4 98 גיליון שנה לשבעה באוקטובר הקדמה בכל ארגון מסודר, בעל אחריות חיונית, הסיום של פעילות מקצועית מורכבת הוא תמיד פתח לתהליך מקצועי של תחקיר מעמיק של הפעילות שהסתיימה, כדי ללמוד מהניסיון, להסיק מסקנות מעשיות בדבר ההתנהלות המקצועית והארגונית בעתיד, במקרה הצורך בפעילות מקצועית נוספת של אותו ארגון. תהליך מקצועי של הפקת לקחים יתמקד בממדים מרכזיים של הפעילות המקצועית במסגרת אותו ארגון. יש ממדים שטבעי יהיה להתמקד בתחקיר שלהם. בארגון צבאי, ממדים כאלה יהיו, בראש ובראשונה, ממדי הלחימה והפיקוד. עם זאת, לשם השכלול המשמעותי של הארגון ושל תוצרי הפעילות שלו בעתיד, יהיה צורך בתחקירים שיתמקדו בממדים נוספים של הפעילות הצבאית. המאמר הנוכחי בא להתוות קווים לתחקיר של ההיבטים הערכיים של מלחמת "חרבות ברזל". ההיבטים הערכיים שיעסיקו אותנו כאן יהיו משלושה סוגים: ראשית, ערכי המוסר, המתבטאים קודם כל בחובה המתמדת לשמור על כבוד האדם, באשר הוא אדם, בכל הנסיבות; שנית, העקרונות של תורת המלחמה הצודקת, כפי שהתפתחה במחשבה הפילוסופית מזה מאות רבים בשנים; ושלישית, ערכי צה"ל, כפי שהם מוצגים במסמך "רוח צה"ל". לא נעסוק כאן בקודים האתיים של שירות ביטחון כללי (שב"כ) ומשטרת ישראל, המתאימים לדיון ערכי נפרד. גם לא נעסוק בהיבטים המשפטיים של המלחמה, בעיקר מכיוון שתחקיר משפטי אמור להיות מלאכה מקצועית של משפטנים, אבל עם זאת לא נתרחק מעקרונות תורת המלחמה הצודקת כשהם מתקרבים לתחום המשפטי, מפני שתורה זו עמדה ביסוד ההתפתחות של הדין הבין-לאומי בדבר מלחמה והאמנות הבין-לאומיות המוכרות, הנכללות בו. החשיבות של תחקיר ההיבטים הערכיים עומדת על חשיבות ההיבטים הערכיים עצמם. אלה חשובים מכמה טעמים. קודם כל, מפני שערכים נמצאים ביסוד הזהות של המדינה וביסוד הזהות של צה"ל. הערכים המכוננים של מדינת ישראל כוללים את עקרונות הדמוקרטיה, ביניהם כבוד האדם וחירותו, הגינות, צדק ושוויון, כפי שהם מתבטאים בחוקי המדינה ובפסיקות בתי המשפט. יתר על כן, מדינת ישראל רואה את עצמה, ברוח השאיפות הציוניות שהביאו להקמתה, כ"חברה מוסר, אתיקה ובעיות מאתגרות ב"חרבות ברזל" מובנת מאליה ומקובלת על העולם, רובו ככולו, זכותה של המדינה להגן כל פעולה של *על עצמה ועל יושביה חייל תהיה בהתאם לפקודות, להוראות הפתיחה באש, לנהלים, לערכי צה"ל ולדין. כל פעולה על יסוד שיקולים זרים בין השיקולים שאסור *היא פסולה למדינה להשתמש בהם להצדקת המלחמה, בין בראשיתה ובין בהמשך אסור *הלחימה, נמצא רעיון הנקמה למדינה דמוקרטית להגיע למצב שבו הלחימה נמשכת משיקולים זרים, הסכנה הנשקפת *פוליטיים או אישיים עתה למדינה וליושביה פחותה בהרבה מן הסכנה המאיימת על החטופים, כך שעם כל החשיבות של הכחדת הסכנה, *היא פחות חשובה מהסכנה לחטופים אילו היה למשרתים באגף המודיעין קוד אתי המקביל לקוד האתי של המשרתים בחיל הרפואה, לפחות חלק מכישלונות המודיעין היו נמנעים פרופסור אסא כשר* . אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה וחוקר בכיר במכון ללימודי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל- 2024 * המאמר נכתב ביולי אביב. חתן פרס ישראל בפילוסופיה כללית וחתן פרס יצחק שדה לספרות צבאית על הספר "אתיקה צבאית". חבר או יו"ר בעשרות צוותים לכינון קודים אתיים ממלכתיים וציבוריים. פרופ' אסא כשר פרופסור אמיריטוס לאתיקה מקצועית ופילוסופיה. ממחברי הקוד האתי של צה"ל. חתן פרס ישראל בפילוסופיה בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. צילום: ויקיפדיה יש בערכי צה"ל גם ערכים ייחודיים המבטאים את האופי המוסרי של הפעילות שלו, ביניהם חיי אדם וטוהר הנשק, העומדים על ערך כבוד האדם
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=