15 | תשרי תשע״ח | 79 גיליון | ראו את מטוסי "הדקוטה" ממריאים עם להצנחה באזור 890 הצנחנים של גדוד המיתלה. טולקובסקי שלח מכתב הערכה למפקד הטייסת ובו כתב: "קבל ביטוי זה להערכתי...ליוזמה ולדבקות למשימה ... בפעולת ניתוק 116 שגילתה טייסת קווי הטלפון". ככל הידוע, למרות ניתוק קווי הטלפון הגיע דיווח מאחד הכוחות בסיני למטכ"ל המצרי על ההצנחה ליד מצבת פארקר וזו הורתה על שיגור שני גדודים לסיני אך אלו הגיעו רק למחרת. בכל מקרה - השלב הראשון של "מבצע - הסתיים 890 קדש" - הצנחת גדוד כשעה לאחר ניתוק קווי הטלפון בהצלחה וללא כל הפרעה. " משמיע קול 53 "תרנגול הפתעה נוספת שציפתה לצבא מצרים ערב "מבצע קדש" נבעה ממבצע "תרנגול . מעבר למבצע ההונאה של צה"ל 1956 באוקטובר 29-28 - ", שהתרחש בליל ה 53 בשיתוף בנות בריתה, צרפת ובריטניה, מצא עצמו רמטכ"ל צבא מצרים ביום מקציניו הבכירים. האחראים העיקריים לכך היו טייס 12 פתיחת המלחמה ללא חיל האוויר יואש (צ'אטו) צידון והנווט אלישיב (שיבי) ברוש, וכן יחידת ההאזנה של אמ"ן, שבלילה שקדם לפתיחת מבצע "קדש"- כולם חברו להפלת מטוס תובלה מצרי מעל הים התיכון. באוקטובר, בעוד צה"ל ואמ"ן בעיצומן של ההכנות האינטנסיביות 28 בבוקר ) מברק מצרי. 8200 (היום 515 למלחמה, קלטה יחידת ההאזנה של אמ"ן, יחידה במברק נכלל דיווח על היערכות להמראת שני מטוסי תובלה צבאיים מצריים מדמשק לקהיר ובהם הרמטכ"ל המצרי עאמר ובכירי המטכ"ל המצרי, באותו הערב. לאמ"ן היה ידוע שבדמשק התקיים מפגש תיאום צבאי בין - ערבי. בהתייעצות מזורזת הוחלט בצמרת צה"ל על הפלת המטוס המצרי. המשימה הוטלה על צ'אטו, מפקד טייסת ה"עטלף". במהלך היום ביצע צ'אטו מספר תרגולים והמתין למודיעין. החל משמונה בערב נקלטו ביחידת ההאזנה התשדורות על צפי להמראת מטוס אחד, ולא שניים. בדיעבד התברר שהרמטכ"ל המצרי וחלק מקציניו התעכבו בדמשק, ומטוסם המריא מאוחר יותר. הוחלט לתקוף את המטוס שעמד להמריא. צ'אטו המריא כחצי שעה לאחר המראת המטוס המצרי מדמשק אל שמי הים התיכון, עם מטוס "המטאור" היחיד שהיה כשר למשימה. המשימה הייתה רוויית אתגרים ותקלות: האתגר הראשון היה לאתר את המטוס המצרי בלילה חשוך, עם הכוונה רק מהמכ"מ על החוף. מיד לאחר ההמראה התגלתה תקלה במיכלי הדלק הנתיקים, ואלה הוטלו לים, חרף הצפי לבעיית מגבלת הדלק. זמן רב ארך עד שהטייס והנווט - בסיוע הבקרה האווירית בארץ - הצליחו להתביית על המטוס המצרי. אז היה עליהם, בפקודת טולקובסקי, לזהות בוודאות שמדובר במטוס צבאי ולהימנע מהפלה בטעות של מטוס אזרחי. התאמת המהירות בין מטוס הבוכנה המצרי למטוס הסילון הישראלי הייתה בעייתית אך צ'אטו הצליח לטוס במרחק עשרות מטרים מהמטוס המצרי ואיפשר זיהוי של הקצינים במטוס. ה"אור הירוק" ליירוט ניתן. אך התקלות נמשכו: לאחר הפתיחה בירי "נתקע" אחד התותחים, ובנוסף, בשל שילוב בין המהירות הנמוכה של ה"מטאור" והרתע מהתותחים, נכנס המטוס לסחרור. והמטוס המצרי? אמנם המנוע השמאלי שלו נפגע אך הוא המשיך לטוס. צ'אטו הצליח לצאת מהסחרור ולחדש המעקב אחר המטוס המצרי הבוער, אך השלמת המשימה הייתה מורכבת: הטייס המצרי האט ואף כיבה את אורות הניווט. צ'אטו האט ה"מטאור" ומטווח קרוב מאד ירה שוב, הפעם תוך צידוד התותחים. מהירי השני נפגע המטוס המצרי וצלל לים. אלא ש"המטאור" שוב נכנס לסחרור עקב ההדף והמהירות הנמוכה, והחל גם הוא ליפול. רק בגובה כמה מאות רגל הצליח להשתחרר מהסחרור. צ'אטו הוביל את המטוס לארץ בעלטה על אדי הדלק האחרונים במכל. הייתה זו ההפלה הראשונה של טייסת "העטלף". התברר שהרמטכ"ל המצרי נותר בדמשק והמריא מאוחר יותר במטוס התובלה מהקצינים הבכירים בצבא מצרים. 12 השני. אלא שגם כך, על המטוס שהופל היו בדיעבד, אם היה הטייס המצרי מספיק לדווח לבקרה האווירית המצרית על התקיפה, סביר שכל מבצע ההונאה הגדול היה יורד לטמיון. אלא שככל הידוע, לא הספיק הטייס המצרי לדווח לבקרה על שהותקף. המצרים, שהמטוס נעלם להם מהמכ"ם באזור קפריסין, לא ידעו על ההתקפה אך לאחר ההיעלמות שלחו ספינות חיפוש ופנו גם לבריטים לסיוע בחיפושים - אך ללא ממצא. רק שנים לאחר מכן התברר שהיו מצרים שהעריכו שישראל יירטה את המטוס ושבתה נוסעיו אך לא היה להם שמץ הוכחה לכך. ישראל מצידה הקפידה לא לפרסם את דבר המבצע לאורך שנים רבות". על המודיעין למבצע העיד צ'אטו שנים רבות לאחר המלחמה: "המודיעין היה בזמן אמיתי וידע להגיד מתי המטוס מניע, מתי המטוס ממריא ומתי לא ממריא". טייס חיל האוויר יואש (צ'אטו) צידון. הצליח לטוס במרחק עשרות מטרים מהמטוס המצרי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=