2026 , תמוז תשפ“ו, יולי 103 גיליון כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז הממלכתי להנצחה למורשת ולמחקרי מודיעין איזו איראן פוגשת ישראל אחרי שנה ושתי מלחמות מה היה אומר האדמירל איסורוקו יממוטו, מפקד הצי היפני במלחמת העולם השנייה, למקבלי ההחלטות בישראל, אחרי "עם כלביא" ו"שאגת הארי"? אל"ם (בדימ') שלמה קשי ה"איפכא" תעסוק בהשלכות המסוכנות האפשריות לישראל, בעקבות שתי המלחמות שיזמה הגישה המוצעת: , אל מול המוצג כהישגים לטווח ארוך. ההישגים 26 , ו"שאגת הארי" במרץ 25 מול איראן - "עם כלביא" ביוני האופרטיביים והטקטיים אמנם מרשימים ביותר, אך לא הושג היעד האסטרטגי: הפלת המשטר האיראני (נכון '). ה"איפכא" תנסה להרחיק מבט, לא רק בשאלה האם איראן לא תאיץ בעתיד פריצתה לגרעין, 26 לתחילת יולי אלא גם מה משמעות רגשות הנקם שעלולים לשרור עוד עשרות שנים, כל עוד המשטר הנוכחי יוותר על כנו? איראן מסיקה שאי-מימוש החשוב משני הלקחים העיקריים טענות ה"איפכא": (הצורך בנשק גרעיני ובניית מערך טק"ק 1988-1980 , שלה ממלחמתה עם עיראק ענקי), פוגע בה אסטרטגית ומסכן את המשטר והמדינה: הצורך בטק"ק רב מומש ) אסרו פיתוח 2003- ) וח'אמנהאי (מ 1985 במלואו, אך מנהיגי איראן, ח'מיני (מוהצטיידות בנשק גרעיני על פי החלטה אסטרטגית-דתית שפורסמה כפסק הלכה איראן הסתפקה בתפיסת "סף": יכולת להגיע לנשק תוך חודשים 2003- (פתוא). מ עד שנה מהחלטה. מערך הטק"ק הענק משמש בעיניה חלופה להעדר גרעין. תפיסה זו קרסה. היא לא מנעה התקפות מפתיעות וקשות על איראן בשנה לפיכך, עלתה הסבירות שבעוד מספר שנים, המשטר האיראני החולפת. זאת ועוד: תחושות הנקם בגין ההשפלות הנוכחי יפעל להשגת נשק גרעיני. נזכיר שאיראן שמרה על מעמדה האסטרטגיות, יפעמו בה עוד עשרות שנים. כמעצמה אזורית לאורך אלפי שנים, גם כי ידעה לגמול לאויביה. הסיטואציה הנוכחית מזכירה את המיוחס לאדמירל יממוטו, מפקד הצי היפני, בדברים .7/12/1941 לטייסיו אחרי הצלחת התכנון שהוביל (הגם שהתנגד למימושו) בפרל-הארבור ב- "אני חושש שכל שעשינו זה יממוטו צינן בכעס את התלהבות הטייסים מההישג האופרטיבי: להעיר ענק רדום, ולטעון אותו בהחלטה איומה." וברור כמה צדק. ובכן, יממוטו היה כנראה אומר למקבלי ההחלטות בישראל: מניסיוני, ואפילו שאני חסיד של עוצמה אווירית וטכנולוגית, אין די בהישגים טכנולוגים ואופרטיבים מרשימים בראשית מערכה. המלחמה יכולה להתארך לשנים כי לא הוכרע רצון הלחימה של היריב, ואולי התחזק. אין ודאות שהתוקף ראשון ינצח אסטרטגית. חשוב היה לשקול את פתיחת המלחמה, אם אין לה סוף ודאי וברור. לכן, בראיית ה"איפכא", היה מקום לבחון מראש האם לא נשיג בטווח הרחוק, בדיוק כמו יפן, תוצאה אסטרטגית הפוכה: איראן עלולה דווקא לפרוץ לגרעין, ותשאף לגמול לישראל בהפתעה אסטרטגית דומה ולהוכיח במזה"ת למי "המילה האחרונה". כוונות איראן מחייבות את ישראל לא להסתפק בהישגים האופרטיביים או לבססם, כי אלה המלצה להמשך: יתוקנו בתוך שנים ספורות, אלא להכין עצמה – מודיעינית ומבצעית - למצב בו איראן כן תתגרען, ובעיקר תשאף לנקמה אסטרטגית, ולו קונבנציונאלית. ומעל לכול: כעת זה כבר אינטרס עליון להחליף את המשטר באיראן. איפכא מסתברא איפכא מסתברא "אני חושש שכל מה שעשינו זה להעיר ענק רדום, ולטעון אותו בהחלטה איומה."
