32 | 2017 | ספטמבר | 79 גיליון | המצרי, שיסתערו גם הם לעבר קו המעברים". יודגש שתכנית זו – המשך המתקפה המצרית - הייתה ידועה גם ממקורות אמ"ן וששלב ב' שלה יבוצע כשבוע ימים אחרי פתיחת המלחמה וחציית התעלה, דהיינו במגמה להשתלט על מעברי הגידי והמתלה. וזאת כמובן לאחר הצלחת שלב א' - בלימת התקפות הנגד הצפויות של צה"ל. מימוש שלב ב' שבידיעה השתלב גם עם המידע על הלחץ הסורי הישיר וגם באמצעות בריה"מ, על מצרים להגביר את המאמץ המלחמתי נגד צה"ל כדי באוקטובר הועבר המאמץ 8 להקל את לחצו בחזית הסורית. כזכור, מההעיקרי של צה"ל לגזרה הסורית והסתמן איום אפשרי על דמשק. )פרסמו רונן ברגמן וחנן 189 בספר "מלחמת יום הכיפורים – זמן אמת" (עמ' מלצר את הגרסה הבאה: "'בבל' התקשר ומסר סימנים שלפיהם הדיביזיות המצריות עומדות לקחת סיכון ולצלוח". ועוד: "משחזר ראש המוסד לישיבה באוקטובר) יופעלו שלוש חטיבות 13-14 אמר – בשבת או ביום ראשון ( צנחנים מצריות שיוצנחו באזור ביר גפגפה והמתלה, כלומר באזור המעברים, 17 וכן יהיה איזשהו סיוע רוסי שקשה להבין מה הוא, וכן שיוצבו או ישוגרו .)792 טילי פרוג". גרסה כזו מופיעה גם בספרו של שמעון גולן (עמ' למען הדיוק חשוב לדעתי יותר מה שכותב ברגמן: בהמשך "הדברים שמסר 'בבל' חפפו מידע שנקלט באמ"ן ממקור אחר במצרים'. ואכן, בשל מעורבותי )22.12.2004 ,15.12.2004 , העמוקה עם המידע שהגיע מהמקור (ר' הארץ הנני יכול לאשר ש"ידיעת הזהב" הגיעה לבטח ורק מאותו 'מקור אחר', שהינו מהימן וניתן לסמוך על המידע. משחזר הרמטכ"ל ל"בור", לאחר סיום הישיבה בממשלה, זכורני שדדו ניגב בידו את מצחו ואמר לפורום: "עכשיו אני יודע מה לעשות, ניערך היטב, לאוקטובר ונכה 14-13- נבלום את מתקפת דיביזיות השריון המצריות ב בהן קשות, ואחרי זה נצלח התעלה". וכך היה. באוקטובר הוכו קשות כוחות השריון המצריים שחצו את התעלה 14- ב ולפחות חטיבת שריון אחת 21 מזרחה - שכללו את הדיביזיה המשוריינת . לפי הרמטכ"ל המצרי, הגנרל 23 וכן חטיבה ממוכנת מדיביזיה 4 מדיביזיה טנקים מצריים. יתר על כן, בתום היום הודו 250 שאזלי, הושמדו באותו יום טנקים. 100 לראשונה המצרים פומבית שהושמדו להם באוקטובר, 12 - הערכת חשיבותה של "ידיעת הזהב" מ תרומתה והשלכותיה המבחן הראוי להכתרתה של ידיעה כ"ידיעת זהב" הוא האם עמדה באחד מהקריטריונים הבאים: א. האם סיפקה התרעה מהימנה בעוד מועד ב. האם היה בה כדי לפתור דילמה מצבית קשה, ספקות ואי ודאות ולהגיע -עמה להחלטות ראויות. ג. האם הובילה לניצול ולביצוע מהלכים צבאיים אופרטיביים ואסטרטגיים רבי משמעות מול האויב. באוקטובר עמדה בכל הקריטריונים האלה, ומכאן זכותה 12- הידיעה מ להיות מוכתרת, בצדק, כ"ידיעת זהב". בהיבט המודיעיני הידיעה עמדה בכל המבחנים שצוינו: היא סיפקה התרעה מובהקת מבעוד ימים) על כוונת המצרים לתקוף את המיצרים עם צנחנים, 2-1 מועד ( שממנה אפשר היה להסיק רק מסקנה אחת – שמדובר בהמשך המתקפה המצרית (אחרי ששלב א' בתכנית המלחמה שלהם הושלם בהצלחה). הידיעה אמנם לא דיברה במפורש על מעבר שתי הדיביזיות המשוריינות ממערב התעלה למזרחה, אך היה הגיוני להסיק ממנה שהנחתת כוחות מיוחדים על המיצרים אינה אלא מהלך מקדים המחייב כוחות אחרים, ובייחוד שריון, לחבור אליהם. ולכך ציפו ורצו מאוד בצה"ל. כוחות צנחנים וקומנדו אינם נוחתים במקומות מרוחקים, כמה עשרות ק"מ מקו החזית, מבלי שיחברו אליהם מוקדם ככל האפשר כוחות שיכולים לעשות זאת במהירות, הלא הם כוחות שריון ניידים. מכאן שפרשנותו של ראש המוסד צבי זמיר לידיעה הייתה במקומה. עם זאת, הידיעה ופרשנותה התקבלו ע"י הקברניטים כעובדה מוחלטת. זאת למרות שמודיעינית הייתה בכך חריגה מנוהלי העבודה הסדורה: הערכתה גם ע"י גורמי המחקר המיומנים. בנסיבות המתוארות הייתה הצדקה לקבל את פרשנותו הבלעדית של ראש המוסד, אלוף מנוסה בצה"ל. בכל מקרה, ההימור המסוכן העצום שבצליחת צה"ל למול שתי דיביזיות השריון המצריות המלאות ממערב לתעלה - נמנע. צה"ל מימש בצליחה, בעקבות קרב השב"ש והידיעה המתריעה שקדמה לו, גם את אחד מכללי הדוקטרינה שלו - העברת המלחמה לשטח האויב ראש המוסד צבי זמיר. משדיווח את הידיעה ה“גואלת“ למשתתפים צוטטה גולדה באומרה: “טוב, אני מבינה שצביקה גמר לנו הדיון“ מלחמת יום הכיפורים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=