39 103 גיליון 2026 תמוז תשפ"ו, יולי העוסק בכך. בקורסי חשיפה מיוחדים משתתפים נציגי גופי הביטחון, הצנזורה הצבאית, משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד המשפטים וגופים נוספים. כולם משתפים מן הידע שלהם לגבי סיווג מידע רגיש. שיתוף הפעולה הביןארגוני הזה נועד להבטיח שהכללים בדבר "מה מותר לחשוף ומתי" מובנים בצורה עקבית לכל העוסקים במלאכה, זאת על מנת למנוע מצב שבו תיק אחד מושחר באופן גורף, בעוד תיק דומה בנושא נותר פתוח. שיקול הדעת של הגנז, סמכות הגנז בראש ארכיון המדינה עומד ואחריותו: גנז המדינה, אשר בסמכותו לאשר פתיחה של חומר גם לפני תום תקופת החיסיון הקבועה, אם החומר אינו מכיל מידע שמוגבל לעיון בחוק הארכיונים או בחוקים ספציפיים אחרים, או לחלופין להמליץ בפני ועדת שרים ייעודית לעכב חשיפה, אם מתגלות נסיבות המצדיקות זאת. במקרה שהדברים אינם ברורים, לגנז סמכות לשקול את זכות הציבור לדעת אל מול זכות הציבור לפרטיות. הגנז אינו פועל בוואקום, אלא בתיאום עם הגופים היוצרים, אך יש לו מרחב להחלטות נקודתיות. למעשה, החוק מעניק לגנז המדינה את התפקיד הייחודי של גורם מאזן בין צורכי הסודיות של הממסד לבין זכות הציבור לדעת. ועדת שרים לעניין רשות העיון בחומר ועדת השרים מורכבת משלושה מסווג: שרים והקמתה מחויבת בחוק הארכיונים. תפקידה לדון בבקשות הגנז להמשיך לחסות מידע על אף שעברה תקופת ההגבלה שלו. תפקידה של הוועדה לראות את האינטרס הציבורי ולוודא שחומר ארכיוני מונגש לעיונו, אלא אם השתכנעה שאכן מתקיימות נסיבות מיוחדות אשר מחייבות המשך חסיונו על אף שחלפה תקופת ההגבלה. מיליון דפים של 400 ארכיון המדינה אוצר כ- 70% ועד ימינו. מעל 18 תיעוד, מהמאה המתוכם כבר נסרקו למערכות הדיגיטליות. מיליון דפים 52 הציבור יכול לעיין בכשזמינים כיום באתר האינטרנט של הארכיון. המאגר ממשיך להתרחב בהתמדה עם הצטרפות של מאות אלפי מסמכים ממשרדי הממשלה והגופים השונים. כיום עובדים בחשיפה. בקצב 35 פועלים כהעבודה הנוכחי, הם מסוגלים לטפל בתהליך המלא של קטלוג ובדיקת חשיפה תיקים בחודש. בממוצע ברמה 1,200־ של כ 23–22 השנתית, ההספק הזה מצטבר לאלף תיקים שנפתחים לעיון. חרף ההספק, הפער בין היקף החומר למשאבים הקיימים נותר משמעותי. לפי קצב זה, עלולה משימת החשיפה של כלל החומר ההיסטורי (כולל המצטבר החדש) להימשך מאות שנים. למעשה, ההערכה היא כי אם ישנם כמיליון תיקים בארכיון שטרם נבדקו ונחשפו, יידרשו מאות שנים כדי להשלים את המשימה בקצב הנוכחי - .