בני המשפחות השכולות, חברות וחברי המל"ם, קוראות וקוראים יקרים, כבר מאחורינו 2026 מחצית משנת העבודה ועדיין אנחנו בעיצומה של מציאות מורכבת ומאתגרת הן בגזרה הצפונית, הן מול איראן והן ברצועת עזה. מבצע , עם תחילת 2026 בפברואר 28 ב- " ועקב המצב הביטחוני "שאגת הארי בעורף, נסגר אתר המרכז הממלכתי להנצחה, למורשת ולמחקרי מודיעין .2026 באפריל 9 (מל"מ) לפעילות ולביקורים עד לעם כניסת הפסקת האש החלקית לתוקף, חזרנו צוות המל"מ לפעילות הביקורים הן על ידי בתי הספר, מפקדים וחיילים, קבוצות של חברי קהילת המודיעין וכן מבקרים מהארץ ומחו"ל. הביקורים מתקיימים בהובלת צוות המתנדבים הנפלא שלנו ועל כך המון תודה והערכה. נפתחה לציבור הרחב ומושכת מבקרים "השיבה באוקטובר"תצוגת מהארץ ומחו"ל. הביקוש לבקר במקום ובמרכז המבקרים החדש גדל. תצוגת אוקטובר פתוחה לציבור הבוגר בלבד ומחייבת תאום מראש. שיפוץ מבוך ההנצחה בעיצומו ויימשך עד לחודש אוקטובר. לאור זאת, מבוך ההנצחה סגור לביקורים וטכס ההתייחדות השנתי של קהילת הסמוך. 15 המודיעין יתקיים השנה בחודש יולי בבה"ד במסגרת אירועי המורשת קיימנו מספר כנסים ואירועים: - חובת ההתרעה של קהילת ההתרעה באפריל יום עיון בנושא 27 ב- • .2023 באוקטובר 7 המודיעין ומה קורה כשאין התרעה כפי שקרה בהשפעות ביוני קיימנו ארוע של בימת המודיעין שעסק בנושא: " 5 ב- • על המזרח התיכון ועל המערכה הגלובלית”. מבצע "שאגת הארי" שידורי זומל"מ נמשכים כסדרם כולל בתקופת מבצע "שאגת הארי", וזוכים לצופים רבים מדי שבוע, בהובלתה המסורה של יוכי ארליך. מכוני המחקר ממשיכים בפעילותם השגרתית בהפצת חומרים עדכנים וחשובים לקהילת המודיעין ולציבור הרחב. בימים אלה סיים את תפקידו ראש המוסד דדי ברנע וברצוני להודות לו בשמי ובשם חברי המל"מ על תקופתו המבורכת הן כראש מוסד והן בקהילת המודיעין ולאחל לו בהצלחה בהמשך דרכו ולאחל בהצלחה למחליפו רומן גופמן ולכל אנשי המוסד. לצערנו הרב, במהלך התקופה האחרונה נפטרו מספר מפקדים בכירים באמ"ן מהעבר: תא"ל (ד) חיים יפרח, תא"ל (ד) מאיר אלרן, תא"ל עמית סער, אל"מ (ד) אלי הלחמי. יהי זכרם ברוך. לקיר ההנצחה נוספו חללים. ליבנו עם המשפחות 806 עוד שמות וכיום מונצחים במל"מ השכולות. התקופה הנוכחית מורכבת וקשה מבחינת משאבים כספיים, דבר שמאלץ אותנו לצמצם בפעילות כולל ביטול כנס החברים השנתי בספטמבר. כולי תקווה שהבעיה תגיע לפיתרונה בהקדם. שלפניכם עוסק בנושאים רבים ומעניינים וכמובן בסוגיה 103 גיליון האיראנית בעקבות "שאגת הארי". ברצוני להודות לראש המערכת, תא"ל (בדימ') ד"ר יוסי בן ארי ולחברי המערכת, שפועלים לאורך כל השנה במסירות רבה בכתיבת מאמרים מעניינים וחשובים. .2026 יחד נמשיך בעשיה המבורכת בשנת דבר המנכ"ל יובל חלמישתא"ל (מיל') כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה - המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 ' , פקס 03-5497019 ' , טל 4713402 , , רמת השרון 3555. כתובת: ת.ד www.intelligence.org.il האתר – ,mlm@intelligence.org.il דוא"ל – מערכת והפקה ראש המערכת ועורך התוכן: ד"ר תא"ל (בדימ') יוסי בן ארי עורך: דני דור עורכי משנה: לענייני אמ"ן - תא"ל (במיל') חזי סלע, לענייני מוסד - נעם שפירא, לענייני שב"כ - אבי מושבי עורך גרפי: זאב אלדר הגהה: רותם האוזמן ורקוביצקי תאום מערכת: צילה ענבר תחקיר תמונות: רחל נחושתאי דפוס: דפוס פלמינגו, ראשון-לציון חברי המערכת: צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוכי ארליך, ד"ר שולי בינה, מישל בינט-דגן, אמנון בירן, יואב (פישי) דייגי, עו"ד ניצן זהבי, אלי זיו, רוני טל, טומי לירז, זאב לכיש, דרור מאורי, אבי מושבי, גדעון מיטשניק, ד"ר בני מיכלסון, חגי מן, חיים מנור, קובי סגל, חזי סלע, יואב פלג, רון קרניאלי, שלמה קשי, נאוה רייך, אריה שור, נעם שפירא, עודד תבור. כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב-עת זה הם על דעת כותביהם בלבד. שימוש בחומר המתפרסם בכתב עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור בכתב מראש המערכת. זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-עת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. א' לחוק זכויות יוצרים 27 השימוש בתמונות על פי סעיף עמותת המל"ם אלוף מאיר עמית ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון 2013 – 2021 ; ד"ר תת-אלוף (בדימ') צבי שטאובר, יו"ר 2005 – 2012 אפרים הלוי, יו"ר 1983 – 2005 , ישעיהו שייקה דליות-בלומברג – המנכ"ל הראשון 