרית אורליקון לנציגים מצרים וירדנים. כדי לעקוף את האמברגו של האו"ם על משלוח נשק למזרח התיכון, הוסוותה העסקה כהסכם עם ממשלת אתיופיה. לאחר שקיבל מידע מנציגי הסוכנות, החל הריגול הנגדי הצרפתי לעקוב אחר סוכני החברה בנסיעותיהם בין ז'נבה, לונדון וקהיר והאזין לשיחות הטלפון שלהם. העסקה נפלה לאחר שהצרפתים העבירו )6 מידע לממשלה השוויצרית על יעדו האמיתי של הנשק. ( המודיעין באסטרטגיה של בן גוריון מול בריטניה ומדינות ערב סוגיית יחסי הגומלין בין קברניט למודיעין מעסיקה רבות את חוקרי המודיעין. במחקר על שיתוף הפעולה המודיעיני עם צרפת מתגלה בן גוריון כמנהיג שעשה שימוש יעיל ביותר במודיעין בשעה גורלית לעמו. ניתן להבחין כיצד המודיעין שצרפת העמידה לרשותו בא לידי ביטוי בשורה של החלטות , ושהוכחו כקריטיות בהקמת המדינה. 1945 אופרטיביות שקיבל החל מקיץ במרכז האסטרטגיה המדינית והצבאית של בן גוריון בשנים הללו עמדה הנחה כמעט פטאליסטית כי ארגוני המודיעין הבריטי במזרח התיכון יכולים לתמרן את ממשלתם ואת מנהיגי מדינות ערב כדי ליישם את המדיניות שבה דגלו. לפיכך בן גוריון האמין שאם החוגים נאמני האימפריה – ובכללם קציני מודיעין ערביסטים, דיפלומטים במשרד החוץ וחלק מהממסד הצבאי -בקהיר - יגיעו למסקנה שמלחמה יהודית ערבית כוללת תשרת את האינטרסים הבריטים במזרח התיכון, לא תוכל ממשלת הלייבור למנוע זאת. הנחה זו, שהוכחה בדיעבד כנכונה, התבססה על היכרותו מקרוב של יכולות ארגוני המודיעין הבריטים, המשתקפים היטב במסמכים הסורים והבריטים, ועל לימוד מעמיק של גורמי הכישלון הצרפתי בסוריה. אף שהיה בידי דה גול מודיעין מדויק על הטקטיקה שנקטו הבריטים כדי לתמרן את מנהיגי סוריה לעימות ישיר עם צרפת, לקבל חסות בריטית ואף לשתף פעולה עם ההאשמים שנואי נפשם - הוא כשל במניעתה. בן גוריון לא היה בודד במסקנתו שישנם חוגים בריטים שמעודדים את מנהיגי מדינות ערב למלחמה כדי למנוע הקמת מדינה יהודית. הערכה זו היתה מקובלת בקרב חלק מחוגי הצבא והמודיעין הצרפתי. יתר על כן, במסמכים הסורים ישנם דיווחים על אזהרות ברוח זו שהעבירו דיפלומטים אמריקאים כבר בנובמבר )6 )(נספח 7(.1945 על בסיס הערכת מצב, שבמרכזה עמדה ההחלטה לפעול להקמת מדינה יהודית עצמאית, קיבל בן גוריון שתי החלטות אופרטיביות שחתר ליישם בשלוש השנים שקדמו להכרזת המדינה: . לצייד ולארגן את הישוב ובמרכזו את ההגנה, הכוח הלוחם העיקרי 1 בישוב, למלחמה כוללת נגד מדינות ערב. . לנהל עימות מדיני במלוא העוצמה מול הממשלה הבריטית להביא 2 לסיום המנדט אך להימנע בכל מחיר ממתן אמתלה לראשי הצבא ולחוגי המודיעין שתבעו הפעלת הצבא לפירוק היישוב מנשקו. בקרב חבריו להנהגה ולפיקוד של ההגנה ראו בדרישתו לצייד את כוחות הבטחון בנשק כבד, ובכלל זה טנקים ומטוסים, גחמה של מנהיג חסר ידע בעניינים צבאיים. הם עדיין האמינו שהעימות עם הערבים יהיה מעין חזרה , דהיינו עימות בין הישוב לערביי ארץ ישראל; 1939-1936 על מאורעות מדינות ערב לכל היותר יגישו עזרה מבחוץ. פעילותו של בן גוריון ברכש, ) ועד עסקת הנשק עם צ'כוסלובקיה, ידועה היטב 8 מהקמת מכון סונבורן ( ואין כאן המקום להרחיב בה. ואולם יש מקום להבהיר את הנקודה השניה, שהיתה כרוכה במחלוקות עם כמה מחבריו להנהגה והשפיעה על יחסו לפעולות הטרור של האצ"ל והלח"י נגד הבריטים. בן גוריון לא דגל בהתנגדות פאסיבית לבריטים, להיפך - הוא עמד בראש תנועת 'המרי' שאיחדה את שלוש המחתרות והתיר להגנה לבצע מבצעים נגד הבריטים. אך הוא התנגד לפעילות האצ"ל חסרות האבחנה נגד הבריטים, שכן היא שיחקה ליד חוגי הצבא והמודיעין בבריטניה. בהקשר זה ידועה עמדתו הנחרצת של פילדמרשל מונטוגמרי, ראש המטה הקיסרי שתבע הפעלת יד קשה לדיכוי היישוב. בעמדת בן גוריון בא לביטוי הלקח שהפיק מכשלונו של דה גול מול הבריטים במשבר הסורי. האור הירוק שנתן המנהיג הצרפתי לצבאו לדכא בכוח את ההתקוממות הסורית, פעל לטובת מפקדי הצבא וארגוני המודיעין הבריטים במזרח התיכון, שהצליחו לתמרן את צ'רצ'יל, למרות התנגדות שר החוץ אנתוני אידן, ולאיים בהתערבות ראובן שילוח. ידע היטב על הקנוניה האנגלו - עיראקית
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=