24 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | : הקרב שלא היה מול הטייסים הסובייטיים 1966 בדצמבר 19 , התפרסמו 20- של המאה ה 80- שנים לא מעטות לאחר קרב זה, בשנות ה זיכרונותיהם של שני קצינים בכירים בצבא המצרי מאותה תקופה. השניים התייחסו לאירוע זה וחשפו לראשונה קרב נוסף, שלדבריהם התנהל בין , שהוטסו על ידי טייסים 19 מטוסי חיל האוויר הישראלי לבין מטוסי מיג 6 .1966 סובייטיים. על פי זיכרונותיהם, האירוע התרחש בדצמבר כוכבים) מוחמד אחמד 4 אחד הקצינים הוא פריק אוול (מקביל לגנרל צאדק, שהיה אז ראש המודיעין הצבאי בצבא מצרים (מקביל לראש אמ"ן), ) ושר ההגנה 1971-1969 ושבמלחמת ההתשה שימש רמטכ"ל הצבא ( ). השני, בדרגה זהה, מוחמד צדקי מחמוד, שימש מפקד חיל 1972-1971( והודח מיד לאחר סיום מלחמת ששת הימים ביוני 1953 האוויר המצרי מאז . זיכרונות אלה פורסמו במסגרת מכלול הזיכרונות של בכירים בצבא 1967 המצרי על חלקם במלחמת ששת הימים. לדבריהם, על שני קרבות האוויר בין מצרים וישראל לא פורסם דבר במצרים. המצרים איבדו בהם גם את המטוסים וגם את הטייסים, נוכח היתרון שהיה לטייסים הישראלים, למטוסיהם ולחימוש שלהם. שני הקרבות הללו הוכיחו, לדברי ראש המודיעין הצבאי, את חולשת חיל האוויר המצרי ואת נחיתותו מול מקבילו הישראלי, כפי שבאו לידי ביטוי מאוחר יותר, במלחמת ששת הימים. הם גם הוכיחו למצרים כי הם חסרים אמצעי שליטה אוויריים מתאימים. ראש המודיעין הצבאי לא פירט בזיכרונותיו מעבר לכך, אך ציין 7 כי במצרים לא פורסם דבר על אודות שני קרבות אלה, והם נשארו חסויים. שבו היו מעורבים 8 לעומתו הרחיב מפקד חיל האוויר במידע על האירוע הטייסים הסובייטים. הוא לא התייחס כלל לאירוע שבו היו מעורבים הטייסים המצריים. מפקד חיל האוויר המצרי תיאר את ההתרחשות במסגרת היחסים ששררו אז בין מצרים לברה"מ בתחום הרכש. הוא הצביע על כך שלעתים ניסתה ההנהגה הסובייטית לנצל את אספקת האמל"ח לדבריו, ברה"מ סיפקה אז למצרים מטוסי 9 למצרים כמנוף לחץ על הנהגתה. ; ולטענתו, טייסים מצרים שהתאמנו על מטוס 19 קרב חדשים מדגם מיג 21 למטוס המיג 17 זה בברה"מ (שהיה מעין דור ביניים בין מטוס המיג וסבל מבעיות מבצעיות וטכניות שונות), גילו כי במטוסים שנמסרו למצרים היו חסרות מערכות שונות, כגון מערכת התרעה ומערכת הנחייה לטילים. החוסרים דווחו כמובן לדרגים הבכירים ביותר במפקדת חיל האוויר ועל רקע זה ניטש ויכוח בין המצרים לסובייטים. אלה האחרונים לא קיבלו את טענות המצרים וטענו כי הם אינם יודעים להטיס את המטוסים כראוי. הם החליטו לשלוח את טייסיהם להטיס אותם כדי להוכיח זאת. המריאו מבסיס 1966 בדצמבר 19- כך אירע, על פי המקורות המצריים, שב מצרים, מוטסים על ידי טייסים 19 מליז (ביר גפגפה, רפידים) שני מטוסי מיג 10 סובייטים, במטרה להפגין בפני המצרים את ביצועיהם. על פי מקור אחר , ארבעה מהם מוטסים בידי טייסים 19 המריא מבנה של שישה מטוסי מיג סובייטיים ושניים נוספים על ידי טייסים מצריים; ולאחר זמן מה חזרו לבסיס שני המטוסים שהטיסו המצרים. המטוסים שהטיסו הסובייטים נשארו באוויר. על פי