תרחיש שאינו מציאותי ואינו מעשי כדי להתמודד עם יעילות ואוטומציה: כמות המידע, הארכיון רתם לעבודה כלים מהחומר כבר 70% טכנולוגיים שונים. עבר סריקה דיגיטלית, והיעד הוא להגיע . המסמכים הסרוקים החלו לעבור 100% ל- ) כדי OCR תהליך של זיהוי תווים אופטי ( לאפשר חיפוש מלל מלא. על אף אתגרי השפה (עברית, ערבית, גרמנית) אנגלית, (מכונת והפורמט כתיבה, כתב יד, דפוס ישן), הארכיון מבקש 90% להגיע לדיוק של כ- . זוהי OCR בפענוח רמת דיוק גבוהה ביחס למקובל. בזכות מאמץ משולב של תוכנה ופיענוח אנושי לקטעי כתב-יד קשים, מכוון הארכיון לאפשר חיפוש טקסטואלי גם במסמכים כתובים בכתב-יד בעתיד הלא רחוק. כלים טכנולוגיים נוספים כוללים את אתר 2025 הארכיון המחודש שהושק בדצמבר קצב פתיחת התיקים לא ידביק את קצב יצירת המידע, לכן החל מתוכננת הטמעה של בינה 2026 מ־ מתקדמים, OCR מלאכותית וכלי שיעבדו לצד הגורם האנושי לפי הקצב הנוכחי, עלולה משימת החשיפה של כלל החומר ההיסטורי (כולל המצטבר החדש) להימשך מאות שנים במתכונת מעודכנת ידידותית ומהירה, שבשלביו הבאים יאפשר לציבור מעקב אונליין אחר בקשות העיון שהוגשו, קבלת הודעות ברגע שחומר מוכן לעיון, חיפוש בקטלוג, זיהוי מילות חיפוש ועוד. למרות השיפורים, בלי קפיצת מדרגה הפער רק יעמיק: קצב פתיחת התיקים לא ידביק 2026 את קצב יצירת המידע. לכן, החל מ־ מתוכננת הטמעה של בינה מלאכותית מתקדמים, שיעבדו לצד הגורם OCR וכלי האנושי ולהחלפת חלק ממנו במקטעים מסוימים בתהליך, כגון חילוץ "מטא־דאטה" (נתונים על נתונים כדי לתאר פריטים), תמלולים ועוד. המערכת תאומן על החלטות עבר של הארכיון, שעוברות בחינה מחודשת כחלק מתהליך אימון המכונה "דוגמאות לחשיפה מלאה או לחשיפה חלקית" (עם השחרות), במטרה שתייצר מהן תובנה, שיטה ואלגוריתמים לעבודה אוטומטית בעתיד. מטעמי זהירות, האלגוריתם יזהה וימליץ כיצד לסווג חומרים, כשהמערכת האוטומטית מספקת נוספות". "עיניים בפועל זה יהיה תהליך “חצי אוטומטי”: כשה־ מסמן מראש, AI והארכיונאי מאמת, מתקן ומכריע. הציפייה היא שכך יתקבל תהליך אחיד, שיטתי ומהיר יותר, עם פחות עבודה ידנית-אנושית, בלי לוותר על אחריות אנושית בהחלטות הרגישות. בנוסף, מיון ראשוני אוטומטי עשוי להפחית שחיקה רגשית בחשיפה לחומרים קשים. החזון בתחום חשיפת המסמכים המצויים בארכיון המדינה הוא לאפשר ביצוע חשיפה בתוך שנים ספורות, במקום AI באמצעות מאות שנות עבודה אנושית, ובמקביל לכך להבטיח רמת אחידות גבוהה בהחלטות החשיפה, קיטלוג מדויק יותר, ומתן מענה מהיר לציבור המבקש מידע. הררי התיעוד שנאספו בשנים האחרונות, בתקופת מגיפת הקורונה ובמלחמה .האחרונה, מבטיחים שיום אחד נדע יותר לא מיד, לא על פי שמועה, אלא דרך מסמכים. חלק מהמסמכים יישאר חסוי עוד זמן רב, חלקם ייפתח בהדרגה, וחלקם ידרוש קריאה סבלנית כדי להבין מה באמת קרה ומדוע. השקיפות ההיסטורית אינה אירוע, היא מסלול, והמסלול הזה, כמו ההיסטוריה עצמה, מתקדם לאט, קדימה, ומחכה לתיק הבא. * הכנת המאמר כללה ראיון עם רותי אברמוביץ', גנזת המדינה. גנזת המדינה רותי אברמוביץ'
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=