35 101 גיליון 103 2026 תמוז תשפ"ו, יולי לזכרם סא"ל שוניה פכט בן לבוזיה-שושנה (לבית רובינגר) וסימון-שמעון פכט 1954 בינואר 11 , נולד בז' שבט התשי"ד 2025 באוגוסט 11 , נפטר בי"ז אב התשפ"ה שוניה נולד בצ'רנוביץ שבאוקראינה (אז ברית המועצות), בן יחיד להוריו בוזיה-שושנה (לבית רובינגר) וסימון-שמעון פכט. מהיותו בן שנתיים, ניסה אביו להשיג אישור יציאה לארץ, אך רק כעבור שנה הגיע האישור המיוחל, והמשפחה עלתה לארץ במסע של שבוע. 13 כשהגיע לישראל, שוניה לא דיבר עברית כלל, אך מהר מאוד - בזכות כוח רצון ונחישות עצומה - השתלב וצמח להיות צבר אמיתי. (אז 8200 שנה באגף המודיעין, החל מיחידת "מסרגה" ב- 23 שירת בצבא ) וכלה במגוון תפקידים טכנולוגיים ופיקודיים בתחום המחשוב 848 נקראה ומערכות מידע, והוביל, בין השאר, את הרכישה והקליטה של מחשב העל .80 הראשון בישראל בשנות הבתחילת שירותו, היה שוניה בין הקולטים את 'ידיעת הזהב' על פינוי בהול של משפחות היועצים הסובייטיים מסוריה, יומיים לפני מלחמת יום הכיפורים. העביר מיד את ההתראה שהמלחמה בפתח, מה שהתקבל ביחידה, אך נשלל על ידי הדרג הפיקודי הבכיר יותר ואף הביא לנזיפה מצידם. בחמישים השנים שחלפו מאז המלחמה, עסק רבות בלקחים שנלמדו ממנה והעברתם לדורות הבאים. ,IBM בהמשך דרכו, ביצע תפקידי ניהול בכירים בתחום המחשוב באמדוקס ועוד. במקביל לקריירה המקצועית, שוניה התנדב בתחומי החינוך והביטחון. אהב את החיים הטובים, יחד עם משפחתו וחבריו משכבר הימים, חלקם עוד מתקופת הלימודים בתיכון ומהשירות הצבאי. בין תחביביו, נהנה מתרבות ותיאטרון, אהב את שפת היידיש, לצד משחקי חשיבה, פיתרון תשבצים ואוספים מגוונים. מעל הכל, שוניה היה איש משפחה מסור ואוהב. אדם שכולו טוב. הלך לעולמו בביתו כשליבו נדם לפתע, והותיר המומים וכואבים את חבריו ואת בני משפחתו, אשתו צילה, ילדיו איל נעמה וירון ושישה נכדים. יהי זכרו ברוך. סא״ל עודד אלון בן שפרה ונפתלי אלון 1940 בינואר 9 , נולד בכ"ח טבת ת"ש 2025 בספטמבר 20 , נפטר בכ"ז אלול תשפ"ה קצין מודיעין, איש אג״ם ובינוי, מנהל ציבורי ומחנך. מאנשי העשייה השקטה שהניחו תשתיות ביטחוניות, אזרחיות וחברתיות ארוכות טווח למדינת ישראל. עודד שירת בחיל המודיעין בתקופות מהרגישות בתולדות המדינה והגיע לדרגת סגן־אלוף. במהלך שירותו מילא שורת תפקידי פיקוד ומטה מרכזיים, ובהם קצין אג״ם חיל המודיעין, סגן קמ״ן פיקוד צפון, סגן מושל צבאי ברמת הגולן וסגן מפקד בית הספר למודיעין. בתפקידים אלה נדרש לשילוב מתמיד בין הערכת מצב מודיעינית, ניהול מבצעי ותיאום בין־זרועי, והיה שותף לעיצוב תרבות עבודה מקצועית הנשענת על אחריות, דיוק ושיקול דעת. כראש ענף בינוי באמ״ן נשא באחריות לתכנון, פיקוח והקמה של מתקני מודיעין ותשתיות מבצעיות רגישות, לרבות מתקנים תת־קרקעיים מורכבים בכל מקום בהם נדרש הדבר. תשתיות אלו יצרו בסיס פיזי וארגוני שאפשר לחיל המודיעין לפעול ביעילות ובשרידות לאורך שנים. בתקופה שקדמה להסכם השלום עם מצרים היה שותף למאמץ המודיעיני להכנת הדרג המדיני. הוביל 80 לאחר שחרורו מצה״ל המשיך בעשייה ציבורית. בראשית שנות ה־ את הקמת מנהלת ההקמה והאכלוס של היישוב עמנואל, ונשא באחריות המוניציפלית והתשתיתית בשלבי הייסוד. באותה תקופה אמר בריאיון לתקשורת: ״מה שיוצר את ההיסטוריה, זה מה שעושים - לא מה שמדברים. והעובדות קובעות שבקרני שומרון הולך ונוצר רצף של יישובים יהודיים.״ בהמשך כיהן כמנכ״ל המועצה המקומית אפרת וכמנכ״ל החברה הכלכלית שלה, והוביל תהליכי ייצוב והבראה בתקופה ביטחונית מורכבת. במקביל היה שותף לפרויקטים לאומיים במשרד ראש הממשלה, ובהם מיפוי אזורי עדיפות לאומית והכנת מפת תאי שטח - והיה שותף בכיר להנחת תשתית למדיניות ממשלתית ארוכת טווח בתחומי תעסוקה, תשתיות, חינוך ופיתוח אזורי. פן מרכזי נוסף בעשייתו היה החינוך: ניהול פנימיות, כפרי נוער ובתי ספר לנערים בסיכון, מתוך אמונה בכוחו של חינוך לבנות חוסן אישי וחברתי. בשנות השמונים לחייו הקים חברת הזנק המפתחת מוצר מציל חיים ופנה גם ליצירה ספרותית, ובספר הילדים ״חיות וחוויות״ ביקש להעביר לדורות הבאים ובינהם לנכדיו וניניו, אהבת שפה, טבע וערכים. יליד ארץ ישראל, ציוני בכל רמ"ח אבריו, אוהב אדם. יהי זכרו ברוך.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=