2005-2022 , תת-אלוף דודו צור – המנכ"ל השני הנהלת העמותה: יו"ר – אלוף (במיל') אהרן זאבי פרקש, מנכ"ל - תא"ל (במיל') יובל חלמיש, סמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – חנן מזור, מזכירת העמותה – רקפת פאר. חברי הוועד המנהל של העמותה: אבימור חגי (סטיב), רו"ח ארגמן אמנון, ארליך יוכי, ד"ר בינה שולי, בן דוד יפתח, גרוס רותי, ד"ר דובובסקי יורם, דקל יגאל, הלרמן רני, וקסמן גילה, חביב עודד, כרמי שושי, לבנה אריה (לייבו), מזור ברוך, מיטל מוטי, מצרי בן עמי רות, נעמן גיל, סדן אשר, סורקיס ענת, צור דודו, שוחט שאול, שועלי ארי, שפירא חובב, שפירא שרית, ד"ר תמרי דב. נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: דן בן-צבי, עדה גילן-שחם, יפתח בן דוד, עו"ד זהבי ניצן, סטלה שדות. ראשי ועדות ומכונים בעמותה: ועדת הנצחה: אריה (לייבו) ליבנה; ועדת מורשת: ד"ר אפרים לביא; ועדת פעילות חברים: יוכי ארליך; ועדת גיוס חברים: עודד חביב; ועדת כספים: רו"ח אמנון ארגמן; ועדת השקעות: ד"ר עמרם אהרוני; ועדת קרנות: ברוך מזור; ועדת גיוס תרומות וחיד"ה: דודו צור; ועדת ביקורת: גיורא חביון. עו"ד העמותה יהודה טוניק; מנהל מכון עמית למחקר טרור ומודיעין, אל"מ (בדימ') שלמה מופז; ראש המכון לחקר מתדולוגיה של המודיעין, תא"ל (בדימ') יוסי קופרוסר; עורכת ומגישת "רואים מל"מ", יוכי ארליך. המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי, בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי-שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת-עד בישראל. בשנת חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המודיעין, להקים 1983 מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. , מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, 1985- מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, ב מבוגרים ותיירים – להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בביטאוניה – "מבט מל"מ" ו"רואים Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – I.I.CC מל"מ". 2026 תמוז תשפ“ו. יולי 103 גיליון כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז הממלכתי להנצחה למורשת ולמחקרי מודיעין
103 מה בגיליון כשגיליון חדש זה של "מבט מל"מ" יראה אור, ימלאו למלחמת ימים. בהחלט מזכיר את אחד משמותיה 1000 " "חרבות ברזל של "מלחמת ההתשה", זו שהתחוללה משך כשלוש שנים .1967- בעקבות "מלחמת ששת הימים" ב באופן אולי לא מפתיע, גם רוחב השורה הנוראית של חללי נופלים, נכון 952 - צה"ל במלחמה הנוכחית (אתר צה"ל לכתיבת שורות אלה), קרובה מאד לזו של אותה מלחמה, חללים). אך להרוגי 968 - שנים (ויקיפדיה 56 שהסתיימה לפני צה"ל במלחמה הנוכחית יש להוסיף כמעט אלף (הביטוח ) חללים מאזרחי מדינת ישראל, ששילמו 934 - הלאומי .2023 בחייהם מאז השבעה באוקטובר אלה נתונים קשים ביותר, גם "בהתעלם" מאלפי הפצועים בגוף, ועשרות אלפי הפגועים בנפש, טראומה כבדה שתלווה את עם ישראל כולו שנות דור קדימה. ודומה שהסאגה הנוכחית עוד רחוקה מלהסתיים. אנו ממשיכים לדבוק 103 בגיליון בניסיון להיות רלבנטיים ככל האפשר למתרחש סביבנו, ולכן רב בו העיסוק ב"מורשת מתהווה". יש בגיליון ארבעה נדבכים: האחד, שלוש "התרעות/קריאות השכמה" נוכח סיכונים שאנו מזהים בעת הנוכחית, שמצאנו לנכון "להרים דגלון אדום" מולן: גלישה למלחמת אזרחים בישראל; התעוררות אלימה ביהודה ושומרון; וחידוד קשב הנדרש במציאות החדשה שהתהוותה באיראן, ולמה ראוי שישראל תחתור מולה. ראוי לציין שמצאנו לנכון להפיץ כתבות אלה בנפרד, קודם הפצת הגיליון. לכך קשור הנדבך השני - ניתוח הכשל הכפול האיראני, המודיעיניהערכתי, קודם מלחמות "עם כלביא" ושאגת הארי". ל"לבנה" זו ראוי להוסיף ראיון מעניין במיוחד עם ש', בכיר מאד במוסד לשעבר, המביא את נקודת מבטו על המלחמה, כמו גם בשורת נושאים חשובים אחרים. הנדבך שלישי עוסק בשורת סוגיות מודיעיניות, מרביתן "בבית", :2023 הנוגעות במתרחש בכמעט שלוש השנים האחרונות (אחרי הירידה במעמד המודיעין בקבלת החלטות אסטרטגיות; מדוע שב"כ התקשה בגיוס סוכנים ברצועה; מה התרחש בגדוד האיסוף הקרבי בגבול עזה, בשבעה באוקטובר ולאחר מכן; וכיצד התכוננו האמריקאים לתקיפת אתר פורדו). הנדבך הרביעי, עשיר, מגוון ולעיתים אף משעשע, עוסק בסוגיות ובאפיזודיות היסטוריות, קרובות, רחוקות, ואפילו מגיעות עד ימי התנ"ך; וכן, בעניינים מתודולוגיים. והכל - בהקשרים מודיעיניים, או בממשק אליהם. מנצל הזדמנות זאת כדי להודות