מבט מל"מ - גיליון 98 - אוקטובר 2024

העיניים של המדינה ו"שלף") 9900 , במטוס "חופית" מעל רצועת עזה (באדיבות יחידה 9900 רס"ל נ', יחידה סיירי וסיירות אוויר של יחידת "שלף" מביאים בזמן אמת את המודיעין המעודכן ביותר. ראיון עם רס"ן נ' מפקד מודיעין בכחול: התמודדות מודיעין המשטרה עם זליגת אמל"ח מאזורי לחימה, מחסור  )28 ' היחידה. (עמ מוסר, אתיקה ובעיות מאתגרות  )20 ' בכלים טכנולוגיים ועוד. ראיון עם ניצב יגאל בן שלום, ראש אח"ם. (עמ ב"חומת ברזל": אסור למדינה דמוקרטית להגיע למצב שבו הלחימה מתמשכת משיקולים זרים, פוליטיים אולי בינה מלאכותית? שפע המידע המודיעיני גדול מכדי לנתחו בהצלחה  )4 ' או אישיים. אסא כשר (עמ )16 ' החובה להכריע: מאה שנה ויותר ומה נשתנה? יואל בן נון (עמ  )44 ' בשיטות הישנות. עזריאל לורבר (עמ 2024 , אלול תשפ“ד, אוקטובר 98 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין שנה לשבעה באוקטובר

כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה - המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 ' , פקס 03-5497019 ' , טל 4713402 , , רמת השרון 3555. כתובת: ת.ד www.intelligence.org.il האתר – ,mlm@intelligence.org.il דוא"ל – מערכת והפקה ראש המערכת ועורך התוכן: תת-אלוף (בדימ.) ד"ר יוסי בן ארי עורך: דני דור עורכי משנה: לענייני אמ"ן - ד"ר בני מיכלסון, לענייני מוסד - נעם שפירא, לענייני שב"כ - אבי מושבי עורך גרפי: זאב אלדר הגהה: רותם האוזמן ורקוביצקי תאום מערכת: צילה ענבר תחקיר תמונות: רחל נחושתאי דפוס: דפוס פלמינגו, ראשון-לציון חברי המערכת: צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוכי ארליך, ד"ר שולי בינה, מישל בינט-דגן, אמנון בירן, איתן גלזר, יואב (פישי) דייגי, אלי זיו, טומי לירז, זאב לכיש, דרור מאורי, אבי מושבי, גדעון מיטשניק, ד"ר בני מיכלסון, חגי מן, חיים מנור, קובי סגל, חזי סלע, יואב פלג, רון קרניאלי, שלמה קשי, נאוה רייך, אריה שור, נעם שפירא, עודד תבור. כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב-עת זה הם על דעת כותביהם בלבד.  שימוש בחומר המתפרסם בכתב עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור  בכתב מראש המערכת. זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-עת זה,  חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. א' לחוק זכויות יוצרים 27 השימוש בתמונות על פי סעיף עמותת המל"ם אלוף מאיר עמית ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון 2013 – 2021 ; ד"ר צבי שטאובר, יו"ר 2005 – 2012 אפרים הלוי, יו"ר 1983 – 2005 , ישעיהו שייקה דליות-בלומברג – המנכ"ל הראשון 2005-2022 , תת-אלוף דודו צור – המנכ"ל השני הנהלת העמותה: יו"ר – אלוף (במיל') אהרן זאבי פרקש, מנכ"ל - תא"ל (במיל') יובל חלמיש, סמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – חנן מזור, מזכירת העמותה – רקפת פאר. חברי הוועד המנהל של העמותה: חיים אהרוני, יוכי ארליך, ד"ר דני אשר, אמנון בירן, ירון בכר, ד"ר יוסי בן ארי, איציק ברזילי, יגאל ברנע, איתן גלזר, ד"ר יורם דובובסקי, גדי זהר, אלי כהן, עפר לוינברג, אריה ליבנה (לייבו), ברוך מזור, דורון עמיר, מאיר שגב, יצחק (יאצ'קו) שד"ר, חובב שפירא, עודד תבור. נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: דן בן-צבי, עדה גילן-שחם, חגי מן, מיכאל רייס, סטלה שדות. ראשי ועדות ומכונים בעמותה: ועדת הנצחה – אריה (לייבו) ליבנה; ועדת מורשת ותכנים –ד"ר דני אשר; ר' ועדת מורל"ת – ד"ר איציק פומרנץ; ועדת סרטים – עודד חביב; ועדת כספים – רו"ח אמנון ארגמן; ועדת השקעות – ד"ר עמרם אהרוני; ועדת התקשרויות ורכש – מאיר שגב; ועדת גיוס ופעילות חברים – יוכי ארליך; ועדת קרנות – ברוך מזור; ועדת ביקורת – אשר קרן; ראש מרכז המידע על שם מאיר עמית למודיעין ולטרור – אל"מ (בדימ.) שלמה מופז; ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין – תא"ל (בדימ.) יוסי קופרוסר; ראש המכון לחקר המורשת – ; עורכת איגרת המידע באינטרנט "רואים מל"מ" – יוכי