7 103 גיליון 2026 תמוז תשפ"ו, יולי שינוי בדרך ניהול המו"מ מול נשיא ארצות הברית, ושינוי מהותי בגמישות הנדרשת כדי להגיע להסכם. כיצד תתנהג הנהגת איראן החדשה בהמשך הדרך, ניתן אולי ללמוד מקבלת החלטותיה במהלך מספר אירועים במלחמת "שאגת הארי" (שספק אם היו מתרחשים לו חיי ח'אמנהאי היו עומדים לו): השיגורים והתקיפות בסוגי אמל"ח שונים לעבר מטרות אסטרטגיות במדינות ערב השכנות במפרץ, ולא רק: גם לעבר ירדן, לבנון ואף לכיוון טורקייה. מצרי הרמז. מהלך זה אמנם חסימת הביאו לה הישגים תחילה והמחיש שמדובר ב"נשק" משמעותי, אך הסגירה גם הפכה את איראן מאיום אזורי לאיום גלובאלי. שיגור טילים בליסטיים לעבר האי דייגו ק"מ. מהלך 4000 גארסיה, לטווח של כזה יצר כלפיהם כעסים, כמו גם חששות באירופה. השיגורים לא הצליחו, לא יצרו הרתעה אמיתית, אך הגבירו את חוסר האמון הבינ"ל בהם. נראה שהדבר יקרין גם בביקורות שיידרשו על פרויקטי הגרעין, אם הצדדים יגיעו להסכם. דומה אפוא, שחשיבת משמרות המהפכה - הפאנאטיות הדתית-משיחית המעורבת בתחושת כוח חיצונית ופנימית – השתלטה זאת, על תהליכי קבלת ההחלטות בטהראן. על 1988 מאוד בשונה מבלימת יהירותם בידי המנהיג ח'מיני שצעד להסכם שסיים את מלחמת איראן-עיראק (שתה את "כוס התרעלה"); וליורשו ח'אמנהאי, שידע לבלום אותם לאורך שנים ארוכות בסוגיות פנים וחוץ נפיצות. ומה הלאה? , העלתה את 1979 המהפכה של פברואר המשטר הדתי בראשות ח'מיני. משטר זה ), אך 1988-1980 שרד את המלחמה עם עיראק ( המהפכה קיבלה מאז תפנית: איראן פנתה להתחזקות צבאית על חשבון תיקונים חברתיים מקיפים שנדרשו אחרי הדחת . היעדר התיקונים וסדר 1979 השאה בעדיפות אנטי-חברתי הביאו להרחקת העם 80% מהמשטר, למצב בו כאמור בערך שנים בירידת 25 מהציבור רוצים כבר מעל המשטר והחלפתו במשטר הרבה פחות דתי והרבה יותר חברתי. נראה כי איראן חווה כעת מהפכה נוספת , מוסתרת ופחות בולטת ממנה: 1989 לזו של מהפכה שמעלה את משמרות המהפכה מזרוע ביצועית של מנהיג איראן למעמד היא הגורם השולט בעצמו על המדינה. עוברת ממשטר של הנהגה דתית למשטר של הנהגה דתית-צבאית קיצונית וחדורת איראן שלאחר מלחמת ביטחון עצמי. "ארבעים הימים" שבין פברואר לאפריל מעבר לא-מוצהר לדיקטטורה , חווה 2026 צבאית. יש חוקרים הסוברים כי מדובר גם בחילופי דורות במשמרות המהפכה: בעוד הדור הוותיק ההולך ונעלם היה קיצוני בנושאי דת וחברה, אך זהיר יותר מדינית וצבאית, הדור החדש קיצוני יותר בהיבטי צבא ומדיניות. הזמן יבחן טענה זו. 2026 –ינואר 2025 לדעתנו, מהומות דצמבר היו המשך למהומות קודמות שפרצו על רקע דומה, ועשויות להיות מצע למהומות נוספות בעתיד, עד שהמשטר יוחלף, או ישנה דרכיו. מה יקרה בעתיד באיראן? ממש לא ברור, אך המצב כעת יוצר שני תרחישים בסיסיים, האחד עם פוטנציאל נוח לישראל, והשני רווי סכנות לה: : איראן תחת ההנהגה התרחיש האופטימי הנוכחית, ללא הסכם, תקרוס. זאת, מאחר ולמשטר באיראן אין באמת פתרונות למצוקותיה הכלכליות והחברתיות, מה גם שלא תוכל לשקם ולחדש את מערכותיה הצבאיות שנפגעו קשות במלחמה האחרונה. לישראל, לאזור ולמערכת הבין-לאומית בכללה, במצב חדש שכזה, פוטנציאל חיובי רב, שכן הוא עשוי להוביל בעתיד לאיראן חדשה, מתונה בהרבה, חסרת שאיפות לגרעין לצרכים צבאיים, ודאי בטווח נראה לעין. אך נזכור שכל עוד איראן תדבק באתוס של היותה מעצמה אזורית, היא תשאף תמיד, גם בחלוף עשרות שנים, להגיע לנשק גרעיני. איראן תסכים להסכם התרחיש הפסימי: האוסר גרעין, אך תשאף לנקמה על ההשפלות הצבאיות שספגה ועל חיסול ח'אמנהאי, המנהיג הדתי של השיעה העולמית. כלי הנקמה עלולים להיות מתחומי הסייבר והפח"ע ועד מהלכים צבאיים קונבנציונאליים. איראן כעת חדורת ביטחון עצמי בזכות עמידתה מול ארצות הברית וישראל, הגם שהופתעה. ובהקשר לתחום הבלתי קונבנציונאלי: גם אם איראן תהיה תחת הסכם כזה, במסגרתו תוותר על נשק גרעיני לטווח רב שנים, ותקבל בתמורה תמיכה כלכלית שתנציח ותחזק המשטר הנוכחי, סביר שתנסה לחפש בחשאי דרכים לנשק גרעיני ולהוות איום לישראל, האזור והמערכת הביןלאומית המשמעות העיקרית הנובעת מכך היא שלישראל קריטי, ולא רק רצוי, שהמשטר באיראן יוחלף בהקדם, כדי שבמקומו יעלה משטר פרגמאטי יותר, לא לוחמני . אך גם וחסר שאיפות להתגרענות צבאית אם כך יקרה, חובה תהיה לוודא שהמשטר החדש יקיים את ההסכם למניעת גרעין, ולקיים פיקוח הדוק על כך. מאמר זה התפרסם לראשונה על ידי המל"מ 2026 במאי 31 בחשיבת משמרות המהפכה השתלטה על תהליכי קבלת ההחלטות בטהראן גם אם איראן תוותר במסגרת הסכם על נשק גרעיני לטווח רב שנים, סביר מאוד שתנסה לחפש דרכים חשאיות להגיע במהלך השנים – אולי אפילו לא רבות - לנשק גרעיני
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=