לדני דור העורך ולזאב אלדר המעצב הגרפי, על העבודה המקצועית, מסורה, זריזה וגמישה שהם עשו לאורך כל תהליך הפקת הגיליון. וכן, לחברי המערכת שנטלו חלק ביצירה, בין אם בכתיבה אישית או בגיוס אחרים לכך, והכל בהתנדבות רבת רצון. תודה! נייחל לימים שקטים וטובים, בריאות לכל ושיהיה לכולנו קיץ מהנה ונסבל! דבר ראש המערכת יוסי בן אריד"ר תא"ל (בדימ') איזו איראן פוגשת ישראל לאחר שנה ושתי שלמה קשי: שער מלחמות "הברק היכה פעמיים". איראן בעקבות שלמה קשי ודודו צור: 4 "שאגת הארי" "התמכרנו לכוח. המלחמה נבחרה ש' בכיר במוסד לשעבר: 8 כברירה ראשונה ולא אחרונה" - ראיון "עוטף עזה שלנו זו נתניה וכפר סבא" נ' קמ"ן אוגדת איו"ש: 12 - מאסון השבעה באוקטובר 414 גדוד איסוף בני מיכלסון: 16 בעוטף, לתמרון ההתקפי בעזה כך סיכל חמאס גיוס סוכנים ברצועה חיים מנור ואבי מושבי: 20 : ירידה במעמדו בקבלת 2006-2003 המודיעין אריה שור: 24 החלטות אסטרטגיות שנה לתקיפת אתר פורדו 15 האמריקאים נערכו בני מיכלסון: 26 מה בין זן בודהיסטי ואומנות המחקר המודיעינירוני טל: 28 שנים ל"קדש" - המודיעין במבצע 70 נעם שפירא: 31 אפיזודות מאחורי שנה למבצע אנטבה - 50 אבנר אברהם: 33 הקלעים לזכרם 34 ארכיון המדינה בעידן הבינה המלאכותית נאוה רייך: 36 עימותי עבר בין ראש שב"כ לראשי ממשלה עמרם אהרוני: 40 על שדים, רופאי אליל וכמעט חשד לפיגוע בחוף נתניה א': 43 דעה אישית 44 קצין מודיעין ושמו ישעיהו הנביא חיים מזר: 46 לקחים מודיעינים מהפשיטה על הקפיטול, ינואר אבנר ברנע: 48 2021 האלקטרוניקה כמובילת ההתפתחות הטכנולוגית דני אשר: 50 באמ"ן לא להאמין, אבל היה גם "פולארד מצרי" פסח מלובני: 54 זרקור על: המודיעין השוויצרי נעם שפירא: 58 מי היה האיש שהיה 61 סיקורת 62 F-15 לבקר באיראן - ולא במטוסעודד תבור: 64 "מה שלא רצינו לומר על מלחמת אחים" - שמעון רוזנברג: 67 שיר קריאת השכמה: מי אחראי להתריע חיים מנור ואבי מושבי: 68 מפני סכנת מלחמת אחים עמיתות ועמיתים יקרים,
4 103 גיליון 2026 תמוז תשפ"ו, יולי רקע , הופתעה 08:10 ,2026 בפברואר 28 באיראן שוב ממתקפה אווירית רחבת היקף של ישראל וארצות הברית, שפגעה שנית במיטב בכיריה הצבאיים, ומעל לכול, הביאה לחיסול מנהיגה, עלי ח'אמנאהי. תקיפה "מתוזמרת" זו הייתה רק תחילת ימים, במהלכה ספגה 40 מערכה שנמשכה איראן נזקים רבים: הוכחדה הצמרת הצבאית והמדינית המנוסה; מערכי הטק"ק והתשתיות הצבאיות הוכו קשות; והושלמה פגיעה רחבה בתשתיות הגרעין. כתיבת בעת דברים אלה (סוף ), טרם 2026 מאי התברר האם איראן וארצות הברית יגיעו להסכם, או שמא תתחדש מערכה נוספת. אשר על כן, במאמר זה נתמקד כיצד בשאלה: מדינה שהופתעה אסטרטגית ביוני , הופתעה שוב 2025 , ועוד 2026 בפברואר מאותם יריבים? סמיכות הזמנים בין שתי ההפתעות שחוותה איראן, ומהותן, אופיין מעוררת מחשבה לגבי דמיון אפשרי לשתי ההפתעות האסטרטגיות צמודות הזמן במלחמת העולם השנייה: הפתעת ברית המועצות ביוני נוכח מבצע 1941 "ברברוסה" הגרמני, והפתעת ארצות , נוכח המתקפה היפנית 1941 הברית דצמבר בפרל-הארבור. אך עיון נוסף בצמד אירועים היסטוריים אלה, מלמד שאין הדבר כך: אז הופתעו שתי מעצמות-על שונות (ברית המועצות וארצות הברית), על ידי שתי מעצמות שונות (גרמניה ויפן), בזירות שונות (אירופה והאוקיינוס השקט), ובשתי שיטות תקיפה שונות - ב"ברברוסה": התקפה יבשתית-אווירית, ובפרל-הארבור התקפה ימית-אווירית. שונות הייתה גם מבחינה מודיעינית: לברית המועצות היה שפע מידע התרעתי שלא הופנם, ואילו לארצות הברית היה מידע מוגבל בלבד, שלא זכה לתשומת לב מספקת. ובכן, בהשוואה לאותם אירועים היסטוריים, המציאות מלמדת שההפתעות אותן חוותה איראן חמורות מבחינתה משמעותית: איראן הופתעה באותה זירה, בסמיכות זמנים גדולה, על ידי אותם אויבים, שנקטו באותו דפוס לחימה. הגורמים המשותפים העיקריים שהביאו לצמד ההפתעות האסטרטגיות הבחינה אותה עשינו מלמדת כי הסיבות ובפברואר 2025 לכישלון האיראני ביוני דומות מאוד וכמעט זהות לחלוטין. 