ארליך. המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי, בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי-שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת-עד בישראל. בשנת חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המודיעין, להקים 1983 מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. , מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, מבוגרים 1985- מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, ב ותיירים – להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בביטאוניה – "מבט מל"מ" ו"רואים Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – I.I.CC מל"מ". כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין 2024 אלול תשפ“ד, אוקטובר 98 גיליון בני המשפחות השכולות וחברי המל"ם היקרים, 2023 באוקטובר 7 שנה עברה מאז אירועי ההקשה ביישובי עוטף עזה והנגב המערבי. אירועים שהובילו אותנו למלחמת "חרבות ברזל" - מלחמה רב זירתית שגובה מאיתנו מחירים כבדים. 26 מלחמה בה איבדה קהילת המודיעין חללים – יהי זכרם ברוך, ואנחנו במל"מ נמשיך ונחזק את המשפחות השכולות של הקהילה. ביוני קיימנו במל"מ את טקס 18 ב- חללי קהילת 781 ההתייחדות השנתי לזכר המודיעין. ליבנו עם החטופות והחטופים שעדיין מוחזקים בידי החמאס האכזרי במנהרות עזה וכולי תקוה שישובו במהרה הביתה. אנו משתתפים בצער המשפחות השכולות של חללי צה"ל והאזרחים, מחזקים את ידם ומאחלים החלמה מהירה לפצועים. המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת וקהילת המודיעין כשלה באי מתן באוקטובר, אולם מאז כוחות צה"ל וגורמי הביטחון האחרים, 7 התרעה בפועלים בנחישות רבה בכלל הגזרות ומגיעים להישגים חשובים בזכות גבורה, נחישות והתמדה ובסיוע מודיעין איכותי - אני מחזק את ידיהם ואת ידי חברינו בקהילת המודיעין התומכים ומלווים את הלחימה. משפחת המל"מ המורחבת מחזקת את צה"ל וחברינו בשב"כ, במוסד ובאמ"ן בימים אלה, לצד תמיכה בתושבי הצפון והדרום שפונו מבתיהם ונמצאים 12 מבניה הלוחמים ו- 10 תחת אש, את חברינו בני העדה הדרוזית ששכלה ילדים ונערים שנרצחו ע"י החזבאללה במגדל שמס בטבח הנורא שהתרחש .2024 ביולי 27 במגרש הכדורגל בישוב בבשם הנהלת המל"מ וחברי המל"מ, ברצוני לברך את האלוף שלומי בינדר עם כניסתו לתפקיד ראמ"ן בתקופה מורכבת זו ולאחל לו בהצלחה בתפקיד הרגיש והמורכב. נעמוד לרשותך ונסייע ככל שיידרש. איש ביקרו באתר 3200 המל"מ חזר לפעילות מלאה מאז חודש מארס - כ- 400 תלמידים לצד מבקרים מהארץ ומחו"ל ובנוסף כ- 960 מתוכם כביקורים של קבוצות בתצוגת הרשע. כמו כן, התקיימו מגוון אירועים שכללו בימת מודיעין, ערבי חבצלת, השקות ספרים ואירועי מורשת והנצחה, לצד פעילות עצמאית של גופי הקהילה השונים. שידורים 28 שידורי זומל"מ נמשכו כסדרם מדי שבוע: עד כה התקיימו כבר איש - ועל כך תודתי לחברת הוועד 1400 עד 800 בהם צפו בכל פעם כיוכי ארליך הפועלת במסירות רבה, למרצים המופעים בהתנדבות מלאה, ולחברי מבט מל"מ בהובלת יוסי בן ארי, השוקדים על הוצאת הגיליונות האיכותיים והמעניינים יחד עם הכותבים המגוונים שזוכים להערכה רבה מצד הקוראים. הגיליון הנוכחי הינו גיליון שני שעוסק במלחמת "חרבות ברזל" מהיבטים נוספים. פעילות מכוני המחקר נמשכת כסדרה: המכון למתודולוגיה מקיים מפגשים עם גורמים בארץ ובחו"ל, והמרכז למידע וטרור הרחיב את כמות הפרסומים שלו בעברית ובאנגלית. בספרייה נמשכים הביקורים הרבים של אנשי הקהילה, סטודנטים, חיילים וקצינים לצד אזרחים אחרים. בתחום התשתיות במל"מ, סיימנו את פרויקט הנגשת האתר לנכים, כולל שיפוץ התשתית במקום ובימים אלה אנו מקדמים את בניית תצוגת הרשע הגדולה שתוקם מאחורי האמפיתאטרון הגדול. תצוגת המודיעין החדשה .2025 יצאה אף היא לדרך ואמורה להיפתח בתחילת פברואר בתקופה הקרובה נמשיך ונעסוק בנושאים הקשורים במלחמת "חרבות לאוקטובר נקיים יום עיון לציון שנה למלחמה. 28 ברזל" ובברצוני להודות למאות המתנדבים שלנו, יוצאי קהילת המודיעין, הפועלים לצד צוות המל"מ במסירות ובאחריות, מדריכים את המבקרים השונים ומעשירים אותם בידע ובמורשת של קהילת המודיעין. אני מאחל לכולנו שנה טובה ומבורכת, המשך עשייה מבורכת ושנדע ימים טובים יותר, שקטים ובטוחים ושכל החטופים יוחזרו הביתה. דבר המנכ"ל יובל חלמישתא"ל (מיל')

