45 103 גיליון 2026 תמוז תשפ"ו, יולי דעה אישית על כל הערכת מודיעין צריך לכתוב אזהרה: זוהי רק הערכה כאשר המודיעין מפיץ את הערכתו בביטחון מוחלט, הצרכנים עלולים לקבלה מבלי להביא בחשבון שיש סיכוי מסוים (אם לא יותר מכך) שהוא טועה אברהם גוטפריד* גלגל המהלכים מרגע זיהוי הבעיה ועד הצבעה על השערות נכונות. צרכני המודיעין שמקבלים את המידע צריכים לקחת בחשבון שיש סיכוי לטעות בהערכת המודיעין בשני הכישלונות הצבאיים הגדולים ביותר בתולדות המדינה הופנתה האצבע המאשימה קודם כל אל המודיעין שלא סיפק התרעה. אך ראוי להאיר כיוון אחר של הבעיה, הקשור למעבר שבין המודיעין, לבין הזרוע הביצועית – מקבלי ההחלטות ברמות השונות. אנשי מודיעין יודעים שמידע גולמי, כמו למשל דיווח יומינטי, יהיה תמיד חשוד באמינותו, שכן תיתכן גם פעולת הונאה מצד המקור. כל שכן כשמדובר בהערכה, שמטבעה ברור כי מימושה אינו מובטח במאת האחוזים. זאת, גם אם החתום עליה בטוח באופן מוחלט בנכונותה. ומ"הצד השני של השולחן", מקבלי ההערכות אינם אנשי מודיעין. כאשר המודיעין מפיץ את הערכתו בביטחון מוחלט, הצרכנים עלולים לקבלה מבלי להביא בחשבון שיש סיכוי מסוים (אם לא יותר מכך) שהוא טועה. ואם יש סיכוי לטעות, אזי צריך כבר לשקול את מחירה. קודם השבעה באוקטובר כשפיקוד הדרום קיבל הערכת המודיעין לגבי החמאס, הוא פעל לפיה, והשאיר למעשה את הגבול פרוץ. אם אלוף הפיקוד היה מבין שיש סיכוי כלשהו, גדול מאפס, שכן תהיה מתקפה מהסוג שבוצעה, הוא היה מעלה את הכוננות, מתגבר כוחות, וסביר שהכל היה נגמר אחרת באותו יום. אם שם בבאר שבע, במטכ"ל בתל אביב, ובישיבות הקבינט ובכל הפורומים הבכירים האחרים בירושלים, היו נוהגים לשאול - ומה אם ההערכה המושמעת לא תתממש? ודנים בהשלכות התשובה, אולי הכישלון הנורא היה נמנע. בהיותו ראש ממשלה ערב מלחמת ששת הימים, לוי אשכול הטיל ספק בהערכת ראש אמ"ן יריב כי לכוחות צבא מצרים, בלחימה 1967 שהיו מעורבים במאי בתימן, ייקח זמן רב לשוב למצרים ולחזור לכשירות, קודם יכולת להיכנס לסיני לעימות עם ישראל. בספקנותו, הוא שאל (ביידיש): "ומה אם הם ימהרו?" המציאות הוכיחה שהוא צדק. גולדה מאיר, , הייתה 1973 לפני יום הכיפורים בפחות ספקנית מול הערכות בכירי מערכת הביטחון שלה (שכמוה אף הם קיבלו כלשונם את דברי ר' אמ"ן, האלוף אלי זעירא, במיוחד נוכח הביטחון הרב שהפגין). ומה קרה ערב השבעה באוקטובר ברמות שמעל מפקדת אוגדת 2023 עזה ופיקוד הדרום? כנראה רק ועדת חקירה מיומנת תוכל לתת לכך תשובה. חברי יוסי צרויה, אמר פעם שאיש מודיעין טוב צריך להיות פסימיסט. לעניות דעתי אולי חשוב לא פחות שהצרכן שלו יהיה פסימיסט. על כל הערכת מודיעין צריך שתהיה כתובה למטה אזהרה: זוהי רק הערכה, ויש לקחת בחשבון שתיתכן טעות ואת מחירה. *שירת בעבר באמ"ן מחקר נושא "ההתרעה" למניעת "הפתעה" אסטרטגית הינו כידוע יסוד מוסד בדוקטרינה הצבאית ובתורת המודיעין. כל הפתעה אסטרטגית של מדינת ישראל מחמת אי מתן התרעה על ידי קהילת המודיעין שהנושא מצוי באחריותה, עלולה להסתיים באסון לאומי. פשוטו כמשמעו. להבנתי, הלקח העיקרי של ההפתעות האסטרטגיות למיניהן, בעולם ובארץ, הינו כי חרף כל המאמצים האדירים הנעשים על ידי קהילות המודיעין למתן התרעה, לא ניתן להבטיח בביטחון מלא את מניעת ההפתעה. לפיכך, לאור האסון הצפוי מהאפשרות של הפתעה אסטרטגית אותה מתכננים אויבינו בערמומיות, תחכום וחמקנות, חובה עלינו לפתח בעדיפות עליונה תורת בלימה מבצעית ולהתכונן מעשית למימושה. הנחת העבודה חייבת להיות שהפתעה בוא תבוא. היא חייבת להיות נקודת מוצא להכנות המבצעיות לאפשרות המלחמה הבאה. *דברים שהשמעתי בכנס "ההתרעה" .2026 באפריל 27- במל"מ ב הפתעה צפויה- אוקסימורון אל"ם (בדימ') יוסי לנגוצקי, לשעבר רמ"ח איסוף אמ"ן *
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=