2026 נעמוד על עיקריהן: יצירת דימוי חיצוני כושל (הכשל המדיניות של איראן ה"שיווקי" הגדול). הייתה להרגיע ולהרתיע בו זמנית. אבל אחרי עשרות שנות הולכת שולל של הקהילה הבין-לאומית, אף גורם בה לא האמין לאיראן כי אכן אינה מתקדמת בפועל ליכולת גרעינית צבאית, אלא מסתפקת באסטרטגית "סף" ואינה מתכוונת לחצות אותה. ובעיקר: כי פסק ההלכה, הפתוא של מנהיג איראן 2003 ח'אמנאהי מ- (ואילך), אכן אמיתי, משפיע ותקף. להבנתנו, הכשל כאן היה דו-צדדי: הן בדפוס ה"שיווק" האיראני של המגבלות שהטילה על עצמה בתחום הגרעין, והן בהבנה וההפנמה הבינ"ל כי איראן לא מתכוונת לחצות הסף ולפרוץ לנשק גרעיני מבצעי! קהילת המודיעין האמריקאית (דו"ח ) אמנם הפנימה 2007 ב- NIE השהפתוא תקפה וכי טהראן עצרה פיתוח נשק גרעיני. הבנה זו נשענה גם על הצהרות הרגעה רבות של איראן "הברק היכה פעמיים" כיצד איראן הופתעה אסטרטגית ונקלעה למלחמה פעמיים ברציפות תוך שמונה חודשים בלבד שלמה קשי שנה במערכת 51 הביטחון דודו צור כיהן כקצין המודיעין הראשי ומנכ"ל המל'מ בשנים 2023-2005 אל"ם (במיל') שלמה קשי ותא"ל (במיל') דודו צור איראן הופתעה באותה זירה בסמיכות זמנים גדולה, על ידי אותם אויבים, שנקטו באותו דפוס לחימה אף גורם בקהילה הבין-לאומית לא האמין לאיראן כי אכן אינה מתקדמת בפועל ליכולת גרעינית צבאית, אלא מסתפקת באסטרטגית "סף" ואינה מתכוונת לחצות אותה
5 103 גיליון 2026 תמוז תשפ"ו, יולי בדבר היעדר כוונה לחצות הסף. אך איראן כשלה בכך שניסתה בו זמנית גם להרתיע על ידי האדרה פומבית של כוחה ויכולותיה. כשל "שיווקי" זה אפשר לחלק מגורמי המודיעין במערב גם "לנפח" (להעצים) את ממדי האיום, דבר שהיה נוח למקבלי החלטות כהסברים מול ציבוריהם ולהשגת לגיטימציה לפתיחה במתקפה. אמנם, ניהול מו"מ חסר אפקטיביות. לא הייתה זו איראן שנטשה את הסכם , אבל במקום שזו תשדר ותרנות 2018 משמעותית בתחום הגרעין, שממילא לא "רצו" אליו, הם ניהלו מו״מ שהתאפיין ב״בזאר פרסי״, איטי וקמצני, מעט ולאט, גם כשהיה ברור שארצות הברית מצויה ערב תקיפה. היהירות והגאווה הלאומית ניצחו את ההיגיון. איראן, כמו גורמים מדיניים ותקשורתיים רבים, שגתה בקריאת כוונות הנשיא טראמפ, ובכך יצרה מצב של "הונאה עצמית": תחת שתייחס רצינות ותתייחס בזהירות להצהרות ואיומי טראמפ, איראן העדיפה לזלזל בו ולהגיב במו"מ מדיני קשוח. כפילויות שירותי כשל מודיעיני ענק. המודיעין באיראן גרמו לכך שלא הפנימו את ה"סימנים המעידים" הכל-כך חזקים למלחמה. כך גם הכפילויות במפקדות וחילות מקצועיים שהתחרו זה בזה, ובפרט – המתח בין גורמי משמרות המהפכה ובין גורמי הצבא הרגיל. אף שהאיראנים החלו לטפל בנושא זה אחרי , הצעדים היו מעטים ולמעשה 2025 יוני חסרי השפעה. אלה דרדרו עוד הסנקציות הכלכליות. יותר את מצב הכלכלה, וממש מקרבות מהעם 20% את איראן לקריסה. כשרק כתומכים במשטר, במקום שיוותר ויקרב חלקים נוספים ממנו באמצעות שיפור רמת החיים, הוא לא השכיל להגדיל את בסיס התמיכה בו בקרב ההמונים. יוזכר שהמשטר באיראן מצוי כבר שנים באי-יכולת לספק פתרונות למצוקות התושבים באספקת מים, חשמל, זיהום אוויר, אבטלה, ועוד. בעקבות כך יצאו . הפגנות 2026 ההמונים להפגנות בינואר אלה החלישו את איראן ואת דימויה החיצוני, והביאו – עפ"י מקורות שונים - ,2026 להקדמת המתקפה שתוכננה ליוני למימוש כבר בשלהי פברואר. ספקיות הנשק בידוד אזורי ובינ"ל. העיקריות שלה, רוסיה וסין, לא סיפקו לה אמל"ח לאחר יוני , למעט מעט 2025 מעסקאות קודמות. זאת, בשל מצוקותיה הכלכליות של איראן, והחשש שלא תעמוד בהתחייבויותיה. נסיגה בכוחם של הפרוקסיס אחרי "עם כלביא", חמאס האיראנים. וחזבאללה נחלשו, והחות'ים הפגינו במלחמת "ארבעים הימים" מעורבות נמוכה בהרבה בהשוואה לפעילותם ביוני , והוציאו לפועל מעט מהלכי אש 2025 תומכים משטח תימן. בסך כל זה, איראן לא הפנימה ערב שתי ויש לה רק T המלחמות כי הגיעה לצומת שתי אופציות: האחת, המשך הקיים (איחתימה על הסכם חדש, תוך התקרבות מסוכנת לקריסת המשטר והמהפכה); והשנייה - ויתור משמעותי והגעה להסכם כדי להשריד את המשטר. איראן לא הבינה עד כמה אין לה כל אופציה אחרת, בחרה בראשונה, וספגה אבדות ונזקים משמעותיים... השפעת הדת על איכות קבלות ההחלטות האסטרטגיות ברמת המדינה היותה של איראן מדינת הלכה, מחייב לעסוק בקצרה בשאלה נוספת: האם אמונה דתית עמוקה משפיעה על איכות קבלת החלטות אסטרטגיות? קצרה היריעה מלדון לעומק בסוגיה זו, המשלבת צורך במחקרים בתחומי התאולוגיה, הפסיכולוגיה, מדע המדינה, ועוד. עם זאת, להבנתנו, היה בתפיסה דתית עמוקה, מהסוג בו החזיק עלי ח'אמנהאי, כדי לפגוע בטיב החלטותיו המדיניות ובמידת העקשות אותה הפגין במו"מ. מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר והאירועים בעקבותיה, אפשרו לנו לבחון במקביל את תהליך קבלת ההחלטות של המנהיגים המובילים ב"ציר ההתנגדות" – יחיא סינוואר, חסן נסראללה ועלי ח'אמנהאי. על פניו, ניכרים כמה מאפיינים שמהם ניתן לגזור האם, ועד כמה, המרכיב הדתי עלול לעוות את הערכות המצב בתחום האסטרטגי אותן הם עשו. נדגיש מייד: ההטיה הדתית אינה היחידה, מוג'תבא, היורש הנעלם. איראן עוברת ממשטר של הנהגה דתית למשטר של הנהגה דתית-צבאית קיצונית המציאות מלמדת שההפתעות אותן חוותה איראן חמורות מבחינתה משמעותית: איראן הופתעה באותה זירה, בסמיכות זמנים גדולה, על ידי אותם אויבים, שנקטו באותו דפוס לחימה ח'מאנאהי ניהל משא ומתן שהתאפיין ב"בזאר פרסי", איטי וקמצני, מעט ולאט