3 98 גיליון חברות וחברים יקרים, מדינת ישראל מצויה, זה שנה, במלחמה מתמשכת, שלא ידענו כמותה מאז קומה. היא נפתחה כשכתם שחור דבק בקהילת המודיעין שלנו, אשר כשלה לחלוטין במה שמערכת הביטחון ציפתה ממנה – מתן התרעה לעצם כוונת החמאס לפתוח במתקפה כוללת מתחום רצועת עזה, לכל רוחב חזיתה; לאופי תוכנית הפעולה של האויב; ליום ה-ע' ולשעת ה-ש' שלה. , ידעו זרועות 2023 ואולם, לצד המחדל הקולוסאלי של השבעה באוקטובר הקהילה להתאושש מההלם במהירות רבה, ולתת מענה נכבד ביותר לכלל צרכי הכוחות הלוחמים ברצועה, ובזירות העימות הנוספות שנפתחו במקביל, ולאורך הזמן: מול חזבאללה בלבנון; המליציות השיעיות בעיראק ובסוריה; ההתנגדות הפלסטינית שלובתה מאוד ביהודה ושומרון; החות'ים בתימן; ומול נבל-העל איראן, המנווטת ומפעילה את כולם. ועוד התמודדות חשובה לא פחות, המחייבת גם היא תשומות מודיעיניות – החזית המדינית הביןלאומית, בה הידרדרה ישראל לתחתית בה לא היינו מעולם. קהילת המודיעין בהחלט יכולה להתברך במספר רב של הישגים יוצאים מהכלל ברמה הטקטית: חיסולם של מחמד דף, יד ימינו של יחיא סינוואר ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס, בחאן יונס; של פואד שוכר, ראש אגף המבצעים, "רמטכ"ל" חזבאללה, בבירות; של איסמעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, בטהרן - על פי התקשורת הזרה; וכן - איתור היעדים לתקיפה בנמל חודידה בתימן, וליוויה. אך חשובה לא פחות – היכולת לאתר ולחלץ בשלושה מבצעים נפרדים את החטופים אורי מגידיש, לואיס הר, פרננדו מרמן, נעה ארגמני, אלמוג מאיר-ג'אן, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב. וכך גם במבצעים המורכבים רוויי הסיכון של חילוץ גופות חטופים ממנהרות החמאס והבאתם לקבר ישראל; ובעשרות פעילויות מלוות לחימה בדרום ובצפון. אגף המודיעין עובר שינויים פרסונליים נרחבים. אנו בטוחים שצמרתו תפשיל שרוולים ותשנס מותניים למה שנדמה כי נדרש - מהפך תרבותי עמוק בדפוס העבודה של אמ"ן; והחובה להטות את מאזני המאמץ הכולל שלו, גם להתמודדות עם האתגר שמציב הרובד האסטרטגי-אופרטיבי, במעגלים , אך שם גם צריך להיות האדם IN השונים סביב לנו. הטכנולוגיה – בהחלט החושב, על סגולותיו - שאין למכונה. ונאים הדברים גם לשב"כ ולמוסד. דומה שתחקירי מערכות המודיעין מתקרבים לסיומם. גם בגיליון זה הקפדנו להימנע מלגעת בסוגיות הנוגעות לתקופה שקדמה לשבעה באוקטובר, ולאותו יום שחור. אולם, התחלנו לעסוק בעשייה לאחר תחילת המלחמה: פריצת הדרך משתקפת פה בסיכום המפגש עם המפקד היוצא של יחידת . גם הריאיון עם ראש אגף המודיעין והחקירות במ"י הוא 9900 ה"שלף"/ חלק מכך. מעבר לזאת, הגיליון מחזיק מאמרים מרתקים של פרופ' אסא כשר, ד"ר מתי שטיינברג, ומ'הצד שכנגד' – הרב יואל בן-נון. סוגיית תפיסת ביטחון הלאומי נדונה בשלושה מאמרים; ובצד הגיגים 'מקלילים' מגוונים, דנים גמלאי השב"כ בשלושה נושאים חשובים, שחלקם הגדול נוגע ללחימה בעזה. ועוד, ועוד. במלאת שנה למלחמה, ובעיקר – בפרוס חגי ישראל, נקווה שנהיה כבר אחר סיום סאגת החטופים וחזרת כולם הביתה; ונאחל לעצמנו סיום הלחימה, בכל הזירות; שיבת פליטי ישראל לביתם; ושיקום מהיר של עוטף עזה והגליל. מאמצים לליבנו את משפחות החטופים; משפחת השכול שכה התרחבה; ואת פצועי ישראל, בגוף ובנפש. ברכת תודה לכלל גורמי מערכת הביטחון, וכמובן לעמיתינו בקהילת המודיעין, הנושאים בנטל הכבד! 98 מה בגיליון דבר ראש המערכת יוסי בן אריד"ר תא"ל (בדימ.) מוסר, אתיקה ובעיות מאתגרות ב"חומת ברזל"אסא כשר: 4 היומינט שלא היה ו"תרומתו" לכשל המודיעיניגדי זהר: 9 על פרשת דרכים בסוגיה הפלסטיניתמתי שטיינברג: 12 שנה ויותר ומה נשתנה? - החובה להכריע 100 יואל בן נון: 16 מודיעין בכחולראיון: ניצב יגאל בן שלום ראש אח"ם: 20 תובנות ממלחמת "חרבות ברזל"עדו הכט: 24 העיניים של המדינהראיון: רס"ן נ' מפקד יחידת "שלף": 28 חקירה מודיעינית וחקירה פלילית - דמיון ושונותאיל דגן: 32 לזכרם 36 שב"כ ומנגנוני הביטחון הפלסטיניים"כבדהו וחשדהו": 38 שומר מסך תודעתימירון מנור: 42 הערכות אמ"ן: האם יש להחליף דיסקט?