18 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | של בריגדיר אילתיד קלייטון, שאבא אבן, אשר שירת תחת פיקודו במלחמה, כינה אותו "הארכיטקט של המדיניות הבריטית באזור". במסמכים הסורים והבריטים יש עדויות ישירות למידת השפעתו. ברישומי בן גוריון ובידיעות של הש"י (שירות הידיעות של ההגנה), קלייטון, המופיע לעתים תחת הקוד "החמרן", הוא דמות מרכזית בקנוניה נגד הקמת מדינה יהודית. במלחמה פיקד על ארגוני מודיעין מרכזיים במזרח התיכון ולאחריה מונה כאיש קשר למזכ"ל הליגה עזאם, שעל פי מקורות צרפתיים פעל כסוכן British- הוא הוצב ב 1946- בריטי. ב , שבמסגרתו פעל Middle East Office )14 ,7 )(נספחים 3 במצרים. ( MI6- ה שיתוף פעולה פרנקו-ציוני נגד 1948- הקנוניה הבריטית ב העזרה שהגישה צרפת לישוב לאחר המלחמה ברכש ובהעפלה נחקרה היטב, אך עד לאחרונה מעט מאוד נודע על הסיוע במודיעין. גילוי המסמכים הסורים והבריטים בארכיונים הצרפתיים איפשר להעריך את החשיבות העצומה של המידע שהיה בידי המודיעין הצרפתי עבור בן גוריון. ניתן להשוות את חשיבותו של המידע בתהליך קבלת ההחלטות של בן גוריון לפענוח האניגמה עבור ווינסטון צ'רצ'יל במלחמתו נגד גרמניה הנאצית. מקורות צרפתיים, בריטיים וישראליים מאפשרים שחזור מדויק של תחילת שיתוף פעולה זה, האישים שהיו מעורבים בו, המידע שהועבר והפעילות החשאית שניהלו שני הצדדים נגד הבריטים. מן המקורות הללו, ניהל בן גוריון מלחמה סמויה 1948-1945 רובם מודיעיניים, עולה שבשנים ומתוחכמת מול ארגוני המודיעין הבריטיים, שהיו אז בשיא יוקרתם. בניגוד למאבקי האצ"ל והלח"י בבריטים, המתועדים היטב, מעט מאוד ידוע על מלחמה חשאית זו. בהכירו היטב את יכולותיהם של ארגוני המודיעין הבריטי במזרח התיכון, נקט בן גוריון מידור מוחלט לגבי המידע שקיבל מהמודיעין הצרפתי ומקורותיו. הוא היה מעורב ישירות בקשר המודיעיני עם הצרפתים במהלך ביקוריו . רק משה 1947 ובראשית 1946- התכופים בפריז ושהותו הארוכה בה ב שרת וקבוצה מצומצמת ביותר של אנשים במחלקה המדינית של הסוכנות, דוגמת ראובן שילוח (זסלאני), אליהו ששון, מוריס פישר, אליהו אפשטין (אילת) וטוביה ארזי, היתה שותפה לסוד זה שנשמר בקפדנות יוצאת דופן. ) מוריס פישר ואליהו ששון היו דמויות המפתח בקשר המודיעיני עם 4( הצרפתים. פישר, ששירת כקצין מודיעין בצבא צרפת החופשית בסוריה , הניח את היסודות לשיתוף פעולה זה. לאחר 1946-1941 ובלבנון בשנים מינויו כמזכיר מדיני במשלחת הסוכנות בפריז הוא שימש צינור קשר ישיר לבן גוריון עם גורמים פוליטיים, צבאיים ומודיעיניים בצרפת. הוא המשיך להיות דמות מפתח ביחסים בין ישראל לצרפת בעקבות מינויו כשגריר בפריז לאחר קום המדינה. לששון, יליד דמשק וראש האגף הערבי במחלקה המדינית ויועצו הבכיר של בן גוריון לעניינים ערביים, היתה היכרות מעמיקה ערביים. -ערביות והיחסים האנגלו-של הזירה הערבית, היריבויות הבין והעריכו 30 