6 103 גיליון 2026 תמוז תשפ"ו, יולי וחוברות לה גם הטיות חשיבה אוניברסליות אחרות. וכמובן, גם מנהיגים שאינם דתיים לקו לא אחת בטעויות אסטרטגיות ואחרות קשות, כמו: צ'רצ'יל ), בוש 1915 בגליפולי ( ), פוטין 2003 בעיראק ( ואילך), 2022 באוקראינה ( ועוד ועוד. אך להתרשמותנו, רובד האמונה הדתית מעלה את סבירות ההגעה לכשל בקבלת ההחלטות אצל מנהיגים דתיים. והנה מספר נקודות הנוגעות בכך: מנהיגים דתיים מתאפיינים בדטרמיניזם ותחושת שליחות אלוהית: כך, האמונה שהניצחון מובטח מלכתחילה ע"י כוח עליון, עלולה לתרום לזלזול בעוצמת היריב, ולאי-מתן משקל הולם לנחיתות טכנולוגית, צבאית, או מדיניתאסטרטגית. מנהיג דתי המטיף "לעמידה איתנה" ולהקרבה, בפרט בדתות המקדשות זאת כמו האסלאם השיעי, עלול לראות באובדן חיי אדם או הרס תשתיות כ"מבחן" או כ"ניצחון מוסרי", ולא להבין כי צעדיו מובילים את המדינה לכישלון עד כדי סיכון קיומי. מנהיג דתי עלול להקנות משמעות עכשווית לטקסטים דתיים מהעבר, ולפרש באמצעותם אירועים אקטואליים כהתגשמות של נבואות. מנהיג כזה ידבק בטקסט הדתי ויתעלם ממה שסותר אותו (הטיית האישוש). לא אחת, מנהיגים דתיים עלולים ללקות בראייה צרה יותר של "העולם החיצוני", מה שיכול להשפיע על הבנתם את היריב ותמונת המצב המורכבת. בנוסף, למנהיג דתי יש גם הטיות שאינן נובעות בהכרח מהדת: אחד המאפיינים הבולטים הוא שהם מקיפים עצמם ב"אומרי הן" שאינם מאתגרים את חשיבתם (גם בגלל ההיררכיה הדתית). לכן, גם מנהיגים דתיים מתקשים להודות בכישלון, ואם השקיעו בתחום או כיוון מסוים, יתקשו בכך עוד יותר. ח'אמנהאי לא היה המנהיג הראשון שהשפעת הדת על חשיבתו גרמה נזק למדינתו ומאמיניו. ההיסטוריה רצופה במנהיגים שביססו החלטות על "רצון האל" או אידיאולוגיה דוגמטית, והתעוררו למציאות כואבת: החל מבר-כוכבא, שהושפע מאמונה שהגאולה קרובה, ומרד באימפריה הרומית כשהייתה בשיא כוחה, מה שהוביל לחורבן הבית; עבור למשל באמונה הרוחנית (הלא דתית) של הלוחמים הסיניים בכת "הבוקסרים" בסין, שהם חסינים לכדורי האויב, שגרמה להם לתקוף ;)1899-1901 מעצמות חזקות ולהיכשל ( המשך במהפכה המהדיסטית בסודאן בסוף נגד האימפריה הבריטית; וכן - 19 המאה הצדאם חסין, שאמנם היה מנהיג חילוני, אך אימץ 1991 ככל שהתקרבה המלחמה ברטוריקה דתית קיצונית ("הקרב המכריע"), והאמין ש"רוח הלחימה" של המאמין המוסלמי תביס את הטכנולוגיה המערבית. וכמובן – יחיא סינוואר, שהיה חדור אמונה דתית, והאמין כי בכוחו לכבוש לאורך זמן שטחים בישראל, ולסחוף למלחמה בעקבות הצלחותיו את חיזבאללה, ערביי ישראל, איראן ועוד כוחות. בסך הכל ניתן לטעון שמנהיג איראן כשל בהבנת מאזן הכוחות האמיתי מול ארצות הברית וישראל. כמוהו גם סינוואר ובמידה פחותה נסראללה - שניהם היו מנהיגים דתיים חדורי אמונה וחסרי סביבה ביקורתית, ששגו בקבלת ההחלטות שהביאו לא רק לאובדנם האישי, אלא גם לגרימת נזק עמוק ומתמשך למדינה ולארגונים בראשיהם עמדו. ההתנהלות האסטרטגית של איראן במהלך "שאגת הארי" בשתי המלחמות בשנה החולפת, ובמיוחד בשנייה, איראן "חוותה" השמדה של חלק ניכר מבכירי המשטר, של מכוחות הצבא שלה, של תשתיות הייצור הביטחוני, ושל סמלי שלטון. הנזקים שנגרמו לה עצומים וייקח לה שנים לתקנם. חיסולו של מנהיג איראן בראשית המערכה , הביא בראייתנו להסרת 2026 פברואר 28 ב- "המבוגר האחראי" מ"לוח המשחקים" של תהליכי קבלת ההחלטות במדינה. את מקומו כגורם מפשר ומאזן בין משמרות המהפכה לגורמים הפרגמאטיים במשטר (כגון רוחאני הנשיא לשעבר, או לאריג'ני שחוסל גם הוא), לא תפס איש. בעבר, הנהגת משמרות גם אם הייתה המהפכה, קיצונית יותר בגישתה הכוללת בענייני דת, צבא כיבדה את ומדיניות פנים, המנהיג ונשמעה לו, לרבות בציות לפתוא שלו, שאסרה על התגרענות צבאית. היום, דומה שמחסום זה נמחק ונעלם. תחת ההנהגה בעת כתיבת דברים אלה, החליפית, מסתמן שבאיראן לא למדו דבר מהכשלים האסטרטגים שהובילו לשתי איראן נותרה יהירה ההפתעות בעבר. ועקשנית במו"מ, ובעיניים מערביות - לא קוראת את מאזן הכוחות בצורה שקולה וחסרת הטיות. כעת חיה, לא ניכר עדיין צנטריפוגות. גם אם יהיה הסכם, איראן תמצא את הדרך להפעילן ולהגיע לנשק גרעיני בתוך מספר שנים לא רב רובד האמונה הדתית מעלה את סבירות ההגעה לכשל בקבלת ההחלטות אצל מנהיגים דתיים בעבר הנהגת משמרות המהפכה כיבדה את המנהיג ונשמעה לו, לרבות בציות לפתוא שלו, שאסרה על התגרענות צבאית. היום, דומה שמחסום זה נמחק ונעלם