עזריאל לורבר: 44 תפיסת הביטחון - "עצם בגרון" 7.10 יוסי בן ארי: 48 מסרים מודיעיניים מ"שירת חנה"חיים מינא מנור: 50 משחק הניחושיםשחר הכספי: 52 היערכות מרחב אבי מושבי וחיים מינא מנור: עם שלמה כהן: 54 שב"כ דרום לאחר הסכמי אוסלו אסון צור הראשון. עקשנות של שני אבי מושבי וחיים מינא מנור: 58 אנשי שב"כ שהביאה לקביעה - פיגוע ולא דליפת גז למה נשכח חלל המוסד דוד אוצרי?אבנר אברהם: 62 על ספרו של שלמה פלד "בגידה בממלכת הסוד"יוסי מלמן: 64 על ספרה של רוברטה וולשטטר "פרל הרבור - בני מיכלסון: 65 התרעה והחלטה" תגובות קוראיםמעניין לעניין: 66 איפכאמסתברא ומי היה האיש שהיה 67

4 98 גיליון שנה לשבעה באוקטובר הקדמה בכל ארגון מסודר, בעל אחריות חיונית, הסיום של פעילות מקצועית מורכבת הוא תמיד פתח לתהליך מקצועי של תחקיר מעמיק של הפעילות שהסתיימה, כדי ללמוד מהניסיון, להסיק מסקנות מעשיות בדבר ההתנהלות המקצועית והארגונית בעתיד, במקרה הצורך בפעילות מקצועית נוספת של אותו ארגון. תהליך מקצועי של הפקת לקחים יתמקד בממדים מרכזיים של הפעילות המקצועית במסגרת אותו ארגון. יש ממדים שטבעי יהיה להתמקד בתחקיר שלהם. בארגון צבאי, ממדים כאלה יהיו, בראש ובראשונה, ממדי הלחימה והפיקוד. עם זאת, לשם השכלול המשמעותי של הארגון ושל תוצרי הפעילות שלו בעתיד, יהיה צורך בתחקירים שיתמקדו בממדים נוספים של הפעילות הצבאית. המאמר הנוכחי בא להתוות קווים לתחקיר של ההיבטים הערכיים של מלחמת "חרבות ברזל". ההיבטים הערכיים שיעסיקו אותנו כאן יהיו משלושה סוגים: ראשית, ערכי המוסר, המתבטאים קודם כל בחובה המתמדת לשמור על כבוד האדם, באשר הוא אדם, בכל הנסיבות; שנית, העקרונות של תורת המלחמה הצודקת, כפי שהתפתחה במחשבה הפילוסופית מזה מאות רבים בשנים; ושלישית, ערכי צה"ל, כפי שהם מוצגים במסמך "רוח צה"ל". לא נעסוק כאן בקודים האתיים של שירות ביטחון כללי (שב"כ) ומשטרת ישראל, המתאימים לדיון ערכי נפרד. גם לא נעסוק בהיבטים המשפטיים של המלחמה, בעיקר מכיוון שתחקיר משפטי אמור להיות מלאכה מקצועית של משפטנים, אבל עם זאת לא נתרחק מעקרונות תורת המלחמה הצודקת כשהם מתקרבים לתחום המשפטי, מפני שתורה זו עמדה ביסוד ההתפתחות של הדין הבין-לאומי בדבר מלחמה והאמנות הבין-לאומיות המוכרות, הנכללות בו. החשיבות של תחקיר ההיבטים הערכיים עומדת על חשיבות ההיבטים הערכיים עצמם. אלה חשובים מכמה טעמים. קודם כל, מפני שערכים נמצאים ביסוד הזהות של המדינה וביסוד הזהות של צה"ל. הערכים המכוננים של מדינת ישראל כוללים את עקרונות הדמוקרטיה, ביניהם כבוד האדם וחירותו, הגינות, צדק ושוויון, כפי שהם מתבטאים בחוקי המדינה ובפסיקות בתי המשפט. יתר על כן, מדינת ישראל רואה את עצמה, ברוח השאיפות הציוניות שהביאו להקמתה, כ"חברה מוסר, אתיקה ובעיות מאתגרות ב"חרבות ברזל" מובנת מאליה ומקובלת על העולם, רובו ככולו, זכותה של המדינה להגן כל פעולה של *על עצמה ועל יושביה חייל תהיה בהתאם לפקודות, להוראות הפתיחה באש, לנהלים, לערכי צה"ל ולדין. כל פעולה על יסוד שיקולים זרים בין השיקולים שאסור *היא פסולה למדינה להשתמש בהם להצדקת המלחמה, בין בראשיתה ובין בהמשך אסור *הלחימה, נמצא רעיון הנקמה למדינה דמוקרטית להגיע למצב שבו הלחימה נמשכת משיקולים זרים, הסכנה הנשקפת *פוליטיים או אישיים עתה למדינה וליושביה פחותה בהרבה מן הסכנה המאיימת על החטופים, כך שעם כל החשיבות של הכחדת הסכנה, *היא פחות חשובה מהסכנה לחטופים אילו היה למשרתים באגף המודיעין קוד אתי המקביל לקוד האתי של המשרתים בחיל הרפואה, לפחות חלק מכישלונות המודיעין היו נמנעים פרופסור אסא כשר* . אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה וחוקר בכיר במכון ללימודי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל- 2024 * המאמר נכתב ביולי אביב. חתן פרס ישראל בפילוסופיה כללית וחתן פרס יצחק שדה לספרות צבאית על הספר "אתיקה צבאית". חבר או יו"ר בעשרות צוותים לכינון קודים אתיים ממלכתיים וציבוריים. פרופ' אסא כשר פרופסור אמיריטוס לאתיקה מקצועית ופילוסופיה. ממחברי הקוד האתי של צה"ל. חתן פרס ישראל בפילוסופיה בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. צילום: ויקיפדיה יש בערכי צה"ל גם ערכים ייחודיים המבטאים את האופי המוסרי של הפעילות שלו, ביניהם חיי אדם וטוהר הנשק, העומדים על ערך כבוד האדם

