44 103 גיליון 2026 תמוז תשפ"ו, יולי דעה אישית ניסיוני רב השנים בשירות הצבאי, מן השטח ומהמטה, לימד אותי כי הלקח המרכזי הוא הצורך להתייחס בראש ובראשונה ליכולות האויב ולא לכוונותיו. עיקרון זה הודגש בעבר על ידי מפקדים בכירים, אך לא תמיד 1973 יושם בפועל, במיוחד באוקטובר .2023 ובאוקטובר הפנמִתי היטב את שחזר 1970 כבר בואמר האלוף אהרן יריב, ראמ״ן קודם למלחמת יום הכיפורים ,)1973 (עד אוקטובר בעת ביקוריו התכופים לרבות בחזיתות, בתצפיות רמת הגולן: ״תתעלמו מהרעשים והרחשים שאתם שומעים מלמעלה, דווחו מה שאתם רואים, על כל שינוי על פי ניסיונכם, הפרת השגרה, וכו׳. אל תעצרו, עמדו על דעתכם וודאו שהצד המדווח הבין את שראיתם״. עוד הוסיף לא פעם: "התייחסו ליכולת, ולא לכוונות. האויב מתוחכם וערמומי ולא תמיד נדע את כוונותיו!". מחליפו, 1973 אבל, בהאלוף אלי זעירא, הצליח לשכנע בתחכום וביכולותיו הדמגוגיות, את הרמטכ״ל, את שר הבטחון, את ראשת הממשלה והקבינט שלה, שהוא יודע כי מדובר בהערכות החירום של צבאות מצרים וסוריה להגנה, למרות שהיה ברור ממודיעין ערכי, שהייתה זו הערכות חירום למתקפה! כמו במלחמת יום הכיפורים, גם באירועי בלטה השפעתה של "קונספציה" – 2023 אמונה החלטית ומוצקה כביכול שהנחיתו הדרג המדיני והצבאי כאחד והשתיקו כל קול אזהרה בצד זחיחות, יוהרה ושרלטנות, כאשר הערכות המודיעין נשענות על תפיסה מוקדמת במקום על בחינה ביקורתית של הנתונים, נוצר מצב שבו עובדות ברורות אינן זוכות למשקל הראוי, והמערכת כולה מאבדת את יכולתה להתריע בזמן. למרות סימנים גלויים – תרגילים על מודלים של יישובים ישראליים, פעילות הנדסית נרחבת ותעבורת תקשורת חריגה – לא נוצרה התרעה אפקטיבית, וכך נוצר כשל משותף מדיני, צבאי ומודיעיני. הימנעות מהצגת דעה מקצועית מנוגדת היא אחד הסיכונים החמורים ביותר במערכת היררכית, והמחיר עלול להיות כבד. לקח מרכזי נוסף ולא פחות חשוב הוא הצורך באיזון בין טכנולוגיה לבין איסוף מודיעין אנושי. למרות ההתקדמות העצומה באמצעי האיסוף, אין תחליף לתצפית אנושית - משקפת בעין, להאזנה טקטית רציפה, והפעלת סוכני/מקורות שטח. ברגע שלא תהיה הכנה בשטח - נאבד את השטח. גם התנהלות הפיקוד לאחר תחילת האירועים מחייבת בדיקה מעמיקה. בשעות הראשונות לא הצליחו הדרגים השונים ליצור תמונת מצב מודיעינית ומבצעית ברורה, דבר שפגע ביכולת להעביר כוחות במהירות לגזרות הנדרשות. הפקת לקחים אמיתית מחייבת התמקדות גם בשלב זה ולא רק בתקופה שקדמה למלחמה. לצורך הפקת לקחים יעילה ראוי לפצל את "חרבות ברזל" - לקחי עומק וקריאה לשינוי לצורך הפקת לקחים יעילה ראוי לפצל את החקירה לשלושה תחומים נפרדים: הרקע וההתנהלות עד ערב המלחמה; התפקוד הצבאי והמבצעי בזמן האירועים; והחלטות הדרג המדיני לפני ואחרי פרוץ הלחימה החקירה לשלושה תחומים נפרדים: הרקע וההתנהלות המדינית ובנפרד הצבאית עד ערב המלחמה; התפקוד הצבאי והמבצעי בזמן האירועים; והחלטות הדרג המדיני אחרי פרוץ הלחימה. עם זאת, הפקת לקחים אינה יכולה להסתכם בבדיקות בלבד. נדרש שינוי תרבותי עמוק במערכת המודיעין: עידוד עצמאות מחשבתית, נכונות להציג הערכות חריגות ויכולת להתווכח עם תפיסות מקובלות. יש להדגיש בהכשרת קציני המודיעין את החשיבות של סקרנות מקצועית, יושרה אינטלקטואלית והצגת דעה מנוגדת כאשר הנתונים מחייבים זאת. המלחמה הוכיחה כי יכולות טכנולוגיות מתקדמות אינן מספיקות לבדן. רק שילוב של מקצועיות, ביקורתיות ותרבות ארגונית פתוחה יאפשר למערכת המודיעין למלא את ייעודה ולהיערך בהתאם ליכולותיו של האויב עוד לפני שמנסים להבין את כוונותיו. נכון להיום לתחושתי, לא נלמדו הלקחים העיקריים. אל"ם (בדימ') איתמר צ'יז'יק איתמר צ'יז'יק שירת בתפקידי מודיעין ופיקוד מגוונים במשך עשרות שנים, מן הדרג הטקטי ועד המטה הכללי "התייחסו ליכולת, ולא לכוונות. האויב מתוחכם וערמומי ולא תמיד נדע את כוונותיו!" המלחמה הוכיחה כי יכולות טכנולוגיות מתקדמות אינן מספיקות לבדן ראש אמ"ן, אהרון יריב, מימין, לצד שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל חיים בר-לב. צילום: משה מילנר לע"ם
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=