הצרפתים, שהכירוהו היטב מפעילותו בסוריה ולבנון בשנות ה- מאוד את ידיעותיו, העניקו לו נגישות למסמכים הסוריים. ההיכרות המעמיקה שצבר מחשיפתו למסמכים הללו העניקה יתרון רב לבן גוריון ושרת בהתנהלותם מול הבריטים ומנהיגי מדינות ערב. יתר על כן, ששון עשה שימוש במסמכים הללו -בהעמקת הפיצול והפילוג במערכת הבין ערבית מול מאמצי הבריטים ליצור חזית ערבית אחידה נגד התנועה הציונית. מה ידעו הבריטים? שאלה מעוררת עניין היא מה ידעו הארגונים החשאים הבריטים על שיתוף הפעולה ציוני. הבריטים הוטרדו -המודיעיני הפרנקו 1945 מאוד מהקשרים הללו וכבר בפברואר הנחיה לארגוני MI5- הוציאה מפקדת ה המודיעין הבריטיים במזרח התיכון לעקוב אחריהם. הבריטים היו מודאגים גם מהסיוע שהגישו קציני מודיעין צרפתיים אנטי בריטים לשליחי לח"י שביקרו בביירות; זאת זמן קצר לאחר שלורד מוין, שר המדינה בקהיר, נרצח על ידי אנשי לח"י. - DSO- בפברואר העביר ה 19- ב בירושלים דיווח ממקור "אמין אך רגיש, עם Defence Security Officer קשר קרוב לסוכנות היהודית" על שורת החלטות חשאיות בעניין היחסים עם צרפת, שהתקבלו בישיבה חשאית בהנהלת הסוכנות. ההחלטות אושרו על רקע פגישת בן גוריון עם גנרל פול ביינה, הנציג הצרפתי העליון בסוריה ). בין ההחלטות: קיום קשר ישיר 4 ולבנון, ארבעה חודשים קודם לכן(נספח עם גנרל דה גול ועם הפטריארך המארוני וחיזוק מעמדה של צרפת בסוריה ולבנון תוך שימוש באמצעים הסברתיים. על טוביה ארזי ואליהו ששון הוטל לקדם את ההחלטות. במרץ דיווחו שירותי המודיעין במצרים כי בן גוריון הגיע לקהיר בדרכו לפריז. ממעקב אחריו הוברר כי נפגש עם קצין צרפתי ועם )5 גי דה רוטשילד, ששירת אז במודיעין הצרפתי. ( ציונים מצויות -עדויות אחרות לחששות הבריטים מהקשרים הפרנקו כי 1947 במסמכים הסורים. כך, דיווח השגריר הסורי בלונדון בינואר נודע לו ששירותי המודיעין הבריטים עוקבים מקרוב אחר ביקורי יהודים בקונסוליות הצרפתיות בביירות ובדמשק. עלו גם פניות של מנהיגים סורים, לבקשת הבריטים, למלך פארוק ולאבן סעוד לנתק את קשריהם עם צרפת )13,12 בשל תמיכתה בתנועה הציונית.(נספחים פעילות חשאית משותפת לצד שיתוף הפעולה המודיעיני, שכלל גם חילופי הערכות מצב בדרג הבכיר ביותר, שני הצדדים נטלו חלק גם במבצעים חשאיים משותפים נגד הבריטים ומדינות ערב. מבצעים מסוג זה נשמרים מטבעם בחשאיות רבה, אך דוגמאות ספורות אלה יכולות לשפוך אור על טיבם והיקפם: . סיוע בהסברה ובהסדרת פגישות עם אנשי ממשל וציבור אמריקאיים 1 לשליחי הכנסיה המארונית בארה"ב, שתבעו המשך הנוכחות הצרפתית בסוריה ולבנון כהגנה על המיעוטים; פעילות זו תואמה עם הצרפתים. . סיוע בארגון קבלת פנים אוהדת לגנרל דה גול בעת ביקורו בארה"ב 2 . דה גול חשש מגילויי עוינות נוכח הביקורת הקשה 1945 באוגוסט אליהו ששון. בעל היכרות מעמיקה עם הזירה הערבית מלחמת סיני
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=