5 98 גיליון שנה לשבעה באוקטובר במשפחת העמים" - הקהילה הבין-לאומית של המדינות המתוקנות, האמורות לכבד את עקרונות המוסר בכל הליכותיהן, בחקיקה, בשפיטה ובהתנהלות. כאשר מדינת ישראל יוצאת למלחמה או מנהלת פעולות לחימה היא אמורה לנהוג על פי הערכים והעקרונות הללו. צה"ל הוא בעל זהות ערכית מובהקת, האמורה להדריך את ההתנהלות של כל מפקד וכל חייל, בכל מצב שבו הם פועלים במסגרתו. ערכי צה"ל כוללים ערכים הנמצאים בזהותו של כל ארגון צבאי, ביניהם הדבקות במשימה, המקצועיות, המשמעת והרעות, אבל יש בערכי צה"ל גם ערכים ייחודיים המבטאים את האופי המוסרי של הפעילות שלו, ביניהם חיי אדם וטוהר הנשק, העומדים על ערך כבוד האדם. ערכי צה"ל אמורים להתבטא גם ברמה של הצבא כארגון, שהוא הזרוע הצבאית של המדינה, וגם ברמה של כל חייל וכל מפקד, כשהם פועלים במסגרת צה"ל, כנציגיו. הנאמנות לזהות הערכית של המדינה ולזהות הערכית הייחודית של צה"ל הן בעלות חשיבות מיוחדת בכל הקשרי הלחימה, גם מפני שהאויב שצה"ל והמשרתים בו עומדים בפניו אינו שותף לערכים כאלה, לא ברמת הכלל ולא ברמת הפרט. ההבדלים בין ערכיו לבין הערכים של המדינה ושל צה"ל חייבים להישמר בקפדנות, כדי שלא תופיע שום השפעה שלילית של ערכי האויב על הזהות הערכית של המדינה ושל צה"ל. לפנינו אויב שאינו רואה את עצמו נאמן לעקרונות המוסר של הדמוקרטיה, לעקרונות הריסון של תורת המלחמה הצודקת ולהליכות מקובלות של חמלה וכבוד האדם. נסיבות העימות איתו יוצרות סכנה של השפעה ערכית קלוקלת, מטעמים של נכונות לתת לעצמנו פטור מהקפדה על ערכים שהאויב אינו מקפיד על שמירתם או מטעמים של רצון בנקמה. רק עיצוב ברור של הערכים המדריכים את לובשי המדים בפעילותם והטמעה מוצלחת של הערכים הללו בהליכותיהם, יכולים לשמור עלינו מפני השפעה ערכית של האויב על הזהות הערכית שלנו. צדקת הדרך מלחמה היא פעילות מורכבת ומתמשכת. יש לה מרכיבים שונים הטעונים הערכה מוסרית, כל אחד מהם כשלעצמו. המרכיב הראשון של המלחמה הטעון בדיקה מוסרית הוא עצם קיומה של המלחמה, עצם ההחלטה לקיים אותה, במערכת מורכבת של פעולות צבאיות. קודם כל, החלטה לצאת למלחמה היא החלטה לשלוח חיילים ואנשי כוחות ביטחון אחרים לבצע פעולות מסוכנות, ומובנת מאליה החובה שלה להיות מוצדקת באופן מוסרי. מלחמת "חרבות ברזל" החלה כמלחמת הגנה עצמית. אזרחי המדינה, חיילים ועובדים מתארחים הותקפו ע"י כוחות של ארגוני טרור, במטרה מובהקת לרצוח, לאנוס, לחטוף לעזה ולהרוס. המדינה עצמה הותקפה בכך, בניסיון של אותם ארגונים להשתלט על אזורים של המדינה ולתקוף אתרים בעומק השטח שלה. מובנת מאליה ומקובלת על העולם, רובו ככולו, זכותה של המדינה להגן על עצמה ועל יושביה בפעילות צבאית שעיקרה התקפות על כוחות האויב ותשתית הפעילות התוקפנית שלו. מובנת מאליה ומקובלת באותה מידה חובתה של המדינה הנזק בעזה. התפיסה המוסרית של "הגנה עצמית" מרשה לנקוט צעדים צבאיים כדי להכחיד את היכולת של האויב לשוב ולתקוף. צילום: אתר צה"ל ההבדלים בין ערכיו של האויב לבין הערכים של המדינה ושל צה"ל חייבים להישמר בקפדנות, כדי שלא תופיע שום השפעה שלילית של ערכי האויב על הזהות הערכית של המדינה ושל צה"ל 

6 98 גיליון שנה לשבעה באוקטובר הדמוקרטית להגן על יושביה מפני כל התקפה של ארגון טרור. לפיכך, עצם היציאה למלחמת "חרבות ברזל" היה מוצדק בעליל. התפיסה המוסרית של "הגנה עצמית" אינה מוגבלת להשבתה של ההתקפה הנתונה. האויב גילה יכולת ונכונות לתקוף ומותר להביא בחשבון את האפשרות שיגלה אותן יכולת ונכונות בהתקפה נוספת. התפיסה המוסרית של "הגנה עצמית" מרשה לנקוט צעדים צבאיים כדי להכחיד את היכולת של האויב לשוב ולתקוף, לא רק באופן מיידי אלא גם בעתיד הנראה לעין. ההתקפה של ארגוני הטרור כללה חטיפה לעזה של אזרחים, חיילים ועובדים מתארחים. מובן מאליו שהמדינה הדמוקרטית חייבת לכל החטופים מאמץ מעשי, בפעילות צבאית ובמו"מ, שיביא לשחרורם מידי האויב. הסכנה הנשקפת לחיי החטופים ולשלומם היא קיצונית, מיידית ואינה מטופלת במישרין ע"י כוחות המדינה. אין סכנה חמורה יותר ממנה