66 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | מודיעין וספר יאסר ערפאת - רטוריקה של מנהיג בודד נעם טפר ספרה של ד“ר רונית מרזן הוא מסמך מרתק. מלבד עבודת הנמלים שניכרת בו בליקוט המקורות, הוא מלא כרימון בתובנות חדשות ומקוריות על יאסר ערפאת כמנהיג, שליווה את החברה הערבית ואת העם הפלסטינאי במשך ארבעה ,2004 עשורים עד מותו בנובמבר ובמידה רבה עיצב את פניה. ד“ר מרזן בחרה להתמקד, לעקוב ולנסות לפענח את הרטוריקה שאפיינה את נאומיו, מכתביו וראיונותיו לאורך התקופה שבה שירת את עמו. החל משנות , כשקרא למאבק המזוין, 70- ה דרך התקופה שבה שהתה הנהגת הפת“ח בלבנון, האינתיפאדה הראשונה וכלה בתקופה שבה נחתם הסכם אוסלו. היא הגיעה למסקנה מעניינת: אותם סמלים דתיים אסלאמיים ששימשו את ערפאת בקריאתו לגי‘האד במטרה להביא את עמו לצאת למלחמה בישראל - שימשו אותו גם בניסיון לשכנע את עמו לחתום על הסכם עם האויב. מרזן מנתחת את דמותו של ערפאת כמי שצמח על ערכי האסלאם ומיצב עצמו כמנהיג אותנטי שיונק מיסודות אסלאמיים (ג'יהאד, המאבק מזוין לשחרור ירושלים, שחרור מסגד אלאקצא והאדמה תוך התבססות על הח'דית ופסקי הלכה אסלאמיים) ומבדל עצמו בעטיים. לכן הוא התקבל בדיסוננס עמוק בבואו לקפוץ מדרגה אל תהליך השלום. על פי מרזן, היה עליו להכין את הקרקע לכך במהירות ומבלי שיאבד את כוחו הפוליטי, בקרב ההנהגה הפלסטינאית ובמיוחד בקרב עמו. מרזן מנתחת בצורה כירורגית את נאומיו ודולה מהם את הסימבולים והמוטיבים ששימשו להוציא את העם הפלסטינאי למאבק. היא מראה ביד אמן את השימוש בח'דית הקורא להשמדת היהודים ולג‘יהאד מעודן בידי המנהיג הקורא לג‘יהאד מסוג אחר; כיצד מהתוכנית הגדולה לייסד את פלסטין מהגדה ועד לים מעודנת התוכנית ונארזת כג'יהאד קטן. מרזן מפרשת זאת כקריאה של ערפאת לעם לקבל על עצמו את הסכם אוסלו - אבן הדרך הראשונה לקראת בניית מדינה בגבולות עזה והגדה המערבית - ואת ערפאת כמנהיג שחתם עליו. בצורה זו מפענחת מרזן ושופטת לכף זכות נאומים של ערפאת, שהסעירו את המנהיגות בישראל. לטענתה, מתחת לרטוריקה המתלהמת הקוראת לא פעם לג'יהאד או לחתימה על הסכם שאותו אין כוונה לקיים ( ערפאת כינה את טקסט שאותו -הסכם אוסלו “שלום חודיבייה“ – הסכם זמני) נמצא סאב הישראלים לא ראו ואנשי המחקר לא פירשו נכון. טקסט שכוונתו הייתה למסד את הסכם אוסלו ולא לפרקו. מלחמת מאסף על מעמדו 1987 ערפאת, על פי מרזן ואחרים, נלחם משנת כמנהיג. כל כוונתו - לשמר את כוחו הפוליטי בתקופה שבה החלה לקום מנהיגות פלסטינים חלופית להנהגה הגולה בתוניס. על פי מרזן, הפת“ח החל לאבד את כוחות חיוניותו ואת הובלת המאבק המזויין נטלו ארגוני ההתנגדות כמו החמאס והג'יהאד האסלאמי, ולפיכך נע ערפאת בין הפטיש האסלאמי לבין הסדן הישראלי, שחייב אותו לביצוע הסכמי אוסלו. היה עליו כמנהיג לשכנע את עמו ואת ההנהגה העומדת לצדו כי ההסכם ייטיב עמם. הלוגיקה של מרזן רציפה, הבסיס לטענות רחב ומבוסס והראייה חדשה, גם אם לא מסכימים עם המסקנות. . עמ' 350 , , הוצאת רסלינג 2016 , רונית מרזן , ממחצית שנות 20- “דגל אדום מעל המזרח התיכון" עוסק במעורבות הצבאית של בריה"מ במזרח התיכון במאה ה . הספר מתמקד במעורבות זו בשתי מדינות עיקריות, מצרים וסוריה, אך כולל גם 1991- ועד לקריסתה ב 50- ה פרק העוסק בלוב ונגיעה לגבי תימן. כן עוסק הספר בבניית והפעלת הנוכחות הימית בים התיכון, מול הצי השישי האמריקאי וציי נאט"ו. פרק מיוחד מוקדש להתמודדות המודיעינית בין ישראל לבריה"מ ובו תמונת מאמצי ) נגד האיום 8200( 848 , ומנגד פעילות “מסרגה" ביחידה 1967 המודיעין שהפעילו הסובייטים מול צה"ל מאז הסובייטי. זוהי בחינה של המעורבות הצבאית הסובייטית מול ישראל לאורך המלחמות שהתחוללו בינינו לבין מדינות ערב: ,)1982 ) ושלום הגליל ( 1973 ), יום הכיפורים ( 1970-1967 ), ההתשה ( 1967 ), ששת הימים ( 1956 מלחמת סיני ( וכן בתקופות שביניהן. הספר מבוסס על מגוון מקורות: מן הצד הסובייטי/רוסי, שהתפרסמו בעיקר לאחר קריסת בריה"מ; מן הצד הערבי – המצרי והסורי – בעיקר מכותבים בכירים שהיו מעורבים אישית בנושא; מחוקרים במערב שעקבו אחר הנושא, מגורמים רוסים שפרסמו את זיכרונותיהם ומחקריהם באנגלית, וגם ממקורות שהתפרסמו בעברית. כן .8200 כולל הספר עדויות של אנשי “מסרגה" שפעלו באותם ימים בבסיסי יחידה אל"ם (מיל') פסח מלובני שירת במשך שנים רבות בתפקידי איסוף ומחקר בכירים בקהילת המודיעין, ובכלל זה . בשנים האחרונות עוסק במחקר צבאות ערב וצבאות זרים שפעלו באזור. 8200 ביחידה דגל אדום מעל המזרח התיכון ע’ 512 ,2017 , אל"ם (בדימ’) פסח מלובני, הוצאת המרכז למורשת מודיעין
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=