מבט מל"מ - גיליון 98 - אוקטובר 2024

17 98 גיליון שנה לשבעה באוקטובר  והתשובה "השואה באה עלינו כחטף"?! – לכך: משה שרתוק (לימים, שרת)! נוספת: מי כתב זמן קצר לפני כן ושאלה "מחר אולי תידקר היד בתחושה 'נבואית' – היהודית הכותבת את המילים האלה"? תשובה: יוסף חיים ברנר, שנרצח אז וה ב"מאורעות תרפ"א", בקרבת הפרדס שלו ב"מאורעות תרפ"א" נרצחו ממזרח ליפו! יהודים, בגלל העלייה היהודית ליפו, 47 והקמת המושבות. אחר כך כבר החלו להקים ארגונים של "הגנה יהודית". : מי מינה את הצורר אמין אל-שאלהועוד חוסייני ל"מּופתי הראשי של ירושלים", : "הנציב העליון" הבריטי, התשובהולמה? לורד הרברט סמואל, יהודי וציוני, שתמך מאוד בהצהרת בלפור ובמימושה במסגרת המנדט הבריטי! אבל אחרי מעשי הרצח ביפו הוא היה משוכנע ש"צריך להרגיע את הרוחות" בקרב הציבור הערבי-מוסלמי, וחשב (מחשבה מזעזעת של יהודי-ציוני אוהב "שלום"), שמינוי כזה "ירגיע" את המופתי עצמו ואת מאמיניו! מאותה סיבה הוא גם עצר לזמן מה את העלייה היהודית! שאלה ובקשר זה, נוספת: כמה זמן עבר עד שהבריטים הבינו את הטעות הנוראה במינוי המּופתי? ומה :התשובהקרה בינתיים? שנה! 16 עד 15 כבינתיים פרצו "מאורעות 133 תרפ"ט" בהם נרצחו יהודים! ומאוחר יותר, ב"מאורעות תרצ"ו- ,)1936-9 תרצ"ט" ("המרד הערבי הגדול", יהודים, ויש אומרים 400 נרצחו לפחות !500 כעם עליית המשטר הנאצי בגרמניה היה הצורר-המּופתי בין הראשונים שהזדהו עם הנאציזם. אבל רק אחרי שפרץ "המרד הערבי ) בהשראת 1936 הגדול" נגד בריטניה (בהמּופתי ובהנהגתו, החליטו הבריטים ) לגרש אותו. שלושה חודשים 1937 (בקיץ הסתתר המּופתי-הצורר במסגד אל-אקצא. הבריטים, שחששו מתגובה מוסלמית קשה על "חילול אל-אקצא", נמנעו מלהיכנס למסגד ולעוצרו... כעבור זמן ברח אל-חוסייני ללבנון ואחר כך לעיראק, שם הנהיג את המרד נגד ). המרד נכשל לבסוף, אבל 1941 הבריטים ( נאמניו של המּופתי-הצורר הספיקו לחולל פוגרום ביהודי עיראק ("הפַרהּוד") שבו יהודים! אחר כך הגיע המופתי 179 נרצחו לגרמניה להזדהות מוחלטת עם הצורר הנאצי, ועשה מאמצים גדולים כדי להביא את הנאצים גם להשמדת היישוב היהודי בארץ! בדרך זו המשיך גם אחרי קריסתה של גרמניה הנאצית, וגם אחרי הכישלון הפלסטיני הגדול במלחמת "הנ ַּכ ּבה". והנה, עד היום מזדהים המוני פלסטינים עם דמותו ודרכו! : ממתי החלו שאלהועוד האשמות עצמיות ביישוב :התשובההיהודי בארץ? מאז יום הכיפורים תרפ"ט התנהל מאבק על התפילה היהודית בכותל (עם מחיצה); המּופתי, ששליטתו בחברה הערביתמוסלמית נחלשה אז, הוביל את המאבק על "אל-אקצא"', שהכותל המערבי נחשב כחלק ממנו. בתשעה באב תרפ"ט צעדה תהלוכה של צעירים יהודיים אל הכותל המערבי (ברחבה הצרה דאז). למוחרת, צעדה לאותו המקום תהלוכת מחאה ערבית שהשחיתה ספרי קודש יהודיים, וכעבור מספר ימים פרץ מסע הרצח הנורא נגד היישוב היהודי, בייחוד בחברון, ירושלים נפצעו! גם 339 יהודים נרצחו ו- 133 וצפת: נפצעו, רובם על ידי 232 ערבים נהרגו, ו- 116 המשטרה הבריטית. המופתי והיטלר. עשה מאמצים רבים להביא את הנאצים גם להשמדת היישוב היהודי. עד היום מזדהים המוני פלסטינים עם דמותו ודרכו יהודים, החלו בעקבות תפילה ותהלוכה בכותל המערבי 133 מאורעות תרפ"ט שבהם נרצחו מי כתב זמן קצר לפני כן בתחושה 'נבואית' - "מחר אולי תידקר היד היהודית הכותבת את המילים האלה"? והתשובה: יוסף חיים ברנר, שנרצח אז ב"מאורעות תרפ"א", בקרבת הפרדס שלו ממזרח ליפו! שלושה חודשים הסתתר המוּפתיהצורר במסגד אלאקצא. הבריטים, שחששו מתגובה מוסלמית קשה על "חילול אל-אקצא", נמנעו מלהיכנס למסגד ולעוצרו...

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=