לחייהם ולשלומם של אזרחים ועל כן היא חייבת להיות בעלת החשיבות העליונה בפעילות ההגנה העצמית של המדינה. לאחר הפעילות הצבאית של ראשית המלחמה הוכחד חלק ניכר מכוח ארגוני הטרור של ארגוני הטרור והסכנה הנשקפת מהם עתה, למדינה וליושביה, פחותה בהרבה מן הסכנה המאיימת על החטופים, כך שעם כל החשיבות של הכחדתה, היא פחות חשובה מהסכנה לחטופים. השאלה של צדקת הדרך עולה לא רק בנקודת המוצא של תחילת המלחמה. היא שבה ומתעוררת בכל שלב שבו מתקבלת החלטה להמשיך להילחם, בהתאם למדיניות חדשה, לשם מטרות חדשות, באזורים נוספים ובהמשך הסכנה לחיי הלוחמים. המלחמה מוסיפה להיות צודקת, מנקודת המבט של חובת המדינה כלפי חייליה, ככל שניתן להציג את מטרות המלחמה באופן שמחייב את המדינה להתאמץ להשיג אותן, חרף הסכנה לחיי הלוחמים. אם אין הצדקה מוסרית לומר על המשימות המוטלות על הלוחמים שלמדינה "אין ברירה" ועליה להתאמץ להשיג אותן, כי אז יש סכנה שחיילים חללים יהיו בגדר מי ש"נפלו לשווא". אסור למדינה דמוקרטית להגיע למצב שבו הלחימה נמשכת משיקולים זרים, פוליטיים או אישיים, ואינה מוצדקת על יסוד שיקולים של "אין ברירה". בשלב זה אין לשלול את האפשרות שהלחימה התמשכה ותימשך מחוץ למסגרת המוסרית של "אין ברירה". כאן המקום להוסיף שבין השיקולים שאסור למדינה להשתמש בהם להצדקת המלחמה, בין בראשיתה ובין בהמשך הלחימה, נמצא רעיון הנקמה. עקרונות השמירה על כבוד האדם, תורת המלחמה הצודקת וערכי צה"ל, בהם טוהר הנשק, פוסלים כל התנהלות נקמנית, קטלנית, אכזרית ומבישה כלפי הבלתי-מעורבים בעזה, ביניהם ילדים רבים מספור. חיי אדם אחד מן הערכים הבולטים ב"רוח צה"ל" הוא ערך חיי אדם, המבטא חלק מן הערך של כבוד האדם, באשר הוא אדם, העומד ביסוד המשטר הדמוקרטי של ישראל. המסירות הנדרשת לעקרון השמירה על חיי אדם היא רבגונית: דרושה שמירה על חיי האזרחים והתושבים, שמירה על חיי החיילים וגם זהירות מפני פגיעה בחייהם של יושבי עזה שאינם מעורבים בשום פעילות טרור נגד המדינה ויושביה. המסירות של חיילי צה"ל לשמירה על חיי כל יושביה של המדינה מאפיינת את הפעילות הצבאית בכל תקופת המלחמה וראויה לשבחים רבים. הסתייגות אחת: הייתה תקופה שרווחה בצה"ל הבנה מוטעית ומסוכנת של פקודת "חניבעל", בדבר סיכול ניסיון חטיפה של חייל חרף סיכון חיי החייל. הפקודה אסרה לפעול באופן שיביא למות החייל בוודאות או אף בהסתברות גבוהה. המחשבה שיש לחיילים היתר להרוג את החייל כדי למנוע נפילת חייל חי לידי אויב היא בלתי מוסרית ובניגוד לערכי צה"ל. אמנם הפקודה בוטלה ע"י הרמטכ"ל אייזנקוט, אבל המחשבה המוטעית לא נעלמה. התפרסמו כתבות לפיהן נעשה שימוש בפרשנות המוטעית של הפקודה שבטלה ונפתחה אש באופן שהביא למותם של חיילים ואזרחים. אינני יודע אם אכן היו מקרים שמפקדים או חיילים פעלו לפי המחשבה המוטעית הזאת, אבל בדבר האפשרות שכך קרה תיערך אחת ההערכות המוסריות החשובות של הלחימה. עקרונות המוסר ועקרונות תורת המלחמה הצודקת מחייבים להימנע ככל האפשר מפגיעה בחייהם של יושבי מדינת האויב, ככל שאינם לוקחים חלק בפעולות האיבה ("בלתי-מעורבים"). פגיעה בבלתי-מעורבים בכוונה תחילה היא פסולה מכל הבחינות: היא מפרה את חובת השמירה על כבוד האדם, היא מפרה את עקרון ההבחנה של תורת המלחמה הצודקת בין המשתתפים בפעולות האיבה לבין הבלתי-מעורבים, והיא מפרה את הערך הייחודי של צה"ל, ערך טוהר הנשק. לא ידוע לי על הפרות כאלה של הערכים במלחמת "חרבות ברזל". במהלך המלחמה התפשטה בתקשורת מערבית ובמוסדות בין-לאומיים הטענה שבפעילות הצבאית של ישראל נהרגו בעזה חיילות חטופות בעזה. המדינה הדמוקרטית חייבת לכל החטופים מאמץ מעשי, בפעילות צבאית ובמו"מ, שיביא לשחרורם מידי האויב והיא חייבת להיות בעלת החשיבות העליונה בפעילות ההגנה העצמית של המדינה מובן מאליו שהמדינה הדמוקרטית חייבת לכל החטופים מאמץ מעשי, בפעילות צבאית ובמו"מ, שיביא לשחרורם מידי האויב