המקורות המצריים, הם לא חזרו לבסיס אלא נתקלו במטוסי חיל האוויר הישראלי, שתקפו אותם והפילו אותם, וכתוצאה נהרגו 11 הטייסים הסובייטים. על פי אותו מקור, התנהל הקרב באזור כונתילה. לפי המקורות המצריים האירוע הביך את הסובייטים. הם ביקשו מנשיא מצרים נאצר שישתיק את האירוע, ואכן נאצר הורה לא לפרסם את הידיעה -עבד אל במצרים. המקורות מציינים שהם הופתעו מכך שגם ישראל לא פרסמה דבר בעניין אירוע זה, והניחו שברה“מ ביקשה זאת גם מישראל. המצרים כינו אותו .1966 בדצמבר 19- “האירוע המביך“ (פאדיחה בערבית) של ה התקשורת הישראלית לא פרסמה את התקרית הקרב הראשון שאליו התייחס ראש המודיעין הצבאי, נגד טייסים מצריים, . אשר לקרב השני (לכאורה), 1966 בנובמבר 29 הוא ככל הנראה הקרב של יש להדגיש מספר נקודות המשותפות לכל שלושת המקורות, שהם בלתי תלויים ועצמאיים לחלוטין: בחודש ("הפאדיחה של 19- , וליתר דיוק ב 1966 א. הוא התרחש בדצמבר .)"1966 בדצמבר 19- ה , ולא 19 ב. טייסים סובייטיים הם אלה שהטיסו הפעם את מטוסי המיג בנובמבר. 29- מצרים כמו בקרב ב ג. הרקע והסיבה לאירוע לא היו קשורים לישראל ולכוונות מבצעיות נגדה. ד. הנושא לא התפרסם כלל בתקשורת המצרית והסובייטית, ונשאר סוד הידוע למתי מעט. מאחר ולנו לא הייתה כל מעורבות בעניין, ובאותו יום לא התרחש קרב אווירי כלשהו בזירה המצרית, ומאחר שלדברי המקורות המצרים המטוסים מטוסים, 4 לא שבו לבסיס (בין אם בגרסה של שני מטוסים, או בגרסה של שיתכן והיא מוטעית) - הרי שניתן להניח כי האירוע קרה מסיבה אחרת, בין אם בשל תקלה טכנית או בשל טעות אנוש, שגרמו כנראה להתרסקותם. המצרים הניחו הנחה הגיונית - שהמטוסים שהרחיקו עד הגבול עם ישראל, 29- נתקלו במטוסי חיל האוויר והופלו על ידם - כפי שקרה קודם לכן, ב בנובמבר. הם רק לא הבינו מדוע האירוע לא פורסם בתקשורת הישראלית, והניחו הנחת קונספירציה, שגם ישראל, כמצרים, נענתה לבקשת ברה"מ שלא לפרסם את המקרה. הם לא חשבו שאי הפרסום נבע מכך שלא היה כל קרב אווירי שבו הייתה ישראל מעורבת, ולכן אפשר שהדבר נובע מסיבות אחרות. הקביעה המצרית שהמטוסים הופלו על ידי מטוסים ישראלים עשויה להצביע על כך שהמצרים, וכנראה גם הסובייטים, לא ידעו אז את הסיבה האמיתית לנפילת המטוסים. זיכרונות המפקדים המצרים הבכירים על מלחמת ששת הימים וחלקם בה , שבו נהרגו טייסים 1966 תרמו לחשיפת אירוע, שכנראה התרחש בדצמבר סובייטים במצרים כשהם מטיסים מטוסים מצריים, והוצנע לבקשת ברה"מ. באופן דומה נהגו הסובייטים באירוע נוסף - לאחר הפלת חמשת מטוסי ביולי 30- שלהם בקרב האווירי שהתנהל מול מטוסי חיל האוויר ב 21 המיג .)"20 (מבצע "רימון 1970 אכן, יש עדיין דברים נעלמים במלחמותינו שלא נחשפו, אפילו לאחר יותר שנה. 50- מ הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנט. שני הקרבות הללו הוכיחו, לדברי ראש המודיעין הצבאי, את חולשת חיל האוויר המצרי ואת נחיתותו מול מקבילו הישראלי, כפי שבאו לידי ביטוי מאוחר יותר, במלחמת ששת הימים שנים למלחמת ששת הימים 50
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=