7 103 גיליון 2026 תמוז תשפ"ו, יולי שינוי בדרך ניהול המו"מ מול נשיא ארצות הברית, ושינוי מהותי בגמישות הנדרשת כדי להגיע להסכם. כיצד תתנהג הנהגת איראן החדשה בהמשך הדרך, ניתן אולי ללמוד מקבלת החלטותיה במהלך מספר אירועים במלחמת "שאגת הארי" (שספק אם היו מתרחשים לו חיי ח'אמנהאי היו עומדים לו): השיגורים והתקיפות בסוגי אמל"ח שונים לעבר מטרות אסטרטגיות במדינות ערב השכנות במפרץ, ולא רק: גם לעבר ירדן, לבנון ואף לכיוון טורקייה. מצרי הרמז. מהלך זה אמנם חסימת הביאו לה הישגים תחילה והמחיש שמדובר ב"נשק" משמעותי, אך הסגירה גם הפכה את איראן מאיום אזורי לאיום גלובאלי. שיגור טילים בליסטיים לעבר האי דייגו ק"מ. מהלך 4000 גארסיה, לטווח של כזה יצר כלפיהם כעסים, כמו גם חששות באירופה. השיגורים לא הצליחו, לא יצרו הרתעה אמיתית, אך הגבירו את חוסר האמון הבינ"ל בהם. נראה שהדבר יקרין גם בביקורות שיידרשו על פרויקטי הגרעין, אם הצדדים יגיעו להסכם. דומה אפוא, שחשיבת משמרות המהפכה - הפאנאטיות הדתית-משיחית המעורבת בתחושת כוח חיצונית ופנימית – השתלטה זאת, על תהליכי קבלת ההחלטות בטהראן. על 1988 מאוד בשונה מבלימת יהירותם בידי המנהיג ח'מיני שצעד להסכם שסיים את מלחמת איראן-עיראק (שתה את "כוס התרעלה"); וליורשו ח'אמנהאי, שידע לבלום אותם לאורך שנים ארוכות בסוגיות פנים וחוץ נפיצות. ומה הלאה? , העלתה את 1979 המהפכה של פברואר המשטר הדתי בראשות ח'מיני. משטר זה ), אך 1988-1980 שרד את המלחמה עם עיראק ( המהפכה קיבלה מאז תפנית: איראן פנתה להתחזקות צבאית על חשבון תיקונים חברתיים מקיפים שנדרשו אחרי הדחת . היעדר התיקונים וסדר 1979 השאה בעדיפות אנטי-חברתי הביאו להרחקת העם 80% מהמשטר, למצב בו כאמור בערך שנים בירידת 25 מהציבור רוצים כבר מעל המשטר והחלפתו במשטר הרבה פחות דתי והרבה יותר חברתי. נראה כי איראן חווה כעת מהפכה נוספת , מוסתרת ופחות בולטת ממנה: 1989 לזו של מהפכה שמעלה את משמרות המהפכה מזרוע ביצועית של מנהיג איראן למעמד היא הגורם השולט בעצמו על המדינה. עוברת ממשטר של הנהגה דתית למשטר של הנהגה דתית-צבאית קיצונית וחדורת איראן שלאחר מלחמת ביטחון עצמי. "ארבעים הימים" שבין פברואר לאפריל מעבר לא-מוצהר לדיקטטורה , חווה 2026 צבאית. יש חוקרים הסוברים כי מדובר גם בחילופי דורות במשמרות המהפכה: בעוד הדור הוותיק ההולך ונעלם היה קיצוני בנושאי דת וחברה, אך זהיר יותר מדינית וצבאית, הדור החדש קיצוני יותר בהיבטי צבא ומדיניות. הזמן יבחן טענה זו. 2026 –ינואר 2025 לדעתנו, מהומות דצמבר היו המשך למהומות קודמות שפרצו על רקע דומה, ועשויות להיות מצע למהומות נוספות בעתיד, עד שהמשטר יוחלף, או ישנה דרכיו. מה יקרה בעתיד באיראן? ממש לא ברור, אך המצב כעת יוצר שני תרחישים בסיסיים, האחד עם פוטנציאל נוח לישראל, והשני רווי סכנות לה: : איראן תחת ההנהגה התרחיש האופטימי הנוכחית, ללא הסכם, תקרוס. זאת, מאחר ולמשטר באיראן אין באמת פתרונות למצוקותיה הכלכליות והחברתיות, מה גם שלא תוכל לשקם ולחדש את מערכותיה הצבאיות שנפגעו קשות במלחמה האחרונה. לישראל, לאזור ולמערכת הבין-לאומית בכללה, במצב חדש שכזה, פוטנציאל חיובי רב, שכן הוא עשוי להוביל בעתיד לאיראן חדשה, מתונה בהרבה, חסרת שאיפות לגרעין לצרכים צבאיים, ודאי בטווח נראה לעין. אך נזכור שכל עוד איראן תדבק באתוס של היותה מעצמה אזורית, היא תשאף תמיד, גם בחלוף עשרות שנים, להגיע לנשק גרעיני. איראן תסכים להסכם התרחיש הפסימי: האוסר גרעין, אך תשאף לנקמה על ההשפלות הצבאיות שספגה ועל חיסול ח'אמנהאי, המנהיג הדתי של השיעה העולמית. כלי הנקמה עלולים להיות מתחומי הסייבר והפח"ע ועד מהלכים צבאיים קונבנציונאליים. איראן כעת חדורת ביטחון עצמי בזכות עמידתה מול ארצות הברית וישראל, הגם שהופתעה. ובהקשר לתחום הבלתי קונבנציונאלי: גם אם איראן תהיה תחת הסכם כזה, במסגרתו תוותר על נשק גרעיני לטווח רב שנים, ותקבל בתמורה תמיכה כלכלית שתנציח ותחזק המשטר הנוכחי, סביר שתנסה לחפש בחשאי דרכים לנשק גרעיני ולהוות איום לישראל, האזור והמערכת הביןלאומית המשמעות העיקרית הנובעת מכך היא שלישראל קריטי, ולא רק רצוי, שהמשטר באיראן יוחלף בהקדם, כדי שבמקומו יעלה משטר פרגמאטי יותר, לא לוחמני . אך גם וחסר שאיפות להתגרענות צבאית אם כך יקרה, חובה תהיה לוודא שהמשטר החדש יקיים את ההסכם למניעת גרעין, ולקיים פיקוח הדוק על כך. מאמר זה התפרסם לראשונה על ידי המל"מ 2026 במאי 31 בחשיבת משמרות המהפכה השתלטה על תהליכי קבלת ההחלטות בטהראן גם אם איראן תוותר במסגרת הסכם על נשק גרעיני לטווח רב שנים, סביר מאוד שתנסה לחפש דרכים חשאיות להגיע במהלך השנים – אולי אפילו לא רבות - לנשק גרעיני