7 98 גיליון שנה לשבעה באוקטובר עשרות אלפים מיושביה. גם אם מביאים בחשבון את המנהגים המוכרים של האויב לזייף את הנתונים בדרכים שונות, עדיין אין ספק שנספו ברצועת עזה אלפים רבים של בלתי-מעורבים. כל מי שהערך חיי אדם חרוט בסולם הערכים שלו חייב לתת את הדעת על העובדה הזאת. עקרונות המוסר ועקרונות תורת המלחמה הצודקת מתירים, בתנאים מסוימים, פגיעה בבלתי-מעורבים במהלך פעילות צבאית. המצבים המאפשרים פגיעה כזו בלי לגנות אותה הם המצבים בהם המעורבים בפעילות העוינת והבלתי-מעורבים נמצאים בכפיפה אחת ואי אפשר לפגוע באויב בלי סכנה של פגיעה בבלתי-מעורבים. תורת המלחמה הצודקת הנהיגה את רעיון המידתיות, המתיר פגיעה בבלתי-מעורבים, אם היא אינה מופרזת ביחס לתועלת הצבאית הצפויה מן הפעולה שאותה פגיעה כרוכה בה. חיל האוויר וכוחות צבאיים אחרים פועלים על יסוד שיקולי מידתיות. איננו יודעים מהן המשוואות המתירות פגיעה בבלתימעורבים במצב שבו צפויה תועלת צבאית רבה. בפעילות של סיכול ממוקד המוכרת לנו מחוץ להקשר המלחמה, שיקולי המידתיות נראים סבירים. בפעילות אווירית וקרקעית במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ייתכן שבשיקולי המידתיות לא היה ריסון מספיק, העומד במבחנים המוסריים. נזכיר כאן את מזכיר ההגנה של ארה"ב , מאמץ 2023 שהנהיג, החל באוגוסט מאורגן ומרשים להקטין את הפגיעה בבלתי-מעורבים בפעילות צבאית של כוחות ארה"ב. אפשר ללמוד הרבה מן הדרישות שהוא הציג ומן הצעדים הארגוניים שנקט לשם הפרויקט המוסרי שהנהיג. לא ראיתי השפעה כלשהי של הצעדים שלו על ההתנהלות בישראל. ניסיון אחד שעשיתי להביא את רוח ההחלטה של מזכיר ההגנה לידיעת הציבור ולעורר דיון אחראי לא צלח. מקצועיות הפעילות הצבאית כרוכה בהפעלת מפקדים וחיילים במגוון רחב מאוד של תחומי מקצועיות והתמחות. כמובן שתחקיר מקיף, יסודי ואחראי של המלחמה יהיה חייב להעמיק בתחקור כל אחד מן התחומים הללו בעיקר בידי מומחים מובהקים. המקצועיות היא מערכי צה"ל ונדבך מרכזי של כוח המדינה לממש את חובותיה. במבט ראשון, גלוי לעין המנעד של ההערכות האפשריות, החל בכישלון המקצועי המפליא של יחידות מודיעין מסוימות להתריע על עצם ההתקפה הצפויה, מועדה ושיטותיה, וכלה בהצלחה המקצועית יחידות המופלאה של חיל הרפואה להציל את חייהם של חיילים פצועים בהיקף ובאיכות חסרי תקדים. התחקיר הכולל יעסוק בכל מנעד המקצועות, אבל כבר בשלב זה ראוי לציין שני היבטים של התמונה. פורסמו נתונים 2024 ראשית, בתחילת יולי על האבדות של צה"ל במהלך חיילים נהרגו 320 המלחמה: מתחילת התמרון הקרקעי, נהרגו בתאונות 51 מתוכם שנהרגו 28 מבצעיות, בכלל זה מירי דו"צ (של כוחותינו על כוחותינו) וכן חמישה בחריגות ירי. הדעת נותנת שלפחות חלק ניכר מהחללים הם קורבנות של התנהלות צבאית שלא ברמה המקצועית הנדרשת והצפויה. תחקיר אחראי אמור להוביל לתהליכים מעשיים ומוצלחים של השתכללות מקצועית מלאה. שנית, בצד אחד של מנעד ההתנהלות המקצועית במלחמה, ההצלחה המקצועית של חיל הרפואה להציל חיילים פצועים מוסברת לא רק בנאמנות לערך חיי אדם שב"רוח צה"ל", אלא לא פחות מכך גם בנאמנות של הסגל הרפואי בצבא לערכי האתיקה הרפואית. עצם הצירוף של האתיקה הצבאית והאתיקה הרפואית הוא מכפיל כוח שראוי ללמוד ממנו. בצד השני של אותו מנעד, יש הצדקה להנחה אילו היה למשרתים באגף המודיעין קוד ש אתי המקביל לקוד האתי של המשרתים בחיל הרפואה, לפחות חלק מכישלונות המודיעין היה נמנע. הניסיון שנעשה בשנים האחרונות לכונן קוד אתי לאמ"ן הגיע לשלב מתקדם מאוד אבל לא לסיום מוצלח כראוי, לא מסיבות ענייניות אלא בגלל תרבות ארגונית בעייתית. ממלכתיות, משמעת בזמן כהונתו של אביב כוכבי כרמטכ"ל נוסף ל"רוח צה"ל" הערך ממלכתיות. הממלכתיות דורשת פעילות צבאית לטובת הכלל. זהו מרכיב יסודי של הזהות הערכית של צה"ל, מיום היווסדו ועד ימינו. לערך הממלכתיות יש מסקנות מעשיות מגוונות. אחת מהן דורשת שכל פעולה צבאית של חייל תהיה בהתאם לפקודות, להוראות הפתיחה באש, לנהלים, לערכי צה"ל ולדין. כל פעולה על יסוד שיקולים זרים היא פסולה, מפני שאינה מתבצעת בשם צה"ל, על פי הסדרי הפעילות במסגרתו. היא גם מסוכנת, מפני שהיא עלולה לרופף את יחסו של החייל אל התוקף של הפקודות של מפקדו, אם לא מזמן שמע אותו מתבטא על יסוד שיקולים זרים. כך, התנהלות עלולה להיות בניגוד לערכי הממלכתיות והמשמעת גם יחד. במהלך המלחמה הגיעו אליי עיתונאים זרים עקרונות השמירה על כבוד האדם, תורת המלחמה הצודקת וערכי צה"ל, פוסלים כל התנהלות נקמנית, קטלנית, אכזרית ומבישה כלפי הבלתימעורבים בעזה בפעילות אווירית וקרקעית במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ייתכן שבשיקולי המידתיות לא היה ריסון מספיק, העומד במבחנים המוסריים  תושבים מתפנים מבתיהם ברצועת עזה. עקרונות המוסר ועקרונות תורת המלחמה הצודקת, מחייבים להימנע ככל האפשר מפגיעה בחייהם של יושבי מדינת האויב, ככל שאינם לוקחים חלק בפעולות האיבה. צילום: דובר צה"ל

