24 103 גיליון 2026 תמוז תשפ"ו, יולי מאז המחדל המודיעיני האסוני בשבעה , התחדדה ביתר שאת 2023 באוקטובר סוגיית יחסי הגומלין המורכבת בין קהילת המודיעין לבין הדרג המדיני בתהליך קבלת החלטות ברמה הלאומית. בעבר התאפיינה בדרך כלל מערכת יחסים זו בתפקיד המרכזי של המודיעין בתהליך קבלת ההחלטות האסטרטגי-ביטחוני, בקשרי עבודה הדוקים, בשגרה של פגישות עבודה קבועות, בהערכה מצידו של הדרג המדיני לממצאיו והערכותיו של המודיעין ובהשפעה של המלצות המודיעין לסוגיהן על החלטותיו. אולם, זו החלה להשתבש כבר מראשית הקדנציה של הממשלה , והדרדרה מאז 2023 הנוכחית בתחילת .7.10.23 את מקומם של אמון והערכה להערכותיו של המודיעין מצד הדרג המדיני ונבחרי ציבור, החליפו ספקנות, חשדנות, התעלמות ולעיתים גם ביזוי, בדומה לדה-לגיטימציה וליחס לו זוכות מאז מערכות ממלכתיות נוספות. נראה שחל פיחות בחלקו ובמעמדו של המודיעין בתפקידו בעיצוב כמסייע וקבלת המדיניות החלטות. מנגד, גברה חשיבותו של המודיעין ברמה הטקטיתמבצעית בזכות הישגיו המרשימים, ומושם דגש יתר על תפקודו כקבלן ביצוע של הדרג המדיני, הרואה בו לעיתים גם נכס שמביא עבורו דיבידנדים פוליטיים. יש להניח שגם מנקודת ראות קהילת עצמה, המודיעין מהווה כישלון השבעה נקודת באוקטובר מוצא וייחוס לפיחות במעמדה ובביטחונה העצמי, באשר לתקפות הערכותיה האסטרטגיות בהווה. כמערכת שהאמינה בביטחון רב (לעיתים מוגזם) ביכולותיה, בהבנתה את המציאות ומשמעויותיה ובצדקת הערכותיה, היא מוצאת עצמה כעת בעמדת התגוננות, נחיתות מול הדרג המדיני וחוסר אמון מצד הציבור. אם עד אותו מחדל הייתה הקהילה מורגלת שהדרג המדיני מאמץ בדרך כלל את הערכותיה ומתחשב בהמלצותיה בהחלטותיו, נראה שאחריו היא נאלצת להיאבק על מקומה, מעמדה העצמאי, וסמכויותיה בתהליך קבלת ההחלטות הלאומי. לכך הוסיפה הבחירה ומינוי של ראשי שירותים חדשים בשנה האחרונה בשב"כ ובמוסד מטעמו של ראש הממשלה. זה העדיף מועמדים חיצוניים חסרי כל ניסיון במודיעין כמקצוע, על פני מועמדים בכירים עתירי ניסיון מתוך הארגונים, וכאלה שהומלצו עך ידי ראשי הארגונים היוצאים. העננה מעל ראשו של 7 ראמ"ן על חלקו באחריות לכישלון בבאוקטובר (בתפקידו כרח"ט מבצעים במטכ"ל, קודם למינויו), החלישה עוד יותר את האיזון הטבעי הרצוי במקבילית הכוחות בין דרג מודיעיני בכיר חדש, לבין דרג מדיני ותיק מאוד, המנהג את ישראל זה שנים רבות ומתנהל באופן ריכוזי, אישי, והומוגני בהשקפת עולמו ובמדיניותו. דווקא על רקע שני סבבים מלחמתיים יזומים עוקבים נגד איראן בתוך חודשים ספורים, ראוי שייבדק במיוחד איזה תפקיד מילא המודיעין בקבלת ההחלטות האסטרטגיות על עצם היציאה למתקפות אלה; מה היו התרחישים שהוצגו על ידו למה אפשרי שיקרה בתגובה להן; ובסופו של דבר, מה מידת תאימותם ולמטרות ליעדים שהוצבו מראש. חשוב גם שתבורר לעומקה התשתית המודיעינית שהוצגה בפני הדרג המדיני : האם כנגזרת "מוזמנת" מצידו לספק • לו הצדקה מודיעינית ("איום חרב על :2026-2023 מודיעין כבר לא זוכה להערכה ואמון ברמה האסטרטגית , חל פיחות בחלקו ובמעמדו של המודיעין בתפקידו כמסייע בעיצוב המדיניות 7.10.23- לאחר המחדל המודיעיני ב יש להניח שגם מנקודת ראות קהילת * מושם דגש יתר על תפקודו כקבלן ביצוע של הדרג המדיני *וקבלת החלטות המודיעין עצמה, מהווה כישלון השבעה באוקטובר נקודת מוצא וייחוס לפיחות במעמדה ובביטחונה העצמי, באשר היא נאלצת להיאבק על מקומה, מעמדה העצמאי, וסמכויותיה בתהליך *לתקפות הערכותיה האסטרטגיות בהווה קבלת ההחלטות הלאומי את מקומם של אמון והערכה להערכותיו של המודיעין מצד הדרג המדיני ונבחרי ציבור, החליפו ספקנות, חשדנות, התעלמות ולעיתים גם ביזוי, בדומה לדהלגיטימציה וליחס לו זוכות מערכות ממלכתיות נוספות אל"מ (בדימ') אריה שור ראש הממשלה גולדה מאיר והרמטכ"ל חיים בר-לב, עם ראש אמ"ן אהרון יריב. בעבר למודיעין היה תפקיד מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות האסטרטגי-מדיני. צילום לע"מ אריה שור אמ"ן מחקר, השליש הצבאי לשר הביטחון, ראש מחלקת קשרי חוץ באמ"ן ובצה"ל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=