8 103 גיליון 2026 תמוז תשפ"ו, יולי שנות 37 , ש' השתחרר לאחר 2024 בסוף שירות במוסד, לרבות שורה של תפקידים בכירים, ויצא לגימלאות. ש' התחיל כקצ"א, המשיך כראש שלוחה, שימש כראש חטיבת יעד בצומת, היה ראש לשכה של שני ראשי מוסד, ואחר כך רח"ט משאבי אנוש, רמ"ט פח"ע במנהלת המבצעים, ראש אגף 37 הדרכה, ומבקר המשרד. הוא שירת שנים בתפקידים מגוונים: העולם המבצעי הקצ"אי, ועולמות משאבי האנוש, ההדרכה והביקורת. ש' מכיר את הארגון המיוחד הזה מכל פינה ומכל זווית. נפגשנו איתו לשיחה מרתקת בנושאים שמעסיקים רבים, לא רק את קהילת 7 המודיעין: על מקומו של המוסד בבאוקטובר, על המלחמות עם איראן, על התרעה אסטרטגית, שינויים בעידן המיוחד של אנשי DNA הטכנולוגי, ההמוסד, ההתמודדות עם פיתויים כלכליים שבחוץ, חובת הנאמנות למדינה, השאלה האקטואלית - האם נכון למנות ראש מוסד מחוץ לארגון או מתוכו, ועוד. מערכות ישראל מאז השבעה 2023 באוקטובר ש': "הלב מתרחב מגאווה על המקצועיות, אומץ הלב ומסירות הנפש של חיל האוויר, של מערך ההגנה האווירית, של גופי ההצלה, ופיקוד המשטרה העורף, כמו גם על היכולות יוצאות הדופן של קהילת המודיעין. ההצלחות הטקטיות במלחמה עם איראן עוצרות נשימה, ויש להן גם משקל מצרפי משמעותי. אבל לעתים קרובות מדי נדמה שהתמכרנו לכוח, שמלחמה הפכה לברירה הראשונה, אולי אפילו היחידה, ולא לברירה האחרונה, לאחר שמוצו כל הדרכים האחרות. אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כעל חכמים ומרחיקי ראות; המוטו של המוסד הוא 'בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברוב יועץ'. "לפעמים אני חושב שאנחנו מצטיינים בתחבולות טקטיות ומוצלחים פחות בחשיבה אסטרטגית. השאלות שתמיד צריך לשאול, ולא תמיד שואלים, הן איפה אנחנו עומדים לעומת המטרות שהצבנו לעצמנו? האם מצבנו משתפר או מידרדר? מהם המחירים שאנחנו משלמים בדרך? אנחנו נוטים לספור (ולספר) מה עשינו, ולא מודדים כמה התקדמנו? והאם התקרבנו ליעד או שהוא בורח מאיתנו? "לפעמים אתה תוהה האם אנחנו באמת מבינים את האויבים שלנו. החוויה המכוננת של איראן שאחרי המהפכה הייתה מלחמת איראןעיראק. שמונה שנות מלחמה, מיליון הרוגים. האיראנים הגיעו למצב בו נאלצו לשלוח ילדים לשדה הקרב. מה זה היה צריך ללמד אותנו על כוח העמידה שלהם? מה אנחנו יודעים על השנאה שלהם? על הדבקות הדתית שלהם? על הקנאות? "לו היינו יותר צנועים, החלפת המשטר לא הייתה מרחפת כיעד לא מוצהר של המלחמה. כמה משטרים היפלנו עד היום? ועוד: מבט במפה היה מגלה עד כמה מצר הורמוז צר. בששת השבועות הראשונים של המלחמה לא ניתן מענה צבאי לנשק האסטרטגי הכי משמעותי של האיראנים: סגירת המצר. לא הבנו עד כמה עוצמתי הנשק הזה. "הישגי צה"ל במלחמה מזהירים. חלקו של המוסד במלחמה חשוב. אבל כדי "הכוח של המוסד בנוי על מקצוענות. להיות בכל דבר הכי טובים בעולם" על תוכניות 'חומת יריחו' שמענו במוסד רק לאחר השבעה *"למוסד לא הייתה אחריות מבצעית לרצועת עזה ראשי מוסד ושב"כ חייבים נאמנות למשרה, למדינה, לחוקיה, לערכיה, אבל גם נאמנות דו-צדדית *באוקטובר התמכרנו * זילזלנו בחות'ים ולא ייחסנו משמעות אסטרטגית למצר הורמוז *ברמה האישית לראש הממשלה דדי ברנע עסק * האם אנחנו מבינים את האויבים שלנו? *לכוח. המלחמה נבחרה כברירה ראשונה ולא אחרונה אישית בטיפול בחטופי השבעה באוקטובר. הציל חיים והביא לשחרור אזרחים, אחיות ואחים שלנו, מהתופת" ש', בכיר לשעבר במוסד. ראיון ראש הממשלה נתניהו עם ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, והנבחר, רומן גופמן. ש': "ראשי מוסד חייבים נאמנות אישית למשרד ולמדינה, אבל גם נאמנות ברמה האישית לראש הממשלה". צילום: אבי אוחיון לע"מ "באין תחבולות ייפול עם" - אבל האם אנחנו מבינים את האויבים שלנו? למוסד לא הייתה אחריות מבצעית לעזה. הוא כמעט לא עסק בפעילות בתוך עזה וממילא לא הביא לידי ביטוי בזירה זו את היתרונות היחסיים שלו ראיינו: נעם שפירא, שלמה קשי, דני דור ויוסי בן ארי*
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=