8 98 גיליון שנה לשבעה באוקטובר להציג בפניי סרטונים שהעלו חיילים באזורי הלחימה לרשתות החברתיות ולשאול לדעתי עליהם. כך ראיתי מאות סרטונים בהם חיילים צילמו את עצמם במהלך המלחמה. הפצת סרטון כזה פוגעת כשלעצמה בערכי הממלכתיות והמשמעת והיא גם בניגוד לפקודות. לאחר שראיתי מאות סרטונים אני מרשה לעצמי להציג הכללה זהירה. בכל הסרטונים, המצטלמים היו חיילי מילואים, רק בסרטון אחד ראיתי קצינים (סרן ורס"ן) ובשום סרטון לא ראיתי חיילות. המעשים שצולמו היו במנעד רחב של התנהלות לא ראויה, מעבר לעצם העלאת סרטון לרשת החברתית. לא ראיתי שום צילומי מעשים מהמשפחה של "השמדת עם" וכדומה, אבל ראיתי צילומי מעשים שיש בהם פגיעה ברורה בערכי צה"ל, בעיקר כבוד האדם, ממלכתיות וטוהר הנשק. ההצטלמות של חיילי מילואים מפנה את תשומת הלב לבעיית יסוד בדבר הטמעת ערכי צה"ל בקרב לובשי המדים. כשהם בשירות סדיר, הם חיים במסגרת שיש בה מקום ברור ומתמיד לערכי צה"ל, משמעותם וחשיבותם. כשהם מתייצבים לשירות מילואים, ייתכן שעברו שנים מאז שמעו לאחרונה הסבר אמין של ערכי צה"ל. אני מרשה לעצמי להניח שמעטים מהם במפקד אחר אינה ערובה לשיפור. דרוש בסיס מקצועי מוצק לכל צעד בתהליך שיש בו גם התפטרות והחלפה. שנית, כללי הפעולה. ככל שערכי צה"ל מדריכים את התנהלות החיילים, הם היו אמורים להיות חלק מקוד האתיקה של צה"ל, "רוח צה"ל: ערכים וכללי יסוד". בקוד הם 2001 כללים מעשיים. בשנת 34 האתי היו נמחקו בהחלטה מבישה, הרמטכ"ל מופז הורה להחזיר אותם למסמך, אבל עד היום ההנחיה שלו לא בוצעה. אילו היו לצה"ל כללי פעולה, מוסברים ומוטמעים כראוי, אפשר היה להימנע מתקלות רבות שאירעו בתולדות צה"ל מאז. ניסיון שנעשה לפני שנים אחדות לאמץ כללי פעולה, על בסיס צוותי מפקדים, לא 25 פעילות מקצועית של צלח את המטכ"ל, למרבה הבושה. שלישית, זיכרון ארגוני. כל מי שעוקב אחר פעילות צבאית מורכבת וחיונית, לא במבט מהיר אלא במהלך תקופה ממושכת, רואה את חולשת הזיכרון הארגוני של צה"ל. לא פעם מצאתי את עצמי מוזמן לעזור לפעילות שכבר הושלמה מזמן, אבל פירותיה המוצלחים נמוגו עם החילופים התכופים של מפקדים. גלגלים צבאיים ניתן לחזור ולהמציא שוב ושוב. וגם זו בושה. הקולות הנשמעים בקריאה להתפטרות מפקדים שעמדו בראשי יחידות שכשלו בהקשר של המלחמה, הם קולות שאין בהם לא הבנה ולא אחריות שמעו הסבר של ערך הממלכתיות. דרושה כאן מחשבה יסודית, מקיפה, אחראית וחדשנית בדבר הטמעת ערכי צה"ל במאות אלפי חיילי מילואים המשתתפים במלחמה. תרבות ארגונית מטבעו של תחקיר אחראי של מלחמה שהוא שופך אור על אבנים רבות בפסיפס הכולל. אחדות מן האבנים הללו משקפות את התרבות הארגונית הכוללת של צה"ל וזוהי הזדמנות נדירה לתת עליהן את הדעת במסגרת תהליך כולל לשיפור צה"ל על כל היבטיו. נזכיר כאן שלוש מאבני הפסיפס. יש סכנה שהן ייראו פחות חשובות ודחופות בתחקיר של מלחמה ולהפקת לקחים ולכן יותר מועדות להזנחה נוספת. ראשית, מוסד ההתפטרות. הקולות הנשמעים בקריאה להתפטרות מפקדים שעמדו בראשי יחידות שכשלו בהקשר של המלחמה, הם קולות שאין בהם לא הבנה ולא אחריות. התפטרות מיידית היא בעלת ערך סמלי ואין לה ערך כאשר המפקד מודה בכישלון ובאחריות הכוללת שלו לפעילות שלא מנעה אותו. התפטרות היא בעלת ערך רק אם היא תוצאה של תהליך מקצועי של תחקיר והפקת לקחים המוביל לצעדים שישפרו את פעילות היחידה. עצם החלפת מפקד אחד פינוי פצועים במלחמת "חרבות ברזל". ההצלחה המקצועית של חיל הרפואה להציל חיילים פצועים מוסברת לא רק בנאמנות לערך חיי אדם שב"רוח צה"ל", אלא לא פחות מכך גם בנאמנות של הסגל הרפואי בצבא לערכי האתיקה הרפואית. צילום: אתר צה"ל

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=